מניעת הונאות ביטוח לאומי וחוקים נלווים

חוק ההסדרים החדש נקרא הפעם - חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012. להלן נתייחס לאחד הנושאים הקשורים לגמלאות הביטוח הלאומי, במסגרת הטיוטה לחוק המוצע. מדובר בהצעת חוק שהופרדה מחוק ההתייעלות הכלכלית באוגוסט 2009 וחוזרת עתה לדיון. ההצעה מנסה להתמודד עם הונאות כלפי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"). לדעת המחוקק, הסנקציות כיום אינן אפקטיביות דיין, והצעת החוק מעלה מדרגה בענישה בשני היבטים כלפי המבוטחים: 1. כלפי מי שמדווח הצהרה כוזבת או כלפי מי שמעלים מידע. 2. כלפי מי שכבר מקבל גמלה ולא עדכן את המל"ל בכתב על כל שינוי שעשוי להשפיע על זכאותו לגמלה, כגון: שינוי במצבו המשפחתי (לדוגמה, ידוע בציבור), שינוי ברמת ההכנסה (לדוגמה, למקבלי קצבת נכות כללית) וכו'. על פי דברי ההסבר בחוק ההתייעלות, ההונאות בגמלאות הביטוח הלאומי ובחוקים נלווים הסתכמו בשנת 2008 בכ-2.5 מיליארד ש"ח. דיווח כוזב או העלמת מידע בטיוטת החוק נקבע עונש מאסר של שישה חודשים או קנס לפי סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") (קרי כ-30,000 ש"ח) לתובע גמלה שמסר הצהרה כוזבת לגבי מידע הדרוש למל"ל, לצורך קביעת זכאותו לגמלה או לצורך קביעת גובה הגמלה שלה הוא זכאי, או עדכונה, או שהעלים מידע כאמור. כלומר, המחוקק מטיל את כל האחריות על תובע הגמלה. נציין כי בחוק העונשין עצמו נקבע כי על עבירה שעונשה עד שישה חודשי מאסר הקנס המקביל הוא רק כ-15,000 ש"ח [סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין], ורק על עבירה שעונשה יותר משישה חודשים ועד שנת מאסר - הקנס המקביל הוא כ-30,000 ש"ח [סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]. בטיוטת החוק דנן מציע המחוקק החמרת קנס בלתי סבירה. לדעתנו חלה כאן טעות קולמוס בלבד והכוונה הייתה לקנס לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. אי-הודעה בכתב על עדכון פרטים כאמור לעיל, בכוונת המחוקק להוסיף לחוק סעיף שיחייב כל זכאי לגמלה להודיע בכתב למל"ל, בתוך 30 ימים, על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר שלגביהם מסר בעבר מידע למל"ל או בעניין שלגביו הודיע לו המל"ל כי הוא דרוש לצורך קבלת הגמלה. והכול, אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לגמלה או על שיעור הגמלה. מהאמור לעיל עולות השאלות להלן: 1. התובע מילא את הטופס באופן חלקי בתום לב, במועד ההצהרה הראשון. האם פקיד הביטוח הלאומי יאשים אותו בהעלמת מידע? 2. האם לפקיד הביטוח הלאומי יש שיקול דעת להחליט מתי טעות עולה כדי הצהרה כוזבת? 3. האם מידע שנמסר לרשות המסים כדין נחשב מידע שנמסר גם למל"ל לעניין הצהרה כוזבת או העלמת מידע? 4. האם ניתן להשוות מההיבט העונשי בין מי שהגיש תביעה כוזבת, תוך מתן פרטים לא נכונים, לבין מי שרק לא טרח לעדכן את המל"ל על שינוי פרטים שהיה לו לאורך השנים, מה גם שייתכן כי גופים שלטוניים כן עודכנו (וראו להלן). מגישי התביעות בדרך כלל אינם שומרים העתקים מהתביעות שהגישו. אמנם כל מגיש תביעה חותם על התחייבות לעדכן את המל"ל בכל שינוי, אך כיום, בעידן המחשב, רוב המידע מצוי במל"ל ובגופים קשורים. העברת מידע בין המחלקות השונות במל"ל, ובין רשויות השלטון השונות, תוכל לחסוך מהמבוטחים את הדרישה האמורה. להלן דוגמאות למידע רלוונטי הדרוש לעדכון גמלאות: 1. הכנסות ממשכורת - המעסיקים מדווחים למל"ל. 2. הכנסות אחרות - בדרך כלל הכנסות אלה חייבות בהגשת דוח לרשות המסים (מס הכנסה), שאמור להעביר את המידע למל"ל. 3. מקום מגורים - המידע מצוי במשרד הפנים. 4. מצב משפחתי - המידע מצוי במשרד הפנים, למעט שינויים שנעשו בחו"ל, או בני זוג שהם ידועים בציבור. 5. נסיעות לחו"ל - המל"ל מתעדכן ממשטרת הגבולות. לדעתנו ראוי לשפר את המערך הממוחשב במל"ל ולא לאיים על המבוטחים במאסר. יש לדרוש רק מידע שאינו קיים במערכות הממוחשבות המקושרות למל"ל. כמו כן לדעתנו יש לשנות את הצעת החקיקה, כך שהודעה בדבר עדכון או שינוי פרטים של המבוטח לרשות שלטונית כלשהי תהווה הודעה גם למל"ל. תחולת התיקונים בחוק עונש המאסר או הקנס אמורים לחול על הצהרה שניתנה או על מידע שמבוטח העלים ביום 1 באפריל 2011 ואילך, וכן על אי עדכון שינוי פרטים שהיה על מבוטח לעדכן החל במועד זה ואילך. הנוסח המובא לעיל אינו מחליף את החקיקה, את התקדימים מפסקי הדין או את הנוסח המלא של פרסומי הביטוח הלאומי, אלא בא להסב את תשומת הלב לאמור בהם.

הכותבים: רו"ח אורנה צח (גלרט) - יועצת לענייני הביטוח הלאומי, מפעילת מיזם משותף עם משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ. בין תפקידיה הציבוריים משמשת גם כיו"ר ועדת הקשר של לשכת רואי החשבון עם המוסד לביטוח לאומי

רו"ח (משפטן) ישי חיבה - שותף בפירמה ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ