שומה לפי מיטב השפיטה לקונדיטוריה
ע"מ 7243/11 פלוניים נ' פקיד שומה
תקציר ע"מ 7243/11 פלוניים נ' פקיד שומה בית המשפט המחוזי בירושלים דחה ברובו ערעור שעניינו שומה לפי מיטב השפיטה שהוטלה על קונדיטוריה. השאלה המשפטית והרקע העובדתי ------------------------------------- המערערים מנהלים יחדיו עסק קונדיטוריה (להלן: "העסק"). המשיב הוציא למערערים שומה לפי מיטב השפיטה לשנים 2005, 2006, 2007 ו-2008 לנוכח ביקורת שערך בעסק בתיאום עם המחלקה הכלכלית, שממצאיה הביאו למסקנה כי אחוז החומר שדווח בדוחות העסק במהלך השנים האמורות אינו סביר וגבוה משמעותית מאחוז החומר המקובל בענף. דיון ---- הפסיקה פירשה את סעיף 155 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") כמתייחס לשני נטלים שונים: נטל השכנוע - המוטל על המערער (הנישום) ללא קשר לקבילות ספריו; ונטל ההצדקה - המוטל על כתפי המשיב (פקיד השומה) ככל שספרי הנישום לא נפסלו. עוד הובהר כי כדי שנטל ההצדקה יוטל על המשיב, על השאלה שבמחלוקת להיות "שאלה פנקסית". ניתוח נכון של הדין והפסיקה מחייב בחינה דו שלבית במקום שבו עסקינן במחלוקת פנקסית בעסק שספריו לא נפסלו: בשלב ראשון יש לבחון אם פקיד השומה עמד בנטל ההצדקה המוטל עליו במובן זה שיצדיק את בחירתו במסלול של שומה לפי מיטב השפיטה; ובשלב שני, ככל שעלה בידי פקיד השומה לעמוד בנטל ההצדקה האמור, נותר הנטל על כתפי הנישום לשכנע כי השומה שהוציא פקיד השומה מופרזת ויש לבטלה או לשנותה (היינו, יש לבדוק אם הנישום עמד בנטל השכנוע). במקרה זה עלה בידי המשיב לעמוד בחובת ההצדקה המוטלת עליו אף שפנקסי המערערים לא נפסלו. יודגש כי דיווחיהם של המערערים למשיב אינם תואמים את התדריך הכלכלי לענף הקונדיטוריות. כידוע, התדריך מבוסס על ניסיונם של פקידי השומה המומחים בתחום ומדובר בקנה מידה אובייקטיבי שיש ליתן לו את המשקל המתחייב, בייחוד שעה שהתדריך הכלכלי במקרה זה אינו עומד לבדו ובמקביל לו ערך המשיב בדיקה יסודית בנוגע לנתוני המערערים, בין היתר במסגרת בדיקה פרטנית שערך בעסק. באשר לממצאי חוות הדעת של המשיב, המתכונים שעל בסיסם נבחן אחוז הרווח הגולמי ניתנו מפי המערערים. אילו רצו המערערים להפריך את חוות הדעת היה עליהם להראות כי הנתונים שעמדו בבסיס חוות הדעת מטעם המשיב אינם משקפים נאמנה את ספרי העסק, ומשלא עשו כך - נמנעו מלהביא ראיות שבידיהם, כך שיש לקבל את נתוני הבסיס לחוות הדעת כמוכחים. זאת ועוד, לא עלה בידי המערערים להוכיח את מופרזות השומה לפי מיטב השפיטה. עם זאת, יש להתערב באחוז החומר שקבע המשיב בנוגע לעוגיות הקרות. תוצאה -------- הערעור נדחה. לא נעשה צו להוצאות. בבית המשפט המחוזי בנצרת לפני כב' השופט ע' עיילבוני ניתן ב-1.6.2014


פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.
רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק.
בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד
בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.
רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית,
מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- לאחר עשור של הכנסות, חשד של העלמות מס של מעל מיליון שקל בוילת יוקרה באילת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך
לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.