מניעת הונאות ביטוח לאומי וחוקים נלווים

רו"ח אורנה צח (גלרט); רו"ח (משפטן) ישי חיבה

הצעת חוק הב"ל דנה בהתמודדות עם הונאות כלפי "המל"ל. הצעת החוק מעלה מדרגה בענישה בשני היבטים כלפי המבוטחים
עו"ד לילך דניאל |

חוק ההסדרים החדש נקרא הפעם - חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012. להלן נתייחס לאחד הנושאים הקשורים לגמלאות הביטוח הלאומי, במסגרת הטיוטה לחוק המוצע.

מדובר בהצעת חוק שהופרדה מחוק ההתייעלות הכלכלית באוגוסט 2009 וחוזרת עתה לדיון. ההצעה מנסה להתמודד עם הונאות כלפי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"). לדעת המחוקק, הסנקציות כיום אינן אפקטיביות דיין, והצעת החוק מעלה מדרגה בענישה בשני היבטים כלפי המבוטחים:

1. כלפי מי שמדווח הצהרה כוזבת או כלפי מי שמעלים מידע.

2. כלפי מי שכבר מקבל גמלה ולא עדכן את המל"ל בכתב על כל שינוי שעשוי להשפיע על זכאותו לגמלה, כגון: שינוי במצבו המשפחתי (לדוגמה, ידוע בציבור), שינוי ברמת ההכנסה (לדוגמה, למקבלי קצבת נכות כללית) וכו'.

על פי דברי ההסבר בחוק ההתייעלות, ההונאות בגמלאות הביטוח הלאומי ובחוקים נלווים הסתכמו בשנת 2008 בכ-2.5 מיליארד ש"ח.

דיווח כוזב או העלמת מידע

בטיוטת החוק נקבע עונש מאסר של שישה חודשים או קנס לפי סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") (קרי כ-30,000 ש"ח) לתובע גמלה שמסר הצהרה כוזבת לגבי מידע הדרוש למל"ל, לצורך קביעת זכאותו לגמלה או לצורך קביעת גובה הגמלה שלה הוא זכאי, או עדכונה, או שהעלים מידע כאמור.

כלומר, המחוקק מטיל את כל האחריות על תובע הגמלה.

נציין כי בחוק העונשין עצמו נקבע כי על עבירה שעונשה עד שישה חודשי מאסר הקנס המקביל הוא רק כ-15,000 ש"ח [סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין], ורק על עבירה שעונשה יותר משישה חודשים ועד שנת מאסר - הקנס המקביל הוא כ-30,000 ש"ח [סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]. בטיוטת החוק דנן מציע המחוקק החמרת קנס בלתי סבירה. לדעתנו חלה כאן טעות קולמוס בלבד והכוונה הייתה לקנס לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

אי-הודעה בכתב על עדכון פרטים

כאמור לעיל, בכוונת המחוקק להוסיף לחוק סעיף שיחייב כל זכאי לגמלה להודיע בכתב למל"ל, בתוך 30 ימים, על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר שלגביהם מסר בעבר מידע למל"ל או בעניין שלגביו הודיע לו המל"ל כי הוא דרוש לצורך קבלת הגמלה. והכול, אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לגמלה או על שיעור הגמלה.

מהאמור לעיל עולות השאלות להלן:

1. התובע מילא את הטופס באופן חלקי בתום לב, במועד ההצהרה הראשון. האם פקיד הביטוח הלאומי יאשים אותו בהעלמת מידע?

2. האם לפקיד הביטוח הלאומי יש שיקול דעת להחליט מתי טעות עולה כדי הצהרה כוזבת?

3. האם מידע שנמסר לרשות המסים כדין נחשב מידע שנמסר גם למל"ל לעניין הצהרה כוזבת או העלמת מידע?

4. האם ניתן להשוות מההיבט העונשי בין מי שהגיש תביעה כוזבת, תוך מתן פרטים לא נכונים, לבין מי שרק לא טרח לעדכן את המל"ל על שינוי פרטים שהיה לו לאורך השנים, מה גם שייתכן כי גופים שלטוניים כן עודכנו (וראו להלן).

מגישי התביעות בדרך כלל אינם שומרים העתקים מהתביעות שהגישו. אמנם כל מגיש תביעה חותם על התחייבות לעדכן את המל"ל בכל שינוי, אך כיום, בעידן המחשב, רוב המידע מצוי במל"ל ובגופים קשורים. העברת מידע בין המחלקות השונות במל"ל, ובין רשויות השלטון השונות, תוכל לחסוך מהמבוטחים את הדרישה האמורה.

להלן דוגמאות למידע רלוונטי הדרוש לעדכון גמלאות:

1. הכנסות ממשכורת - המעסיקים מדווחים למל"ל.

2. הכנסות אחרות - בדרך כלל הכנסות אלה חייבות בהגשת דוח לרשות המסים (מס הכנסה), שאמור להעביר את המידע למל"ל.

3. מקום מגורים - המידע מצוי במשרד הפנים.

4. מצב משפחתי - המידע מצוי במשרד הפנים, למעט שינויים שנעשו בחו"ל, או בני זוג שהם ידועים בציבור.

5. נסיעות לחו"ל - המל"ל מתעדכן ממשטרת הגבולות.

לדעתנו ראוי לשפר את המערך הממוחשב במל"ל ולא לאיים על המבוטחים במאסר. יש לדרוש רק מידע שאינו קיים במערכות הממוחשבות המקושרות למל"ל.

כמו כן לדעתנו יש לשנות את הצעת החקיקה, כך שהודעה בדבר עדכון או שינוי פרטים של המבוטח לרשות שלטונית כלשהי תהווה הודעה גם למל"ל.

תחולת התיקונים בחוק

עונש המאסר או הקנס אמורים לחול על הצהרה שניתנה או על מידע שמבוטח העלים ביום 1 באפריל 2011 ואילך, וכן על אי עדכון שינוי פרטים שהיה על מבוטח לעדכן החל במועד זה ואילך.

הנוסח המובא לעיל אינו מחליף את החקיקה, את התקדימים מפסקי הדין או את הנוסח המלא של פרסומי הביטוח הלאומי, אלא בא להסב את תשומת הלב לאמור בהם.

הכותבים: רו"ח אורנה צח (גלרט) - יועצת לענייני הביטוח הלאומי, מפעילת מיזם משותף עם משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ. בין תפקידיה הציבוריים משמשת גם כיו"ר ועדת הקשר של לשכת רואי החשבון עם המוסד לביטוח לאומי

רו"ח (משפטן) ישי חיבה - שותף בפירמה ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".


ריבית
צילום: ISTOCK

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית

הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים. 

נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.


ריביות ממוצעות על עו"ש בחובה

הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות 

מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל. 

ריביות על ההלוואות למשקי הבית בישראל

אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים". 

סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.