הצרות של אירופה: המשבר האסימטרי באיחוד המוניטארי
אחד התנאים להצלחתו של איחוד מוניטארי בין מדינות הוא היותו אזור מטבע אופטימאלי. הצורך באזור מטבע אופטימאלי נובע מחוסר היכולת להתמודד עם משברים אסימטריים. משבר אסימטרי הוא משבר שפוגע במדינה אחת או בקבוצת מדינות בתוך האיחוד המוניטארי בעוד שמדינות אחרות אינן נפגעות. במקרה זה לא ניתן להשתמש בכלים מוניטאריים כמו הפחתת ריבית מכיוון שהשפעתם של הכלים המוניטאריים היא על כל החברות באיחוד ולא רק על המדינות שנפגעו.
חשוב להזכיר שבאיחוד מוניטארי יש מערכת מרכזית אחת המנהלת את המדיניות המוניטארית של האיחוד כולו (בנק מרכזי). למעשה אחד החסרונות של כניסה לאיחוד כזה הוא אבדן העצמאות המוניטארית.
במידה והאיחוד הוא אזור מטבע אופטימאלי הוא יוכל להתמודד עם משברים אסימטריים בצורה טובה ומהירה יותר. השאלה היא האם האיחוד המוניטארי של אירופה הוא אזור מטבע אופטימאלי שיצליח להתמודד עם משבר אסימטרי? על מנת לענות על השאלה הזו נדרש לבדוק מה הם התנאים שבמידה ויתקיימו יהיה האיחוד אזור מטבע אופטימאלי. בנוסף ניתן להשוות את המצב באירופה למצב בארה"ב שגם היא איחוד מוניטארי בין מדינות.
חלק מהתנאים לקיומו של אזור מטבע אופטימאלי הם:
(א) מעבר קל של עובדים ממדינה למדינה שיסייע לעובדים ממדינה שנפגעה לעבור למדינה שלא נפגעה. במקרה זה באיחוד המוניטארי של אירופה ישנו מעבר של עובדים גם מבחינת החוק וגם בפועל. בהשוואה לאיחוד המוניטארי של ארה"ב עדיין באירופה התנאי הזה אינו מושלם בגלל מחסומי שפה ותרבות.
(ב) סיוע הדדי בין מדינות החברות באיחוד. במקרה זה בארה"ב קיים סיוע הדדי באמצעות הממשל הפדראלי. לעומת זאת, באירופה הסיוע ההדדי אינו מושלם ואנו שומעים גמגום של מנהיגי אירופה בכל הקשור לסיוע ליוון.
(ג) אחריות פיסקאלית. תנאי חשוב מאד ליכולתו של איחוד להתמודד עם משברים היא האחריות הפיסקאלית. במקרה זה באירופה קיים מנגנון שצריך לדאוג לכך שמדינות לא יחרגו מתקציבים. מנגנון זה מבוסס על אמנת מאסטריכט ואמנת היציבות שנחתמו בתחילת תהליך האיחוד. בשלב זה לא ברור מה המחיר שיוון תצטרך לשלם על חוסר האחריות הפיסקאלית שלה.
(ד) זהות מבנית בכל המדינות החברות באיחוד. הזהות המבנית צריכה לבוא לידי ביטוי במערכת מיסוי זהה, תשלומי העברה זהים ואפילו אותם תקנים. המשבר ביוון הוכיח כי מערכת תשלומי העברה שונה מאד בין המדינות (גיל הפנסיה למשל) מה שעלול לגרום למשברים אסימטריים. מדינות שבהם אחוז גבוה יותר מהאוכלוסייה תלוי בתשלומי העברה עלולות להיפגע קשות יותר בזמן משבר.
בתקופה זו מתמודד האיחוד המוניטארי של אירופה עם משבר אסימטרי למרות שהוא אינו אזור מטבע אופטימאלי. זה אולי המבחן החשוב ביותר של האיחוד מאז הקמתו. חשוב מאד שיוון כן תשלם מחיר גבוה על התנהלותה על מנת לאותת לחברות אחרות כי להתנהלות כלכלית לא אחראית יש מחיר גבוה ובכך למנוע את ה"סיכון המוסרי". אנו צריכים לקוות כי האיחוד אכן יצליח לעבור את המשבר הנוכחי כי במידה ויתפרק גם בישראל נשלם מחיר גבוה.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".
בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים
הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים.
נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.
הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות
מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל.
אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.
