מחשש לאפקט דומינו: 'יוזמת וינה' תדרוש טיפול מסודר בשוק הבנקאות המזרח-אירופי
"יוזמת וינה" המורכבת מקבוצה של רגולטורים וקובעי מדיניות, יצאה הבוקר בהצהרה אחרי כינוסה בבירה האוסטרית אמש. היא דורשת שהבנקים המרכזיים וקרנות ההשקעה והסיוע יעמדו מוכנים לספק תמיכה לבנקים ומוסדות פיננסיים במזרח אירופה, על מנת למנוע משבר אפשרי כמו זה שהתרחש ב-2009. בהצהרתה נמסר שלאחר דיוניה היא מצאה שבהיעדר תיאום, הכנה וכללים משבר אשראי והורדות דירוג עלולות להיות מנת חלקם של השווקים במזרח היבשת.
בעקבות משבר החוב ההולך ותופח, מפחדים בקבוצה הנ"ל שחוסר תשומת לב למוסדות הפיננסיים במזרח אירופה (שרובם הם חברות-בנות של מוסדות פיננסיים ממערב היבשת) יכולה לגרור מטה גם את "מוסדות האם". נראה כי קבוצת הרגולטורים הקשוחה מוינה, מנסה לחשוב על התמונה הגדולה, כשהיא טוענת שגם מדינות מזרח אירופה (שחלקן אינן חברות בגוש האירו) קשורות באופן ישיר למוסדות פיננסיים מהגדולים ביבשת. לכן, על המלווים ממערב היבשת להקשיח את תנאי גיוס ההון והחוב כדי למנוע זליגה של אשראי וחוב תופח ממזרח היבשת מערבה.
חברי היוזמה ממליצים על שורת צעדים, כאשר העיקרי שבהם הוא הגבלת האשראי שנותנת חברת-אם (מוסד פיננסי ממערב אירופה) לחברת הבת שלה (מוסד ממזרח היבשת) ללא ערובות מתאימות. למשל, הבנק האיטלקי UniCredit (סימול: UCG) שהוא המלווה הגדול ביותר (מבחינת נכסים) לבנקים ממזרח אירופה יצטרך 7.97 מיליארד אירו בהון עצמי או בנכסים כדי לעמוד בדרישות הערובה החדשות שהיוזמה דורשת. הבנק האוסטרי Erste (סימול: EBS) יצטרך לעומתו "רק" 743 מיליון אירו לגבות את הערובות החדשות שנדרשות ממנו.
לפי הודעת היוזמה, "חשוב ביותר שרשויות המדינות באירופה יפנימו את השפעת זליגת ההון והחוב בין הגבולות האירופים, בין אם ממדינות השייכות לאיחוד האירופי ובין אם ממדינות שאינן שייכות אליו וינקטו מידות שיטתיות ונבונות כאשר הן ממנות מדינה זו או אחרת". צעד נוסף שעליו ממליצה היוזמה הוא דרישה מגופים פיננסיים ממדינות מזרח אירופה לפתח ולחפש מקורות מקומיים למימון חוב או הון, שאינם מגיעים ממקורות מחוץ למדינה (כמו בנק איטלקי או לונדוני).
לצורך המחשה, בשנת 2009 נקלעו בנקים ממזרח היבשת למשבר חריף שאיים למוטט את המוסדות הפיננסיים במדינות מזרח אירופה. אז, הבנק העולמי וגופים נוספים הסכימו "להציל" את הבנקים כאשר העניקו אשראי של 24.5 מיליארד אירו למערכת הבנקאות במזרח אירופה. כאשר הלווים שילמו על הצלתם לאחר מכן סכום של 33 מיליארד אירו, בחובות שנפרעו רק במרץ 2011. לאחר משבר זה הוקמה "יוזמת וינה" כדי שאירוע כזה לא יחזור שנית.
מייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיותסטרטג’י שוב מתקרבת לקו האדום: שווי החברה כמעט ונופל מתחת לשווי הביטקוין שהיא מחזיקה
מניית סטרטג'י מתאוששת זמנית, אך מדדי הסיכון מאותתים על סכנה: ה-mNAV מתקרב ל-1, שווי השוק נמוך משווי הביטקוין שבמאזן, והמשקיעים שואלים מחדש, למה להחזיק מניה אם אפשר להחזיק את המטבע עצמו?
חברת סטרטג'י MicroStrategy Inc 3.43% של מייקל סיילור, שהפך אותה מחברת תוכנה צנועה ל"מאגר ביטקוין תאגידי", מוצאת את עצמה שוב קרוב מאוד לאזור הסכנה. לאחר ירידה חדה של כ-66% ממחיר
השיא שנרשם ביולי האחרון, כשהציגה רבעון יוצא דופן עם רווח חשבונאי עצום של כ-14 מיליארד דולר. אמנם לאור עליות הביקטוין, החברה גם כן עולה במהלך המסחר היום, אך העלייה רק מעניקה מעט חמצן, ולא משנה מהותית את תמונת הסיכון.
המדד מרכזי שאחריו עוקבים המשקיעים,
mNAV (Market-to-Net Asset Value), עמד הבוקר על כ-1.02 בלבד. זוהי רמה קריטית,
היות וירידה מתחת ל-1 משמעותה שהחברה, מבחינה תיאורטית, שווה פחות מהביטקוין שהיא מחזיקה. במקרה כזה, נשמטת הקרקע מתחת להחזקת מניות החברה, היות ואין היגיון כלכלי בהחזקת מניה שעוקבת אחרי ביטקוין, אם היא מתומחרת מתחת לערך הנכסי הבסיסי שלה.
שווי השוק
כבר נמוך משווי הביטקוין
כבר כעת ניתן לראות פער מדאיג: שווי השוק של סטרטג'י עומד על כ-47 מיליארד דולר בלבד, בעוד ששווי אחזקות הביטקוין של החברה מוערך בפחות מ-60 מיליארד דולר. מצב כזה נחשב בעיני אנליסטים לבעייתי, שכן הוא משקף חוסר אמון של השוק
במבנה ההון, במינוף וביכולת של החברה לייצר ערך מעבר להחזקה הפסיבית במטבע.
ה-mNAV, בניגוד לשווי שוק פשוט, כולל גם את החוב והנזילות של החברה: הוא מחושב כשווי השוק בתוספת החוב, בניכוי מזומנים, מחולק בשווי מאגר הביטקוין. כאשר המדד יורד מתחת ל-1, המשמעות
היא שהשוק מתמחר את החברה בדיסקאונט לעומת נכס הבסיס, שכאמור עלול להוביל לגל מכירות מצד משקיעים מוסדיים וקמעונאיים כאחד.
- סטרטג׳י מגייסת מאות מיליונים - אבל מפסיקה לרכוש ביטקוין
- סטרטג'י רכשה ביטקוין בכמעט מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המניה מצליחה להישאר מעל קו הסכנה הזה מאז נובמבר, אך המרווח הולך ומצטמצם, במיוחד על רקע התנודתיות החדה במחיר הביטקוין.
סיילור משדר אופטימיות - השוק פחות
כצפוי, מייקל סיילור עצמו ממשיך לשדר ביטחון מלא. בימים האחרונים הוא פרסם ברשתות החברתיות מסרים שוריים, כולל גרפים שמדגישים כי מספר הפוזיציות הפתוחות במניית סטרטג'י שקול לכ-87% משווי השוק של החברה. סיילור אמר, במלים
אחרות, שיש עניין עצום במניה ונזילות גבוהה.
נשיא סין, שי ג'ינפינג. קרדיט: רשתות חברתיותסין נאבקת בירידת הילודה: מייקרת קונדומים ומוזילה חתונות
סין משנה את מדיניות המס שלה במטרה לעודד ילודה, תוך התמודדות עם ירידה באוכלוסייה והאטה כלכלית מתמשכת; העלאת המע״מ על אמצעי מניעה והטבות מס למשפחות אמנם נועדה לשנות התנהגות, אך מעוררות ספקות, ביקורת ולעג ציבורי
סין נוקטת צעד חריג נוסף במאבק בירידת הילודה ובהזדקנות האוכלוסייה: החל מהשבוע, המדינה מטילה מע״מ מלא בשיעור של 13% על אמצעי מניעה – בהם קונדומים, גלולות והתקנים – ובמקביל מעניקה פטור ממע״מ לשירותי חתונה, טיפול בילדים וטיפול בקשישים. המהלך הוא חלק משינוי
רחב במדיניות המס, שמטרתו המוצהרת לעודד נישואין והולדה במדינה המתמודדת עם ירידה מתמשכת באוכלוסייה ועם האטה כלכלית ממושכת.
הרפורמה,
שעליה הוכרז בסוף 2025, מבטלת שורת פטורים שהיו בתוקף מאז 1994 – תקופה שבה סין עדיין אכפה את מדיניות הילד האחד. כעת, כמעט עשור לאחר ביטול המדיניות ההיא, בייג׳ין מנסה להפוך כיוון: פחות מניעה, יותר תמרוץ להקמת משפחות.
משבר דמוגרפי חריף
הרקע לצעד ברור וחד.
לפי נתונים רשמיים, אוכלוסיית סין הצטמצמה זו השנה השלישית ברציפות, וב־2024 נולדו במדינה כ־9.54 מיליון תינוקות בלבד – כמחצית ממספר הלידות לפני עשור. ב־2023 איבדה סין לראשונה את תואר המדינה המאוכלסת בעולם להודו, ושיעור הפוריות ירד לכ־1.3 ילדים לאישה, הרבה מתחת
לרמה הדרושה לשמירה על יציבות דמוגרפית (כ־2.1).
המשמעות הכלכלית של מגמה זו עמוקה: כוח העבודה מצטמצם, הנטל על מערכות הפנסיה והבריאות גדל, והביקוש העתידי לדיור, חינוך וצריכה נפגע. עבור הנהגת סין, מדובר לא רק בבעיה חברתית – אלא באיום ישיר על
פוטנציאל הצמיחה של הכלכלה השנייה בגודלה בעולם.
- סין בדרך ליעד: צמיחה של 5% ומהפכה טכנולוגית
- יצרניות הרכב הסיניות מרחיבות דריסת רגל באירופה דרך חשמליות והיברידיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
“קונדומים יקרים לא יביאו תינוקות”
העלאת המע״מ על אמצעי מניעה עוררה תגובות חריפות ברשתות החברתיות. גולשים לעגו למהלך וטענו כי אין קשר בין מחיר קונדום לבין ההחלטה להביא ילדים. “אנשים יודעים להבדיל בין מחיר של קונדום לבין המחיר של גידול ילד”, כתב אחד הגולשים. אחרים מיהרו להתבדח שירכשו “מלאי לכל החיים” לפני עליית המחירים.
.jpg)