דעה

הקרוקודיל של Buy2 - הרמת ידיים או הברקה?

עטרה בילר, אסטרטגית של מיתוג, מתייחסת לפרסומת החדשה של Buy2 - "כל דיל קרוקודיל"
עטרה בילר | (17)

פרסומת של מיזם Buy 2 בכיכובה של ליטל רוזנצוויג מביאה משב רענן לנוף הפרסומות. הפרזנטורית הישובה מאחורי דלפק של מגישת חדשות או תכנית אקטואליה מודיעה לנו שיהיה כיף לקבל כל יום דיל בחמישים אחוזי הנחה לפחות על כל מיני דברים כמו ארוחה או מסג'.

בזמן שהיא מדברת מתחיל תנין אימתני להסתובב על הדלפק והוא גונב לה את הפואנטה של הפרסומת כשהוא משלים לה את החרוז "כל דיל קרוקודיל", בקול בס סמכותי.

הפרזנטורית נחרדת אבל מתעשתת. "מצחיק!" היא מגחכת בהבעה מאצ'ואית שבאמת שווה מיליון דולר. הקרוקודיל חוזר על הקטע שלו שוב כשראשו בוקע מהלוגו. לכאורה רעיון סתמי אפילו שטותי שנשען כולו על חרוז הזוי ומאולץ למילה 'דיל'.

אולי הקופירייטר חשב על זה בפרץ אסוציאציות לבריף שנראה לו בנאלי, ועייף אותו תוך 20 שניות מהרגע שהונח על שולחנו. לחילופין, אולי עלה החרוז אחרי 3 פרזנטציות כושלות להנהלת Buy2, נטיקס ומאקו, בהן לא התקבל שום כיוון אסטרטגי חכם ולכן שום קריאטיב לא עבר. ורק אז, מתוך ייאוש הופיע התנין במוחו של הקופירייטר שראה בו מעוז אחרון לפני הרמת ידיים.

ואולי היה זה בשיחת טלפון עם חברתו שהתלוננה שזה הלילה השלישי ברציפות שהוא סוגר את האור במשרד עם הזריחה, שקיבל את רעיון הקרוקודיל כשנפרד ממנה בברכת see you later alligator. אבל התוצאה יצאה במקרה או שלא במקרה טובה, קולעת ומספיק אידיוטית כדי להיות בולטת וזכירה.

לפעמים דווקא תרבות ה-nonsense עושה פלאים בעולמנו המתוחכם והמתחכם. זה לא שאין פה תכנון אסטרטגי. יש פה. רק שהוא אינטואיטיבי ולא מפורק לגורמים ולסעיפים.

עולם הדילים באינטרנט, עיין ערך יד 2, win win ועוד, הוא עולם חדש בעולם האינדקסים, הדיסקאונט ומועדוני הצרכנים. אחת המטרות הכי חשובות שלו זה להתרחק עד כמה שאפשר מהעולם המקורי המאובק והלא סקסי של גזירת קופונים, ונסיעה למחסני מכר נידחים. העולם הזה של הדילים וההנחות הוא עולם עם תחושת נצחון על - המערכת מחד, אולם מאידך הוא אפרפר ואומלל משהו ב-look and feel שלו. יש משהו נחות בהוויה של המרדף אחרי הדיל. לקנות היום את מה שבהנחה כדי שהמחיר לא יעלה מחר. לקנות את מה שלא בהכרח צריך רק כי זה ברבע מחיר.

אבל הפיתוי תמיד קיים ומה ש-buy 2 עשו, מלבד להרים עוד מיזם כזה, זה לארוז אותו באריזה שאינה מביישת את מעניק הדיל היומי ואת זה שמקבל אותו. קודם כל במקרה של Buy2 הדיל הוא זה שרודף אחריך ובוקע מתיבת הדואר שלך. שנית, הדאחקה עם הקרוקודיל אומרת ש-Buy 2 לא לוקחים את עצמם ביתר רצינות. הם יודעים מי הם ומה הם מייצגים ולכן הם צוחקים מעצמם. אמנם כל דיל הוא גדול ואגרסיבי אבל מזדמן ולא עושה מעצמו עניין. ומה שמסמל את זה הוא קרוקודיל שנולד מתוך חרוז ילדותי, ויש הרבה סיכויים שיהפוך בין לילה למטבע לשון אותו נאמץ כולנו בכל הזדמנות.

ובכל זאת ואולי שוב, לגמרי במקרה, נוצר מותג שיש לו שיניים, הוא ערמומי וחלקלק כקרוקודיל, כי הוא יודע להשיג 'קומבינות' לצרכן. הוא חזק מול המערכת במטרה להיות נדיב לצרכן הסופי. הוא לא פראייר והישראלי אוהב גם להזדהות איתו וגם לצחוק ממנו.

השאלה המרכזית היא מה יהיה הצעד הבא בתקשורת המותג Buy2. האם נשאר עם הקרוקודיל ומעלליו? האם יופיעו יצורים חדשים שיתחרזו עם הצעות מכר והזדמנויות חדשות? (כדאי שקנאי? דיל פיל? חג- דג?) מה שחשוב זה שBuy2 ידאגו שלא להתמסד וימשיכו לצחוק על עצמם כדי שהצרכן ייהנה בקבלת ההנחה גם מהאחוז וגם מהחרוז.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    גל 02/03/2011 22:42
    הגב לתגובה זו
    פשוט צוחק כל פעם מחדש השטות על גבול הגאונות פשוט קצר קולע ולא מצטדק LIKE
  • 16.
    ~~~ 28/02/2011 11:25
    הגב לתגובה זו
    הכי פשוט ומשעשע
  • 15.
    LIKE !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! (ל"ת)
    קרוקודיולו 27/02/2011 22:23
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    מיכל 27/02/2011 20:46
    הגב לתגובה זו
    להם על היצרתיות!
  • 13.
    פרסומת תותחית. ליטל - הדבר הבא (ל"ת)
    27/02/2011 16:55
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    ירדנה 27/02/2011 16:42
    הגב לתגובה זו
    יש להם חוש הומור לחבר'ה שם וגם אחלה אתר - לא הכרתי בכלל את התחום הזה ועכשיו אני מכורה
  • 11.
    אחד 27/02/2011 16:17
    הגב לתגובה זו
    אין מצב שמישהי אחרת היתה עושה את זה כל כך טוב כמו ליטל בהחלט ליהוק גאוני!!!!
  • 10.
    ענת 27/02/2011 13:32
    הגב לתגובה זו
    גם בזכות השחקנית- הבעותיה המדהימות וגם בזכות הקרוקודיל.
  • 9.
    גם אני אוהבת את הקמפיין. שחקנית אדירה (ל"ת)
    ענת 27/02/2011 13:31
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    קמפיין מדהים - הברקה גאונית (ל"ת)
    בני 27/02/2011 12:31
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    דה וידי 27/02/2011 12:29
    הגב לתגובה זו
    וזה בדיוק מה שנפלא פה.
  • 6.
    שרון 27/02/2011 12:19
    הגב לתגובה זו
    וכל ניתוח אינטלקואלי לא יעזור לעובדה שהקרוקודיל נמוך, דוחה, ובונה מותג חזק בערך כמו המספרה של מאיר בשוק הכרמל.
  • 5.
    אהבתי! פרסומת זכירה ומעולה (ל"ת)
    מוטי 27/02/2011 11:30
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ליטל הזאת מצחיקה ומתוקה!! (ל"ת)
    אחלה פרסומת 27/02/2011 11:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קופי גאוני! ראיתי אתזה ונקרעתי. גם האתר מקסים (ל"ת)
    שירלי 27/02/2011 10:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עם קופי כזה גם בעבודי לא היו מקבלים אותו (ל"ת)
    קופי מייקר 27/02/2011 10:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מר קטינג 27/02/2011 10:33
    הגב לתגובה זו
    האופציה של "כל דיל-ונטיל" גם נשמע לא רע ,כל דיל-חציל לא התחרז..בקיצור מה נשאר ..קרוקודיל וגם זה בגלל הלקוסט שמישהו אוהב ללבוש.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.