לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט, האנליסטים מנתחים
רמת התנודתיות בשווקים עלתה לאחרונה, כאשר ברקע חששות המשקיעים מפני האטת הכלכלה הגלובלית, בין היתר, על רקע השפעות מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין והברקזיט, כאשר חלק מהמשקיעים אף צופים כי ארה"ב תיכנס למיתון בעתיד הקרוב. בלאומי שוקי הון מעריכים כי אכן תהיה האטה בכלכלת ארה"ב, אולם בשנת 2021 כבר תהיה האצה מתונה בצמיחה, כאשר מנגד, בפסגות מאמינים כי בשנת 2021 סביר להניחס לארה"ב תיכנס למיתון. אבל, על דבר אחד כולם מסכימים - בהודעת הריבית קרובה (ביום רביעי) הפד יוריד את הריבית ב-0.25%. השווקים ממתינים להודעת הריבית ביום רביעי בשבוע הקרוב מספר נתונים חשובים מתפרסמים בארה"ב בפרט לגבי הפעילות בתעשייה, כולל סקרים אזוריים והייצור התעשייתי. להערכת יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון, במסגרת סקירת המאקרו השבועית שלהם, השווקים יגיבו בעיקר להחלטת הריבית ותחזית המאקרו של הפד ביום רביעי . "אנו צופים הורדת ריבית הפד ב-0.25%, אך במקביל הפד (כולל הנאום של פאוול) צפוי לשדר שהמשך הורדת ריבית תלויה בנתונים, ולא מובנת מאליה (ניסיון לצנן את הציפיות). תחזית הריבית של חברי הפד (Dots) צפויה להראות אי שינוי בריבית עד סוף 2020 והעלאת ריבית מתונה ב-2021. שוק האג"ח עלול להתאכזב מתחזית שאיננה כוללת המשך הורדת ריבית", כותבים בלידר. לאומי: "ירידת התשואות היתה חדה מדי, לא יהיה מיתון" בלאומי שוקי הון מעריכים כי על רקע ההאטה בכלכלה העולמית, חששות המשקיעים מפני השפעות מלחמת הסחר כאמור והצפי בשוק למדיניות מוניטרית מרחיבה יותר על יד הפד, מהלך ירידת התשואות בעולם בחודש אוגוסט היה מהיר מדי. בעניין זה, מציינים גיל מיכאל בפמן, כלכלן ראשי ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון כי "התרחיש המרכזי שלנו, מזה כשנתיים, הוא להאטת הצמיחה בארה"ב ב-2019 ביחס ל-2018, האטה נוספת ב-2020, אך לא הגעה למיתון. במהלך 2021 כבר צפויה האצה מתונה בצמיחה על רקע פירות עליית הפריון בארה"ב על רקע שיפורים טכנולוגיים. כלומר שתרחיש המרכזי, המסר הוא של צפי להאטה זמנית בצמיחה בארה"ב, אך לא מיתון. על מנת 'לכסות את כל התמונה', יש להתחשב בקיומם של תרחישי קיצון, ובראיה כוללת כזו ניתן לומר שעדיין קיימת סבירות של כ- 20% שארה"ב תחווה מיתון במהלך השנה הבאה, אך הדבר איננו מצדיק תמחור 'מלא' לכך, כפי שיש כיום בשוק איגרות החוב". פסגות: להאריך מח"מ באפיק הממשלתי ל-5 שנים מנגד, בבית ההשקעות פסגות מעריכים מזה תקופה ארוכה כי ארה"ב צפויה להיכנס למיתון בשנת 2021. לדברי אורי אורי גרינפלד הכלכלן הראשי של פסגות: "לפעמים הדברים קורים מהר יותר משחשבתם. בדיוק באותו אופן, ההמלצה שלנו משבוע שעבר לקצר באופן טקטי את המח"מ מחשש לעליית תשואות בשבועות הקרובים התממשה מהר מהצפוי כאשר התשואה על אג"ח גרמנית ל-10 שנים עלתה מ-0.72%- ל-0.45%- וזו האמריקאית מ-1.46% ל-1.9%. בהתאם לכך ומכיוון שהתשואה ל-10 שנים בארה"ב חזרה לרמה שמתאימה למודל שלנו ל'ערך הכלכלי' שלה, אנו ממשים את החלק השני של ההמלצה משבוע שעבר מוקדם מהצפוי ומאריכים את המח"מ המומלץ באפיק הממשלתי ל-5 שנים". לדברי גרינפלד, "בעוד שסביר להניח שהפד יפחית את הריבית פעם נוספת השבוע, אנו מעריכים שהודעת הפד תמשיך להתייחס להפחתת הריבית כ'הפחתה של אמצע מחזור' כלומר התאמות קלות לפני שחוזרים לתוואי העלאת הריבית". לקראת הבחירות בארה"ב- טראמפ עם הגב לקיר בשבוע החולף נרשמה רגיעה מסוימת בגזרת מלחמת הסחר, כאשר הצדדים נקטו במחוות של רצון טוב לקראת המשך שיחות הסחר אשר צפויות להתקיים בחודש הבא. סין הודיעה שמכסים על 16 מוצרים אמריקאים שהיו אמורים להיכנס לתוקף השבוע נדחו ומנגד, ארה"ב הודיעה על דחיית העלאת מכסים על סחורות סיניות בשבועיים. לחידוש שיחות הסחר בין ארה"ב לסין באוקטובר לא נקבע יעד לסיום, עם זאת, הפעם טראמפ אמר כי ישקול לקבל הסכם ביניים, תרחיש שלא היה מקובל עליו בעבר. לדברי יניב חברון, אסטרטג ראשי, אלומות בית השקעות: "שנה לפני הבחירות בארה"ב, טראמפ זקוק לשווקים תומכים ולא בטוח שיהיה לו מספיק זמן כדי להתיש את הסינים במלחמת סחר כוללת. מה האינטרס של הסינים? לדברי חברון, "מלחמת סחר אינה טובה גם לסינים ובינתיים נראה כי הפגיעה בכלכלה הסינית קשה. לכן הסכם ביניים שאינו כולל ויתורים כואבים מידי לפחות עד הבחירות ופיצוץ מכוון של המשא ומתן סמוך לבחירות, יוריד את השווקים בעוצמה, ועשוי לטרפד את בחירתו של טראמפ מחדש לנשיאות". בשורה התחתונה, מעריך חברון כי "התנודתיות בשוק האג"ח צפויה להימשך אבל לא בטוח שראינו את התחתית מבחינת התשואות. הסינים והאמריקאים אולי בשלים להפסקת אש אבל לא להסכם, הצדדים לא סבלו מספיק כד לעשות את הוויתורים הנחוצים לצורך הסכם מסוג זה".
מקרון צרפתצרפת סופגת הורדת דירוג חוב שלישית תוך 12 חודשים - כלכלה בהתפרקות
חוב של 112% מהתוצר. פרלמנט מפוצל ורפורמות קפואות; מה יהיה בהמשך?
צרפת ספגה מכה נוספת בדירוג האשראי שלה כשסוכנות הדירוג הבינלאומית S&P Global הורידה את הדירוג שלה מ-AA ל-AA-. זוהי הפעם השלישית תוך פחות משנה שצרפת מאבדת דירוג חוב , אחרי הורדות דומות של Moody's ו-Fitch בחודשים האחרונים.
ההשלכות של ההורדה עלולות להיות כבדות: גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, בנקים מרכזיים וקרנות גידור, שמחויבים לפעול על פי כללי השקעה מחמירים, עלולים למכור כמויות משמעותיות של אגרות חוב ממשלתיות צרפתיות. פעולה כזו תגביר את הלחץ על שוק האג"ח, תעלה את עלויות החוב של הממשלה ותאיץ את גירעון החוב הלאומי שכבר חצה את רף ה-112% מהתוצר המקומי הגולמי.
שר האוצר הצרפתי רולאן לסקור הגיב להורדה בהצהרה חריפה במהלך כנס כלכלי בפריז, שם תיאר את המצב כ"ענן נוסף בשמיים שכבר היו מעוננים בכבדות". "זוהי קריאה להתעשת", אמר בפתח דבריו, "אין להתעלם מהסיכון הגובר. מדובר באיתות חד-משמעי שדורש רצינות יתרה מצד כולנו". לסקור, שמונה לתפקידו רק לפני חודשים ספורים בעקבות משבר פוליטי פנימי, הדגיש כי הממשלה והפרלמנט חייבים לשתף פעולה כדי לשכנע את סוכנויות הדירוג ואת המשקיעים הגלובליים שתקציב 2026 יהווה צעד אמיתי לקראת הפחתת הגירעון התקציבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהסימנים האלה", הוסיף, "הם אינם רק ניירת, הם משפיעים על חיי היומיום של כל אזרח צרפתי".
הורדת הדירוג של S&P אינה מפתיעה לחלוטין, אך היא מגיעה ברגע קריטי. סוכנות הדירוג ציינה בדוח שלה כי הסיבות העיקריות כוללות את הגירעון התקציבי הגבוה שמגיע ל-5.4% מהתוצר בשנת 2025, עלייה מתמשכת בחוב הציבורי והיעדר התקדמות משמעותית ברפורמות מבניות שהבטיחה הממשלה. בנוסף, S&P הזהירה מפני סיכונים פוליטיים גוברים, כולל חוסר יציבות בממשלה והתנגדות פרלמנטרית חריפה לרפורמות הכרחיות. "הממשלה הצרפתית נמצאת בפני אתגר כפול: כלכלי ופוליטי", נכתב בדוח, "והשילוב הזה עלול להחמיר את המצב אם לא יטופל במהירות ובנחישות".
- צרפת בסחרור: 3.35 טריליון יורו חוב וממשלה שלישית על סף קריסה
- מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של צרפת – מה זה אומר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדרך למשבר: איך הגענו לשלוש הורדות תוך שנה
כדי להבין את חומרת המצב הנוכחי, חשוב להסתכל אחורה על השנים האחרונות. צרפת נהנתה במשך שנים רבות מדירוג גבוה יחסית של AA מ-S&P ודומיו, שהעיד על יציבות כלכלית חזקה בתוך גוש האירו. אולם מאז משבר הקורונה ב-2020, המדינה שקעה בהוצאות עצומות על תמיכה כלכלית שכללה סובסידיות לעסקים, מענקי אבטלה מוגברים ותוכניות השקעה בתשתיות. החוב הלאומי זינק מ-98% מהתוצר ב-2019 ליותר מ-112% ב-2025. הגירעון התקציבי, שמוגבל על פי כללי האיחוד האירופי ל-3% בלבד, הוא 5% ומעלה.
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהאם המעבר של כורי הביטקוין למרכזי AI באמת משתלם?
חברות רבות ממירות את כריית המטבעות ואת כח המיחשוב שלהן לטובת מרכזי נתונים לטובת הבינה המלאכותית ועוברות מ-Proof of Work ל-Proof of Compute, האם זה אכן מהלך משתלם?
בשנים האחרונות עולם הקריפטו מתבגר ונכנס יותר ויותר לתוך העולם הפיננסי "הישן". המטבעות היציבים צוברים לגיטמיציה, נכסי קריפטו עתידים לשמש כערובה למשכנתאות ורשות שוק ההון האמריקאית שוקלת להשתמש בשוק הקריפטו להשקעות פנסיוניות. על פניו, הקריפטו כולו התבסס היטב בעולמות הפיננסיים.
אך עם זאת, לאור שחיקה ברווחים, מודל העבודה של החברות "המסורתיות" לכריית ביטקוין וקריפטו מתחיל לעבור שינוי משמעותי. ממודל עבודה שכלל השקעות מסיביות בחומרה כדי לקבל מטבעות חדשים, מה שהצריך צריכת חשמל אדירה, הוצאות קירור ותחזוקה שוטפת לחוות שרתים שפועלות לאורך כל שעות היממה, תוך כדי רגישות גבוהה למחיר הביטקוין והאלטים - החברות משנות את המיקוד העסקי ומוסיפות לפעילות שלהן הקמה ותפעול של הקמה והפעלה של מרכזי מחשוב עתירי אנרגיה לטובת פעילות בינה מלאכותית, לאור צורך הולך וגובר וסכומי עתק שמושקעים בסקטור שמבטיח מהפיכה חדשה, אך האם זוהי השקעה משתלמת לטווח הארוך?
כרייה משתנה והצורך בהסתגלות
בעבר, מודל הכרייה של ביטקוין התבסס על תחרות בין כורים (ASICs) בפתרון חידות חישוביות, תלות ישירה במחיר המטבע, רמת קושי גוברת ועלויות
אנרגיה. האירוע של חציית התגמול (halving) שהתרחש ב-2024, הוריד את התגמול ל-3.125 ביטקוין לבלוק, ובכך שחק את שולי הרווח. במקביל, רמת הקושי החישובי זינקה ונדרש יותר ויותר חשמל כדי לקבל את אותה התמורה. עלויות חשמל וקירור הפכו קריטיות, וההכנסה מהכרייה נעשתה תנודתית
יותר. במקביל, עליית ה-AI פתחה סקטור חדש שנזקק לכמויות עיבוד עצומות, עם דגש על זמינות מיידית של תשתיות. וכך, המעבר היה מתבקש: חברות הכרייה כבר יושבות על שטח, מחזיקות בתשתיות חשמל, קירור ותמסורת, והמעבר לספק תשתיות ל-AI.
תשתיות ישנות, הזדמנויות
חדשות
המעבר של חברות כרייה למרכזי AI ו-HPC (מחשוב בעל ביצועים גבוהים) אמנם דורש התאמות, אך מתבסס על יתרונות קיימים: גישה לחשמל מוזל או מסובסד, מערכות קירור פעילות, קרקעות מתועשות ורישיונות קיימים. חברות כמו Bitdeer Bitdeer
Technologies, IREN שזינקה 198% בשנה האחרונה Iris Energy שזינקה כ-580% בשנה האחרונה, ו־HIVE HIVE Digital Technologies, שזינקה 73% בשנה האחרונה, כבר משתמשות באותן תשתיות
קיימות כדי לארח עומסי עבודה חדשים של AI. על פי דוחות אחרונים, שירותי AI יכולים להניב הכנסה גבוהה פי 25 ל-kWh לעומת כרייה. מעבר לכך, חברות רבות מצליחות לגייס חוזים ארוכי טווח בתחום ה-AI, מה שכמעט ולא מתאפשר בכרייה, בשל התנודתיות הטבועה במחיר המטבע.
- הנשיא ממשיך לעשות בושות...
- המניה של האחים וינקלבוס צונחת מתחת למחיר ההנפקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד זאת, המשקיעים בשוק ההון כבר לא בוחנים את חברות הכרייה לפי ה-Hashrate ( בלבד, אלא לפי מידת ההתאמה שלהן להפוך לחברות תשתית מחשוב. זה מתבטא בזינוק בערך המניות של חברות כמו Cipher Cipher Mining Technologies ו-IREN,
בעקבות חדשות על עסקאות בתחום ה-AI וה-HPC.
