גיפט: גם בהשפעת פרסומי המאקרו קיימת אופנה

חופשת הפסח נגמרה , למרות שאם היינו ביפן יכולנו ליהנות כפליים מחופשת ה-"GOLDEN WEEK". השבוע צפויים התפרסם נתונים חשובים בארה"ב. בין היתר יתפרסמו: מדד מנהלי הרכש, נתוני האבטלה, והודעת ה-FED על הריבית.

אבל מה באמת מענין את השווקים הגלובליים? איך השתנו סדרי החשיבות של הנתונים בעשור האחרון? קיימת אופנה גם לפרסומים הכלכליים. בשנת 1992 כולנו היינו מרותקים לפרסום נתון המאזן המסחרי אשר היווה מפתח לשווקים. לאחר פרסומו, לא איחרה תגובת השווקים מלבוא. פרסומי התעסוקה תפסו רק מקום שני.

בשנת 2004 המקומות התחלפו. נתוני התעסוקה הם אלו שריכזו את מלוא העניין. אם נדרג את הנתונים לפי אופן השפעתם נוכל לראות, שכאמור לעיל, המקום ראשון תפוס ע"י נתוני התעסוקה לאחר מכן פרסום הריבית ובמקום שלישי (כמעט צמוד) מאזן המסחרי ותנועות הון, לאחר מכן אינפלציה, החשבון השוטף, הזמנות למוצרי בר קיימא ומכירות קמעוניות. וסוגרת הרשימה פרסום התמ"ג.

השפעתם של נתונים אלו מגיע מ-190 פיפס לכ-100 פיפס, בהתאם למקומם ברשימה. הסבר לכך שהשפעת נתון התמ"ג נמוך הינו תוצאה של תדירות פירסומו. אם נעזוב לרגע את הפרסומים שבכל מקרה נרגיש את השפעתם במהלך כל השבוע ונתרכז במטבע האמריקאי.

מה אני יכולה לחדש? נתרכז בנאומי ה-FED. לפני דצמבר 2004, ציין גרינספן בנאומו את חשיבות היחלשות הדולר להבאת שיפור בגירעון בחשבון השוטף.

לאחר מכן, כאשר הסכנה לקריסת המטבע נראתה ממשית, התרכז הנגיד בחשיבות החיסכון הצבורי והפרטי, עם דגש על האחרון. וכך הסביר, פתרון לבעית החסכון הפרטי הינו עליית הריבית, דבר אשר יגרום באופן אוטומטי לצמצום ההוצאות ולדחית התפוצצות בועת הנכסים, כמו הנדל"ן.

אבל שוב אנו צופים בשינוי התנהגות בבנק המרכזי בכל הנוגע בגירעון, והפעם הפיתרון נמצא בצמצום החסכון הבינלאומי. האם האירו הינו הצד השני של ירידת הדולר? לא בטוח. אם נביט ביואן (המטבע בסין) לדוגמא, נמצא יותר פוטנציאל להתחזקותו מאשר לאירו. בהשוואה לשנות ה-80 של המאה הקודמה, קיימת לאירו אפשרות להתחזק בכ-8% לעומת למעלה מ-20% ממטבעות אסיה.

אסב את תשומת לבכם לגבי הפוטנציאל להתחזקות של המטבעות האסיתיות, ונצמיד לכך גם את המטבע של הודו. אבקש להזכיר כי בתחילת החודש כבר נראו מגעים ראשונים בין 2 המדינות, זאת משום שלהודו יש מה שחסר לסין (תעשיית תוכנה והייטק).

ונחזור לנושאנו, האם התפתחות של מטבע נובעת משינויים ריאלים או ממעברי הון? הנתונים האחרונים מראים את התפלגות ההשקעות של הזרים בארה"ב כדלקמן: 42% באג"ח אמריקאי (טרז'וריז), 25% באג"ח תאגידי (קורפורט), 12% בסוכנויות (אייג'נסיז) ו-10% בשוק ההון (אקוויטי).

ברור שקיימת העדפה של הזרים "למוצרים בטוחים", קרי אג"ח ממשלתי. כי הרי מי חושד שהממשלה האמריקאית תפשוט רגל?