המשבר בארה"ב השפיע על אקוויטי 1: תזרים תפעולי שלילי של 9.8 מיליון דולר ברבעון
חברת אקוויטי 1, החברה הבת של גזית גלוב (מחזיקה 53%) , המרכזת את פעילות הנדלן המניב שלה בארה"ב, דיווחה אמש לאחר סיום המסחר על הפסד נקי של 21.4 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2008, לעומת רווח נקי של כ-10.7 מיליון דולר ( 0.14 דולר למניה) ברבעון המקביל אשתקד.
התזרים התפעולי הנקי, אמת המידה המקובלת למדידת תוצאות חברות הנדל"ן המניב, ה-F.F.O , הסתכם בהפסד של כ-9.8 מיליון דולר ברבעון (0.13- דולר למניה) לעומת כ-22.2 מיליון דולר (30 סנט למניה) ברבעון המקביל אשתקד. בנטרול ההפחתה החד פעמית שאינה על בסיס מזומן בגין ההשקעה בחברת DIM ה-F.F.O ברבעון הסתכם בכ- 22.9 מיליון דולר (31 סנט למניה), לעומת צפי אנליסטים ל-30 סנט למניה.
ההכנסות מהשכרה ברבעון הסתכמו בכ- 56.7 מיליון דולר לעומת כ-61.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון בהכנסות נובע ממכירת תיק נכסים לשותפות עם קאלפרס. אנליסטים ציפו בממוצע ל-59.7 מיליון דולר.
הנהלת החברה הורידה במקצת את תחזית התזרים התפעולי למניה ל-2008 ל-1.35-1.37 דולר למניה לעומת תחזית קודמת ל-1.36-1.40 דולר למניה.
ה-F.F.O לתשעה חודשים שהסתיימו ביום 30 בספטמבר 2008 הסתכם בכ- 46.1 מיליון דולר (0.63 דולר למניה) לעומת כ-77.1 מיליון דולר (1.04 דולר למניה) בתקופה המקבילה אשתקד, בנטרול ההפחתה החד פעמית שאינה על בסיס מזומן בגין ההשקעה ב- DIM ה-F.F.O לשלושת הרבעונים הראשונים הסתכם בכ- 78.8 מיליון דולר (1.07 דולר למניה).
שיעור התפוסה בנכסי הליבה של החברה הסתכם ב- 92.3%, ירידה של 0.4% לעומת אותם נכסים ברבעון הקודם ו- 1.1% ברבעון המקביל אשתקד.
במהלך הרבעון חתמה EQY על 45 חוזי שכירות חדשים בשטח של כ- 9.7 אלפי מ"ר בשכ"ד חודשי ממוצע של כ-20.33 דולר למ"ר המשקף גידול של 22.0% לעומת החוזים הישנים שהסתיימו.
במהלך הרבעון חידשה אקוויטי 1 חוזי שכירות בשטח של כ- 14.1 אלפי מ"ר בשכ"ד חודשי ממוצע של 15.58 דולר למ"ר, המשקף גידול בשכ"ד החודשי של כ- 7.8%. בנוסף חידשה החברה 20 חוזי שכירות בשטח של כ-17.1 אלפי מ"ר, על בסיס אופציות שנתנו בעבר לדיירים, תוך הגדלת שכ"ד החודשי בהם בכ-8.6%.
שכ"ד החודשי הבסיסי בנכסי הליבה של החברה הסתכם בכ- 10.58 דולר למ"ר, גידול של כ- 4.5% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
החברה ביצעה הפחתה חד פעמית שאינה על בסיס מזומן בגין השקעה בחברת DIM של כ- 32.7 מיליון דולר. אקוויטי 1 מחזיקה בכ- 3.8 מיליון מניות של DIM המהוות כ- 46.5% מהמניות המונפקות, בעלות שווי שוק של כ- 46.6 מיליון דולר ( המבוסס על מחיר הסגירה של המניה בסוף הרבעון - 12.20 דולר למניה.
בסוף הרבעון היו לחברה מזומנים, השקעות סחירות לזמן קצר וקווי אשראי בלתי מנוצלים בהיקף של מעל 400 מיליון דולר. יחס החוב לסך נכסים (בהתבסס על מחיר מנית החברה) הסתכם בסוף הרבעון בכ- 39.5% (40.4% ברבעון קודם ו- 36.65% ברבעון המקביל אשתקד).
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
