מחשש לאפקט דומינו: 'יוזמת וינה' תדרוש טיפול מסודר בשוק הבנקאות המזרח-אירופי
"יוזמת וינה" המורכבת מקבוצה של רגולטורים וקובעי מדיניות, יצאה הבוקר בהצהרה אחרי כינוסה בבירה האוסטרית אמש. היא דורשת שהבנקים המרכזיים וקרנות ההשקעה והסיוע יעמדו מוכנים לספק תמיכה לבנקים ומוסדות פיננסיים במזרח אירופה, על מנת למנוע משבר אפשרי כמו זה שהתרחש ב-2009. בהצהרתה נמסר שלאחר דיוניה היא מצאה שבהיעדר תיאום, הכנה וכללים משבר אשראי והורדות דירוג עלולות להיות מנת חלקם של השווקים במזרח היבשת.
בעקבות משבר החוב ההולך ותופח, מפחדים בקבוצה הנ"ל שחוסר תשומת לב למוסדות הפיננסיים במזרח אירופה (שרובם הם חברות-בנות של מוסדות פיננסיים ממערב היבשת) יכולה לגרור מטה גם את "מוסדות האם". נראה כי קבוצת הרגולטורים הקשוחה מוינה, מנסה לחשוב על התמונה הגדולה, כשהיא טוענת שגם מדינות מזרח אירופה (שחלקן אינן חברות בגוש האירו) קשורות באופן ישיר למוסדות פיננסיים מהגדולים ביבשת. לכן, על המלווים ממערב היבשת להקשיח את תנאי גיוס ההון והחוב כדי למנוע זליגה של אשראי וחוב תופח ממזרח היבשת מערבה.
חברי היוזמה ממליצים על שורת צעדים, כאשר העיקרי שבהם הוא הגבלת האשראי שנותנת חברת-אם (מוסד פיננסי ממערב אירופה) לחברת הבת שלה (מוסד ממזרח היבשת) ללא ערובות מתאימות. למשל, הבנק האיטלקי UniCredit (סימול: UCG) שהוא המלווה הגדול ביותר (מבחינת נכסים) לבנקים ממזרח אירופה יצטרך 7.97 מיליארד אירו בהון עצמי או בנכסים כדי לעמוד בדרישות הערובה החדשות שהיוזמה דורשת. הבנק האוסטרי Erste (סימול: EBS) יצטרך לעומתו "רק" 743 מיליון אירו לגבות את הערובות החדשות שנדרשות ממנו.
לפי הודעת היוזמה, "חשוב ביותר שרשויות המדינות באירופה יפנימו את השפעת זליגת ההון והחוב בין הגבולות האירופים, בין אם ממדינות השייכות לאיחוד האירופי ובין אם ממדינות שאינן שייכות אליו וינקטו מידות שיטתיות ונבונות כאשר הן ממנות מדינה זו או אחרת". צעד נוסף שעליו ממליצה היוזמה הוא דרישה מגופים פיננסיים ממדינות מזרח אירופה לפתח ולחפש מקורות מקומיים למימון חוב או הון, שאינם מגיעים ממקורות מחוץ למדינה (כמו בנק איטלקי או לונדוני).
לצורך המחשה, בשנת 2009 נקלעו בנקים ממזרח היבשת למשבר חריף שאיים למוטט את המוסדות הפיננסיים במדינות מזרח אירופה. אז, הבנק העולמי וגופים נוספים הסכימו "להציל" את הבנקים כאשר העניקו אשראי של 24.5 מיליארד אירו למערכת הבנקאות במזרח אירופה. כאשר הלווים שילמו על הצלתם לאחר מכן סכום של 33 מיליארד אירו, בחובות שנפרעו רק במרץ 2011. לאחר משבר זה הוקמה "יוזמת וינה" כדי שאירוע כזה לא יחזור שנית.
רכב חשמלי. צילום: Pexelsשוק כלי הרכב החשמליים מאט: הצמיחה נמשכת, אך בקצב נמוך יותר
תחזיות מצביעות על עלייה של כ־13% במכירות העולמיות ב־2026, לצד נסיגה בארה״ב, בלימה באירופה והמשך צמיחה מתונה בסין, כאשר תשתיות טעינה והעדפות צרכנים מעצבות מחדש את קצב המעבר להנעה חשמלית
שוק הרכב החשמלי העולמי נכנס לשלב חדש, מתון יותר, לאחר כמה שנים של צמיחה מהירה שנשענה בעיקר על הביקוש מסין. תחזיות עדכניות מצביעות על כך שבשנים הקרובות קצב הגידול במכירות רכבים חשמליים צפוי להאט, גם אם מספר כלי הרכב החשמליים הנמכרים ימשיך לעלות.
לפי הערכות בוול-סטריט, מכירות הרכב החשמלי בעולם צפויות להגיע בשנת 2026 לכ־24 מיליון יחידות, עלייה של כ־13% לעומת השנה הקודמת. מדובר בקצב צמיחה נמוך משמעותית מהשנים האחרונות, שבהן נרשמו שיעורי גידול דו־ספרתיים גבוהים בהרבה, על רקע מעבר מואץ מהנעת בנזין ודיזל. ההאטה נובעת משילוב של כמה מגמות מקבילות. בסין, השוק הגדול בעולם לרכב חשמלי, קצב הגידול נותר חיובי אך מתון יותר. באירופה נרשמת ירידה בקצב האימוץ, בין היתר בשל התאמות רגולטוריות, ואילו בארצות הברית נרשמת נסיגה של ממש במספר כלי הרכב החשמליים הנמכרים.
ארה״ב ואירופה לעומת סין
בארה״ב, לפי תחזיות בענף, מכירות רכבים חשמליים צפויות לרדת השנה בכמעט שליש לעומת 2025. השוק האמריקאי, שרשם שיא בשנה שעברה, מושפע בין היתר מהפחתת תמריצים ממשלתיים ומהעדפה גוברת של צרכנים לדגמים היברידיים על פני רכבים חשמליים מלאים.
גם באירופה ניכרת בלימה יחסית. לאחר זינוק חד במכירות ב־2025, התחזיות לשנה הקרובה מדברות על צמיחה מתונה יותר. החלטות רגולטוריות לדחות או לרכך מגבלות על מכירת רכבי בנזין ודיזל יצרו אי־ודאות, והובילו יצרנים וצרכנים כאחד לאמץ גישה זהירה יותר.
- נורבגיה: 96% מהרכבים החדשים חשמליים
- יצרניות הרכב הסיניות מרחיבות דריסת רגל באירופה דרך חשמליות והיברידיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סין, לעומת זאת, ממשיכה להיות מנוע הצמיחה המרכזי של הענף. מכירות רכבים חשמליים ופלאג־אין במדינה צפויות לעלות גם השנה, אך בשיעור נמוך מזה שנרשם בעשור האחרון. לאחר תקופה של סובסידיות נדיבות ותמיכה ממשלתית רחבה, הענף הסיני מתמודד כעת עם שוק בוגר יותר ועם תחרות פנימית גוברת. היצרנים הסיניים, ובראשם BYD, מילאו תפקיד מרכזי בהרחבת השוק בשנים האחרונות, בעיקר באמצעות דגמים זולים יחסית שהציבו לחץ תחרותי על יצרנים מערביים. מהלך זה סייע להאצת האימוץ, אך גם פגע בשולי הרווח של חלק מהחברות הוותיקות.
