אחרי מידרוג מגיעה מעלות: חותכת את דירוג החוב של קבוצת IDB בשתי דרגות
קבוצת IDB סופגת היום הורדת דירוג לא רק מסוכנות מידרוג אלא גם מחברת S&P מעלות. לאחר שמוקדם יותר הבוקר הורידה מידרוג את דירוג החוב בדרגה אחת, במעלות מורידים את דירוג החוב של הקבוצה בשתי דרגות ומותירים את איגרות החוב ברשימת המעקב. S&P מעלות קובעת את דירוג החוב של כל חברות ההחזקה בקבוצת IDB ברמה של A-, הורדה של שתי דרגות ביחס לדירוג הקודם שעמד על A+. מדובר באיגרות החוב של החברות הבאות: אידיבי אחזקות, אידיבי פיתוח, דיסקונט השקעות, כלל תעשיות וכור תעשיות. במעלות מציינים לרעה את יחס החוב לשווי הפורטפוליו שעלה בשבועות האחרונים. עוד מציינים כלכלני מעלות כי אינם סבורים לחזור במהירות לרמות טרום המשבר ולכן מאמינים על כי על קבוצת IDB לפעול להורדת רמת המינוף ולייצב את פרופיל הנזילות. במעלות מגדירים את נזילות הקבוצה כ'פחות ממספקת' זאת בשל התלות הגבוהה בעסקת מכתשים אגן ומכירת נכסים נוספים לצורך פירעון החוב והגדלת המרווח מול מספר התניות פיננסיות. הפרמטר על פיו בודקים כלכלני מעלות הינה לפי רמת המינוף. הדירוג הקודם של IDB הצדיק רמת מינוף שלא יותר גבוהה מ-60%. מזה תקופה ארוכה חורגת קבוצת IDB מהמינוף הנקבע על ידי מעלות ובסוף השני עמדה רמת המינוף על 70%. לאחר הירידות האחרונות בשווקים רמת המינוף כבר עומדת על 82% נכון לסוף ספטמבר. במעלות מציינים כי למרות שקבוצת IDB מכרה נכסים בהיקף של 3 מיליארד שקל והצליחה להפחית את החוב הפיננסי נטו של הקבוצה בכ-2 מיליארד שקל שיעור המינוף נותן גבוה מאוד ביחס לחברות החזקה מדורגות באירופה. כלכלני מערכות מעריכים כי השפעת עסקת מכתשים על המינוף של הקבוצה תסתכם בירידה של 6% בלבד ברמת המינוף. כלכלני מעלות מציינים גם כי קבוצת IDB עשויה למכור נכסים נוספים ותפעל לפישוט מבנה ההחזקות המורכב. בכוונת קבוצה להשתמש במרבית התקבולים העתידיים לטובת הקטנת החוב הפיננסי אשר עשויים לחזק את הפרופיל הפיננסי של הקבוצה לאורך זמן.
- 4.צריך להוריד קודם 03/10/2011 19:02הגב לתגובה זואת הדירוג צריך היה להוריד הרבה קודם ברגע שמתקרבים לסף המינוף של הדירוג האחרון !! וגם אם מדובר בנוחי דנקנר !! למה לחכות ליחסי מינוף של 86% כדי לעשות זאת??
- ברגע שיתקבל הכסף מעיסקת מכתשים כל הניתוח יהיה (ל"ת)נוחי 03/10/2011 20:05הגב לתגובה זו
- 3.D 03/10/2011 18:35הגב לתגובה זוברה אחת מתחרה עם אחרים להורדת דירוג. הדבר המעניין ביותר אף אחד לא נושא באחריות כלשהי לניתוח שלהם. זה מצחיק
- 2.סוחר 03/10/2011 14:16הגב לתגובה זומחר תזנק 10% יעד 3460
- 1.אבנר 03/10/2011 14:09הגב לתגובה זובדוחות הכספיים של הקונצרן עיינו בחובות הקוצרן לטווח רחוק לעניות דעתי לא מומלץ לאלו שיש פחד גבהים ולא לבעלי לב חלש

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

תקנות חדשות לחלוקת דיבידנדים בין חברות נכנסו לתוקף
המסלול החלופי, שנקבע בחקיקה קודמת, קובע כי חברה תוכל לבחור בין חלוקת דיבידנד בשיעור מסוים מרווחיה הנצברים לבין חלוקת חלק משמעותי מהרווחים העודפים. בשנת 2025, שיעורי
החובה נמוכים יותר: 5% בלבד מהרווחים הנצברים במקום 6%, או 20% מהרווחים העודפים במקום 50% בשנים רגילות. מטרת ההפחתה היא לעודד חברות לבצע חלוקות כבר השנה, כדי להזרים נזילות לשוק ולאפשר מיסוי בפועל על רווחים שלא חולקו בעבר.
התקנות שאושרו מגדירות שני מסלולים:
במסלול הראשון, החברה משלמת מס בשיעור של 35% מסכום הדיבידנד המחולק, תוך רישום ההכנסה כדיבידנד רעיוני אצל כל אחד מבעלי המניות לאורך שרשרת ההחזקה, כלומר, גם חברות שמחזיקות במניות של חברה אחרת יחויבו לרשום
את ההכנסה, אף אם הכסף טרם הגיע בפועל לבעלי המניות הסופיים.
במסלול השני, חלוקת דיבידנד בין-חברתי פטורה ממס בשלב הביניים, אבל זה בתנאי שהכסף יגיע עד סוף שנת המס אל בעלי המניות הסופיים, שהם לרוב יחידים או גופים שאין מאחוריהם עוד שכבות אחזקה.
רשות המסים הודיעה כי עד לסוף השנה תפרסם חוזר מקצועי מפורט לצד טפסים ייעודיים, שיסדירו את יישום התקנות בפועל ויבהירו את אופן הדיווח והחישוב. המשמעות היא שחברות יצטרכו להיערך מבעוד מועד לבחירה בין שני המסלולים, בגלל שכל אחד מהם נושא יתרונות וחסרונות שונים
האחד כולל תשלום מס מיידי ומוחלט, והשני מותנה בהעברת הכספים במלואם עד לרמת בעלי המניות הסופיים.
- מילביצקי בדרך לראשות ועדת הכספים - למרות החקירה הפלילית
- הדיון על גובה הפיצויים למי שנתקע בחו"ל - חוזר: "150 דולר ליום זה לא מספיק"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך צפוי להיות רלוונטי במיוחד לחברות עם מבני אחזקה מורכבים, בהן הדיבידנד עובר דרך מספר חברות לפני שהוא מגיע לבעלי המניות עצמם. עבור חברות כאלה, ההחלטה בין שני המסלולים עשויה להיות בעלת משמעות כספית ותזרימית ניכרת, ותצריך תכנון מס קפדני. מעבר להשלכות המיידיות על חלוקת הרווחים, מדובר בצעד שמטרתו לחזק את עקרון מיסוי הרווחים במועד קרוב ככל האפשר למועד הפקתם, ובכך למנוע מצב בו רווחים נצברים לאורך שנים מבלי שנגבה עליהם מס בפועל.