מחשש לאפקט דומינו: 'יוזמת וינה' תדרוש טיפול מסודר בשוק הבנקאות המזרח-אירופי

קב' הרגולטורים שמרכיבה את היוזמה, יצאה הבוקר בדרישה מהבנקים המרכזיים וקרנות ההשקעה והסיוע שיעמדו מוכנים לספק תמיכה לבנקים ומוסדות פיננסיים במזרח אירופה
מערכת Bizportal |

"יוזמת וינה" המורכבת מקבוצה של רגולטורים וקובעי מדיניות, יצאה הבוקר בהצהרה אחרי כינוסה בבירה האוסטרית אמש. היא דורשת שהבנקים המרכזיים וקרנות ההשקעה והסיוע יעמדו מוכנים לספק תמיכה לבנקים ומוסדות פיננסיים במזרח אירופה, על מנת למנוע משבר אפשרי כמו זה שהתרחש ב-2009. בהצהרתה נמסר שלאחר דיוניה היא מצאה שבהיעדר תיאום, הכנה וכללים משבר אשראי והורדות דירוג עלולות להיות מנת חלקם של השווקים במזרח היבשת.

בעקבות משבר החוב ההולך ותופח, מפחדים בקבוצה הנ"ל שחוסר תשומת לב למוסדות הפיננסיים במזרח אירופה (שרובם הם חברות-בנות של מוסדות פיננסיים ממערב היבשת) יכולה לגרור מטה גם את "מוסדות האם". נראה כי קבוצת הרגולטורים הקשוחה מוינה, מנסה לחשוב על התמונה הגדולה, כשהיא טוענת שגם מדינות מזרח אירופה (שחלקן אינן חברות בגוש האירו) קשורות באופן ישיר למוסדות פיננסיים מהגדולים ביבשת. לכן, על המלווים ממערב היבשת להקשיח את תנאי גיוס ההון והחוב כדי למנוע זליגה של אשראי וחוב תופח ממזרח היבשת מערבה.

חברי היוזמה ממליצים על שורת צעדים, כאשר העיקרי שבהם הוא הגבלת האשראי שנותנת חברת-אם (מוסד פיננסי ממערב אירופה) לחברת הבת שלה (מוסד ממזרח היבשת) ללא ערובות מתאימות. למשל, הבנק האיטלקי UniCredit (סימול: UCG) שהוא המלווה הגדול ביותר (מבחינת נכסים) לבנקים ממזרח אירופה יצטרך 7.97 מיליארד אירו בהון עצמי או בנכסים כדי לעמוד בדרישות הערובה החדשות שהיוזמה דורשת. הבנק האוסטרי Erste (סימול: EBS) יצטרך לעומתו "רק" 743 מיליון אירו לגבות את הערובות החדשות שנדרשות ממנו.

לפי הודעת היוזמה, "חשוב ביותר שרשויות המדינות באירופה יפנימו את השפעת זליגת ההון והחוב בין הגבולות האירופים, בין אם ממדינות השייכות לאיחוד האירופי ובין אם ממדינות שאינן שייכות אליו וינקטו מידות שיטתיות ונבונות כאשר הן ממנות מדינה זו או אחרת". צעד נוסף שעליו ממליצה היוזמה הוא דרישה מגופים פיננסיים ממדינות מזרח אירופה לפתח ולחפש מקורות מקומיים למימון חוב או הון, שאינם מגיעים ממקורות מחוץ למדינה (כמו בנק איטלקי או לונדוני).

לצורך המחשה, בשנת 2009 נקלעו בנקים ממזרח היבשת למשבר חריף שאיים למוטט את המוסדות הפיננסיים במדינות מזרח אירופה. אז, הבנק העולמי וגופים נוספים הסכימו "להציל" את הבנקים כאשר העניקו אשראי של 24.5 מיליארד אירו למערכת הבנקאות במזרח אירופה. כאשר הלווים שילמו על הצלתם לאחר מכן סכום של 33 מיליארד אירו, בחובות שנפרעו רק במרץ 2011. לאחר משבר זה הוקמה "יוזמת וינה" כדי שאירוע כזה לא יחזור שנית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנבידיהאנבידיה

"אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל את ההזדמנות

המניה נסחרת ב-177 דולר, בבנק אוף אמריקה סבורים שהיא תגיע ל-275 דולר; לא חוששים מתחרות מגוגל, רואים במכפיל רווח של 25 הזדמנות כניסה חד פעמית

ליאור דנקנר |

מניית אנבידיה (NVDA) NVIDIA Corp. -0.42%   נסחרת במכפיל רווח עתידי של כ-25 - רמה שעשויה להיות נקודת שפל אטרקטיבית למשקיעים. כך עולה מדוח חדש של צוות האנליסטים של בנק אוף אמריקה, בראשות ויוויק אריה שהוא אחד מהתומכים הנלהבים של אנבידיה. לפי הניתוח שלו, בכל פעם שמניית אנבידיה התקרבה למכפיל 25, היא התאוששה לרמות של 30 עד 40 תוך 3-6 חודשים.

הדוח מגיע על רקע שבוע חזק במיוחד למדד ה-SOX של מניות השבבים, שזינק בכ-10% והצליח לחזור מעל הממוצע הנע ל-50 יום, תוך ביצועי יתר מול מדד ה-S&P 500 שעלה 3.7% בלבד. זאת למרות ירידה של כאחוז במניית אנבידיה עצמה, מה שמעיד על התרחבות הראלי לחברות נוספות בסקטור.

בין המניות הבולטות בשבוע האחרון: Credo Technology זינקה ב-33%, ברודקום עלתה 18%, Coherent הוסיפה 18%, אינטל קפצה 18% על רקע כותרות בתקשורת לגבי זכיות פוטנציאליות בייצור שבבים, ו-Marvell עלתה 15% לקראת פרסום דוחות ולקראת כנס re:Invent של אמזון.

הדיון עבר מהשקעות הון לחשש מתחרות

בחודשים האחרונים, הדיון המרכזי בקרב משקיעים בתחום הבינה המלאכותית עבר ממוקד. אם בעבר החשש היה מהיקפי ההשקעות האדירים של חברות הענן, כעת הדיון מתמקד בתחרות - בין מודלי השפה של OpenAI לבין Gemini של גוגל, ובמקביל בין שבבי ה-TPU של גוגל וברודקום לבין שבבי ה-GPU של אנבידיה.

האנליסטים של בנק אוף אמריקה מדגישים מספר נקודות מרכזיות שמטות את הכף לטובת אנבידיה: ראשית, היצע השבבים בתעשייה הדוק, ואנבידיה שולטת בהקצאה - מה שמקשה על לקוחות לשנות את תמהיל הרכישות שלהם בשנה הקרובה. שנית, שבבי ה-TPU הוכיחו את עצמם רק במרכזי הנתונים של גוגל עצמה, בעוד ש-GPU זמינים בסביבות ענן מרובות כולל בענן של גוגל. למעשה, הבנק מעריך כי רכישות ה-GPU של גוגל צפויות להגיע לכ-10 מיליארד דולר ב-2025, סכום דומה לרכישות ה-TPU שלה מברודקום.

מעבדה
צילום: depositphotos

המניה הזאת מזנקת 440% היום - זו הסיבה

תוצאות חיוביות בניסוי של Deramiocel מרמזות על פריצת דרך בטיפול במחלת ניוון השרירים דושן, ומניית קפריקור מזנקת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ביוטכנולוגיה

המניה של קפריקור תרפיוטיקס (Capricor Therapeutics) מזנקת. Capricor Therapeutics 307.08%   מזנקת כ-440%, אחרי שהחברה פרסמה תוצאות ראשוניות חיוביות מניסוי ה-Phase 3 שלה בתרופה Deramiocel, שמיועדת לחולי דושן, מחלת ניוון שרירים גנטית נדירה וקשה. זהו הניסוי המרכזי שהחברה הייתה צריכה כדי להתקדם לאישור ה-FDA, והנתונים שפורסמו הבוקר נתפסים בשוק כנתונים שעשויים לשנות את מסלול החברה.

מחלת דושן היא אחת מהצורות הקשות של ניוון שרירים, והיא פוגעת בעיקר בבנים בשל האופי הגנטי שלה. המחלה נגרמת בגלל פגם בגן שמייצר את חלבון הדיסטרופין, החיוני ליציבות תאי השריר. כיוון שהגוף אינו מייצר את החלבון הזה, תאי השריר נשחקים במהירות, מה שמוביל להיחלשות פרוגרסיבית של השרירים. התסמינים הראשונים מופיעים בדרך כלל בילדות וכוללים קושי בהליכה, נפילות חוזרות ועייפות. עם השנים החולשה מתקדמת, ולעיתים מגיעה למצב שבו המטופלים מאבדים את היכולת ללכת. בהמשך, הפגיעה בשרירים מתרחבת גם לשרירי הנשימה ולשריר הלב, מה שעלול להוביל לקשיי נשימה ולקרדיומיופתיה, שהיא הסיבה המרכזית לקיצור תוחלת החיים במחלה. כיום אין ריפוי לדושן, והטיפול מתמקד בשימור תפקוד השריר באמצעות תרופות כמו סטרואידים, פיזיותרפיה ומעקב קרדיאלי הדוק.

כאן בדיוק נכנסות לתמונה התוצאות החדשות של קפריקור. החברה מדווחת כי Deramiocel הצליחה להראות שיפור מובהק סטטיסטית בתפקוד הגפיים העליונות – היעד המרכזי של הניסוי – וכן לשמר את תפקוד הלב, יעד שנחשב קריטי במיוחד אצל חולי דושן בשל הסיכון הגבוה לקרדיומיופתיה. כל שאר היעדים הכלולים תחת בקרה של טעות מסוג 1 השיגו גם הם מובהקות. הניסוי HOPE-3, שהשתתפו בו 106 נערים וצעירים, נחשב לאחד המחמירים והמקיפים שנעשו בתחום והוא נערך במבנה אקראי, כפול-סמיות ומבוקר פלצבו.

החוקרים שהובילו את הניסוי מדגישים כי התוצאות אינן "עוד שיפור קל במדדים", אלא שינוי ממשי בקצב הידרדרות המחלה. פרופ’ קרייג מקדונלד מאוניברסיטת UC Davis מציין כי נרשמה האטה של כמעט 54% בקצב הידרדרות השריר, נתון שלדבריו עשוי לתרגם לשנים נוספות של עצמאות. פרופ’ ג’ונתן סוסלו מאוניברסיטת ואנדרבילט מוסיף שהשימור בתפקוד הלב עשוי לקבל משקל משמעותי במיוחד, כיוון שזהו הגורם המרכזי שמשפיע על תוחלת החיים של החולים.

צעד אחד לפני אישור FDA

בשביל Capricor, תוצאות הניסוי הן לא רק הישג רפואי אלא גם צעד רגולטורי חשוב. החברה מתכננת להגיש ל-FDA תגובה רשמית למכתב ה-CRL שקיבלה בתחילת השנה, והיא מאמינה שהנתונים מניסוי HOPE-3 עומדים בציפייה של הרגולטור שיהיו מספיקים כדי לתמוך בבקשת האישור. הנתונים מצטרפים לממצאים עקביים שהופיעו גם בניסוי HOPE-2 ובהמשך במחקר ההארכה שלו, שנמשך כבר מעל ארבע שנים.