החברה הגדולה ביותר ביוון תעבור לשוויץ בשל מדיניות המיסוי החדשה

חברת קוקה קולה הלניק מהווה כ-20% מסך שווי החברות הנסחרות במדד ה-ASE; "חדשות רעות מאוד עבור כלכלת יוון והבורסה המקומית"
דניאל פליישר | (4)

כלכלת יוון עומדת בפני מכה קשה לאחר שהחברה הגדולה ביותר במדינה, קוקה קולה הלניק (חברת הביקבוק של קוקה קולה ביוון), הודיעה היום (ה') כי בכוונתה לעבור לשוויץ ולרשום את מניותיה למסחר בלונדון בעקבות מדיניות המיסוי שהטילה הממשלה במסגרת אמצעי הצנע.

קוקה קולה הלניק (CCH) מחזיקה בשווי שוק הגבוה ביותר במדינה עם 6 מיליארד אירו והיא מייצגת כ-20% מסך השווי של החברות הנסחרות באתונה.

אנליסטים מיהרו לנתח את ההשפעות של המהלך על המדינה, כאשר יוון מתקשה להתחרות מול מדינות אחרות בגוש האירו על ליבן של חברות הענק. עם זאת, ההשפעה הריאלית על כלכלת יוון צפויה להיות מוגבלת היות ומפעלי החברה ימשיכו לעבוד.

רוב בעלי המניות של החברה הסכימו להחליף את מניותיהם בקוקה קולה הלניק בתמורה למניות קוקה קולה HBC, תושבת שוויץ. "העסקה הזו היא פשוט היגיון עיסקי", אמר מנכ"ל החברה היוונית, דימיטריס לואיס, לאנליסטים בשיחת ועידה.

האנליסט מנוס הצידאקיס מבטא סקיוריטיס באתונה אמר שהמהלך הוא הגיוני עבור החברה, שהלכה בעקבות המעבר של חברת מוצרי החלב היוונית FAGE החודש בחיפוש אחר מפלט בעל מדיניות מיסוי נמוכה ווודאות גבוהה יותר. נציין כי FAGE בחרה להעביר את עסקיה ללוקסמבורג.

"הבורסה היוונית מפסידה חברה טובה מאוד והבורסה הלונדונית מרווחיה אותה", אמר הצידאקיס והוסיף שמדובר "בחדשות רעות מאוד עבור כלכלת יוון והבורסה המקומית" בשל הצפי לירידה בהכנסות ממיסים בעקבות המעבר של CCH והתגברות המגמה למהלכים דומים של חברות נוספות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    תמשיכו להעיק על החברות וזה מה שתקבלו בארץ גם. (ל"ת)
    איש 12/10/2012 06:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שטיינפליץ שים לב. תקרא תלמד ותפנים.תפסת מרובה לא תפסת. (ל"ת)
    יאיר 11/10/2012 19:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הם חושבים ששוויץ חסינה ממיתון? בדיחה גרועה. (ל"ת)
    הנשר 11/10/2012 18:55
    הגב לתגובה זו
  • משה 12/10/2012 13:39
    הגב לתגובה זו
    מתרחשת במדינה אחרת. תבין שמיתון זה תמיד כתוצאה מהתערבות ממשלה בכלכלה
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.