הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
דעה

הנאסדק ירד אבל לא יותר מדי – ואיך המשך ירידות ישפיע על ההייטק הישראלי

הנאסד"ק חזר אחורה 5-6 חודשים - נו, זה משבר? למה מניות הטכנולוגיה התחמקו מהמשבר, איך המשבר ישפיע על מכפילי הרווח העתידיים, האם המדד יירד בהמשך ואיך זה קשור (מאוד) לכלכלה המקומית?  
צחי אפרתי | (8)
נושאים בכתבה אדומים נאסד"ק

איזה חודש מטורף. הקורונה פרצה ופשוט הפילה את השווקים – מניות קרסו, אגרות חוב נפלו. כמו בכל מפולת יש ימים אדומים מאוד ויש גם ימים ירוקים מאוד. התנודתיות מאוד גבוהה. שימו לב מה קרה בשוק הפיננסי הגדול בעולם – וול סטריט. ביום אחד נרשמו הירידות החדות ביותר מאז 1929, ביום הבא – העליות החזקות ביותר מעולם – טירוף חושים, בעיקר בגלל אי וודאות גדולה, והבנה שאף אחד באמת לא יודע איך להתנהל. אפילו לא טראמפ שאיכשהו מכניס לשוק האמריקאי מדי כמה ימים אמביציה לעליות. פעם זה 500 מיליארד דולר של תמיכה בעסקים קטנים ופעם זאת תוכנית לכולם, כולל האזרח הקטן בהיקף כולל של 2 טריליון דולר.       

 

חברים, להצהיר על תמיכה של 2 טריליון דולר זה קל, אפילו פשוט. ליישם אותה זה כבר קשה, לשלם אותה זה מאוד מאוד קשה. אז אולי הוא צודק – אולי צריך להזרים ים של כסף על השווקים ועל האנשים. אבל יש לזה מחיר.

 

כל העולם יישלם מחיר כבד, לא רק ארה"ב, אבל בינתיים, למרות ירידה של 20% ומעלה במדיים המובילים - טראמפ מונע קריסה פיננסית. היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. האמת (מצטער על הפסימיות) שאני לא מבין איך זה שלמרות תוכנית ההצלה של הממשל ובהינתן שהקורונה ממשיך להכות, ובהינתן שהשווקים בעולם - הפיננסים והריאליים בחרדה תהומית, מדד הנאסד"ק נפגע יחסית מעט. המדד עומד על 7,550 נקודות (בחמישי הוא כבר נשק ל-8,000 נקודות). מה האמריקאים חושבים שהטכנולוגיה לא תיפגע? נכון השיא היה קרוב ל-10,000, אבל אני רוצה להזכיר לכם שרק לפני 5-6 חודשים הנאסד"ק היה בשער הזה. מניות הטכנולוגיה מתנהגות כאילו הן חסינות למשבר. זה מתחיל בגדולות – אפל, אמזון, מיקרוסופט ואחרות, ומחלחל לכולן. זה לא ייתכן – הנאסד"ק חי על התלהבות יתר, שאננות יתר. יכול להיות שיתברר שאני סתם פסימי מדי. אבל נכון לנקודת זמן הזו אין סיבה שהעולם כמעט וייעלם, והנאסד"ק יחזור רק 5 חודשים אחורה.

 

גם יתר המדדים בארה"ב לא מאוד התרגשו יחסית לעולם, כנראה בעיקר בזכות תמיכת טראמפ – הן חזרו שנה וכמה חודשים אחורה, בעיקר בזכות העליות של השבוע האחרון (מה זה עליות? טיסה של 20%) שנגדעו ביום שישי האחרון בירידות של 4%. כן, וול סטריט לא מתאימה עכשיו לבעלי לב חלש – היא לא מסתפקת ב-1%, 2% ביום; בשבועות האחרונים אם זה לא ירידה או עלייה של 3%-4% ומעלה, זה לא נחשב.  

 

העלייה במדדים בארה"ב בשנים האחרונות מרשימה ומוסברת בעיקר (אבל, לא רק) על ידי ענקיות הטכנולוגיה – לראשונה מאז ומעולם, הצליחה חברה להגיע לשווי של מעל טריליון דולר. זה לא נתפס. זה התחיל באפל, אבל גם מיקרוסופט, אמזון וגוגל הגיעו לשם. עכשיו נשארו אפל ומיקרוסופט.

מכפילי הרווח יעלו

מה שלא מובן בחוזקה של חברות הטכנולוגיה הוא חוסר ההתייחסות של השוק למכפילי הרווח המעודכנים. החברות איבדו סדר גודל של 20%-25%, אבל הצמיחה שלהן ברווח נעלמה, והתמחור בנאסד"ק הוא בעיקר מבוסס צמיחה. חוץ מזה, גם בהתייחס למכפיל הרווח העתידי – הרי שהוא כמכלול צפוי לרדת יותר מאותם 20%-25%. כך שגם אין צמיחה, גם המכפילים יעלו – משהו כאן לא מסתדר.

אז, יכול להיות שיהיו עוד ימים של ירידות, ויכלול להיות שלא - אף אחד לא באמת יודע. מה שברור שלמרות כל מה שאתם שומעים על הכלכלה המקומית - על האבטלה שעולה, על הגירעון שיגדל, על הקניונים הסגורים, על התוכנית הכלכלית שלא מספקת, כל זה פחות חשוב מהגורם הכי משפיע על הכלכלה שלנו - הנאסד"ק. הנאסד"ק הוא הבית של חברות הטכנולוגיה. בנאסד"ק מנפיקות החברות הישראליות הגדולות, שם נסחרות החברות הגדולות, שם גם נמצאות הרוכשות הגדולות של הטכנולוגיה הישראלית. נאסד"ק בשער גבוה משמעותו - אקזיטים רבים ובמחירים גבוהים.  כמו כן, משמעותו - הרבה כסף למנהלים ולעובדים בחברות הישראליות הנסחרות שם. וזה מחלחל לכולם - אם השכר בחברות האלו גבוה, אז זה יורד גם לסטארטאפים (שבהם מרוויחים אפילו יותר). 

קיראו עוד ב"גלובל"

בקיצור - תקלה בנאסד"ק, היא אסון כלכלי גדול מאוד לישראל - בינתיים הנאסד"ק מחזיק מעמד, נקווה שימשיך להחזיק, למרות שכשיורד גשם כולם נרטבים   

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    עמוס 30/03/2020 15:03
    הגב לתגובה זו
    העליות בבורסה הם לא של משקיעים ומעט מאד של מוסדיים. המספרים מזוייפים על ידי הבנקים המרכזיים שמדפסים שטרות 'יש מאין' וקונים מדדים ולפעמים אפילו חברות מסויימות. הבנק המרכזי השווצרי כבר עושה זאת שנים בבורסה בארה"ב.
  • 7.
    אא 30/03/2020 07:39
    הגב לתגובה זו
    לדעת ולהבין שהעולם לא יקרוס וקורונה תעזוב אותנו בקרוב. החברות ימשיכו לפתח את הכלכלה .
  • 6.
    טכנולוג 30/03/2020 07:21
    הגב לתגובה זו
    היום כל החיים שלנו מושתתים על טכנולוגיה, כעת שכולם עובדים/לומדים מהבית הצורך עולה יותר לביקוש בטכנולוגיה. אנחנו נראה את נאסד"ק מתאושש יותר מהר מהאחרים לדעתי.
  • 5.
    [email protected] 29/03/2020 16:54
    הגב לתגובה זו
    לא צריל להסביר לנו ששום דבר לא ברור בשלב זה. פשוט חבל על הזמן. הייתי מצפה לניתוח ותחזית של אפשרויות שונות לסיום המשבר כולל הצעדים השונים שיש לקחת בכדי לנסות ולמזער את הנזקים.
  • 4.
    gnux 29/03/2020 14:52
    הגב לתגובה זו
    ובד"כ הוא הכי וולטילי מכל שאר המדדים. לגבי שאר המדדים יש לי תיאוריות איפה התחתית. לגבי הנסדק פשוט אין לי. לכן אספתי ממנו פחות מאשר בכל השאר.
  • 3.
    דני 29/03/2020 14:45
    הגב לתגובה זו
    אפשר להרוויח משורט, הכול טוב
  • 2.
    מתעניין 29/03/2020 14:37
    הגב לתגובה זו
    שלום צחי פיזרת טונות של פסימיות, תודה על העידוד בימים קשים. ובעצמך כתבת : "אז, יכול להיות שיהיו עוד ימים של ירידות, ויכלול להיות שלא - אף אחד לא באמת יודע." אז מדוע בכלל התאמצת, לא הועלת כמדומני לאף אחד.
  • 1.
    מנסיון חיים פסימיסט הוא אופטימיסת ראלי (ל"ת)
    מתי מבני ברק 29/03/2020 14:30
    הגב לתגובה זו
ספייס אקס
צילום: ספייס אקס

כיצד ארצות הברית הפכה להיות תלויה בחברה פרטית אחת בתחום החלל

SpaceX שולטת ב-83% משוק השיגורים העולמיים, וההצלחה המרשימה שלה יצרה תלות אסטרטגית קריטית מצד ארצות הברית, המעמידה את הממשל האמריקאי בפני אתגרים חדשים בתחום הביטחון הלאומי והתחום העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ספייס איקס חלל

השנה רשמה SpaceX שיא עם 134 שיגורים למסלול, פי שניים יותר מהתאגיד הסיני לטכנולוגיית חלל ותעופה, המתחרה הקרוב ביותר. הנתונים משקפים הצלחה מרשימה, אך גם תלות אמריקאית שאינה קיימת מאז הקמת תעשיית החלל הצבאית.


החברה של מאסק התפתחה מספק לתשתית קריטית. קפסולות Dragon ורקטות Falcon 9 מהוות כיום את הדרך העיקרית של ארצות הברית לשיגור אסטרונאוטים וציוד לתחנת החלל הבינלאומית. לוויני Starlink הפכו חיוניים לאספקת אינטרנט באזורים מרוחקים ולתקשורת בזמן עימותים עבור מדינות בעלות ברית.


הבסיס למצב הנוכחי נוצר עקב מונופול קודם. בשנת 2003, בואינג ולוקהיד איחדו את יכולות השיגור שלהן בחברה אחת – United Launch Alliance. החברה החדשה גבתה מהממשל מאות מיליוני דולרים לכל שיגור לווין, ויצרה מונופול שפתח את הדלת לחברות חדשניות.

מאסק זיהה את ההזדמנות בזמן הנכון

לאחר מכירת פייפאל בשנת 2002, הקים את SpaceX והחל בפיתוח רקטת Falcon 1. בשנת 2003, הוא הסיע את הרקטה ברחובות וושינגטון במטרה למשוך תשומת לב של סוכנויות ממשלתיות ולהשיג חוזים.


שלבי הפיתוח הראשונים היו מלאים בכישלונות. שלושת השיגורים הראשונים של Falcon 1 נכשלו, והחברה כמעט הגיעה לפשיטת רגל. הצלחה הגיעה רק בשיגור הרביעי בשנת 2008, ברגע אחד קריטי שהציל את עתיד החברה. חודשים ספורים לאחר השיגור המוצלח הראשון,זכתה החברה בחוזה של 1.6 מיליארד דולר מנאס"א לביצוע 12 משימות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. החוזה הציל את החברה מפשיטת רגל והעניק לה את היציבות הפיננסית והאמינות הנדרשים לצמיחה עתידית.


להמשך הכתבה לחץ כאן
דן בודנר ורינט
צילום: תמר מצפי

האקזיט העצוב של ורינט: החלוצה הישראלית שלא קיבלה פרמיה

ורינט נמכרת לתומא בראבו ב-2 מיליארד דולר כשהיא רחוקה ב-60% מהשיא - על ההנפקה אחרי פיגוע מגדלי התאומים והדשדוש במשך שני עשורים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ורינט

אחרי משא ומתן ארוך, ורינט מערכות Verint Systems Inc. -1.32%   לחצה ידיים עם תומא בראבו. קרן פרייבט אקוויטי משיקגו שהאקוסיסטם הישראלי לא זר לה. היא תרכוש את ורינט בעסקת מזומן לפי שווי פעילות של 2 מיליארד דולר, ותקח על עצמה גם את החובות. הקרן שמנהלת נכסים בשווי של כ-190 מיליארד דולר אוהבת פרופיל של חברות טכנולוגיות שאיבדו את הברק, היא ממזגת אותן מייעלת ומנסה להחזיר אותן למסלול.  

בעלי המניות יקבלו 20.50 דולר למניה וזה תלוי איך תסתכלו על תג המחיר הזה. אם תשוו את זה ליוני אז תקבלו פרמיה של כ-20%, ככה לפחות מנסים להציג את זה בורינט. הם מתקשרים את זה כפרמיה מול המחיר בו החל המו"מ שנע סביב ה-18 דולר למניה ושווי שוק של כ-1.2 מיליארד דולר. אבל אם מסתכלים על זה במבט רחב מבינים את גודל ההחמצה. זו פרמיה שנמוכה בכ-60% מהשווי של החברה בשיא 3.6 מיליארד דולר ב-2022 אותו רשמה קצת אחרי שפיצלה את החטיבה הביטוחנית שלה לחברה חדשה בשם קוגנייט ורינט סיימה עם פיצול החברה לשניים - המניה טסה ב-25% בוול סטריט - אגב, גם אותו פיצול לא הצליח להציף ערך וקוגנייט Cognyte software -1.91%   משיגה תשואה שלילית של כמעט 70% מאז שהונפקה. המכירה של ורינט שצפויה להיסגר עד סוף השנה תסתום את הגולל על המסע הציבורי של ורינט ותסיר אותה מהבורסה. באקזיט שקט, עצוב, עבור חברה שפעם נחשבה לאחת התקוות הגדולות של ההייטק הישראלי.

הנמכרת

ורינט הוקמה ב-1994 כחטיבה של קומברס, ענקית טכנולוגיה ישראלית שפיתחה מערכות מעקב לביטחון, כשהיא מכה שורשים במערכת הביטחונית המקומית. אחרי פיגע מגדלי התאומים ב-2001, ניצלה החברה את הפאניקה למערכות מעקב והונפקה בנאסד"ק ב-2002 בשווי 375 מיליון דולר. 

ככל שהתקדמה במחזור החיים, ורינט התמקדה יותר ויותר בתוכנות לניהול חוויית לקוח, מה שנקרא CX Automation. התחום הזה, שבו 50% מההכנסות החוזרות שלה כיום מגיעות מפתרונות AI, כולל בוטים מבוססי בינה מלאכותית כמו Wrap Up Bot ו-Coaching Bot, הם מנסים לשפר את יעילות מוקדי שירות ומגדילים שביעות רצון לקוחות. עם זאת, ורינט הייתה קצת מקובעת ולא הצליחה לענות על הצרכים בשוק התוכנה הדינמיים. היא התמהמה במעבר למודלים על בסיס SaaS, וסמכה יותר מידי על הפעילות הביטחונית שלה עד הפיצול לקוגנייט תוסיפו לזה את התחרות מעולמות ה-AI שהצליחו בחלק מהמקרים להציע בחצי עלות ותקבלו מתכון לדשדוש. ב-2024, החברה רשמה הכנסות של 909 מיליון דולר ורווח נקי של 52 מיליון דולר, וברבעון הראשון של 2025 ההכנסות ירדו ב-6% ל-208 מיליון דולר, והרווח נחתך ב-90% ל-1.6 מיליון דולר.

דן בודנר, שמנהל את ורינט כ-30 שנה, הוא דמות מרכזית בסיפור. בשנים האחרונות, כמנכ"ל ויו"ר, הוא זכה לתגמולים נדיבים כ-100 מיליון דולר בעשור, כולל 11 מיליון דולר ב-2024, בעיקר בתגמול הוני. בעסקה שנחתמה, צפוי בודנר לקבל כ-18 מיליון דולר עבור האחזקות שלו בורינט. אקזיט לא רע אבל עם "טעם מר" אם נכפיל את זה. כך או כך ההצלחה הפרסונלית שלו עומדת בניגוד לביצועים של החברה: גם המנייה ורינט ירדה ב-37% בשנה האחרונה, וכאמור היא רחוקה ב-63% מהשיא ב-2022. אם נסתכל על התשואה מאז ההנפקה, התשואה הכוללת של המניה היא כ-127% חלשה משעמעותית מול מדד הייחוס שלה הנאסד"ק שעשה כ-680% (מדד הנאסד"ק קומפוזיט, אם נשווה ל-100 אז התשואה מחווירה אפילו יותר) והיא רחוקה שנות אור ממתחרות כמו נייס נייס -0.98%   שהשיגה תשואה של פי 30.

להמשך הכתבה לחץ כאן