סרוול שמפתחת טיפול לסכיזופרניה מכפילה את שוויה עקב תוצאות הניסוי
נוירולוגיה חברת הטיפולים למחלות נוירולוגיות CEREVEL THERAPEUTICS HOLDINGS INC (סימול: CERE) מכפילה את שוויה במסחר ללמעלה מ-3 מיליארד דולר, זאת ברקע תוצאות חיובית מפאזה 1b של הניסוי הקליני בהתרופה שלה CVL-231 לטיפול בסכיזופרניה. שני המינונים שנוסו בקרב המשתתפים הציגו פעילות אנטי-פסיכותית שהייתה משמעותית מבחינה קלינית, לדברי החברה.
בחברה מדווחים כי שיעור הפסקת הטיפול בקרב הנסיינים היה 22%, בדומה לזה של קבוצת הבקרה שקיבלה פלצבו, במשך תקופה של שישה חודשים. שני המינונים שנוסו היו 30 מיליגרם של התרופה פעם ביום ו-20 מיליגרם פעמיים ביום.
קבלת המינון הראשון מבינהם הביא להפחתה של 19.5 נקודות בממוצע סולם התסמונת החיובי והשלילי (PANSS) לעומת רמת הבסיס והפחתה של 12.7 נקודות מול זו של קבוצת הבקרה. במינון השני מביניהם מדובר היה בהפחתה של 17.9 ו-11.1, בהתאמה.
"אנו מאמינים שהתוצאות הללו מרשימות ומספקות הוכחה חשובה לקולטן מוסקריני M4 כטיפול פוטנציאלי לסכיזופרניה", אמר ד"ר ג'ון מ. קיין, בכיר החברה. "נראה ש- CVL-231השיג אפקט אנטי-פסיכותי חזק ומשמעותי מבחינה קלינית ובו בזמן נמע גם מתופעות לוואי הנפוצות בדופמינים מתחרים, וגם מתופעות לוואי בקיבה והמעיים".
אותם קולטנים מוסקרינים מסוג M4 שהזכיר מ. קיין גורמים להפרשה מוגברת של אינסולין וכך למעשה יש להם אפקט מרגיע. "בכך שפיתחנו מולקולה שהיא סלקטיבית פי כמה מאות לרצפטורי M4 לעומת כאלה מסוג M1, M2, M3 ו-M5, אנו מרחיבים את ההבנה שלנו לגבי מהי הדרך הטובה ביותר למנף את הפוטנציאל של קולטנים מוסקרינים כדי לטפל בסכיזופרניה", הוסיף.
תופעת הלוואי השכיחה ביותר בין משתתפי הניסוי הייתה כאבי ראש – עם שיעור של 26% מקבוצת הבקרה ומאלו שקיבלו מינון של 20 מיליגרם פעמיים ביום, ו-30% אצל אלה שקיבלו מינון של 30 מיליגרם פעם ביום. שיעור המשתתפים שחוו בחילה היו זהים בשני המינונים של קבוצות הניסוי – 7%, לעומת 4% בקבוצת הבקרה. השיעור של תופעות לוואי הקשורות לקיבה ולמעיים היה נמוך בקרב עלל המשתתפים.
"מזה עשורים שזה מאד מאתגר למצוא גישות חדשניות לטיפול בסכיזופרניה. מטופלים וכן מטפלים מחפשים שיטות חדשות שלא יגרמו להענות נמוכה לטיפול או להתקפים חוזרים", אמר ריימונד סנצ'ז, הרופא הראשי בחברה.
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- חוק פרקינסון: מנגנוני הבזבוז בזמן, כסף ובירוקרטיה - חוקים נוספים, השפעות כלכליות ועדכונים מ-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
לפי הערכות, 20 מיליון איש בעולם סובלים מסכיזופרניה. על פי הנתונים שמפרסמים בסרוול, רק 20% מחולי הסכיזופרניה המטופלים בתרופות מעידים על שיפור במצבם. 60% לא מצליחים להתמיד בטיפול, ו-74% מהמטופלים יפסיקו את הטיפול תוך שנה וחצי. אלו שמפסיקים את הטיפול, סובלים מהתקפים חוזרים: 77% מתוכם יחוו כאלה תוך שנה ו-90% תוך שנתיים. תוחלת החיים של החולים במחלה קצרה יותר ב-10-25 שנה מאשר באוכלוסייה הכללית.
סרוול עורכת שלושה ניסוי קליניים בפאזה שלישית לתרופה שלהם Tavapadon לטיפול בפרקינסון כשהתוצאות צפויות להתפרסם במחצית הראשון של 2023. תרופה נוספת שלה היא CVL-871 נגד אפתיה בדמציה. באחרונה ה-FDA קיבל את בקשת המסלול המהיר שהגישה, ותוצאות מהפאזה השנייה בניסוי הקליני שלה צפויות להתפרסם במחצית השניה של 2022.
מייקל יי מבנק ההשקעות ג'פריס נתן למניה רק בשבוע שעבר קודם להתפתחויות עליהן דווח היום, המלצת קנייה במחיר יעד של 22 דולר, שאז עוד שיקפה לה אפסייד של 75%. מחיר היעד הממוצע שלה בהתבסס על האנליזות עליה שאספו בTipRanks עמד על 24 דולר. נכון לזמן כתיבת שורות אלה, המחיר בשוק הוא כבר 26.3 דולר למניה.
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
