מחשש לאפקט דומינו: 'יוזמת וינה' תדרוש טיפול מסודר בשוק הבנקאות המזרח-אירופי
"יוזמת וינה" המורכבת מקבוצה של רגולטורים וקובעי מדיניות, יצאה הבוקר בהצהרה אחרי כינוסה בבירה האוסטרית אמש. היא דורשת שהבנקים המרכזיים וקרנות ההשקעה והסיוע יעמדו מוכנים לספק תמיכה לבנקים ומוסדות פיננסיים במזרח אירופה, על מנת למנוע משבר אפשרי כמו זה שהתרחש ב-2009. בהצהרתה נמסר שלאחר דיוניה היא מצאה שבהיעדר תיאום, הכנה וכללים משבר אשראי והורדות דירוג עלולות להיות מנת חלקם של השווקים במזרח היבשת.
בעקבות משבר החוב ההולך ותופח, מפחדים בקבוצה הנ"ל שחוסר תשומת לב למוסדות הפיננסיים במזרח אירופה (שרובם הם חברות-בנות של מוסדות פיננסיים ממערב היבשת) יכולה לגרור מטה גם את "מוסדות האם". נראה כי קבוצת הרגולטורים הקשוחה מוינה, מנסה לחשוב על התמונה הגדולה, כשהיא טוענת שגם מדינות מזרח אירופה (שחלקן אינן חברות בגוש האירו) קשורות באופן ישיר למוסדות פיננסיים מהגדולים ביבשת. לכן, על המלווים ממערב היבשת להקשיח את תנאי גיוס ההון והחוב כדי למנוע זליגה של אשראי וחוב תופח ממזרח היבשת מערבה.
חברי היוזמה ממליצים על שורת צעדים, כאשר העיקרי שבהם הוא הגבלת האשראי שנותנת חברת-אם (מוסד פיננסי ממערב אירופה) לחברת הבת שלה (מוסד ממזרח היבשת) ללא ערובות מתאימות. למשל, הבנק האיטלקי UniCredit (סימול: UCG) שהוא המלווה הגדול ביותר (מבחינת נכסים) לבנקים ממזרח אירופה יצטרך 7.97 מיליארד אירו בהון עצמי או בנכסים כדי לעמוד בדרישות הערובה החדשות שהיוזמה דורשת. הבנק האוסטרי Erste (סימול: EBS) יצטרך לעומתו "רק" 743 מיליון אירו לגבות את הערובות החדשות שנדרשות ממנו.
לפי הודעת היוזמה, "חשוב ביותר שרשויות המדינות באירופה יפנימו את השפעת זליגת ההון והחוב בין הגבולות האירופים, בין אם ממדינות השייכות לאיחוד האירופי ובין אם ממדינות שאינן שייכות אליו וינקטו מידות שיטתיות ונבונות כאשר הן ממנות מדינה זו או אחרת". צעד נוסף שעליו ממליצה היוזמה הוא דרישה מגופים פיננסיים ממדינות מזרח אירופה לפתח ולחפש מקורות מקומיים למימון חוב או הון, שאינם מגיעים ממקורות מחוץ למדינה (כמו בנק איטלקי או לונדוני).
לצורך המחשה, בשנת 2009 נקלעו בנקים ממזרח היבשת למשבר חריף שאיים למוטט את המוסדות הפיננסיים במדינות מזרח אירופה. אז, הבנק העולמי וגופים נוספים הסכימו "להציל" את הבנקים כאשר העניקו אשראי של 24.5 מיליארד אירו למערכת הבנקאות במזרח אירופה. כאשר הלווים שילמו על הצלתם לאחר מכן סכום של 33 מיליארד אירו, בחובות שנפרעו רק במרץ 2011. לאחר משבר זה הוקמה "יוזמת וינה" כדי שאירוע כזה לא יחזור שנית.
פארוק פתיח אוזר (רשתות)הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי
מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו
פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר.
Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה.
באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים בלי כיסוי לנכסים שלהם. בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.
הרשעה תקדימית
בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- ברקע החקירות והתביעות אוטומקס וסייספארק מבטלות את המיזוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי.

באפט מגייס חוב במטבע היפני - רמז להגדלת פוזיציה במניות?
שיטת העבודה של באפט ביפן - מגייסם חוב ומשקיעים אותו במניות וכך מנטרלים את החשיפה למטבע היפני
ברקשייר של וורן באפט ממשיכה להעמיק אחיזה בשוק היפני, כשהפעם מדובר דווקא על הנפקת אג"ח ביין. הנפקת חוב במטבע היפני מלמדת כי באפט סבור שמדובר בריבית נמוכה כשלצד התחזית שלו על המטבע היפני הוא סבור שהריבית הכוללת תהיה נמוכה מחוב אחר. או שפשוט הוא רוצה לפזר את ההתחייבויות, אם כי צריך לזכור שלבאפט וברקשייר אין חובות. ההיפך. לברקשייר יש 384 מיליארד דולר במזומן.
ולכן, האפשרות הטבעית להנפקת חוב כזה היא פשוט הכוונה של באפט להגדיל את ההשקעות היפניות - כלומר, לגייס חוב ומיד להשקיע במניות יפניות. ברקשייר כבר מחזיקה בהשקעות ישירות מהותיות בחברות המסחר היפניות הגדולות, והתוכנית היא להגדיל את החשיפה.
למעשה, הטכניקה של גיוס חוב והשקעתו אומצה על ידי באפט כבר בשלבי הכניסה הראשונים לשוק היפני כשכך היא גם מגדרת את החשיפה שלה למטבע היפני. מאז שנכנסה ברקשייר האת'וויי לראשונה לשוק האג"ח היפני ב-2019, היא הספיקה לגייס כ-2 טריליון ין, שהם כ-13.8 מיליארד דולר. הסכום הזה ממקם אותה בראש טבלת המנפיקים הזרים בשוק היפני. אך יותר מכך, מדובר באסטרטגיה שמחברת בין גיוס חוב מקומי להשקעות ישירות ביפן, בעיקר בחמש מחברות המסחר הגדולות: איטוצ'ו, מיצובישי, מיצובוי, סומיטומו ומרובני
ברקשייר החלה לרכוש את מניות החברות הללו עוד ב-2019, אבל חשפה זאת רק באוגוסט 2020, אז דווח כי השקיעה כ-6 מיליארד דולר. מאז ההשקעה הלכה ותפחה, בסוף 2024 כבר הסתכמה בכ-23.5 מיליארד דולר ועל פי ההערכות היא מגיעה כעת לכ-28-30 מיליארד דולר. באפט הדגיש כי מדובר בהשקעה לטווח ארוך מאוד, ושהחזקות החברה צפויות לגדול בהדרגה. ייתכן שמדובר באחד מהמהלכים המשמעותיים ביותר של ברקשייר מחוץ לגבולות ארצות הברית, אם לא הגדול שבהם, ייתכן שזה המהלך המשמעותי של באפט רגע לפני שהוא עוזב.
- באפט ממשיך לממש מניות; מחזיק מזומנים בסך 380 מיליארד דולר
- אירוע נדיר: "תמכרו את המניה של וורן באפט"; ברקשייר האת'וויי קיבלה המלצת מכירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבחירה בחברות המסחר היפניות היא לאחר ניתוח עמוק. מדובר בגופים שמבצעים פעילות רחבת היקף בענפי אנרגיה, סחורות, מזון, לוגיסטיקה ותעשייה כבדה. רבים מהם נחשבו בשוק כמסחררים בתמחור חסר, בין היתר בשל תרבות עסקית שמרנית, חלוקת דיבידנד מצומצמת וניהול לא תמיד אגרסיבי של הערך לבעלי המניות. אולם הרפורמות התאגידיות שיזם הבנק המרכזי ביפן בשנים האחרונות, ופתיחת השוק למעורבות זרה, משכו עניין של משקיעים גלובליים, ובאפט היה הראשון לזוז
