קוואלקום
צילום: qualcomm

מכה לאינטל: בכיר בחברה עובר לקוולאקום

המעבר של מתכנן מעבדי Xeon לתפקיד בכיר בקוואלקום מעיד על שאיפותיה של יצרנית שבבי הסלולר להיכנס לתחום מרכזי הנתונים, בזמן שמניית אינטל צונחת ומאבדת 71% מערכה בשנתיים האחרונות

אדיר בן עמי | (4)
נושאים בכתבה קוואלקום אינטל


מהלך מעניין בתעשיית השבבים העולמית: סיילש קוטפאלי, שהיה עד לאחרונה מהנדס בכיר באינטלIntel Corp -4.3%   והאדריכל הראשי של סדרת מעבדי Xeon למרכזי נתונים, הודיע השבוע על מעברו לקוואלקום QUALCOMM INC -1.64%  בתפקיד סגן נשיא בכיר. המעבר של קוטפאלי מסמן תפנית אסטרטגית אפשרית עבור קוואלקום, חברה המזוהה בעיקר עם שבבים לטלפונים חכמים. העובדה שהחברה גייסה מומחה בתחום מרכזי הנתונים מרמזת על כוונותיה להרחיב את פעילותה לשווקים חדשים.


בהודעה שפרסם בלינקדאין, התייחס קוטפאלי למעבר באופן רגשי: "למרות שאף פעם אין זמן מתאים לסיים מסע, אני מרגיש טוב לגבי המצב הנוכחי של Xeon ומה שצפוי בהמשך. אינטל תמיד תישאר קרובה ללבי, ואמשיך לעודד את חזרתה לגדולה.".


השנים האחרונות לא היו קלות עבור אינטל. בעוד אנבידיה השתלטה על שוק שבבי הבינה המלאכותית, וחברות שבבים אחרות הצליחו בתחום הנייד, מניית אינטל צנחה ב-71% מאז אפריל 2021. באותה תקופה, מדד S&P 500 עלה ב-42%, ומניית קוואלקום עלתה ב-13%.


המעבר של קוטפאלי לקוואלקום מתקשר לאסטרטגיית הגיוון של החברה. בכנס המשקיעים בנובמבר, מנכ"ל קוואלקום, קריסטיאנו אמון, הדגיש את המחויבות של החברה לאסטרטגיה זו ואת ההזדמנויות לצמיחה בכל תחומי היעד.


קוואלקום מתרחבת

קוואלקום כבר החלה לחדור לשווקים חדשים, כולל שבבים למחשבים אישיים, רכבים, וה"אינטרנט של הדברים" - הכולל טלוויזיות חכמות ומשקפי מציאות מדומה. כעת נראה שהחברה מכוונת גם לשוק מרכזי הנתונים, שבו שולי הרווח גבוהים יותר.


העניין של קוואלקום במרכזי נתונים אינו חדש. ב-2021 רכשה החברה את Nuvia, שנוסדה ב-2019 על ידי ג'רארד ויליאמס, לשעבר מוביל תכנון השבבים באפל. ויליאמס משמש כיום כמהנדס ראשי בקוואלקום. Nuvia עבדה על פיתוח שבב למרכזי נתונים כשנרכשה, אך עד כה קוואלקום השתמשה בטכנולוגיה שלה רק עבור שבבים לטלפונים חכמים, מחשבים אישיים ורכבים. גיוסו של קוטפאלי מרמז כי מרכזי נתונים עשויים להתווסף בקרוב לרשימה זו.


גיוסו של קוטפאלי מסמן שינוי משמעותי במפת התחרות בתעשיית השבבים, ומדגיש את רצונה של קוואלקום להפוך לשחקנית משמעותית בשוק מרכזי הנתונים, תחום שעד כה היה נשלט בעיקר על ידי אינטל ומתחרותיה המסורתיות.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אחד שיודע 17/01/2025 22:16
    הגב לתגובה זו
    כתבה שטויות. סיילש רק עשה נזק ודירדר את אינטל. שילך
  • 2.
    אינטל לא צריכה יותר לשלם לו משכורת (ל"ת)
    לא מכה ברכה 15/01/2025 20:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נו באמת 15/01/2025 05:00
    הגב לתגובה זו
    אין שום תקופת צינון או הסכם איתחרות
  • שי.ע 15/01/2025 09:09
    הגב לתגובה זו
    אם הוא בכיר אז יש תקופת צינון מסוימת
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


צילום: Huy Phan, Pexelsצילום: Huy Phan, Pexels

אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי

נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית

ענת גלעד |

כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.

על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים. 

היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.

תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף

העולם ניצב כיום בפני אחד האתגרים הגדולים ביותר שלו, והנתונים מדאיגים. בשנת 2024, כ-673 מיליון בני אדם ברחבי העולם חוו רעב כרוני. כ-295 מיליון איש ב-53 מדינות נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי חריף (מצב חירום). מספר האנשים העומדים בפני רעב קיצוני ומוות כמעט שולש מאז 2016.

כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.

עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.