קזינו
צילום: Getty images Israel
הטור של גרינברג

לא רק קזינו: החברה שמהמרת על גאות בתיירות

סקטור אתרי הנופש המשולבים - שמציע מעטפת בילויים רחבה לתיירים מהמרים - מתרחב בהדרגה כשהוא נישא על גל תיירות העשירים הגדלה. חברת לאס וגאס סאנדס, אחת הנציגות הבולטות בסקטור, שנפלה לשפל במשבר הקורונה, מתאוששת מאז בהדרגה, ונראה כי התעשייה כולה בדרך למעלה

ראיתם בוודאי את שלטי החוצות לאורך כבישי ישראל שמספרים לנהגים שהעבודות בכביש יימשכו אבל "שווה לחכות". אם לפלסטינים יש שכל (ויש להם), מישהו חייב לשכנע אותם שבעבור "תוכנית טראמפ" להעברתם מעזה "ממש שווה לחכות". מדוע? תבדקו  מה עשו האמריקאים באירופה, ביפן אפילו בווייטנאם לאחר שעזבו והשאירו מדינות דמויות עזה. ההבדל בין האחרונים לבין הפלסטינים הוא שהיפנים, הגרמנים והווייטנאמיים נשארו בארצם בתהליך השיקום האדיר שמימנו האמריקאים וגם השתתפו במימושו. טראמפ מבין שהפלסטינים שונים ושגם אם יישארו בעזה, השיקום והפיכת עזה לדובאי לא יתאפשרו ולכן הוא "ימליץ" לסיסי, לעבדאללה וכנראה גם לסעודים לקבל 2 מיליון פלסטינים ל-5-6 שנים עד שפרויקט השיקום יושלם. למה שיסכימו? כי טראמפ יציע הצעות שאי אפשר לסרב להן. לא מהסוג שהסנדק הציע אלא הצעות עסקיות עם ROI גבוה. בזה הסעודים, הירדנים והמצרים מבינים מצוין, ואני מוכן להתערב שה-ROI מהפיכת עזה לדובאי יהיה גבוה מה-ROI בנאסד"ק, את זה טראמפ אלוף בלהסביר. 



קזינו ועוד: השינוי שעוברת תעשיית ההימורים

מהפכת הטכנולוגיה מייצרת בהתקדמותה מהפכה בסקטור "אתרי הנופש המשולבים" (Integrated resorts) שהוא חלק חשוב מתעשיית התיירות. הסקטור כולל מרכזי הימורים ומשחקים ברמה עולמית, מקומות לינה יוקרתיים, קניוני בידור וקמעונאות, מרכזי כנסים ותערוכות, מסעדות שף מפורסמות ומתקני בידור וספורט אחרים. מדובר בשינוי שעוברת תעשיית ההימורים על מנת להתאים את עצמה לשינויים ולשיבושים שמייצרת מהפכת הטכנולוגיה ובמיוחד מהפכת האינפורמציה. 



לאס וגאס
לאס וגאס - קרדיט: unsplash Mike Boening


מבחינת וול סטריט והמשקיעים, תהליך ההתאמה הזה מייצר קשיים לא מעטים. כיצד למשל מגדיר המשקיע של 2025 חברה כמו Las Vegas Sands (סימול:LVS)? מצד אחד מדובר בהשקעה בהימורים בגלל בתי הקזינו, אבל זו גם השקעה בתחום המלונאות וגם השקעה בתחום מוצרי צריכה יוקרתיים או השקעה בתחום הקניונים. יש גם משקיעים שרוכשים את מניות LVS בגלל רצונם להשקיע במסעדות יוקרה, אפילו בנדל"ן. 

האלטרנטיבות שמייצגת LVS לסוגים שונים של משקיעים הן הסיבה לשם "אתרי הנופש המשולבים", שהרי תיירים/משקיעים שמגיעים למקומות שמוגדרים כאתרי תיירות כמו לאס וגאס, מקאו, סינגפור, ז'נבה או כל עיר שנחשבת למרכז תיירותי, אינם מגיעים אך ורק כדי להטיל קובייה או לשחק בקלפים. הם גם באים לנפוש, ולכל תייר/נופש יש רצונות משלו, וכיוון שהתיירות הולכת וגדלה במהירות מצאו חברות עם תדמית של מרכז הימורים/קזינו שכדאי להן, מהבחינה העסקית, להתרחב לכל אותם תחומים שהמהמרים מבלים בהם כשאינם מהמרים בקזינו. כלומר, אם מישהו מגיע למלון המארינה ביי בסינגפור או ל-Venetian במקאו, הוא לא מגיע אך ורק להטיל קובייה. הוא רוצה גם לאכול במסעדה טובה, לבקר בתערוכה, לעסוק בספורט וכו', שלא להזכיר מהמרים שבכלל יושבים בבית ומעוניינים להתחבר משם להימורים ב-Las Vegas Sands. 


מאז ההתאוששות ממשבר 2008-9 הולכת וגדלה "תיירות העשירים" והתחרות של כל תעשיית התיירות עליהם הולכת ומתעצמת כי מדובר בצרכנים שיכולת הבזבוז שלהם גדולה בהרבה משל התייר הרגיל. תייר מהמר מהסוג הזה, כשהוא מגיע למקאו או לסינגפור, הוא רוצה לישון במלון ברמה של קמפינסקי ולאכול במסעדות כמו Boutary או Aspic בפריז, ומה שנכון לסקטור "אתרי הנופש המשולבים" נכון לכל תעשיית התיירות. 


איך להשקיע בתחום ההימורים

למה כל ההקדמה הזו? כי בגלל ההבדלים מתקשה המשקיע לבחור בהשקעה שבה הוא מעוניין. אחרי הכול, מה ההבדל בין השקעה ב-LVS להשקעה ברשת המלונות Marriott (סימול:MAR)? כיוון שהבעיות הללו, מבחינת המשקיע, אינן ייחודיות לתעשיית התיירות, אז גם כאן - כמו בתחומי הרפואה או הטכנולוגיה, נוצרו סלי השקעה סקטוריאליים. אבל גם כאן יש בעיות. אם תחפשו סלים שכוללים חברות מהסוג של LVS אז ישנו למשל סל ההימורים BJK שעוקב אחרי חברות שעיסוקן בבתי קזינו ומלונות קזינו, הימורי ספורט, שירותי לוטו, שירותי משחקים, טכנולוגיית משחקים וציוד משחקים. אבל זה לא מייצג את כל מה ש-LVS עושה. אז יש סל שנקרא Tema Luxury ETF (סימול:LUX), שם תמצאו את LVS לצד מריוט, חברת התמרוקים L'oreal SA, מרצדס בנץ, LVMH ופרארי. אולי תתפלאו, אבל LVS נמצאת גם בסל שמוגדר כ-US Cash Cows Growth ETF (סימול:BUL) ולצידן של חברות כמו Uber Technologies, קטרפילר ופאלו אלטו. LVS היא המניה המובילה במשקלה בסל מעניין בשם

קיראו עוד ב"גלובל"
Madison Covered Call ETF (סימול:CVRD) שמשקיע במניות רגילות של חברות גדולות ובינוניות שלדעת מנהליו נסחרות במחיר סביר ביחס לקצב הצמיחה שלהן בטווח הארוך ולצד מניות כמו Accenture Plc, Medtronic, Adobe ו-LVS. פייפאל (סימול:PYPL) נכללת ב-187 סלים וכך גם רוב "המתחרות". כיוון שכך, הבאתי היום דוגמה אחת מתוך תעשיית "אתרי הנופש המשולבים" שלמעשה מייצגת את תעשיית הנופש/תיירות/הימורים כולה.



לאס וגאס סאנדס פועלת בארה"ב, ומחוצה לה היא מפעילה אתרי נופש משולבים במקאו ובסינגפור וכן בקניונים קמעוניים מהגדולים באסיה. המודל העסקי של LVS ולמעשה של כל התעשייה הזו מבוסס על התמקדות בתחום הצריכה (ה-Retail) במיוחד של צרכנים ברמות ההכנסה הגבוהות. החברה מאמינה שפלח השוק ההמוני, ה-Retail, במרכז ומזרח אסיה ובארה"ב ימשיך לספק צמיחה ארוכת טווח כתוצאה מצמיחה כלכלית מתמשכת והתרחבות מעמד הביניים באזורים אלו, שבהם, לדעת החברה, גדל בהתמדה מספר אנשים בעלי ערך נכסי גבוה (high net worth individuals). החברה הוסיפה בעשור האחרון גם תוכניות נאמנות בנכסים והטבות שונות לחברים בלבד, והיא מהמובילות במתן שירותים יוקרתיים לעשירי העולם. מדובר על שוק צריכה שאכן הולך וגדל במהירות, ובמיוחד באסיה, למרות הבעיות לאחרונה בסין שמתקזזות אל מול העלייה בביקושים במדינות כמו הודו, וייטנאם, פיליפינים ואחרות. המודל של LVS, כמו המודל של MAR, דומה למודל של וולמארט או קוסטקו, "עקוב אחרי רצונות הצרכנים שלך".


לאס וגאס סאנדס מציגה: זעזועים בבורסה

בגאות 2007, מניית LVS הגיעה להערכת שיא מטורפת של 150 דולר, ומשם נפלה במשבר 2008 בגלל החזקותיה הגדולות בנדל"ן, ל-2 דולר בתחילת 2009, הערכה מטורפת לא פחות מזו שהייתה כשהגיעה ל-150 דולר. מ-2 דולר חזרה ועלתה תוך 5 שנים ל-90 דולר, ומשם, בליווי זעזועים, הגיעה ל-30 דולר כולל ירידה חדה בתקופת הקורונה, וכיום היא נסחרת בסביבות 44 דולר. 


ב-2019 הגיעו הכנסות החברה ל-13.74 מיליארד, רווח נקי של 3.3 מיליארד ורווח למניה של 3.5 דולר. ב-2020 הגיעה הקורונה וההכנסות נפלו ל-2.94 מיליארד עם הפסד של 2.14 מיליארד או 1.89 דולר למניה. המצב השתפר מעט ב-2021 כאשר ההכנסות הגיעו ל-4.23 מיליארד, ההפסד נטו ירד ל-1.28 מיליארד או 1.51 דולר למניה. המכירות ירדו ב-2022 ל-4.11 מיליארד, אבל היה רווח של 1.8 מיליארד או 2.4 דולר למניה. ב-2023 קפצו ההכנסות ל-10.37 מיליארד עם רווח נקי של 1.22 מיליארד או 1.6 דולר למניה, ואת 2024 סיימה החברה עם הכנסות ורווח נקי של 11.32 ושל 1.5 מיליארד בהתאמה או 2.02 דולר למניה. קונצנזוס האנליסטים נמצא על הכנסות של 12.32 ו-13.03 מיליארד לשנים 2025-6 או רווח למניה של 2.63 ושל 2.99 דולר, בהתאמה.


האם LVS תחזור לשיאי העבר?

האם המניה יכולה לחזור לשיאי העבר? לסאנדס יש שלושה נכסים ש"מפתים" משקיעים ואנליסטים להאמין שהיא בהחלט מסוגלת לחזור לשיאי העבר. אולי לא ל-150 דולר של סוף 2007 אבל כן לרמות שלפני פרוץ הקורונה, אז נסחרה המניה מעל 70 דולר. הנכסים הם: מעמדה בדרום-מזרח אסיה עם הדגש על סינגפור, מקאו וסין. המוניטין בלאס וגאס והיכולת למכור מוצרים למעמד העליון. הנכס השלישי והגדול מכולם היה כמובן שלדון אדלסון. אדלסון המנוח רכב בשנת 1989 את Sands Hotel and Casino, עשר שנים לאחר שייסד את תערוכת המחשבים והאלקטרוניקה COMDEX והפך אותה לתערוכה הגדולה בעולם בתחום המחשבים. אדלסון מכר את COMDEX לסופטבנק (סימול:SFTBY) של מסאיושי סאן ב-800 מיליון דולר, ואת הכסף השקיע יחד עם שלושת שותפיו היהודים ברכישת המלון ושטח אדמה גדול סביבו ולאחר מכן בהריסת המלון והקמת מלון הקזינו Venetian, ולצידו, על רצועת האדמה שרכש, נבנו עוד שלושה מלונות-קזינו מפוארים, הExcalibur, New York-New York ו-Paris Las Vegas. 


מרים ושלדון אדלסון
מרים ושלדון אדלסון - קרדיט: Getty



בסוף 2004 הנפיק אדלסון את החברה באחת ההנפקות החמות בוול סטריט עד אז. המניה, שיצאה ב-29 דולר, סגרה את היום ב-47 דולר ובהערכת חברה של 16 מיליארד וגייסה 1.1 מיליארד דולר אותם השקיע אדלסון ב"פרויקט מקאו" ובמלון הפאר, הפאלזיו, שצמוד ל- Venetian. רק 6.8% של לאס וגאס סאנדס הוצאו לשוק. אדלסון, היו"ר/מנכ"ל שמר על 87.9% בעלות בעוד שההנהלה והדירקטורים בחברה מהווים 5.3% בעלות. משפחת אדלסון מחזיקה היום ב-70% מהון המניות, 46.4% מתוכם בבעלות אלמנתו ד"ר מרים אדלסון ועוד 23.6% בבעלות שתי קרנות משפחתיות. כאמור, בסוף 2007 הגיעה המניה ל-150 דולר. אדלסון עצמו נפטר בתחילת 2021 כאשר לצד הסאנדס השאיר שרשרת עיתונים והוצאות לאור. בין השאר את העיתונים הישראליים ישראל היום ומקור ראשון. אגב, ד"ר מרים אדלסון, איתה התחתן ב-1991, היא תותחית-על בזכות עצמה.


עתיד התעשייה, אליבא דמומחים, נראה טוב: מסתבר שמדינות רבות, במיוחד בדרום מזרח אסיה ובמיוחד כאלו שהתיירות מהווה אצלן מקור חשוב להכנסה, מתכננות לאשר הקמה של בתי קזינו, אבל יש אתרי תיירות רבים שבהם נאסר לפתח "אתרי הנופש המשולבים" בגלל ההימורים, כמו תאילנד וישראל. ממשלת תאילנד, שנחשבת למרכז התיירות הגדול של דרום-מזרח אסיה, אישרה באמצע ינואר טיוטת הצעת חוק שתכשיר הימורים ב"מתחמי בידור" ייעודיים, וסוללת את הדרך לבתי קזינו שיוקמו במדינה שעד כה מנעה הימורים, וגם פיליפינים כבר הולכת בכיוון. 


הנהלת Las Vegas Sands  מאמינה שתחום "אתרי נופש משולבים" הולך לתקופה של גאות. "בלאס וגאס לבדה יש 200 בתי קזינו כאשר באסיה כולה אין 200 כאלו והציבור האסיאתי נוהר למרכזי ההימורים", אמר המנכ"ל רוברט גולדשטיין לאנליסטים בשיחת ועידה לאחרונה. "4 מיליארד אנשים באסיה מחפשים לאן ללכת" ואכן, כל אתרי הנופש המשולבים נהנים מאז תום הקורונה מגאות גדולה במבקרים. הנהלת החברה אינה חוששת מתחרות, להפך. אגב, החברה (כמו כל החברות האחרות בתחום) משקיעה סכומי עתק בשדרוג המרכזים שלה, במיוחד במקאו ובסינגפור. מספר התיירים שהגיעו לסינגפור ולמקאו במהלך 2024 כמעט הוכפל בהשוואה ל-2023. אתר ההערכות TREFIS מסכם: "הירידה בחששות ממיתון בארה"ב לצד הנהירה התיירותית באסיה מאותתות שיש סיכוי ש-LVS תחזור" ומכאן הכדור בידיים שלכם.


*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.






תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יהוושוילי 08/02/2025 11:39
    הגב לתגובה זו
    תהיה הצעת רכש לאינטל מה דעתךאיך ישפיע על מדינת ישראל האם היה נכון לתת מענקים לאינטל
  • כגן 09/02/2025 11:27
    הגב לתגובה זו
    אבל הם כן מבטיחים שהעובד במקרה הזה מהנדסים מוכשרים יכניסו לקופת המדינה המון כסף ממסים. אז צריך להסתכל גם על הצד החיובי שבעניין.ואגב עד כה לא ראיתי תכנית פיטורים מפלצתית יותר בכיוון של הוצאה מרצון לפנסיה שמונה משכורות קדימה לעובד שיתפטר מרצונו.
  • כתבתי על כך לא מזמן נא לגולל (ל"ת)
    שלמה גרינברג 08/02/2025 15:12
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    תודה רבה שלמה וסופש נעים (ל"ת)
    אנונימי 07/02/2025 16:57
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    תודה רבה שלמה. מעניין מאד. (ל"ת)
    אנונימי 07/02/2025 15:48
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 07/02/2025 15:44
    הגב לתגובה זו
    עם כאלה שיהפכו אותך למקרה סאדת אתה חס על חייך וחושב הרבה פעמים לפני שתסכים! גרמניה המשוקמת לא מסכימה כעתמעניין למה באמת !
  • 2.
    שלמה מעניין מאוד. תודה (ל"ת)
    עמית 07/02/2025 15:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יובל 07/02/2025 15:31
    הגב לתגובה זו
    שלמה היקר תודה על הכתבה.swks ירדה 25% ביום. המשך של ירידות לא קצרות ב5 שנים האחרונות... מה דעתך תודה
  • שלמה גרינברג 08/02/2025 15:21
    הגב לתגובה זו
    איני עוקב מקרוב אבל הדוחות מדברים בעד עצמם ההכנסות והרווח התפעולי יורדים כול הזמן וכעת נוספות בעיות בתחום האלחוט ואני רואה שיותר ויותר אנליסטים פסימיים.
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

משאל עם בשוויץ, קרדיט: גרוקמשאל עם בשוויץ, קרדיט: גרוק

שווייץ טרפדה את יוזמת המס על העשירים: 82% הצביעו נגד מס ירושה של 50%

העם אמר את דברו: 82% מהשוויצרים מעדיפים שהמיליארדרים יישארו במדינה מאשר להטיל עליהם מס ירושה פרוגרסיבי, איפה יש כן מס ירושה על עשירים ומה המצב בישראל?

הדס ברטל |


שווייץ הכריעה ברוב מוחץ נגד הצעה להטלת מס ירושה כבד על העשירים ביותר במדינה, במהלך שהוגדר כאחד המבחנים המשמעותיים ליחסה של המדינה לאי־שוויון ולמאבק במשבר האקלים. במשאל העם שנערך בסוף השבוע דחו 82% מהמצביעים את ההצעה, שלפיה היה מוטל מס של 50% על חלק מהעיזבון העולה על חמישים מיליון פרנק שוויצרי. אם ההצעה הייתה מתקבלת, המס היה חל על כ־2,500 תושבים בלבד, המהווים כ־0.03% מהאוכלוסייה. היוזמה, שקידם ארגון הצעירים הסוציאליסטים, הייתה מיועדת ליצירה של מקור תקציבי ייעודי להתמודדות עם השלכות שינויי האקלים, אך הפכה במהרה לסוגיה רחבה הרבה יותר של זהות כלכלית, תחרות בין מדינות ועתיד ההון הבינלאומי.

תנועת הסוציאליסטים הצעירים בשוייץ, מתוך אתר התנועה
תנועת הסוציאליסטים הצעירים בשוייץ - קרדיט: מתוך אתר התנועה

הקמפיין נגד המהלך גייס כמעט את כלל המערכת הפוליטית, למעט מפלגות השמאל. ממשלת שווייץ, נציגי המגזר העסקי ורוב הקנטונים הזהירו כי מיסוי כה גבוה יוביל לגל עזיבה של מיליארדרים ויזמים, שעלולים לקחת איתם גם מרכזי פעילות תעשייתיים ופיננסיים. החששות קיבלו משנה תוקף כאשר כמה מבעלי ההון הבולטים במדינה, בהם פטר שפולר, בעל השליטה בחברת Stadler Rail, הצהירו כי יהגרו אם ההצעה תאושר. התוצאה הסופית נתפסה כהבעת אמון ציבורית במודל הכלכלי השווייצרי, המבוסס על מדיניות מס אטרקטיבית ושימור מעמד המדינה כאחת הבירות העולמיות של עושר והשקעות.

לשווייץ יש מסורת ארוכה של תמיכה באינטרסים עסקיים במשאלי עם, והיא ממשיכה להתייצב לצד מדיניות מס מקלה בהשוואה לרוב מדינות אירופה. המדינה נהנית זה שנים ממעמד ייחודי כיעד מועדף למיליארדרים, בין היתר בזכות מסי עושר נמוכים ברמה הקנטונים המרכיבים אותה, יחד עם הסדרי מס ייחודיים לזרים עשירים, המאפשרים להם לשלם מס המבוסס על רמת הוצאות ולא על כלל הנכסים. שווייץ מובילה במספר המיליארדרים לנפש בעולם המערבי, מעל ל-9 מיליארדרים למיליון תושבים, כאשר הציבור המקומי מבין כי הון זה הפך למרכיב מרכזי בכלכלה הלאומית.

הוויכוח סביב מיסוי על עשירי־העל אינו ייחודי לשווייץ ומתחולל בשנים האחרונות ברחבי אירופה וארצות הברית. פוליטיקאים פופוליסטים רבים מדברים על מיסוי משמעותי יותר על המעמדות העליונים כדרך לממן מדיניות רווחה ולסגור בורות תקציביים שנוצרו מהוצאות ממשלה רבות. בצרפת, בריטניה וגרמניה קיים מס ירושה משמעותי, אם כי הוא מלווה בפטורים נרחבים לעסקים משפחתיים. בגרמניה קיים מס ירושה של 7%-50%, אך עם פטורים נדיבים מאוד לעסקים משפחתיים מה שמרכך עבורם את ה"מכה". בצרפת קיים מס ירושה של 45% ובבריטניה קיים מס ירושה של 40% אך פוליטיאים שמרנים וליברלים כאחד אומרים כי מרוב פטורים ותנאי סף, הוא מס שבפועל הוא חלקי ביותר. מדינות סקנדינביה, לעומתן, בחרו לבטל את מס הירושה לחלוטין בשל חשש מבריחת הון. ספרד ניסתה להנהיג מס עושר זמני במהלך משבר האנרגיה, מהלך שעורר התנגדות מחוזית ופוליטית נרחבת. בארצות הברית דמויות בולטות כמו אליזבת וורן וברני סנדרס דחפו בשנים האחרונות לרעיונות של מס על מיליארדרים ומס ירושה פרוגרסיבי במיוחד, אך הצעותיהם לא התקדמו בשל התנגדות פוליטית. ממשל ביידן דן במודל "מס מינימום שנתי על מיליארדרים", אך עדיין לא הצליח להעבירו. הדיון בארה״ב עדיין עמוק בפוליטיקה: דמוקרטים דוחפים למסי עושר, הרפובליקנים מתנגדים.