מהפכה שקטה: איך בני הנוער הישראליים הפכו ליזמים צעירים

יהונתן גרוסמן, כוכב רשת הקים עסק בגיל 12. הוא פנה לרשויות המס ונרשם בתור עצמאי. המקרה שלו הגיע לכותרות, אבל, הוא לא לבד. מדובר בגל של בני נוער שמקימים עסק. מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושף את המגמה: מספר הקטינים העובדים כעצמאים זינק מ-251 ב-2018 ל-825 ב-2024 - עלייה דרמטית של 229% ונראה שרף ה-1,000 כבר נשבר במהלך השנה. מאחורי הנתונים מסתתר סיפור של דור שגדל עם הסמארטפון ביד ומגלה דרכים חדשות לייצר הכנסה.

הדור שלא מחכה לתעודת בגרות

כשרומי, בת 17 מתל אביב, פתחה את עמוד האינסטגרם שלה לעיצוב לוגואים ועיצוב גרפי, היא לא חשבה שזה יהפוך לעסק. חברים התחילו לבקש ממנה עיצובים ואז היא הבינה שהיא יכולה למכור את זה ולהרוויח. רומי פנתה עם הוריה למוסדות המסים ולביטוח לאומי, יש הרבה אחרים שעושים את זה כחלטורה צדדית ולא מדווחים. נראה שמדובר באלפים רבים מאוד של בני נוער שבעצם יש להם עסק עצמאי (או עבודה/ פעילות כעצמאי) - המיעוט מדווח לרשויות המס. 

המוסד לביטוח לאומי מזהה את המגמה ובתחילת השנה הציג עבודה בתחום - "בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה במספר הקטינים הפותחים תיקים במס הכנסה ו/או במע"מ בשל עיסוק במשלח ידם כעובדים עצמאים. מדובר במגמה אשר אנו צופים שתלך ותגדל עם השנים, במיוחד בתחומים הדיגיטליים."

התחומים הפופולריים כוללים יצירת תוכן ברשתות החברתיות, עבודה כמשפיעני רשת (אינפלואנסרים), פיתוח אפליקציות, מסחר אלקטרוני, ואפילו עסקים ביתיים כמו אפיית עוגות ומאכלים מיוחדים. הקורונה רק האיצה את המגמה הזו, כשבני נוער גילו שהם יכולים לעבוד מהבית ולנהל עסק באמצעות המחשב והסמארטפון.

• ועדת הכלכלה דנה בעצירת הליכי גבייה ועיקולים למילואימניקים עצמאים
• המדריך למבצעי קניות בבלאק פריידי 2022 וכיצד להשיג את העסקאות הטובות ביותר

אחד הממצאים הבולטים במחקר הוא הפער המגדרי המשמעותי. הנערים מהווים 76% מהקטינים העצמאים (627 מתוך 825 ב-2024), בעוד הנערות מהוות 24% (198). מעניין לציין שהיחס הזה נשמר יציב לאורך השנים, מה שמעיד על דפוסי התנהגות עמוקים יותר.

התמונה הסטטיסטית מגלה שהגיל הקריטי ליזמות צעירה הוא 16-18 שנים. רובם המכריע (87%) של הקטינים העצמאים נמצאים בטווח הגילים הזה, כאשר חצי מהם (50%) הם בני 17. זהו הגיל שבו בני הנוער כבר צברו מספיק כישורים ובגרות, אבל עדיין לא התחילו שירות צבאי או לימודים אקדמיים. אבל יש כמובן גם מקרים של צעירים יותר. 

מסים וביטוח לאומי

מבט על הפיזור הגיאוגרפי חושף תמונה מעניינת. חדרה מובילה ברשימה עם 81 בני נוער עצמאים, אחריה ירושלים (77), פתח תקווה (72), רחובות (63) ורמלה (57). מעניין לציין שבערים הגדולות כמו תל אביב הנתונים נמוכים יחסית (31), אולי בגלל שיש שם יותר חלופות תעסוקה מסורתיות או שההורים שמרניים יותר בעניין עסקים עצמאיים לילדיהם.

• האם המענקים למילואימניקים חייבים במס?
• פסק דין חסר תקדים: מומחה מס בינלאומי נדרש לשלם 37.5 מיליון דולר לגרושתו
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

חוק עבודת הנוער מ-1953 לא עודכן באופן משמעותי במשך עשרות שנים, והוא פשוט לא בנוי להתמודד עם המציאות הדיגיטלית החדשה. החוק מתייחס ליחסי עובד-מעביד מסורתיים, אבל כשבן נוער פותח חנות באינסטגרם או מפתח אפליקציה, הוא לא עובד אצל מישהו - הוא יזם עצמאי. זה תחום שהחוק כמעט לא נוגע בו.

המסובכות הרגולטורית מתחילה כבר בפתיחת העסק. לפי רשות המיסים, קטין לא יכול להירשם לבדו כעוסק,  הרישום חייב להתבצע על ידי ההורים או נציג חוקי אחר. זה אומר שבפועל ההורים הופכים לשותפים בעסק, גם אם הם לא מבינים בו דבר.

מבחינת הביטוח הלאומי, קטינים עצמאים נמצאים בהסדר ייחודי. הם לא משלמים את מלוא הסכום, אבל גם לא זוכים במלוא הזכויות.

הבעיה מתחדדת כשמדובר במיסוי. קטין שמרוויח מעל הסכום הפטור צריך להגיש דוחות למס הכנסה, לנהל ספרים ולהתמודד עם כל הבירוקרטיה שמגיעה עם זה. חה"כ ירון לוי, שיזם דיון בוועדה לזכויות הילד בנושא, רואה הזדמנות לעדכון יסודי של החקיקה. "החוק הנוכחי לא מכיר בתופעה של יזמות צעירה", הוא אומר. "אנחנו צריכים חוק שיגן על בני הנוער אבל לא יחנוק את הפוטנציאל שלהם."