מחשש לאפקט דומינו: 'יוזמת וינה' תדרוש טיפול מסודר בשוק הבנקאות המזרח-אירופי
"יוזמת וינה" המורכבת מקבוצה של רגולטורים וקובעי מדיניות, יצאה הבוקר בהצהרה אחרי כינוסה בבירה האוסטרית אמש. היא דורשת שהבנקים המרכזיים וקרנות ההשקעה והסיוע יעמדו מוכנים לספק תמיכה לבנקים ומוסדות פיננסיים במזרח אירופה, על מנת למנוע משבר אפשרי כמו זה שהתרחש ב-2009. בהצהרתה נמסר שלאחר דיוניה היא מצאה שבהיעדר תיאום, הכנה וכללים משבר אשראי והורדות דירוג עלולות להיות מנת חלקם של השווקים במזרח היבשת.
בעקבות משבר החוב ההולך ותופח, מפחדים בקבוצה הנ"ל שחוסר תשומת לב למוסדות הפיננסיים במזרח אירופה (שרובם הם חברות-בנות של מוסדות פיננסיים ממערב היבשת) יכולה לגרור מטה גם את "מוסדות האם". נראה כי קבוצת הרגולטורים הקשוחה מוינה, מנסה לחשוב על התמונה הגדולה, כשהיא טוענת שגם מדינות מזרח אירופה (שחלקן אינן חברות בגוש האירו) קשורות באופן ישיר למוסדות פיננסיים מהגדולים ביבשת. לכן, על המלווים ממערב היבשת להקשיח את תנאי גיוס ההון והחוב כדי למנוע זליגה של אשראי וחוב תופח ממזרח היבשת מערבה.
חברי היוזמה ממליצים על שורת צעדים, כאשר העיקרי שבהם הוא הגבלת האשראי שנותנת חברת-אם (מוסד פיננסי ממערב אירופה) לחברת הבת שלה (מוסד ממזרח היבשת) ללא ערובות מתאימות. למשל, הבנק האיטלקי UniCredit (סימול: UCG) שהוא המלווה הגדול ביותר (מבחינת נכסים) לבנקים ממזרח אירופה יצטרך 7.97 מיליארד אירו בהון עצמי או בנכסים כדי לעמוד בדרישות הערובה החדשות שהיוזמה דורשת. הבנק האוסטרי Erste (סימול: EBS) יצטרך לעומתו "רק" 743 מיליון אירו לגבות את הערובות החדשות שנדרשות ממנו.
לפי הודעת היוזמה, "חשוב ביותר שרשויות המדינות באירופה יפנימו את השפעת זליגת ההון והחוב בין הגבולות האירופים, בין אם ממדינות השייכות לאיחוד האירופי ובין אם ממדינות שאינן שייכות אליו וינקטו מידות שיטתיות ונבונות כאשר הן ממנות מדינה זו או אחרת". צעד נוסף שעליו ממליצה היוזמה הוא דרישה מגופים פיננסיים ממדינות מזרח אירופה לפתח ולחפש מקורות מקומיים למימון חוב או הון, שאינם מגיעים ממקורות מחוץ למדינה (כמו בנק איטלקי או לונדוני).
לצורך המחשה, בשנת 2009 נקלעו בנקים ממזרח היבשת למשבר חריף שאיים למוטט את המוסדות הפיננסיים במדינות מזרח אירופה. אז, הבנק העולמי וגופים נוספים הסכימו "להציל" את הבנקים כאשר העניקו אשראי של 24.5 מיליארד אירו למערכת הבנקאות במזרח אירופה. כאשר הלווים שילמו על הצלתם לאחר מכן סכום של 33 מיליארד אירו, בחובות שנפרעו רק במרץ 2011. לאחר משבר זה הוקמה "יוזמת וינה" כדי שאירוע כזה לא יחזור שנית.
שווקים מסחר (AI)השווקים סוגרים שנה בעליות - מה קורה באסיה ובחוזים והאם האופוריה מוצדקת?
השווקים ממשיכים את ראלי סוף השנה במסחר דל יחסית, כשברקע אופטימיות לגבי הצמיחה הכלכלית בארצות הברית עם ציפייה לשיפור ברווחיות החברות ב-2026. במקביל, הדולר נמצא ברמות נמוכות יחסית מול סל המטבעות, מה שתומך בסחורות ובמיוחד במתכות יקרות.
מדד מניות עולמי של MSCI עלה קלות במסחר באסיה ונמצא בדרך ליום שביעי רצוף של עליות עם עלייה של כ0.3%. חלק מהשווקים באסיה, כולל אוסטרליה והונג קונג, סגורים לרגל החגים. במילים אחרות, מדובר בראלי שמתרחש במסחר דליל.
בשוק האג"ח האמריקאי התשואה ל-10 שנים עלתה בכ-2 נקודות בסיס לכ-4.15%. התזוזה הקטנה הזו משקפת את המתיחות שהשוק מתמודד איתה בתקופה האחרונה: נתוני צמיחה חזקים מהצפוי בארצות הברית מקטינים את ההימורים על הורדות ריבית מהירות בתחילת השנה. יותר צמיחה פירושה פחות לחץ מיידי על הפד להקל, גם אם האינפלציה מתמתנת בהדרגה.
מדד הפחד של וול סטריט, VIX, ירד לרמה הנמוכה ביותר השנה, איתות לכך שהמשקיעים מוכנים לקחת סיכון. עם זאת, רמות תנודתיות נמוכות מאוד לעיתים מעידות גם על שאננות מוגזמת, במיוחד כשהשוק נשען על נרטיב אחד מרכזי.
- אנבידיה משתלטת על מתחרה - חברת השבבים גרוק
- אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תופעת ראלי סנטה קלאוס: מציאות או אשליה?
חלק גדול מהאופטימיות נשען על תופעת ראלי סנטה קלאוס - תקופה של סוף השנה והימים הראשונים של השנה החדשה שבה קיימת נטייה לעליות בשוקי המניות. נראה שהמשקיעים מנסים למשוך את המדדים לעוד שיאים, גם אם ההתלהבות סביב הבינה המלאכותית ותוואי הריבית של הפד כבר אינם מתקבלים כמובנים מאליהם. בחלק מהחודש נשמעו חששות לגבי התמחור הגבוה של מניות טכנולוגיה, כולל מניות שמזוהות עם גל הבינה המלאכותית, אך כעת השוק חוזר להתמקד בתחזיות לרווחיות ב-2026. מדובר ב"סיבוב" קלאסי של השוק: פחות דיון על כמה המניות יקרות, יותר דיון על האם החברות יספקו צמיחה שמצדיקה את המחיר. במצב שבו הציפיות גבוהות, גם עונת דוחות כספיים טובה אך לא מצוינת עלולה להיתפס כאכזבה.
משקיע אקטיביסט נכנס לטארגט: רשת הקמעונאות תחת לחץ להחזיר את הצמיחה
לאחר שנה של חולשה מתמשכת במכירות ושחיקה חדה במניה, קרן Toms Capital בונה אחזקה ברשת, רגע לפני חילופי מנכ״ל ותוכנית השקעות של 5 מיליארד דולר בניסיון לעצור את ההידרדרות
רשת הקמעונאות האמריקאית טארגט Target Corp. 2.05% ניצבת בפני לחץ גובר מצד משקיע אקטיביסט. לפי הדיווחים, הקרן Toms Capital Investment Management נכנסה להשקעה משמעותית בחברה, מהלך שעורר עניין מחודש סביב מניית הרשת.
ההשקעה מגיעה על רקע רצף ממושך של חולשה תפעולית. בנובמבר דיווחה טארגט על רבעון 12 ברציפות של צמיחה שלילית או אפסית במכירות - נתון חריג עבור אחת מרשתות הקמעונאות הגדולות בארה״ב, שבעבר נחשבה ליציבה גם בתקופות מאתגרות. מניית טארגט נסחרת כיום הרחק משיאה בתקופת הקורונה, אז נהנתה מביקושים חריגים מצד צרכנים שחיפשו חנות אחת לכל צורכי הבית. מאז, איבדה המניה כ־64% מערכה מהשיא, והציגה ביצועים חלשים משמעותית לעומת סקטור הקמעונאות הרחב.
הקרן שנכנסה להשקעה, TCIM, אינה זרה למאבקים תאגידיים. היא נוסדה ב־2017 על ידי יוצאי קרן הגידור GLG, ובשנים האחרונות בנתה אחזקות בחברות כמו קלנובה, יו.אס סטיל וקנביו - שם הייתה מעורבת במהלך שהסתיים במכירת החברה לקימברלי־קלארק בעסקה של כ־48.7 מיליארד דולר.
היקף ההחזקה של הקרן בטארגט לא נחשף, אך שווי השוק של החברה עמד השבוע על כ־43.7 מיליארד דולר. עצם הדיווח על כניסת משקיע אקטיביסט הספיק כדי להקפיץ את המניה. בטארגט אמרו כי החברה מקיימת “דיאלוג שוטף” עם כלל בעלי המניות, והדגישו כי הנהלתה ממוקדת בחזרה לצמיחה. לדבריה, האסטרטגיה נשענת על שלושה צירים: חיזוק תחום המוצרים, שיפור חוויית הקנייה והשקעה בטכנולוגיה.
- טארגט ממנה מנכ״ל חדש – המניה צונחת ב-8%
- טארגט ואולטה מפרקות שותפות של 600 חנויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקראת פרישת המנכ״ל
המנכ״ל הוותיק בריאן קורנל צפוי לפרוש בפברואר לאחר יותר מעשור בתפקיד. את מקומו יתפוס סמנכ״ל התפעול מייקל פידלקה, שעובד בטארגט כבר 23 שנים ונדרש להוביל תהליך הבראה מקיף. פידלקה הצהיר בפני משקיעים כי טארגט תגדיל את היקף ההשקעות שלה בשנת 2026 לכ־5 מיליארד דולר, כמיליארד דולר יותר מאשר השנה. ההשקעות מיועדות לשיפוץ חנויות, רענון מוצרים ושדרוג הפלטפורמות הדיגיטליות של הרשת.
