מכה לאינטל: בכיר בחברה עובר לקוולאקום

המעבר של מתכנן מעבדי Xeon לתפקיד בכיר בקוואלקום מעיד על שאיפותיה של יצרנית שבבי הסלולר להיכנס לתחום מרכזי הנתונים, בזמן שמניית אינטל צונחת ומאבדת 71% מערכה בשנתיים האחרונות

אדיר בן עמי | (4)
נושאים בכתבה קוואלקום אינטל


מהלך מעניין בתעשיית השבבים העולמית: סיילש קוטפאלי, שהיה עד לאחרונה מהנדס בכיר באינטלIntel Corp -1.47%   והאדריכל הראשי של סדרת מעבדי Xeon למרכזי נתונים, הודיע השבוע על מעברו לקוואלקום QUALCOMM INC -0.93%  בתפקיד סגן נשיא בכיר. המעבר של קוטפאלי מסמן תפנית אסטרטגית אפשרית עבור קוואלקום, חברה המזוהה בעיקר עם שבבים לטלפונים חכמים. העובדה שהחברה גייסה מומחה בתחום מרכזי הנתונים מרמזת על כוונותיה להרחיב את פעילותה לשווקים חדשים.


בהודעה שפרסם בלינקדאין, התייחס קוטפאלי למעבר באופן רגשי: "למרות שאף פעם אין זמן מתאים לסיים מסע, אני מרגיש טוב לגבי המצב הנוכחי של Xeon ומה שצפוי בהמשך. אינטל תמיד תישאר קרובה ללבי, ואמשיך לעודד את חזרתה לגדולה.".


השנים האחרונות לא היו קלות עבור אינטל. בעוד אנבידיה השתלטה על שוק שבבי הבינה המלאכותית, וחברות שבבים אחרות הצליחו בתחום הנייד, מניית אינטל צנחה ב-71% מאז אפריל 2021. באותה תקופה, מדד S&P 500 עלה ב-42%, ומניית קוואלקום עלתה ב-13%.


המעבר של קוטפאלי לקוואלקום מתקשר לאסטרטגיית הגיוון של החברה. בכנס המשקיעים בנובמבר, מנכ"ל קוואלקום, קריסטיאנו אמון, הדגיש את המחויבות של החברה לאסטרטגיה זו ואת ההזדמנויות לצמיחה בכל תחומי היעד.


קוואלקום מתרחבת

קוואלקום כבר החלה לחדור לשווקים חדשים, כולל שבבים למחשבים אישיים, רכבים, וה"אינטרנט של הדברים" - הכולל טלוויזיות חכמות ומשקפי מציאות מדומה. כעת נראה שהחברה מכוונת גם לשוק מרכזי הנתונים, שבו שולי הרווח גבוהים יותר.


העניין של קוואלקום במרכזי נתונים אינו חדש. ב-2021 רכשה החברה את Nuvia, שנוסדה ב-2019 על ידי ג'רארד ויליאמס, לשעבר מוביל תכנון השבבים באפל. ויליאמס משמש כיום כמהנדס ראשי בקוואלקום. Nuvia עבדה על פיתוח שבב למרכזי נתונים כשנרכשה, אך עד כה קוואלקום השתמשה בטכנולוגיה שלה רק עבור שבבים לטלפונים חכמים, מחשבים אישיים ורכבים. גיוסו של קוטפאלי מרמז כי מרכזי נתונים עשויים להתווסף בקרוב לרשימה זו.


גיוסו של קוטפאלי מסמן שינוי משמעותי במפת התחרות בתעשיית השבבים, ומדגיש את רצונה של קוואלקום להפוך לשחקנית משמעותית בשוק מרכזי הנתונים, תחום שעד כה היה נשלט בעיקר על ידי אינטל ומתחרותיה המסורתיות.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אחד שיודע 17/01/2025 22:16
    הגב לתגובה זו
    כתבה שטויות. סיילש רק עשה נזק ודירדר את אינטל. שילך
  • 2.
    אינטל לא צריכה יותר לשלם לו משכורת (ל"ת)
    לא מכה ברכה 15/01/2025 20:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נו באמת 15/01/2025 05:00
    הגב לתגובה זו
    אין שום תקופת צינון או הסכם איתחרות
  • שי.ע 15/01/2025 09:09
    הגב לתגובה זו
    אם הוא בכיר אז יש תקופת צינון מסוימת
טראמפ פאוול
צילום: טוויטר

פרוטוקול הפד׳: האינפלציה במוקד, שוק העבודה מציג סימני חולשה

רוב חברי הוועדה רואים באינפלציה את האיום העיקרי ומעדיפים להשאיר את הריבית ללא שינוי, בעוד מיעוט מצביע על היחלשות התעסוקה וקורא להפחתה. טראמפ מוסיף לחץ פוליטי, והישיבה הקרובה בספטמבר עשויה להיות גורלית לכיוון המדיניות

אדיר בן עמי |

המכסים שהטיל הנשיא טראמפ מאיימים להאיץ את האינפלציה, בעוד ששוק העבודה מראה סימנים ראשונים של היחלשות. פרוטוקולי הישיבה האחרונה של ועדת השוק הפתוח חושפים מחלוקות פנימיות בנוגע לדרך הנכונה להתמודד עם המציאות הכלכלית החדשה.


מרבית חברי הוועדה סבורים כי האיום האינפלציוני גובר על הסיכונים הנובעים מהתמתנות שוק העבודה. כך עולה מהפרוטוקולים של הדיון שהתקיים ב־29–30 ביולי. עם זאת, חלק מהחברים הציגו גישה שונה, מה שמעיד על מחלוקות מהותיות סביב שולחן הדיונים. בסופו של דבר, הוועדה הותירה את הריבית ללא שינוי בטווח של 4.25%–4.5%. שניים מחברי הוועדה – כריסטופר וולר ומישל באומן – התנגדו להחלטה והעדיפו להפחית את הריבית ברבע אחוז. התנגדותם משקפת חשש גובר מפני היחלשות שוק העבודה, גם אם מדובר בעמדת מיעוט.


מקור הדאגה העיקרי

המכסים שהטיל טראמפ מהווים את מקור הדאגה העיקרי. השאלה שמעסיקה את חברי הוועדה היא האם מדובר בהשפעה זמנית על המחירים או בתהליך שיביא לעלייה מתמשכת באינפלציה. אחד הציטוטים מהפרוטוקולים מבהיר: "כמה משתתפים הדגישו כי האינפלציה חרגה מיעד ה־2% במשך פרק זמן ממושך."


הניסיון מהעבר מלמד כי כאשר האינפלציה מתבססת לאורך זמן, הציבור מפתח ציפיות לעליות מחירים נוספות – מה שהופך את הבעיה לקשה בהרבה לפתרון. זו הסיבה שבפד נוקטים גישה זהירה, גם אם עדיין לא ברור עד כמה המכסים ישפיעו בפועל על רמת המחירים. בפועל, ההשפעה לא צפויה להופיע באופן מיידי. מחירי המוצרים והשירותים יתייקרו בהדרגה ככל שהיבואנים יעבירו את העלויות לצרכנים. המשמעות היא שהשפעת המכסים צפויה להתעצם בחודשים הקרובים.


נתוני האינפלציה האחרונים תומכים בחששות הללו: מדד מחירי הסיטונאות רשם את העלייה החדה ביותר בשלוש השנים האחרונות – אינדיקציה ברורה לכך שחברות כבר החלו לגלגל את העלויות לציבור. נתון זה חיזק את העמדה הזהירה של הפד. במקביל, שוק העבודה מציג תמונה פחות מעודדת. קצב הגידול במספר המשרות היה הנמוך ביותר מאז פרוץ מגפת הקורונה, ושיעור האבטלה עלה ל־4.2%. אלו הנתונים שהובילו שניים מחברי הפד להעדיף הפחתת ריבית.


צילום: Jean-Daniel Francoeur, pexelsצילום: Jean-Daniel Francoeur, pexels
היום לפני...

המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-21 באוגוסט

עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין גוגל


21 באוגוסט 1973 - נולד סרגיי ברין, ממייסדי גוגל

ב-21 באוגוסט 1973 נולד סרגיי ברין במוסקבה שבברית המועצות. כשהיה בן שש היגרה משפחתו לארה"ב, שם צמח להיות אחד המוחות המשפיעים ביותר בתעשיית הטכנולוגיה העולמית. יחד עם לארי פייג' אותו פגש ב-1995 באוניברסיטת סטנפורד, הקים ברין בשנת 1998 את גוגל, מנוע חיפוש פשוט לכאורה, שהתפתח בתוך שנים ספורות לאחת מהחברות הגדולות, העשירות והמשפיעות בעולם.

כחלק ממגמת החדשנות בעמק הסיליקון, גוגל שינתה את הדרך שבה מידע נצרך, ממוסחר ומנותח. בהובלת ברין ופייג', החברה הובילה לפיתוחים כמו פרסום ממוקד, מערכות מבוססות בינה מלאכותית, שירותי ענן, מערכת ההפעלה אנדרואיד ודומיננטיות בשוק החיפוש והווידאו באמצעות יוטיוב. הונו האישי של ברין מוערך כיום בכ-120 מיליארד דולר, והוא נחשב לאחד מעשרת האנשים העשירים בעולם. 

לצד תרומתו הטכנולוגית, ברין מעורב גם בפרויקטים מדעיים, חקר אריכות ימים ותמיכה ביוזמות פילנתרופיות. גוגל עצמה נסחרת כיום לפי שווי של מעל 2 טריליון דולר, ומהווה חלק בלתי נפרד מהמרקם הכלכלי העולמי.


21 באוגוסט 1959 - הוואי מוכרזת כמדינה ה-50 של ארה"ב

ב-21 באוגוסט 1959 הוכרזה הוואי כמדינה ה-50 של ארה"ב, אחרי שזכתה לרוב מוחלט במשאל העם שנערך בשנה שקדמה לכך. ההצטרפות למערכת הפדרלית האמריקאית שינתה את מעמדה של הוואי, מאי מרוחק בעל חשיבות צבאית למרכיב אינטגרלי בכלכלה הלאומית.

בעשורים שקדמו להכרזה, הוואי שימשה בעיקר כמרכז חקלאי של קני סוכר ואננס, ונשענה על עבודה זולה ויבוא כוח אדם ממזרח אסיה. עם קבלת המעמד המדינתי, החלה זרימה של תקציבים פדרליים, פיתוח תשתיות מואץ והרחבת מערכת הבריאות והחינוך. הכלכלה המקומית התרחבה באופן משמעותי, בעיקר סביב מגזרי התיירות, השירותים, התחבורה והצבא.