אשליית הבורסה: אהבת ההווה של הציבור הישראלי מתגברת

מחקרים רבים בתחום קבלת החלטות כלכליות הראו כי לבני האדם נטייה מובהקת לאהבת הווה. אנחנו נוטים לספק את הצרכים הבסיסיים שלנו בהווה, לעיתים על חשבון העתיד, ומעדיפים לבצע פעולות שונות שאת תוצאותיהן נרגיש ונראה מייד.

למשל, בחופשת הפסח ישראלי ממוצע מוסיף למשקלו 2 ק"ג תוך הבנה שלאחר החגים יצטרך להורידם במאמץ רב. אנשים רבים מעשנים תוך ידיעה שזה יפגע בעתידים ובבריאותם. הסיבות לשעבוד העתיד לעיתים קשורות בתחושה (מאד ישראלית) ש"יהיה בסדר".

נראה כי בתקופה האחרונה אהבת ההווה מתגברת אצל הציבור הישראלי ואנו שוב בתהליך של שעבוד עתידנו. למשל, הציבור שרכש דירות רבות תוך לקיחת מינוף גבוה וניצול הריבית הנמוכה. תהליך זה הוא בפירוש סיפוק צרכי ההווה על חשבון העתיד. בנוסף, אנו עדים בתקופה האחרונה לשיאים חדשים בשוק ההון שאינם בהכרח מסתדרים עם המצב בשטח.

למשל, פורסם בעיתונות הכלכלית כי על פי סקירה שפרסמה דן אנד ברדסטריט, בחודש מרץ נרשם גידול במספר העסקים בארץ הנמצאים בפני סכנת סגירה. נתון זה לא מסתדר עם הפעילות בבורסה ועם תחושת העושר שיש לציבור הישראלי. נתון נוסף אך לא ממש רשמי הוא מה שהוצג בתקשורות יום לאחר חג הפסח. בכל שנה הפארקים היו מלאים בחוגגי חג המימונה אך השנה במקומות שונים הפארקים היו ריקים. אף אחד לא הצליח לספק הסבר הגיוני לתופעה.

ייתכן כי ההתאוששות המהירה בבורסה הישראלית ובמשק הישראלי היא תוצאה של אשליה כאילו הכול בסדר ולא היה באמת משבר כלכלי. אנשים המשיכו לקנות ולהגדיל את הביקושים תוך כדי ניצול הריבית הנמוכה, ולמעשה המשבר חלף כלא היה.

עכשיו הגיע הזמן לשלם את החשבון אך לצ'ק שנתנו אין ממש כיסוי. ישנם קשיים בתשלום המשכנתאות, עסקים כן נמצאים בסכנה, ואפילו כסף לחגיגות המימונה לא נשאר. בעולם שמשפיע כמובן על היצוא שלנו ועל הבורסה שלנו יש עדיין בעיות רבות. ארה"ב עדיין לא התאוששה ומדינות כמו סין, יוון, פורטוגל ואחרות מראות סימנים שליליים.

ייתכן שמה שגרם לתחושה כאילו הכול בסדר הן התשואות הגבוהות של החסכונות לטווח ארוך בשנת 2009. אנשים שהפסידו הרבה בשנת 2008 בקרן הפנסיה זכו להחזיר לפחות חלק מההפסד בשנת 2009 והשליכו את ההתאוששות גם לדברים אחרים. למרות שמדובר בעיקר בכסף שאינו נזיל, ייתכן כי הציבור הרגיש כי הוא עשיר יותר גם בכסף הנזיל שברשותו. חשוב לציין כי בהרבה מקרים אין קשר בין השניים. אזרח שהפסיד בקרן הפנסיה 30% בשנת 2008 והחזיר את ההפסד בשנת 2009 תיקן את מצבו בכסף שאינו נזיל אך ייתכן כי עדיין במקום עבודתו השכר ירד וסכנת הפיטורין עדיין קיימת.

תקופה זו היא מסוכנת ביותר ומקבלי ההחלטות צריכים להיות זהירים ולמתן ככל האפשר את אהבת ההווה של הציבור הישראלי, כי כמו בכל דבר מגיע הרגע שצריך לשלם את החשבון.

***ד"ר טל שביט הוא ראש המחלקה למימון, בית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.