יוון מעבירה בשיניים את תוכנית הצנע והשווקים יורדים, איטליה מגייסת אג"ח תוך גיוסים ערים וגם מעבירה תוכנית קיצוצים והשווקים יורדים, מבחני הלחץ לבנקים באירופה עוברים בהצלחה יתרה - אבל השווקים יורדים. ובארה"ב, שם משגרים מסרים שתיקרת החוב לא יכולה שלא לטפס, סוחרי האג"חים מבינים זאת והתשואות יורדות אבל שוקי המניות - הם יורדים. אז מה בעצם קורה פה?

אני לא בא להגיד שאין בעיות אבל המצב כרגע הוא שמשבוע לשבוע אנחנו רואים את אירופה עוברת משוכה אחר משוכה, מצליחה שלא ליפול לבורות אבל מדדי המניות - הם מגיבים בעלייה יומית על כל מעבר משוכה ואז מייד חוזרים לרדת. זה הריטואל של התקופה האחרונה.

למה זה קורה? כי השאלה היא לא האם שוקי המניות יצלחו את התקופה המאתגרת הזו ויחזרו לטפס אלא מה יקרה אם הם לא יצלחו. דמיינו מה היה קורה אם הפרלמנט היווני לא היה מאשר את תוכנית הצנע, דמיינו מה היה קורה אם 50 בנקים היו נכשלים ב'מבחני הלחץ' ולא 8 בלבד ודמיינו מה היה קורה אם איטליה הייתה נכשלת לחלוטין בגיוסי האג"ח בשבוע החולף. ודמיינו מה עלול לקרות אם הפוליטיקאים בארה"ב לא יגיעו להסכמות ולא יעלו את תיקרת החוב - כלומר ישלחו את ארה"ב ל'דיפולט'.

כל אחד מהתרחישים הללו עלול ליצור סערה קטלנית בשוקי ההון, לכן המרכיב הפסיכולוגי לא מאפשר למשקיע (ובצדק) להגדיל את רכיב הסיכון שכן פחות קריטי אם המשקיע צודק באשר לכיוון השוק, יותר קריטי זה להבין את עוצמת המהלך הפוטנציאלי לכאן או לכאן בתקופה שהכסף יושב בסיכון.

דעתי היא שבמידה והשווקים יצליחו לעבור עוד ועוד משוכות ובמקביל יציגו נתוני צמיחה משופרים (ופה הכוונה היא בעיקר לארה"ב), הולך ונבנה פה ראלי בשוקי המניות. ייתכן והראלי הזה יתרחש לקראת סוף השנה, העניין הוא שכרגע, הסבירות לנפילה היא כנראה גבוהה יותר מהסבירות לזינוק ולכן אף אחד לא ממהר להיכנס לשוק בשביל משהו שאולי יקרה בעוד כמה חודשים.

ועוד מילה

לא יהיה נכון להגיד ששוקי המניות יזנקו כאשר נקבל וודאות לגבי המצב הכלכלי, כי כשיש ודאות זה אומר שהכל כבר מתומחר ובמצב שכזה שוקי המניות בדר"כ הולכים הצידה (במקרה הטוב). העליות החדות (במידה ויגיעו) יתרחשו כאשר המשוכות יילכו ויתמעטו ורגע לפני שהנתונים בשטח יתחילו להצביע על שיפור אמיתי בכלכלה הגלובאלית - לתשומת ליבכם. בינתיים, צריך בעיקר להיזהר מהמשוכות.

מאת: יוסי פינק, עורך ראשי - Bizportal