עליות שערים
צילום: Comstock
מניה טרנדית

המניה שעולה היום פי 3 - מה הסיבה?

למה מניית החברה הביורפואית Plus Therapeutics מזנקת היום במסחר ולמה כדאי להיזהר ממנה?

רוי שיינמן | (1)
נושאים בכתבה מניות טרנדיות

מניית החברה הביורפואית Plus Therapeutics Plus Therapeutics -2.9%   מזנקת היום פי 3 אחרי שה-FDA סיפק לה אישור על תנאי למיתוג של הטיפול שלה, REYOBIQ, מה שלדברי החברה מהווה "צעד חשוב לקראת מסחור".


REYOBIQ היא הוא טיפול שנועד לטפל בסרטן מערכת העצבים. הטיפול מבוסס על איזוטופ רדיואקטיבי שפיתחה החברה שלדבריה מאפשר לבצע הקרנות עם יעילות גבוהה יותר במלחמה בגידולים תוך הקטנה משמעותית של הסיכון למטופל.


"מיתוג הוא חלק חשוב בהכנה למסחור, והכרה במותג REYOBIQ תאפשר לחוקרים, משקיעים ומטופלים פוטנציאליים להיחשף לטיפול הרדיותרפי שלנו". אמר ראס הברנק, סגן נשיא לאסטרטגיה תאגידית ותכנון מוצרים חדשים בחברה.


למרות הזינוק היום, מניית החברה עדיין נמוכה בכ-5.5% מהשעה בו הייתה לפני כשנה. החברה היא עדיין חברת פיתוח ללא הכנסות והיא ממשיכה לשוף כסף, כאשר ברבעון האחרון הסתכם ההפסד למניה בכ-37 סנט. האישור שקיבלה החברה היום מהווה צעד אל עבר אישור FDA רשמי לטיפול אם כי עוד יש שלבים בדרך ולא בטוח שהיא תצליח להגיע לשם. 


האם כדאי להשקיע במניה?

מניות כמו של Plus Therapeutics הן מה שנקרא מניות טרנדיות. לא פעם אלה חברות ביורפואיות שמדווחות על הצלחה בניסוי או התקדמות אל עבר אישור FDA לאחד הטיפולים שלהן והמניה שלהן מזנקת פי כמה ביום אחד, ויש גם מקרים הפוכים שחברות כאלה מדווחות על כישלון בניסוי וצוללות. הפוטנציאל של החברה והמוצר הוא כמובן גדול, מדובר בסופו של דבר בתרופה לסרטן שיכולה לעזור להמון אנשים. לפי הנתונים בערך 6 מכל 100,000 גברים ו-4 מתוך 100,000 נשים מאובחנים בסרטן הזה, כאשר הגיל הממוצע לאבחון הוא סביב 60-62.


זה פוטנציאל גדול כשלעצמו וזה עוד בלי לחשוב על הסבת הטכנולוגיה גם לסוגים שונים של סרטן, אבל זה חלום גדול שכרגע אין לו אחיזה במציאות.


במקרים של מניות טרנדיות כאלה שמזנקות מי שמרוויח הוא בעיקר מי שהיה מושקע לפני הזינוק, שזו בדרך כלל כמות קטנה מאוד של אנשים, ועוד כמות קטנה של מי שהספיק לקנות מיד לאחר הדיווח. מי שנכנס אחרי שהזינוק כבר התחיל יכול עדיין להרוויח אבל הסיכון גדול וזה למעשה הימור. 


כתבנו כאן בחודש שעבר על מיקרואלגו שזינקה פי 5.5 ביום אחד, כשבידעבד התברר שהמשקיעים בכלל התבלבלו עם מניה אחרת שהוסרה מהמסחר יום לפני כן. המניה זינקה בלי הודעה, פתחה את המסחר בעליות של 200%, ואז 300%, וסגרה בפלוס 450%. המשקיעים שנכנסו תוך כדי לא ידעו מה קורה אבל הם ראו גרף שלא מפסיק לעלות ונכנסו, ובכך רק תדלקו עוד יותר את העלייה.

קיראו עוד ב"גלובל"


אמרנו אז שנעקוב אחרי המניות הטרנדיות - מיקרואלגו מאז הזינוק איבדה כבר 52%. Quantum Biopharma שגם עליה כתבנו עלתה במשך יומיים לשיא של 14.5 דולר, אבל היום היא במחיר של 6.4 דולר, ירידה של 65%. מי שנכנס ויצא בזמן כמובן הרוויח ובגדול. אבל מי שנכנס מאוחר מדי או לא הספיק לצאת אכל אותה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עמי 21/03/2025 19:03
    הגב לתגובה זו
    חברות כאלה אחרי ניסוי מוצלח ומניה שטסה למעלה מנצלות את המומנטום לגיוסים ואז שוב המחיר צולל
דיאן קיטון. קרדיט: רשתות חברתיותדיאן קיטון. קרדיט: רשתות חברתיות

דיאן קיטון בנתה אימפריה של 100 מיליון דולר ומורשת השקעות מרשימה

השחקנית האגדית שהלכה אתמול לעולמה, הייתה אייקון קולנוע בתקופה שהשכר היה בקנה מידה אחר, ועשתה את מירב כספה מתפיסת עולם מוצלחת במיוחד לגבי השקעות נדל"ן

רן קידר |

דיאן קיטון, שהפכה את התשוקה שלה לארכיטקטורה ולעיצוב למכונת כסף שהכניסה לכיסה יותר מאשר כל האוסקרים והבלוקבסטרים שלה ביחד. כשנפטרה אתמול בגיל 79 בביתה בקליפורניה, קיטון הותירה מאחוריה לא רק מורשת קולנועית עצומה, אלא גם תיק השקעות נדל"ן מרשים. 

שווי הרכוש המוערך שלה עמד על 100 מיליון דולר - ולא, רובו המוחלט לא הגיע מכך ששיחקה מול אל פצ'ינו או זכתה באוסקר. התובנה הגדולה של קיטון לא הייתה בדרך לזכות בליבו של וודי אלן, אלא במשהו שרוב כוכבי הוליווד לא מבינים: הכסף האמיתי לא נמצא בצ'קים מהאולפנים, אלא ברכישה של נכס מוזנח, החזרתו לחיים, ומכירה של הנכס המחודש למישהו עם חשבון בנק עמוק יותר. בעולם שבו רוב השחקנים משקיעים בהפקות או במותגי אופנה שנכשלים, קיטון הבינה משהו בסיסי: נדל"ן בלוס אנג'לס הוא תמיד הימור טוב.

הבסיס: קריירת משחק שהניבה מיליונים - אבל לא מאות מיליונים

נתחיל עם הדבר שכולנו מכירים - הקריירה הקולנועית המרשימה. קיטון החלה בברודווי בשנת 1968, כשכיכבה בהצגה "שיער" וזכתה למועמדות לטוני כבר בשנה שלאחר מכן עבור "שחק אותה, סם" של וודי אלן. אבל הפריצה הכספית האמיתית הגיעה ב-1972, כאשר פרנסיס פורד קופולה בחר בה לתפקיד קיי אדמס ב"הסנדק". הסרט הפך לאחד מהמצליחים בכל הזמנים, וקיטון חזרה על התפקיד בשני סרטי ההמשך - עסקה שהבטיחה לה הכנסה יציבה לאורך שנים רבות.

ואם לא די בכך, ב-1977 הגיע רגע שהקפיץ עוד יותר את הקריירה שלה וכך גם עשה לארנק: "הרומן שלי עם אנני". הסרט לא רק זיכה אותה באוסקר לשחקנית הטובה ביותר, אלא גם הפך אותה לאייקון תרבותי - וזה הוביל להכנסות גבוהות יותר לכל פרויקט עתידי. לאחר האוסקר, שווי השוק שלה קפץ באופן דרמטי. שחקנית שבעבר קיבלה שכר סטנדרטי פתאום הייתה במעמד של "זוכת אוסקר", וזה אומר צ'קים גבוהים יותר, מיקומים יותר מרכזיים בכרזות וחלק גדול יותר מהרווחים.

לאורך שנות ה-80 וה-90, קיטון המשיכה לבחור בפרויקטים שהניבו רווחים נאים. "בייבי בום" ב-1987 היה הצלחה מסחרית וזיכה אותה במועמדות אוסקר נוספת. אבל ההצלחה הכלכלית האמיתית הגיעה עם "מועדון האקסיות " ב-1996 - הסרט הכניס 105 מיליון דולר בקופות, ונתח ההכנסות של קיטון מסרט כזה, כשחקנית ראשית, היה משמעותי למדי. בשנת 2003, "באהבה אין חוקים" עם ג'ק ניקולסון הביא לה מועמדות אוסקר נוספת וגלובוס הזהב, והסרט הכניס כמעט 125 מיליון דולר בארה"ב בלבד.

גימי דיימון
צילום: טוויטר

ג'יימי דיימון מציג: 1.5 טריליון דולר לחיזוק העצמאות האמריקאית

הבנק הגדול בארה"ב משיק תוכנית של עשור להשקעות ומימון תעשיות קריטיות משרשראות אספקה ועד טכנולוגיות ביטחוניות; דיימון הדגיש כי המטרה היא להפחית את התלות בסין ולבסס מחדש את חוסנה הכלכלי והאסטרטגי של ארצות הברית
אדיר בן עמי |

ג׳יי פי מורגן JPMorgan Chase & Co תשקיע עד 10 מיליארד דולר באופן ישיר בחברות שפועלות בתחומים שהבנק מגדיר כקריטיים לביטחון האמריקאי. מדובר בחלק מתוכנית רחבה יותר של עשור שמטרתה להניע ולממן 1.5 טריליון דולר בתעשיות אסטרטגיות. המהלך מגיע בדיוק בזמן שממשל טראמפ מקדם את מדיניות "אמריקה קודם״.


ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג׳יי פי מורגן ואחד הקולות המשפיעים ביותר בוול סטריט, לא השאיר מקום לספקות לגבי המניע. לדבריו, אמריקה הפכה תלויה מדי במקורות לא אמינים של מינרלים קריטיים, מוצרים וייצור שכולם חיוניים לביטחון הלאומי. התוכנית מתמקדת בארבעה תחומים שהבנק רואה כקריטיים: שרשראות אספקה וייצור מתקדם, תעופה וחלל וביטחון, עצמאות אנרגטית וחוסן, וטכנולוגיות חדשניות אסטרטגיות. 10 מיליארד הדולר יגיעו מכספי הבנק עצמו וירכזו בעיקר בחברות אמריקאיות. מדובר בהשקעות הון ישירות שנותנות לבנק בעלות בחברות המושקעות.


לגבי היעד הרחב יותר של 1.5 טריליון דולר, הבנק מבהיר שהוא כבר תכנן להניע ולממן כטריליון דולר בעשור הקרוב לתמיכה בלקוחות בתעשיות החשובות האלה. עכשיו הוא מעלה את היעד ב-500 מיליארד דולר נוספים. למרות שטראמפ לא מוזכר במפורש בהודעה, קשה לפספס את הקשר בין היוזמה של ג׳יי פי מורגן לאג'נדה של הבית הלבן. הממשל הנוכחי דוחף בכוח להבטיח שתשתיות קריטיות וטכנולוגיות מפתח יהיו נוכחות בארצות הברית. מינרלים נדירים הם דוגמה מושלמת. סין שולטת בשוק הזה, ומעניקה לבייג'ין מינוף משמעותי במשא ומתן מסחרי מול וושינגטון.


דיימון הוא מהדמויות המשפיעות ביותר בוול סטריט, והוא לא מוותר על הזדמנויות להצהיר על הפטריוטיות שלו בהופעות פומביות. בנקים כבר עשו בעבר מהלכים דומים וקבעו יעדי מימון עצומים שמתיישרים עם מדיניות ציבורית. ג׳יי פי מורגן עצמה הודיעה ב-2021 שהיא שואפת ליותר מ-2.5 טריליון דולר על פני עשור כדי לקדם פתרונות לשינויי האקלים. ההכרזה מגיעה בתקופה שבה גופים פיננסיים גדולים מנסים למצוא את האיזון הנכון בין אחריות חברתית, לחצים פוליטיים ואינטרסים עסקיים. תחת ממשל טראמפ, המוקד עבר מנושאים כמו אקלים וגיוון לנושאים של ביטחון לאומי ועצמאות אסטרטגית.


השאלה המעניינת היא עד כמה זה באמת שינוי באסטרטגיה ועד כמה זה רטוריקה. רבים מהלקוחות של הבנק כבר פועלים בתחומים האלה, והמימון היה זורם אליהם ממילא. עם זאת, העובדה שהבנק מתחייב להגדיל את המימון ב-50 אחוז ולהשקיע 10 מיליארד דולר בבעלות ישירה מעידה שכנראה יש כאן יותר מדיבורים.