מטוס יונייטד איירליינס
צילום: N509FZ, ויקיפדיה

לקראת החגים האמריקאים: מספר הנוסעים חוזר לטרום הקורונה - וחברות התעופה ירוויחו

יותר מ-4.5 מיליון בני אדם צפויים לטוס בסופ"ש הקרוב, כמעט כמו המספרים ב-2019. אחרי הקורונה חברות התעופה רוצות לחגוג וזה יבוא לידי ביטוי גם בתוצאות שלהן לרבעון הרביעי
אלירן אלישע | (1)

חברות תעופה בארה"ב כבר החלו להכין את המטוסים שלהן לקראת חג ההודיה האמריקאי שיחול בסוף השבוע הקרוב. החברות מנערות את הניילונים מעל המטוסים מוקדם מהרגיל ומתכוננות למספרי נוסעים שנראו לאחרונה רק לפני פרוץ משבר הקורונה, כלומר בשנת 2019. יותר מ-4.5 מיליון בני אדם צפויים לטוס מיום רביעי עד ראשון - עלייה של 8% לעומת השנה שעברה ורק 2% פחות מהמספר 2019, לפי רשות התעופה האמריקאית.

אבל האם כל הסיבה היא 'אורגנית'? לא בטוח. החשש בוול סטריט - ואפילו אצל חברות התעופה עצמן - הוא שהגידול במספר הנוסעים הוא בגלל עובדים שיש להם לוחות זמנים גמישים יותר או שהם 'עובדים היברידיים', כאלה שיכולים לפתוח את המחשבים הניידים שלהם בכל מקום.

בכל מקרה, האמריקאים החלו לצאת לחג כבר בסוף השבוע שעבר, ושברו את הדפוסים המוכרים. על פי נתוני מינהל אבטחת התחבורה בארה"ב העונה התחילה ביום חמישי האחרון והיא המשיכה עד יום ראשון. ביום חמישי האחרון למשל, עברו יותר מ-2.3 מיליון נוסעים בשדות תעופה בארה"ב, דומה לנתונים ביום חמישי שלפני חג ההודיה בשנת 2019. ביום שישי, המספר הגיע ל-2.45 מיליון, ועקף את המספרים של ימי השיא בשנת 2021. הנתונים של יום שבת וראשון היו 2.15 מיליון ו-2.3 מיליון, בהתאמה - טוב יותר מנתוני 2021 ומעט מתחת לימים המקבילים ב-2019.

איך זה ישפיע על החברות?

לדברי האנליסטית של קוון, הלן בקר: "כל חברות התעופה צריכות ליהנות מהחוזק הזה, במיוחד מכיוון שאנו מצפים שהאמריקאים יחזרו שוב את נסיעותיהם ליעדים בינלאומיים בחג הזה", אמרה, כאשר היא ציינה שהדולר החזק מועיל גם לאמריקאים הנוסעים לחו"ל.

מניות חברות התעופה טיפסו לאחרונה באופן משמעותי, בעקבות התוצאות בעונת הדוחות לרבעון השלישי שהסתיימה זה עתה. החברות הכו את התחזיות, חלקן חזרו לרווח והציגו תחזיות טובות מצפי האנליסטים לרבעון הרביעי. אז נכון שעונת החגים כבר מתומחרת במידה רבה, ובכל זאת, חברות תעופה עשויות להפיק תועלת מתקופה ממושכת של ביקוש חזק ואולי הן ימשיכו להפתיע לטובה.

מה צופות חברות התעופה?

חברות התעופה מצפות כמובן למספרים גבוהים יותר מהשנה שעברה, אך כאמור 2% מתחת למספרי הנוסעים של שנת 2019.

כך למשל, דלתא איירליינס  DELTA AIR LINES (DAL) מצפה להסיע קרוב ל-6 מיליון נוסעים מה-18 בנובמבר עד ה-27 בנובמבר, מעט מתחת ל-6.3 מיליון עבור באותה התקופה בשנת 2019. המתחרה שלה, יונייטד איירליינס  UNITED AIRLINES (UAL), מצפה להטיס 5.5 מיליון נוסעים מנובמבר 18 עד 30 בנובמבר, עלייה של 12% לעומת השנה שעברה ודומה ל-2019.

ומה עם החברות הישראליות?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אחד! וגם אחד! 23/11/2022 00:36
    הגב לתגובה זו
    לצערי נראה שמספר המאומתים ממשיך לעלות.
רפי עמית קמטק
צילום: רענן טל

המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה קמטק

שבוע אחרי ש נובה 4.45%  גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8%  425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב. 

ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.

יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%. 

אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%. 

אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.

כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.  

פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.