המשבר בארה"ב השפיע על אקוויטי 1: תזרים תפעולי שלילי של 9.8 מיליון דולר ברבעון
חברת אקוויטי 1, החברה הבת של גזית גלוב (מחזיקה 53%) , המרכזת את פעילות הנדלן המניב שלה בארה"ב, דיווחה אמש לאחר סיום המסחר על הפסד נקי של 21.4 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2008, לעומת רווח נקי של כ-10.7 מיליון דולר ( 0.14 דולר למניה) ברבעון המקביל אשתקד.
התזרים התפעולי הנקי, אמת המידה המקובלת למדידת תוצאות חברות הנדל"ן המניב, ה-F.F.O , הסתכם בהפסד של כ-9.8 מיליון דולר ברבעון (0.13- דולר למניה) לעומת כ-22.2 מיליון דולר (30 סנט למניה) ברבעון המקביל אשתקד. בנטרול ההפחתה החד פעמית שאינה על בסיס מזומן בגין ההשקעה בחברת DIM ה-F.F.O ברבעון הסתכם בכ- 22.9 מיליון דולר (31 סנט למניה), לעומת צפי אנליסטים ל-30 סנט למניה.
ההכנסות מהשכרה ברבעון הסתכמו בכ- 56.7 מיליון דולר לעומת כ-61.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון בהכנסות נובע ממכירת תיק נכסים לשותפות עם קאלפרס. אנליסטים ציפו בממוצע ל-59.7 מיליון דולר.
הנהלת החברה הורידה במקצת את תחזית התזרים התפעולי למניה ל-2008 ל-1.35-1.37 דולר למניה לעומת תחזית קודמת ל-1.36-1.40 דולר למניה.
ה-F.F.O לתשעה חודשים שהסתיימו ביום 30 בספטמבר 2008 הסתכם בכ- 46.1 מיליון דולר (0.63 דולר למניה) לעומת כ-77.1 מיליון דולר (1.04 דולר למניה) בתקופה המקבילה אשתקד, בנטרול ההפחתה החד פעמית שאינה על בסיס מזומן בגין ההשקעה ב- DIM ה-F.F.O לשלושת הרבעונים הראשונים הסתכם בכ- 78.8 מיליון דולר (1.07 דולר למניה).
שיעור התפוסה בנכסי הליבה של החברה הסתכם ב- 92.3%, ירידה של 0.4% לעומת אותם נכסים ברבעון הקודם ו- 1.1% ברבעון המקביל אשתקד.
במהלך הרבעון חתמה EQY על 45 חוזי שכירות חדשים בשטח של כ- 9.7 אלפי מ"ר בשכ"ד חודשי ממוצע של כ-20.33 דולר למ"ר המשקף גידול של 22.0% לעומת החוזים הישנים שהסתיימו.
במהלך הרבעון חידשה אקוויטי 1 חוזי שכירות בשטח של כ- 14.1 אלפי מ"ר בשכ"ד חודשי ממוצע של 15.58 דולר למ"ר, המשקף גידול בשכ"ד החודשי של כ- 7.8%. בנוסף חידשה החברה 20 חוזי שכירות בשטח של כ-17.1 אלפי מ"ר, על בסיס אופציות שנתנו בעבר לדיירים, תוך הגדלת שכ"ד החודשי בהם בכ-8.6%.
שכ"ד החודשי הבסיסי בנכסי הליבה של החברה הסתכם בכ- 10.58 דולר למ"ר, גידול של כ- 4.5% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
החברה ביצעה הפחתה חד פעמית שאינה על בסיס מזומן בגין השקעה בחברת DIM של כ- 32.7 מיליון דולר. אקוויטי 1 מחזיקה בכ- 3.8 מיליון מניות של DIM המהוות כ- 46.5% מהמניות המונפקות, בעלות שווי שוק של כ- 46.6 מיליון דולר ( המבוסס על מחיר הסגירה של המניה בסוף הרבעון - 12.20 דולר למניה.
בסוף הרבעון היו לחברה מזומנים, השקעות סחירות לזמן קצר וקווי אשראי בלתי מנוצלים בהיקף של מעל 400 מיליון דולר. יחס החוב לסך נכסים (בהתבסס על מחיר מנית החברה) הסתכם בסוף הרבעון בכ- 39.5% (40.4% ברבעון קודם ו- 36.65% ברבעון המקביל אשתקד).
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
