מחשש לאפקט דומינו: 'יוזמת וינה' תדרוש טיפול מסודר בשוק הבנקאות המזרח-אירופי

קב' הרגולטורים שמרכיבה את היוזמה, יצאה הבוקר בדרישה מהבנקים המרכזיים וקרנות ההשקעה והסיוע שיעמדו מוכנים לספק תמיכה לבנקים ומוסדות פיננסיים במזרח אירופה
מערכת Bizportal |

"יוזמת וינה" המורכבת מקבוצה של רגולטורים וקובעי מדיניות, יצאה הבוקר בהצהרה אחרי כינוסה בבירה האוסטרית אמש. היא דורשת שהבנקים המרכזיים וקרנות ההשקעה והסיוע יעמדו מוכנים לספק תמיכה לבנקים ומוסדות פיננסיים במזרח אירופה, על מנת למנוע משבר אפשרי כמו זה שהתרחש ב-2009. בהצהרתה נמסר שלאחר דיוניה היא מצאה שבהיעדר תיאום, הכנה וכללים משבר אשראי והורדות דירוג עלולות להיות מנת חלקם של השווקים במזרח היבשת.

בעקבות משבר החוב ההולך ותופח, מפחדים בקבוצה הנ"ל שחוסר תשומת לב למוסדות הפיננסיים במזרח אירופה (שרובם הם חברות-בנות של מוסדות פיננסיים ממערב היבשת) יכולה לגרור מטה גם את "מוסדות האם". נראה כי קבוצת הרגולטורים הקשוחה מוינה, מנסה לחשוב על התמונה הגדולה, כשהיא טוענת שגם מדינות מזרח אירופה (שחלקן אינן חברות בגוש האירו) קשורות באופן ישיר למוסדות פיננסיים מהגדולים ביבשת. לכן, על המלווים ממערב היבשת להקשיח את תנאי גיוס ההון והחוב כדי למנוע זליגה של אשראי וחוב תופח ממזרח היבשת מערבה.

חברי היוזמה ממליצים על שורת צעדים, כאשר העיקרי שבהם הוא הגבלת האשראי שנותנת חברת-אם (מוסד פיננסי ממערב אירופה) לחברת הבת שלה (מוסד ממזרח היבשת) ללא ערובות מתאימות. למשל, הבנק האיטלקי UniCredit (סימול: UCG) שהוא המלווה הגדול ביותר (מבחינת נכסים) לבנקים ממזרח אירופה יצטרך 7.97 מיליארד אירו בהון עצמי או בנכסים כדי לעמוד בדרישות הערובה החדשות שהיוזמה דורשת. הבנק האוסטרי Erste (סימול: EBS) יצטרך לעומתו "רק" 743 מיליון אירו לגבות את הערובות החדשות שנדרשות ממנו.

לפי הודעת היוזמה, "חשוב ביותר שרשויות המדינות באירופה יפנימו את השפעת זליגת ההון והחוב בין הגבולות האירופים, בין אם ממדינות השייכות לאיחוד האירופי ובין אם ממדינות שאינן שייכות אליו וינקטו מידות שיטתיות ונבונות כאשר הן ממנות מדינה זו או אחרת". צעד נוסף שעליו ממליצה היוזמה הוא דרישה מגופים פיננסיים ממדינות מזרח אירופה לפתח ולחפש מקורות מקומיים למימון חוב או הון, שאינם מגיעים ממקורות מחוץ למדינה (כמו בנק איטלקי או לונדוני).

לצורך המחשה, בשנת 2009 נקלעו בנקים ממזרח היבשת למשבר חריף שאיים למוטט את המוסדות הפיננסיים במדינות מזרח אירופה. אז, הבנק העולמי וגופים נוספים הסכימו "להציל" את הבנקים כאשר העניקו אשראי של 24.5 מיליארד אירו למערכת הבנקאות במזרח אירופה. כאשר הלווים שילמו על הצלתם לאחר מכן סכום של 33 מיליארד אירו, בחובות שנפרעו רק במרץ 2011. לאחר משבר זה הוקמה "יוזמת וינה" כדי שאירוע כזה לא יחזור שנית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

בלאק פריידיי (X)בלאק פריידיי (X)

מכירות הבלאק פריידיי בארה"ב: עלייה של 4% לעומת שנה שעברה; מה זה אומר?

על הפער בין העלייה באונליין לעומת המכירה בחנויות הפיזיות וכל מה שצריך לדעת על יום המכירות הגדול - הבלאק פריידי

עמית בר |
נושאים בכתבה בלאק פריידי

נתונים ממספר מקורות מצביעים על עלייה של מעל 4% במכירות הבלאק פריידיי בארה"ב לעומת 2024 (ללא רכבים), כולל קניות אונליין ובחנויות פיזיות. על פי הנתונים באונליין העליות בהיקפים מגיעות אפילו ל-10%, בחנויות הפיזיות קרוב ל-2%. 

הרשתות הקמעונאיות הציעו מבצעים מגוונים אך פחות עמוקים מבעבר (ממוצע הנחה של 25% לעומת 28% ומעלה בשנים קודמות), תוך דגש על "הנחות חכמות" למוצרים עונתיים. חנויות המכוונות לדור הצעיר נהנו מתנועה גבוהה: וולמארט דיווחה על ביקוש לטלוויזיות Vizio (ירידה של 30% במחיר), טבעות Oura (מכירות כפולות) וצעצועים עונתיים. הום דיפו רשמה עלייה של 8% בקישוטי חג וכלי עבודה בסיסיים, בעקבות נטייה לתיקונים עצמיים. טארגט ציינה כי לקוחות רבים המתינו למתנות חינם

הבלאק פריידיי משמש כמדד לביטחון כלכלי. עלייה במכירות תומכת ביעד הצמיחה של 2.1% ב-2026, אך הוצאות נמוכות יותר על מותרות (ירידה של 5% בתכשיטים) מעידות על זהירות. ההנחות המרוסנות - בעקבות שרשראות אספקה יציבות, שומרות על רווחיות הקמעונאים, אך עלולות להאט את עונת החגים.


בלאק פריידיי - שאלות ותשובות 

מהו בלאק פריידיי?

בלאק פריידיי הוא יום המכירות הגדול בארה"ב, היום שלאחר חג ההודיה (יום חמישי הרביעי בנובמבר). התחיל כמסורת קמעונאית בשנות ה-60, והתפרסם בעקבות מבצעים ענקיים. כיום כולל קניות פיזיות ואונליין, משמש כמדד לביטחון צרכני ומשפיע גלובלית על הוצאות עונתיות.

מתי התחיל המונח "בלאק פריידיי"?