general motors
צילום: JHVEPhoto_Getty Images

GM תספק חשמל למרכזי AI עם סוללות רכב חשמלי

האם אנחנו רואים בענקית נוספת שמשנה כיוון? אגירת האנרגיה במטרה לשרת את תעשיית ה-AI הולכת וצוברת תאוצה ושיתוף פעולה בין ענקית הרכב לבין חברת המיחזור רדווד מציע פתרון אחר לבעיה

רן קידר |
נושאים בכתבה GM מרכזי נתונים

ג'נרל מוטורס General Motors -0.27%   וחברת המיחזור האמריקאית רדווד (Redwood Materials) הכריזו השבוע על הרחבת שיתוף הפעולה ביניהן, שבמסגרתו סוללות רכב חשמלי, משומשות וחדשות, יישלחו למתקני רדווד, יחוברו מחדש ליחידות אגירת אנרגיה קבועות (stationary), וכך יספקו חשמל לדאטא סנטרים תובעניים במיוחד.

במסגרת הפרויקט הראשון, סוללות שגוייסו מ־GM כבר שימשו להקמת מיקרוגריד בהספק של 12 מגה־ואט, הממוקם בקמפוס של רדווד בעיר ספארקס שבנבדה. האנרגיה שנאגרת שם מועברת למרכז נתונים סמוך של Crusoe, המכיל 2,000 כרטיסי GPU, ומיועד כנראה לאימון מודלים של בינה מלאכותית.

מיחזור אאוט, שינוי ייעוד אין

מהלך האגירה מתבצע כחלק ממיזם חדש של רדווד, שהושק בפומבי רק ביוני האחרון. בשונה ממחזור של חומרים יקרים, שבו יש לפרק את הסוללה למרכיביה, רדווד בחרה לשמר את הסוללות בצורתן השלמה, לאחר שבדיקות פנימיות גילו כי רבות מהן עדיין מכילות קיבולת משמעותית. כך, במקום תהליך כימי מורכב, נבנית מערכת מודולארית לגיבוי חשמלי, פתרון שמוזן באנרגיה סולארית ומותאם גם למתקנים מרוחקים או עתירי עומס. 

לפי מנכ"ל החברה ג'יי.בי. סטרובל, שהיה המייסד־שותף של טסלה בעברו, פוטנציאל הצמיחה של תחום אגירת האנרגיה מבוססת־סוללות משומשות עשוי להאפיל על תחום המיחזור עצמו. החברה שואפת להגיע לפריסה של 20 ג׳יגה־ואט־שעה של אגירה עד 2028, והיא כבר מחזיקה בנתח שוק של כ־70% מהמיחזור בארה"ב.

בעוד שוק הרכב החשמלי חווה האטה מסוימת, עם ירידה של 6.3% במכירות ברבעון האחרון, GM בחרה להרחיב את שיתוף הפעולה גם לסוללות חדשות, שניתן להקצות מראש לאגירה במקרה של עודפים. כך, שיתוף הפעולה מספק לה גידור תפעולי מול שינויים בצריכה, ומקדם מעורבות בעולם התחבורה־אנרגיה ההוליסטי. ההיגיון העסקי ברור: שוק אגירת האנרגיה בארה"ב צמח ב-57% ברבעון הראשון של 2025 לעומת אשתקד, וקובע שיאים חדשים בהתקנות, בעיקר סביב מתקנים מבוזרים או כאלה הקשורים ל־AI ודאטה סנטרים.

האם אנחנו רואים עוד ענקית שמנסה להמציא את עצמה מחדש? 

ג'נרל מוטורס היא שריד לעידן התעשייתי של ארה"ב, שייצרה את רכביה בעצמה, בדטרויט. אבל הימים האלו חלפו מהעולם, דטרויט היא כבר לא אותה העיר ו-GM כבר לא יכולה למכור את אותם המוצרים. בשנים האחרונות החברה מנסה להמציא את עצמה מחדש, בבכמה חזיתות אסטרטגיות: היא משקיעה מיליארדים במעבר לרכב חשמלי, מקדמת פיתוח פלטפורמת הסוללות Ultium ומקימה מפעלים חדשים בארה"ב, תוך ניסיון להפחית תלות בסין. 

עם זאת, החברה מתמודדת עם תחרות גוברת מצד טסלה ויצרנים סיניים, קצב חדירה איטי מהצפוי של רכבי EV בשוק האמריקאי, וירידה חלקית בביקוש, במיוחד ברבעון האחרון. בנוסף, מיזם הנהיגה האוטונומית Cruise, שהציג בשיאו רכבי רובוטקסי בסן פרנסיסקו, הוקפא כמעט לחלוטין לאחר תאונה חמורה והשעיית רישיונות הפעילות ב־2023. GM פיטרה מאות עובדים בפרויקט והעבירה את המיקוד למערכות סיוע מתקדמות לנהג במקום נהיגה אוטונומית מלאה. למרות האתגרים, החברה מציגה גידול מתון במכירות, שומרת על רווחיות ונשארת אחת השחקניות המרכזיות בתעשיית הרכב העולמית, אבל המבט קדימה, מעבר לתעשיית הרכב, הוא נכון. 

קיראו עוד ב"גלובל"

אם פעם, תעשיית הרכב והוליווד (שהיו שזורות זו בזו), היו גולת הכותרת של ארה"ב, ממשל טראמפ, לאחר שנים של קיפאון, החליט להעביר את כובד המשקל אל זירת ה-AI והקריפטו. בהקשרי הבינה המלאכותית הוכרז פרוייקט סטארגייט, יוזמה אסטרטגית רחבת היקף להקמת תשתיות בינה מלאכותית בארצות הברית, בהובלת OpenAI, סופטבנק, אורקל ושותפים נוספים דוגמת מיקרוסופט, אנבידיה, Arm וסיסקו. 

היקף ההשקעה בפרויקט נאמד ב־500 מיליארד דולר על פני ארבע שנים, עם השקעה מיידית של 100 מיליארד דולר כבר בשלבים הראשונים. היוזמה הוכרזה לראשונה בינואר בבית הלבן ומטרת הפרויקט היא להבטיח את ההובלה האמריקאית בתחום ה-AI, לייצר מאות אלפי מקומות עבודה ולהוות תשתית אסטרטגית לאומית, הן בתחום הביטחוני והן בתחום הכלכלי. כשהיא שמה את עינה על תפיסה של נתח מהפעילות הזו, באמצעות אספקת האנרגיה הדרושה שלה, מנסה ג'נרל מוטורס לשים את עצמה שוב בחזית הטכנולוגית האמריקאית. 

שווי השוק של ג'נרל מוטורס הוא כ-57 מיליארד דולר. מאז 2025 נשארה המנייה ללא שינוי ואילו ב-12 החודשים האחרונים עלתה בכ-6.9%. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רובוטיקה  (רשתות)רובוטיקה (רשתות)

למה מניית הרובוטיקה הזאת מזנקת היום ב-80%?

חברת AMC Robotics, שפועלת מאז 2014 והשלימה לאחרונה מיזוג SPAC, מציגה רובוט אבטחה אוטונומי למחסנים, שווי שוק של כ־250 מיליון דולר והיקף מצומצם של מניות זמינות למסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רובוטיקה

מניית AMC Robotics (AMCI) מזנקת ב-80%, יום אחד בלבד לאחר זינוק חד של כ־168%. העלייה האחרונה מצטרפת לגל עניין שנוצר סביב החברה בעקבות שורת התפתחויות עסקיות, ובראשן המעבר לשלב מסחור של טכנולוגיית הרובוטיקה מבוססת הבינה המלאכותית שפיתחה. בשוק רואים במהלך זה שינוי מהותי באופי החברה, ממיזם טכנולוגי בשלב מוקדם לחברה המבקשת לייצר הכנסות בפועל.

AMC Robotics פועלת מאז 2014, אך עד לאחרונה פעלה הרחק מאור הזרקורים של שוק ההון. פעילותה התמקדה בפיתוח פתרונות אבטחה חכמים, בעיקר באמצעות שילוב של ראייה ממוחשבת, עיבוד תמונה ובינה מלאכותית במערכות פיקוח וניטור. אחד המוצרים המרכזיים בפעילות ההיסטורית של החברה הוא קו מצלמות האבטחה YI, שנועד לשימושים מסחריים ותעשייתיים. עם השנים הרחיבה החברה את תחומי הפעילות שלה מעבר למצלמות, מתוך ניסיון להציע פתרונות אבטחה אוטונומיים ומבוססי תוכנה.

לאחרונה חשפה החברה רובוט ארבע-רגלי אוטונומי, המבוסס על טכנולוגיית Visual-AI, המיועד לסיורי אבטחה ותגובה לאירועים במחסנים, מרכזים לוגיסטיים ואתרים תעשייתיים. הרובוט נועד לפעול באופן עצמאי, לנווט בסביבה מורכבת ולהגיב לאירועים בזמן אמת. לפי תיאורי החברה, הרובוט משלב חיישנים מתקדמים עם יכולות עיבוד תמונה ובינה מלאכותית, ומסוגל לקבל החלטות תפעוליות ללא צורך במפעיל אנושי צמוד. השוק הלוגיסטי, שבו נרשמת מגמה מתמשכת של אוטומציה, נתפס כיעד המרכזי ליישום הטכנולוגיה.

מנכ״ל החברה, שון דה, אמר עם פרסום התוכניות למסחור כי החברה נכנסת לשלב חדש בפעילותה. לדבריו, השאיפה היא להביא לשוק מוצרים שיספקו רמת אוטומציה גבוהה יותר ללקוחות ארגוניים, תוך שיפור היעילות והבטיחות באתרי פעילות.


כבר לא שלד בורסאי

בתחילת דצמבר הושלם מיזוג שבמסגרתו חדלה החברה לפעול כשלד בורסאי מסוג SPAC, והחלה להיסחר כחברה תפעולית בנאסד״ק תחת הסימול AMCI. לפני המיזוג, פעילותה הציבורית של החברה הייתה מוגבלת להחזקת כספים בנאמנות, ללא פעילות עסקית שוטפת. עם השלמת העסקה שוחררו הכספים, והחברה קיבלה גישה להון שנועד לממן את המעבר משלב פיתוח לשלב מסחור.

טראמפ מצור על וונצואלה ונפט. נעשה ע״י AIטראמפ מצור על וונצואלה ונפט. נעשה ע״י AI

מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות

החסימה מכוונת למכליות שסומנו בסנקציות, והמחיר מגיב לסיכון לוגיסטי וגם לסיכון להסלמה יותר מאשר לשינוי בביקוש

ליאור דנקנר |

מחירי הנפט עולים במסחר באסיה אחרי שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מודיע שהוא מורה על חסימה של כל מכליות הנפט שמוטלות עליהן סנקציות ונכנסות או יוצאות מוונצואלה. ברנט עולה ב 70 סנט ל 59.62 דולר לחבית, ונפט אמריקאי מסוג מערב טקסס עולה ב 73 סנט ל 56.00 דולר לחבית. הסוחרים מתמחרים אפשרות לפגיעה ביצוא הוונצואלי, תוך שהם עדיין מחכים לראות איך אוכפים את המהלך והאם הוא יישאר מוגבל לכלי שיט תחת סנקציות או יתפשט גם לאחרים.

חסימה ימית בפועל מתחילה מהובלה וביטוח

לא ברור איך טראמפ מטיל את החסימה ומה בדיוק תהיה מעורבות משמר החופים, אבל כבר בשבוע שעבר ארצות הברית יירטה ותפסה מכלית תחת סנקציות מול חופי ונצואלה. מאז מתפתח אמברגו בפועל, כשמכליות טעונות עם מיליוני חביות נשארות במים הוונצואליים כדי לא להסתכן בתפיסה, וחלק מכלי השיט מבצעים פרסה ומתרחקים. במקביל, השוק מנסה להבין אם החסימה נשארת ממוקדת רק בכלי שיט שכבר סומנו בסנקציות, או שהיא תתגלגל גם לתנועה של ספינות אחרות שמעמיסות נפט במדינה. 

בשטח, מספיק חשד ליירוט כדי שהמובילים יתחילו לנהל סיכון. מפעילי ספינות מעדיפים לא להיתקע ימים מול חוף תחת מעקב, וחלקם פשוט נמנעים מלעלות על הקו. זה גורר פחות הצעות הובלה זמינות, יותר דרישות לביטוח ולכיסוי משפטי, ומסלול אספקה פחות צפוי. גם כשהנפט כבר טעון, אי הוודאות גורמת לעיכובים במסירה, והפער הזה מתורגם מיידית לפרמיית סיכון במחיר. בצד השני של העסקה, קונים לא מוותרים על הסחורה בחינם, אבל נוטים לדרוש הנחות עמוקות יותר כדי לפצות על הסיכון לעיכוב או הסתבכות, מה שמכביד על ההכנסות של ונצואלה גם אם חלק מהחביות עדיין יוצאות.

לתמונה הזו נכנסת גם מתקפת הסייבר שמפילה השבוע מערכות ניהול מנהלתיות של חברת הנפט הממשלתית פדוסה. כשמערכות מנהלתיות לא מתפקדות, קשה יותר לסגור ניירת, תיאומים ושחרור מטענים בקצב רגיל, וזה מצטבר בדיוק בנקודת הזמן שבה כל שרשרת ההובלה מתכווצת. התוצאה היא לחץ תפעולי כפול, גם בים וגם על הקרקע, שמחזק את התחושה בשוק שהבעיה היא לא ביקוש אלא זרימה, ומספיק שיהיה צוואר בקבוק כדי לראות תגובה במחיר.


וונצואלה קטנה בעולם, אבל החביות שלה רגישות והעקיפות נסגרות

ונצואלה תופסת פחות מ-1% מהתפוקה העולמית, אבל היא נשענת כמעט לגמרי על יצוא נפט כמקור הכנסה, ובאחד הדיווחים מצוין שלפחות 95% מההכנסות מחו"ל מגיעות ממכירות נפט. סין היא הקונה הגדולה ביותר, והנפט הוונצואלי הוא בערך כ-4% מהיבוא הסיני, עם משלוחים בדצמבר שמכוונים לממוצע של יותר מ-600 אלף חביות ביום.