הקרוקודיל של Buy2 - הרמת ידיים או הברקה?
פרסומת של מיזם Buy 2 בכיכובה של ליטל רוזנצוויג מביאה משב רענן לנוף הפרסומות. הפרזנטורית הישובה מאחורי דלפק של מגישת חדשות או תכנית אקטואליה מודיעה לנו שיהיה כיף לקבל כל יום דיל בחמישים אחוזי הנחה לפחות על כל מיני דברים כמו ארוחה או מסג'.
בזמן שהיא מדברת מתחיל תנין אימתני להסתובב על הדלפק והוא גונב לה את הפואנטה של הפרסומת כשהוא משלים לה את החרוז "כל דיל קרוקודיל", בקול בס סמכותי.
הפרזנטורית נחרדת אבל מתעשתת. "מצחיק!" היא מגחכת בהבעה מאצ'ואית שבאמת שווה מיליון דולר. הקרוקודיל חוזר על הקטע שלו שוב כשראשו בוקע מהלוגו. לכאורה רעיון סתמי אפילו שטותי שנשען כולו על חרוז הזוי ומאולץ למילה 'דיל'.
אולי הקופירייטר חשב על זה בפרץ אסוציאציות לבריף שנראה לו בנאלי, ועייף אותו תוך 20 שניות מהרגע שהונח על שולחנו. לחילופין, אולי עלה החרוז אחרי 3 פרזנטציות כושלות להנהלת Buy2, נטיקס ומאקו, בהן לא התקבל שום כיוון אסטרטגי חכם ולכן שום קריאטיב לא עבר. ורק אז, מתוך ייאוש הופיע התנין במוחו של הקופירייטר שראה בו מעוז אחרון לפני הרמת ידיים.
ואולי היה זה בשיחת טלפון עם חברתו שהתלוננה שזה הלילה השלישי ברציפות שהוא סוגר את האור במשרד עם הזריחה, שקיבל את רעיון הקרוקודיל כשנפרד ממנה בברכת see you later alligator. אבל התוצאה יצאה במקרה או שלא במקרה טובה, קולעת ומספיק אידיוטית כדי להיות בולטת וזכירה.
לפעמים דווקא תרבות ה-nonsense עושה פלאים בעולמנו המתוחכם והמתחכם. זה לא שאין פה תכנון אסטרטגי. יש פה. רק שהוא אינטואיטיבי ולא מפורק לגורמים ולסעיפים.
עולם הדילים באינטרנט, עיין ערך יד 2, win win ועוד, הוא עולם חדש בעולם האינדקסים, הדיסקאונט ומועדוני הצרכנים. אחת המטרות הכי חשובות שלו זה להתרחק עד כמה שאפשר מהעולם המקורי המאובק והלא סקסי של גזירת קופונים, ונסיעה למחסני מכר נידחים. העולם הזה של הדילים וההנחות הוא עולם עם תחושת נצחון על - המערכת מחד, אולם מאידך הוא אפרפר ואומלל משהו ב-look and feel שלו. יש משהו נחות בהוויה של המרדף אחרי הדיל. לקנות היום את מה שבהנחה כדי שהמחיר לא יעלה מחר. לקנות את מה שלא בהכרח צריך רק כי זה ברבע מחיר.
אבל הפיתוי תמיד קיים ומה ש-buy 2 עשו, מלבד להרים עוד מיזם כזה, זה לארוז אותו באריזה שאינה מביישת את מעניק הדיל היומי ואת זה שמקבל אותו. קודם כל במקרה של Buy2 הדיל הוא זה שרודף אחריך ובוקע מתיבת הדואר שלך. שנית, הדאחקה עם הקרוקודיל אומרת ש-Buy 2 לא לוקחים את עצמם ביתר רצינות. הם יודעים מי הם ומה הם מייצגים ולכן הם צוחקים מעצמם. אמנם כל דיל הוא גדול ואגרסיבי אבל מזדמן ולא עושה מעצמו עניין. ומה שמסמל את זה הוא קרוקודיל שנולד מתוך חרוז ילדותי, ויש הרבה סיכויים שיהפוך בין לילה למטבע לשון אותו נאמץ כולנו בכל הזדמנות.
ובכל זאת ואולי שוב, לגמרי במקרה, נוצר מותג שיש לו שיניים, הוא ערמומי וחלקלק כקרוקודיל, כי הוא יודע להשיג 'קומבינות' לצרכן. הוא חזק מול המערכת במטרה להיות נדיב לצרכן הסופי. הוא לא פראייר והישראלי אוהב גם להזדהות איתו וגם לצחוק ממנו.
השאלה המרכזית היא מה יהיה הצעד הבא בתקשורת המותג Buy2. האם נשאר עם הקרוקודיל ומעלליו? האם יופיעו יצורים חדשים שיתחרזו עם הצעות מכר והזדמנויות חדשות? (כדאי שקנאי? דיל פיל? חג- דג?) מה שחשוב זה שBuy2 ידאגו שלא להתמסד וימשיכו לצחוק על עצמם כדי שהצרכן ייהנה בקבלת ההנחה גם מהאחוז וגם מהחרוז.
- 17.גל 02/03/2011 22:42הגב לתגובה זופשוט צוחק כל פעם מחדש השטות על גבול הגאונות פשוט קצר קולע ולא מצטדק LIKE
- 16.~~~ 28/02/2011 11:25הגב לתגובה זוהכי פשוט ומשעשע
- 15.LIKE !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! (ל"ת)קרוקודיולו 27/02/2011 22:23הגב לתגובה זו
- 14.מיכל 27/02/2011 20:46הגב לתגובה זולהם על היצרתיות!
- 13.פרסומת תותחית. ליטל - הדבר הבא (ל"ת)27/02/2011 16:55הגב לתגובה זו
- 12.ירדנה 27/02/2011 16:42הגב לתגובה זויש להם חוש הומור לחבר'ה שם וגם אחלה אתר - לא הכרתי בכלל את התחום הזה ועכשיו אני מכורה
- 11.אחד 27/02/2011 16:17הגב לתגובה זואין מצב שמישהי אחרת היתה עושה את זה כל כך טוב כמו ליטל בהחלט ליהוק גאוני!!!!
- 10.ענת 27/02/2011 13:32הגב לתגובה זוגם בזכות השחקנית- הבעותיה המדהימות וגם בזכות הקרוקודיל.
- 9.גם אני אוהבת את הקמפיין. שחקנית אדירה (ל"ת)ענת 27/02/2011 13:31הגב לתגובה זו
- 8.קמפיין מדהים - הברקה גאונית (ל"ת)בני 27/02/2011 12:31הגב לתגובה זו
- 7.דה וידי 27/02/2011 12:29הגב לתגובה זווזה בדיוק מה שנפלא פה.
- 6.שרון 27/02/2011 12:19הגב לתגובה זווכל ניתוח אינטלקואלי לא יעזור לעובדה שהקרוקודיל נמוך, דוחה, ובונה מותג חזק בערך כמו המספרה של מאיר בשוק הכרמל.
- 5.אהבתי! פרסומת זכירה ומעולה (ל"ת)מוטי 27/02/2011 11:30הגב לתגובה זו
- 4.ליטל הזאת מצחיקה ומתוקה!! (ל"ת)אחלה פרסומת 27/02/2011 11:06הגב לתגובה זו
- 3.קופי גאוני! ראיתי אתזה ונקרעתי. גם האתר מקסים (ל"ת)שירלי 27/02/2011 10:40הגב לתגובה זו
- 2.עם קופי כזה גם בעבודי לא היו מקבלים אותו (ל"ת)קופי מייקר 27/02/2011 10:33הגב לתגובה זו
- 1.מר קטינג 27/02/2011 10:33הגב לתגובה זוהאופציה של "כל דיל-ונטיל" גם נשמע לא רע ,כל דיל-חציל לא התחרז..בקיצור מה נשאר ..קרוקודיל וגם זה בגלל הלקוסט שמישהו אוהב ללבוש.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
