לאומי צופה: עליה בתנודתיות תוך פיחות מוגבל בשקל
כלכלני בנק הפועלים ממשיכים להעריך, כי בטווח הקצר ייסחר השקל במגמה מעורבת מול הדולר, כאשר הגורם העיקרי שימשיך להשפיע על המסחר בשקל הוא התפתחות המסחר בדולר בשוק הבינלאומי. בבנק מפנים את תשומת הלב לכך, שהתחזקות הדולר בעולם באה השבוע לידי ביטוי בעליית שער הדולר למול השקל, אך בשיעור חד יותר בירידת שער האירו למול השקל.
בטווח הבינוני - ארוך, מעריכים בבנק הפועלים, כי ייתכן פיחות בשקל, בשל הצמצום הצפוי בפער הריביות והתחזקות הדולר בעולם. בסוף החודש צפוי, למשנתם, הפד להעלות את הריבית שוב, כך שהפער יצטמצם לרבע אחוז בלבד. עם זאת, הם מדגישים, כי יש החושבים שהשקל ישמור על יציבות גם כאשר פער הריביות יהיה שלילי. בנוסף, יושפע למשנתם, המסחר בשקל מתנועות ההון לישראל וממנה, כאשר העלייה הצפויה בהשקעות של ישראלים בחו"ל, תגרור עלייה בביקוש למט"ח וירידה מסוימת בהשקעות של זרים בישראל, תגרור ירידה בהיצע.
לאור האמור לעיל, ממליצים בבנק הפועלים, לשמור על רכיב מט"ח בתיק ההשקעות בשיעור של כ-15%.
וכלכלני בנק לאומי, לעומתם, צופים, כי בחודשים הקרובים תתכן עלייה בתנודתיות שער החליפין תוך כדי פיחות בשקל מול הדולר. עם זאת, הם מוסיפים, על רקע תנועות ההון המנוגדות לישראל וממנה, פוטנציאל הפיחות הוא מוגבל והיציבות היחסית במסחר צפויה להימשך. שוק המט"ח ימשיך, בראיית כלכלני הבנק, להגיב להתפתחות מגמות בשוקי המט"ח בעולם, בפרט על רקע תהליך אישור החוקה האירופאית המצוי כעת בעיצומו והנתונים השליליים של הפעילות הכלכלית באיזור.
ומהבנקים הגדולים לבתי ההשקעות. גם בפורקסיה הולדינגס מציינים, כי שוק המט"ח המקומי ממשיך לעקוב אחר עמיתו הבינלאומי, אם כי, הם מסייגים, באדישות מה.
שבוע המסחר החולף, הם מסכירים, סיפק לנו "פיחותון" לעבר סביבת 4.4200 שקל - סביבה בה ביקר בגל העליות הקודם וחוזר חלילה. בבית ההשקעות ממשיכים להעריך, כי המשך התחזקות האמריקאי בעולם תגרור גם את השוק המקומי "לפיחותון" אם כי, הם חוזרים ומדגישים, בהנתן
נתוני מאקרו החיוביים, לצד יציבות בטחונית והעדר "רעשים" מקומיים - "פיחותון" זה הינו מוגבל.
כמו כן לדעת כלכלני פורקסיה, צמצום פער הריביות אינו צפוי להיות אגרסיבי, לאור נתוני העבודה שהתפרסמו בסוף השבוע ואף מגולמים בשוק המט"ח המקומי ומאששים את מגמת היציבות בט"ק-בינוני.
השבוע צופים בפורקסיה מסחר בטווח של 4.38-4.43 שקל, כשב-4.42-4.43 קיימת סביבת התנגדות חזקה, בה זורמים פקודות
מכירה. פריצתה תאותת, בראיית כלכלני בית ההשקעות, על תקיפת רמות 4.45 שקלים. סביבת 4.35 מהווה סביבת
תמיכה של הטווח הבינוני-ארוך, וכל עוד לא נפרצת סביבה זו אין צופים למהלך ייסוף אל מתחת לה עד סוף השנה.
חוזקו של השקל ממשיך להשען על חסדי המשקיעים הזרים, שבינתיים ממשיכים באהדתם לשוק הישראלי, כל סבורים כלכלני בית ההשקעות, גיפט. לעת עתה, הם מציינים, רמת התנגדות שוכנת ב-4.425 שקל ומהווה את המחסום ל-4.45 שקל ורמת התמיכה הקרובה מצויה ב-4.3850 שקל.
אז כמה? בכלל פיננסים בטוחה ממשיכים להמליץ בשל זה על העלאה מתונה של האפיק המט"חי עד לרמה של 10% לאור מגמת החלשותו של האירו.
בחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AIמה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?
דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.
טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול.
למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה.
התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל.
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.
מה המשמעות של אמברגו הנשק מצרפת?
נשיא צרפת עמנואל מקרון קורא להטלת אמברגו יצוא נשק ממדינתו לישראל, ובכך להפסיק לספק נשק למלחמה בעזה, כך פורסם אתמול. לטענת מקרון: ״אסור שלבנון תהיה עזה 2״. מקרון הוא המנהיג האירופי האחרון שקורא לאמברגו נשק על ישראל וזאת אחרי הודעת בריטניה כי תשעה 30 רישיונות יצוא נשק לישראל, והאמברגו השקט של הגרמנים. בנוסף, בהולנד, נעתר בית המשפט לדרישה של ארגוני זכויות אדם להשעות יבוא של מטוסי F35 המאוחסנים בהולנד על־ידי היצרנית האמריקנית לוקהיד מרטין.
כמה האמברגו של צרפת משמעותי?
צרפת היא לא יצואנית נשק מהותית לישראל כך שלאמברגו לא תהיה השפעה מהותית על הלחימה בעזה ובלבנון. יצוא הנשק מצרפת לישראל הסתכם רק בכ–33 מיליון דולר בשנת 2023, והסחורות הן בתחום האוירונאטיקה והחלל, כך לפי דו"ח סחר חוץ של משרד ההגנה הצרפתי. צרפת לא מספקת נשק התקפי למדינת ישראל.
נשיא צרפת עמנואל מקרון; קרדיט: איי. פי
זו לא פעם ראשונה שצרפת מנסה לנער מעליה את ישראל בכל הקשור לנשק צרפתי במלחמת ״חרבות ברזל״: ב–31 במאי השנה הודיעה צרפת כי ישראל לא תוכל להשתתף בתערוכת הנשק ״יורוסטורי״. טענת משרד ההגנה הצרפתי הייתה כי ״לא מתקיימים התנאים לקבלת חברות ישראליות״. בסופו של דבר, בעקבות עתירה של אנשי עסקים ישראלים–צרפתים לבית המשפט העליון בצרפת, הורה בית המשפט לאפשר לישראל להשתתף.
מקרון: גרסה לא מרשימה של שארל דה–גול
הצהרת צרפת היא יותר הצהרה פוליטית מאשר מהלך שנועד לפגוע במאמצי הלחימה של ישראל. הצהרתו של מקרון, זו המצורפת לקריאה לאמברגו, לפיה ״לבנון לא יכולה להיות עזה 2״ מתבררת כמנותקת מהמציאות כאשר בוחנים את היקפי יצוא הנשק על־ידי צרפת. ליחסי ישראל–צרפת עבר עשיר, הן בתחום הביטחוני והן בתחום הכלכלי. החל מקום המדינה ועד לשלהי שנות ה-60 (ובמיוחד לקראת מבצע קדש) דאגה צרפת לחמש את ישראל במטוסי מיראז׳ מתקדמים, טילי קרקע–קרקע, נשק מתקדם ואף כור גרעיני. ״מפעל הטקסטיל״ ליד דימונה היה מאוייש במהנדסים צרפתים מומחים שסיפקו ידע למתלמדים ישראלים בכל הקשור לכור הגרעיני. אלא שלקראת מלחמת ששת הימים, הזהיר נשיא צרפת שארל דה–גול כי אם ישראל תתקוף ראשונה יוטל אמברגו נשק מצידה של צרפת, וכך היה. אמברגו הנשק של דה–גול היה משמעותי ודרש מישראל לפנות לערוצי התחמשות אחרים כמו ארה״ב, שעד אז, יחד עם מדינות מערביות אחרות לא הסכימו לספק נשק לישראל. האמברגו של דה–גול היווה נקודת מפנה חשובה בסיפור הסחר הביטחוני והתעשייה הביטחונית המקומית של מדינת ישראל. גם לאחר תום כהונתו של דה–גול בשנת 1969, נשארה מדיניותה הקרה של צרפת בכל הקשור לישראל. מקרון לא מחזיק מטוסי מיראז׳ שישראל צריכה, ובנמל שרבור מזה זמן רב כבר לא עוגנות ספינות מלחמה. כל שנשאר לממשלת צרפת הוא יצוא דל בתחומים שכנראה תעשיית הביטחון הישראלית יכולה להחליף בקלות, ומשבר מהגרים מוסלמים חריף.
