המשבר בארה"ב השפיע על אקוויטי 1: תזרים תפעולי שלילי של 9.8 מיליון דולר ברבעון
חברת אקוויטי 1, החברה הבת של גזית גלוב (מחזיקה 53%) , המרכזת את פעילות הנדלן המניב שלה בארה"ב, דיווחה אמש לאחר סיום המסחר על הפסד נקי של 21.4 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2008, לעומת רווח נקי של כ-10.7 מיליון דולר ( 0.14 דולר למניה) ברבעון המקביל אשתקד.
התזרים התפעולי הנקי, אמת המידה המקובלת למדידת תוצאות חברות הנדל"ן המניב, ה-F.F.O , הסתכם בהפסד של כ-9.8 מיליון דולר ברבעון (0.13- דולר למניה) לעומת כ-22.2 מיליון דולר (30 סנט למניה) ברבעון המקביל אשתקד. בנטרול ההפחתה החד פעמית שאינה על בסיס מזומן בגין ההשקעה בחברת DIM ה-F.F.O ברבעון הסתכם בכ- 22.9 מיליון דולר (31 סנט למניה), לעומת צפי אנליסטים ל-30 סנט למניה.
ההכנסות מהשכרה ברבעון הסתכמו בכ- 56.7 מיליון דולר לעומת כ-61.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון בהכנסות נובע ממכירת תיק נכסים לשותפות עם קאלפרס. אנליסטים ציפו בממוצע ל-59.7 מיליון דולר.
הנהלת החברה הורידה במקצת את תחזית התזרים התפעולי למניה ל-2008 ל-1.35-1.37 דולר למניה לעומת תחזית קודמת ל-1.36-1.40 דולר למניה.
ה-F.F.O לתשעה חודשים שהסתיימו ביום 30 בספטמבר 2008 הסתכם בכ- 46.1 מיליון דולר (0.63 דולר למניה) לעומת כ-77.1 מיליון דולר (1.04 דולר למניה) בתקופה המקבילה אשתקד, בנטרול ההפחתה החד פעמית שאינה על בסיס מזומן בגין ההשקעה ב- DIM ה-F.F.O לשלושת הרבעונים הראשונים הסתכם בכ- 78.8 מיליון דולר (1.07 דולר למניה).
שיעור התפוסה בנכסי הליבה של החברה הסתכם ב- 92.3%, ירידה של 0.4% לעומת אותם נכסים ברבעון הקודם ו- 1.1% ברבעון המקביל אשתקד.
במהלך הרבעון חתמה EQY על 45 חוזי שכירות חדשים בשטח של כ- 9.7 אלפי מ"ר בשכ"ד חודשי ממוצע של כ-20.33 דולר למ"ר המשקף גידול של 22.0% לעומת החוזים הישנים שהסתיימו.
במהלך הרבעון חידשה אקוויטי 1 חוזי שכירות בשטח של כ- 14.1 אלפי מ"ר בשכ"ד חודשי ממוצע של 15.58 דולר למ"ר, המשקף גידול בשכ"ד החודשי של כ- 7.8%. בנוסף חידשה החברה 20 חוזי שכירות בשטח של כ-17.1 אלפי מ"ר, על בסיס אופציות שנתנו בעבר לדיירים, תוך הגדלת שכ"ד החודשי בהם בכ-8.6%.
שכ"ד החודשי הבסיסי בנכסי הליבה של החברה הסתכם בכ- 10.58 דולר למ"ר, גידול של כ- 4.5% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
החברה ביצעה הפחתה חד פעמית שאינה על בסיס מזומן בגין השקעה בחברת DIM של כ- 32.7 מיליון דולר. אקוויטי 1 מחזיקה בכ- 3.8 מיליון מניות של DIM המהוות כ- 46.5% מהמניות המונפקות, בעלות שווי שוק של כ- 46.6 מיליון דולר ( המבוסס על מחיר הסגירה של המניה בסוף הרבעון - 12.20 דולר למניה.
בסוף הרבעון היו לחברה מזומנים, השקעות סחירות לזמן קצר וקווי אשראי בלתי מנוצלים בהיקף של מעל 400 מיליון דולר. יחס החוב לסך נכסים (בהתבסס על מחיר מנית החברה) הסתכם בסוף הרבעון בכ- 39.5% (40.4% ברבעון קודם ו- 36.65% ברבעון המקביל אשתקד).
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה
דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.
גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.
בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים
המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על
רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.
המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.
- הבינלאומי מצטרף לעסקת כאל: מוכר את מלוא ההחזקה תמורת 1.056 מיליארד שקל
- למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל
