מדד חדש בשם S&P Digital Markets 50 הושק השבוע על ידי S&P Dow Jones Indices, זרוע המדדים של ענקית המידע הפיננסי S&P Global. המדד נועד להציע למשקיעים חשיפה מגוונת לתחום הקריפטו, לא רק דרך מטבעות דיגיטליים, אלא גם באמצעות מניות של חברות הפעילות בענף. בפועל, מדובר במוצר שמאחד 15 מטבעות קריפטו מרכזיים עם 35 מניות של חברות הקשורות לתחום, בהן בורסות, חברות בלוקצ’יין, ספקיות ארנקים דיגיטליים, שירותי סליקה ועוד. 

המדד פותח בשיתוף עם חברת Dinari והוא נועד לספק למשקיעים מדד מאוזן ושקוף שמייצג בצורה רחבה את שוק הנכסים הדיגיטליים. תנאי הסף הברורים שפורסמו מוודאים שהמדד כולל רק נכסים בעלי שווי שוק משמעותי: מטבע דיגיטלי חייב להיות בעל שווי שוק של לפחות 300 מיליון דולר כדי להכנס למדד, ואילו בהקשרי מניות, על החברה להציג שווי שוק של לפחות 100 מיליון דולר. בנוסף, לא יותר מ-5% ממשקל המדד יינתן לנכס בודד

המדד לא ייסחר בבורסה המסורתית אלא יהיה נגיש כטוקן ניתן להשקעה, שיונפק על ידי Dinari וייקרא dShare. הטוקן יהיה זמין בפלטפורמת Dinari עד סוף השנה, ויספק למשקיעים חשיפה ישירה למדד מבלי לרכוש את הנכסים עצמם. הרעיון הוא לאפשר למשקיעים, פרטיים ומוסדיים, להיחשף לשוק הקריפטו מבלי לבחור מטבע או מניה בודדת, ובכך להפחית סיכון וליהנות מהפיזור שמספק מדד מקצועי. לאור המגבלה שאף נכס לא יעלה על 5% מהמדד, אין חשש מדומיננטיות של ביטקוין או את’ריום בלבד. 

זהירות, תנודתיות לפניך?

המהלך של S&P לא מגיע בחלל ריק. מדובר בתקופה שבה ממשל טראמפ נוקט קו רגולטורי מקל יחסית כלפי מטבעות דיגיטליים, והשווקים מגיבים בהתאם. בשנת 2025, מניית קוינבייס Coinbase -2.67%   זינקה בכ-55%, סטרטג'י MicroStrategy Inc  שהפכה להיות מעין "קופת ביטקוין" רווחית עלתה בכ-24%, וחברת סירקל Circle Internet 0.14%  , שעוסקת במטבעות היציבים נחשבת לאחת ההנפקות הציבוריות החזקות של השנה. גם הביטקוין עצמו שבר במהלך סוף השבוע שיאים חדשים וחצה לראשונה את קו ה-125 אלף דולר. 

• המניה של האחים וינקלבוס צונחת מתחת למחיר ההנפקה
• בורסת ניו יורק תשקיע 2 מיליארד דולר בפולימרקט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

על הרקע הזה, ההשקה של מדד שמאגד את כל התחום נראית כמו מהלך שנועד לקרב את המשקיעים המוסדיים והכסף החכם עוד צעד לעבר אימוץ הקריפטו. באמצעות כלי מדד קלאסיים, S&P לוקחת שוק תנודתי מאוד והופכת אותו לנגיש יותר דרך מסגרת מדדית, הנשענת על כללים ברורים ומנגנון איזון רבעוני. קמרון דרינקווטר, מנהל המוצר הראשי של S&P DJI, הסביר שהמדד מציע "כלים עקביים, מבוססי־כללים, כדי להעריך ולהיחשף לתחום". לדבריו, "הקריפטו והנכסים הדיגיטליים כבר לא בשוליים, אלא במרכז הכלכלה הגלובלית".

תאונות מטוסים הן אירועים טראומטיים ומזעזעים שגובים מחיר אנושי כבד ומשאירים צלקות עמוקות בקרב נפגעים, ניצולים ובני משפחות. עם זאת, חשוב להדגיש כי תעופה אזרחית היא אחת מצורות התחבורה הבטוחות ביותר בעולם, והסיכון בה זניח בהשוואה לאמצעים אחרים, בייחוד לנהיגה ברכב. על פי נתונים עדכניים מ-2025-2024, שיעור התמותה בטיסות מסחריות מגיע לכ-1.19 תאונות קטלניות לכל 100 אלף שעות טיסה - ירידה משמעותית לעומת שנים קודמות. ב-2024 דווחו רק שבע תאונות קטלניות שגבו 244 חיים מתוך 40.6 מיליון טיסות. לעומת זאת, שיעור הפציעות ברכב מגיע ל-42 לכל 100 מיליון מייל נסיעה, בעוד שבאוויר הוא 0.007 בלבד - הפרש של פי 6,000. הסיכון למוות בתאונת רכב הוא 190 פעמים גבוה יותר מאשר בטיסה, והסיכוי למוות בטיסה מסחרית הוא כ-1 ל-11 מיליון טיסות.

הסיבה לבטיחות הגבוהה? בדיקות קפדניות ומתמשכות, רגולציות מחמירות של ICAO ו-FAA, בדיקות תחזוקה יומיות, אימונים שנתיים לצוותים, מערכות מתקדמות כמו TCAS להתרעה מפני התנגשויות, ומעקב אחר כל טיסה. כל תאונה נחקרת לעומק והמובילה לשינויים גלובליים - כך אחרי אסונות כמו טנריפה הוטמעה שפה סטנדרטית באנגלית ובקרת תנועה משופרת, מה שהפחית תאונות ב-90% מאז שנות ה-70.

1. אסון שדה התעופה בטנריפה - הקטלני ביותר בהיסטוריה

27 במרץ 1977, איי הקנריים, ספרד - 583 הרוגים

אסון טנריפה נחשב לאסון התעופה הקטלני ביותר בהיסטוריה. שני מטוסי בואינג 747 - KLM Flight 4805 (רישום PH-BUF, בשם Rijn) ו-Pan Am Flight 1736 (רישום N736PA, בשם Clipper Victor) - התנגשו על מסלול ההמראה בערפל סמיך בשדה התעופה לוס רודאוס. האירוע החל כששני המטוסים הוסטו משדה גרנד קנריה בעקבות פיצוץ פצצה של תנועת העצמאות הקנרית. בטנריפה, חניון מלא חסם את נתיבי התנועה, מה שאילץ את המטוסים "לגלוש לאחור" על המסלול. KLM, עם 234 נוסעים ו-14 צוות (רובם הולנדים), היה ראשון בתור להמראה. Pan Am, עם 380 נוסעים ו-16 צוות (רובם אמריקאים), עדיין נע על המסלול ונתקע בערפל.

• החליקה בדרך לניתוח ושברה את עצם הזנב - מה הפיצוי?
• נפלה מאופניה בטיילת נתניה - ותקבל פיצויים גבוהים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ב- 17:06 החליט קפטן KLM יעקב ואן זנטן (54, ותיק עם 11.7 אלף שעות טיסה) החליט להמריא ללא אישור מפורש מבקרת התעופה, בעקבות אי-הבנה בתקשורת רדיו: "אוקיי" נשמע כ"אישור". KLM האיץ ל-140 קשרים והתנגש בצד ימין של Pan Am, ובכך גרם לפיצוץ דלק ושריפה עזה. ממצאי החקירה של CIAIAC הספרדית קבעו שהסיבה העיקרית היתה טעות של הקפטן של KLM בהמראה ללא אישור, שהושפעה מלחץ זמן וערפל. גורמים תורמים: תקשורת רדיו לא ברורה, היעדר מכ"ם קרקעי, וסמכותיות הקפטן שמנעה אתגור מצוותו.