גיפט: גם בהשפעת פרסומי המאקרו קיימת אופנה
חופשת הפסח נגמרה , למרות שאם היינו ביפן יכולנו ליהנות כפליים מחופשת ה-"GOLDEN WEEK". השבוע צפויים התפרסם נתונים חשובים בארה"ב. בין היתר יתפרסמו: מדד מנהלי הרכש, נתוני האבטלה, והודעת ה-FED על הריבית.
אבל מה באמת מענין את השווקים הגלובליים? איך השתנו סדרי החשיבות של הנתונים בעשור האחרון? קיימת אופנה גם לפרסומים הכלכליים. בשנת 1992 כולנו היינו מרותקים לפרסום נתון המאזן המסחרי אשר היווה מפתח לשווקים. לאחר פרסומו, לא איחרה תגובת השווקים מלבוא. פרסומי התעסוקה תפסו רק מקום שני.
בשנת 2004 המקומות התחלפו. נתוני התעסוקה הם אלו שריכזו את מלוא העניין. אם נדרג את הנתונים לפי אופן השפעתם נוכל לראות, שכאמור לעיל, המקום ראשון תפוס ע"י נתוני התעסוקה לאחר מכן פרסום הריבית ובמקום שלישי (כמעט צמוד) מאזן המסחרי ותנועות הון, לאחר מכן אינפלציה, החשבון השוטף, הזמנות למוצרי בר קיימא ומכירות קמעוניות.
וסוגרת הרשימה פרסום התמ"ג.
השפעתם של נתונים אלו מגיע מ-190 פיפס לכ-100 פיפס, בהתאם למקומם ברשימה. הסבר לכך שהשפעת נתון התמ"ג נמוך הינו תוצאה של תדירות פירסומו. אם נעזוב לרגע את הפרסומים שבכל מקרה נרגיש את השפעתם במהלך כל השבוע ונתרכז במטבע האמריקאי.
מה אני יכולה לחדש? נתרכז בנאומי ה-FED. לפני דצמבר 2004, ציין גרינספן בנאומו את חשיבות היחלשות הדולר להבאת שיפור בגירעון בחשבון השוטף.
לאחר מכן, כאשר הסכנה לקריסת המטבע נראתה ממשית, התרכז הנגיד בחשיבות החיסכון הצבורי והפרטי, עם דגש על האחרון. וכך הסביר, פתרון לבעית החסכון הפרטי הינו עליית הריבית, דבר אשר יגרום באופן אוטומטי לצמצום ההוצאות ולדחית התפוצצות בועת הנכסים, כמו הנדל"ן.
אבל שוב אנו צופים בשינוי התנהגות בבנק המרכזי בכל הנוגע בגירעון, והפעם הפיתרון נמצא בצמצום החסכון הבינלאומי.
האם האירו הינו הצד השני של ירידת הדולר? לא בטוח. אם נביט ביואן (המטבע בסין) לדוגמא, נמצא יותר פוטנציאל להתחזקותו מאשר לאירו. בהשוואה לשנות ה-80 של המאה הקודמה, קיימת לאירו אפשרות להתחזק בכ-8% לעומת למעלה מ-20% ממטבעות אסיה.
אסב את תשומת לבכם לגבי הפוטנציאל להתחזקות של המטבעות האסיתיות, ונצמיד לכך גם את המטבע של הודו. אבקש להזכיר כי בתחילת החודש כבר נראו מגעים ראשונים בין 2 המדינות, זאת משום שלהודו יש מה שחסר לסין (תעשיית תוכנה והייטק).
ונחזור לנושאנו, האם התפתחות של מטבע נובעת משינויים ריאלים או ממעברי הון? הנתונים האחרונים מראים את התפלגות ההשקעות של הזרים בארה"ב כדלקמן: 42% באג"ח אמריקאי (טרז'וריז), 25% באג"ח תאגידי (קורפורט), 12% בסוכנויות (אייג'נסיז) ו-10% בשוק ההון (אקוויטי).
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
