general motors
צילום: JHVEPhoto_Getty Images

GM תספק חשמל למרכזי AI עם סוללות רכב חשמלי

האם אנחנו רואים בענקית נוספת שמשנה כיוון? אגירת האנרגיה במטרה לשרת את תעשיית ה-AI הולכת וצוברת תאוצה ושיתוף פעולה בין ענקית הרכב לבין חברת המיחזור רדווד מציע פתרון אחר לבעיה

רן קידר |
נושאים בכתבה GM מרכזי נתונים

ג'נרל מוטורס General Motors 4.2%   וחברת המיחזור האמריקאית רדווד (Redwood Materials) הכריזו השבוע על הרחבת שיתוף הפעולה ביניהן, שבמסגרתו סוללות רכב חשמלי, משומשות וחדשות, יישלחו למתקני רדווד, יחוברו מחדש ליחידות אגירת אנרגיה קבועות (stationary), וכך יספקו חשמל לדאטא סנטרים תובעניים במיוחד.

במסגרת הפרויקט הראשון, סוללות שגוייסו מ־GM כבר שימשו להקמת מיקרוגריד בהספק של 12 מגה־ואט, הממוקם בקמפוס של רדווד בעיר ספארקס שבנבדה. האנרגיה שנאגרת שם מועברת למרכז נתונים סמוך של Crusoe, המכיל 2,000 כרטיסי GPU, ומיועד כנראה לאימון מודלים של בינה מלאכותית.

מיחזור אאוט, שינוי ייעוד אין

מהלך האגירה מתבצע כחלק ממיזם חדש של רדווד, שהושק בפומבי רק ביוני האחרון. בשונה ממחזור של חומרים יקרים, שבו יש לפרק את הסוללה למרכיביה, רדווד בחרה לשמר את הסוללות בצורתן השלמה, לאחר שבדיקות פנימיות גילו כי רבות מהן עדיין מכילות קיבולת משמעותית. כך, במקום תהליך כימי מורכב, נבנית מערכת מודולארית לגיבוי חשמלי, פתרון שמוזן באנרגיה סולארית ומותאם גם למתקנים מרוחקים או עתירי עומס. 

לפי מנכ"ל החברה ג'יי.בי. סטרובל, שהיה המייסד־שותף של טסלה בעברו, פוטנציאל הצמיחה של תחום אגירת האנרגיה מבוססת־סוללות משומשות עשוי להאפיל על תחום המיחזור עצמו. החברה שואפת להגיע לפריסה של 20 ג׳יגה־ואט־שעה של אגירה עד 2028, והיא כבר מחזיקה בנתח שוק של כ־70% מהמיחזור בארה"ב.

בעוד שוק הרכב החשמלי חווה האטה מסוימת, עם ירידה של 6.3% במכירות ברבעון האחרון, GM בחרה להרחיב את שיתוף הפעולה גם לסוללות חדשות, שניתן להקצות מראש לאגירה במקרה של עודפים. כך, שיתוף הפעולה מספק לה גידור תפעולי מול שינויים בצריכה, ומקדם מעורבות בעולם התחבורה־אנרגיה ההוליסטי. ההיגיון העסקי ברור: שוק אגירת האנרגיה בארה"ב צמח ב-57% ברבעון הראשון של 2025 לעומת אשתקד, וקובע שיאים חדשים בהתקנות, בעיקר סביב מתקנים מבוזרים או כאלה הקשורים ל־AI ודאטה סנטרים.

האם אנחנו רואים עוד ענקית שמנסה להמציא את עצמה מחדש? 

ג'נרל מוטורס היא שריד לעידן התעשייתי של ארה"ב, שייצרה את רכביה בעצמה, בדטרויט. אבל הימים האלו חלפו מהעולם, דטרויט היא כבר לא אותה העיר ו-GM כבר לא יכולה למכור את אותם המוצרים. בשנים האחרונות החברה מנסה להמציא את עצמה מחדש, בבכמה חזיתות אסטרטגיות: היא משקיעה מיליארדים במעבר לרכב חשמלי, מקדמת פיתוח פלטפורמת הסוללות Ultium ומקימה מפעלים חדשים בארה"ב, תוך ניסיון להפחית תלות בסין. 

עם זאת, החברה מתמודדת עם תחרות גוברת מצד טסלה ויצרנים סיניים, קצב חדירה איטי מהצפוי של רכבי EV בשוק האמריקאי, וירידה חלקית בביקוש, במיוחד ברבעון האחרון. בנוסף, מיזם הנהיגה האוטונומית Cruise, שהציג בשיאו רכבי רובוטקסי בסן פרנסיסקו, הוקפא כמעט לחלוטין לאחר תאונה חמורה והשעיית רישיונות הפעילות ב־2023. GM פיטרה מאות עובדים בפרויקט והעבירה את המיקוד למערכות סיוע מתקדמות לנהג במקום נהיגה אוטונומית מלאה. למרות האתגרים, החברה מציגה גידול מתון במכירות, שומרת על רווחיות ונשארת אחת השחקניות המרכזיות בתעשיית הרכב העולמית, אבל המבט קדימה, מעבר לתעשיית הרכב, הוא נכון. 

קיראו עוד ב"גלובל"

אם פעם, תעשיית הרכב והוליווד (שהיו שזורות זו בזו), היו גולת הכותרת של ארה"ב, ממשל טראמפ, לאחר שנים של קיפאון, החליט להעביר את כובד המשקל אל זירת ה-AI והקריפטו. בהקשרי הבינה המלאכותית הוכרז פרוייקט סטארגייט, יוזמה אסטרטגית רחבת היקף להקמת תשתיות בינה מלאכותית בארצות הברית, בהובלת OpenAI, סופטבנק, אורקל ושותפים נוספים דוגמת מיקרוסופט, אנבידיה, Arm וסיסקו. 

היקף ההשקעה בפרויקט נאמד ב־500 מיליארד דולר על פני ארבע שנים, עם השקעה מיידית של 100 מיליארד דולר כבר בשלבים הראשונים. היוזמה הוכרזה לראשונה בינואר בבית הלבן ומטרת הפרויקט היא להבטיח את ההובלה האמריקאית בתחום ה-AI, לייצר מאות אלפי מקומות עבודה ולהוות תשתית אסטרטגית לאומית, הן בתחום הביטחוני והן בתחום הכלכלי. כשהיא שמה את עינה על תפיסה של נתח מהפעילות הזו, באמצעות אספקת האנרגיה הדרושה שלה, מנסה ג'נרל מוטורס לשים את עצמה שוב בחזית הטכנולוגית האמריקאית. 

שווי השוק של ג'נרל מוטורס הוא כ-57 מיליארד דולר. מאז 2025 נשארה המנייה ללא שינוי ואילו ב-12 החודשים האחרונים עלתה בכ-6.9%. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי

שר האוצר סקוט בסנט הודיע על פריצת דרך בשיחות הסחר עם סין. במקביל טראמפ במלזיה חתם על הסכם על מינרלים קריטיים

תמיר חכמוף |

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך את ביקורו באסיה כשבהמשך הוא ייפגש עם נשיא סין. עוד קודם למפגש מתקיימות שיחות "ריכוך" כדי להגיע למסגרת על הסכמי סחר ונראה שהשיחות מצליחות. שר האוצר סקוט בסנט הודיע כי הושגה מסגרת הבנות בסוגיות הסחר בין ארה"ב לסין. לדבריו, מדובר בהתקדמות מהותית שתוצג לדיון בין טראמפ לנשיא הסיני שי ג'ינפינג, במסגרת הפגישה הצפויה בקרוב.

לפי בסנט, הצדדים גם קיימו שיחות מעמיקות על ייבוא חקלאי, מה שמצביע על כוונה לכלול רכיבי מדיניות מזון במסגרת ההסכמות. בשלב זה לא פורסמו פרטים על ההיקף או היישום המלא של ההבנות, אך גורמים בבית הלבן הדגישו כי מדובר בהישג של ממש לקראת הסכם מלא. בסנט אמר לעיתונאים "הגענו למסגרת מאוד מוצלחת עבור הפגישה בין שני המנהיגים. התקיימו גם דיונים משמעותיים במיוחד בנוגע לרכישות חקלאיות - תחום חשוב לשני הצדדים".




מדובר כמובן בחדשות טובות לשווקים. העימות בין ארה"ב וסין היה הקשה ביותר מבין כל עימותי הסחר. מלחמת הסחר החלה באפריל כשטראמפ מימש את איומו והטיל מכסים על כל מדינות העולם בטענה שהכלכלה האמריקאית נפגעת מכך שהיא מאפשרת לכל העולם להכניס אליה מוצרים ללא מכס, בעוד שזה לא פועל בכיוון ההפוך. מעבר לכך, טראמפ הדגיש בעיקר את הפגיעה ביצרניות המקומיות, והסביר כי המכסים יעזרו לתעשייה מקומית במקביל ללחץ גדול על מדינות ותעשיות גדולות להעביר ייצור לארה"ב. מאז היו הרבה טלטלות, אבל במבחן התוצאה, טראמפ השיג מכסים מינימליים עולמיים של 15%, יש מקומות שזה כמובן יותר, על פי בדיקה של הבית הלבן מדובר בשיעור מכס ממוצע של קרוב ל-20%. 

במקביל, חברות תרופות ושבבים חתמו על הסכמים גדולים להעברה והאצה של פעילות ייצור בארה"ב. וזה עוד לא נגמר, התהליך של הטלת המכסים והגדלת הפעילות היצרנית בארה"ב נמשך, כך שנראה שבינתיים מדובר על הישג מבחינת הממשל האמריקאי שרצה להגדיל את הקופה ולהקטין את הגירעון המסחר השוטף.