המשבר בארה"ב השפיע על אקוויטי 1: תזרים תפעולי שלילי של 9.8 מיליון דולר ברבעון

פספסה את תחזית ההכנסות; הורידה במקצת את התחזית לשנת 2008; בשורה התחתונה רשמה החברה הבת של גזית גלוב הפסד נקי של 21.4 מיליון דולר
קובי ישעיהו |

חברת אקוויטי 1, החברה הבת של גזית גלוב (מחזיקה 53%) , המרכזת את פעילות הנדלן המניב שלה בארה"ב, דיווחה אמש לאחר סיום המסחר על הפסד נקי של 21.4 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2008, לעומת רווח נקי של כ-10.7 מיליון דולר ( 0.14 דולר למניה) ברבעון המקביל אשתקד.

התזרים התפעולי הנקי, אמת המידה המקובלת למדידת תוצאות חברות הנדל"ן המניב, ה-F.F.O , הסתכם בהפסד של כ-9.8 מיליון דולר ברבעון (0.13- דולר למניה) לעומת כ-22.2 מיליון דולר (30 סנט למניה) ברבעון המקביל אשתקד. בנטרול ההפחתה החד פעמית שאינה על בסיס מזומן בגין ההשקעה בחברת DIM ה-F.F.O ברבעון הסתכם בכ- 22.9 מיליון דולר (31 סנט למניה), לעומת צפי אנליסטים ל-30 סנט למניה.

ההכנסות מהשכרה ברבעון הסתכמו בכ- 56.7 מיליון דולר לעומת כ-61.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון בהכנסות נובע ממכירת תיק נכסים לשותפות עם קאלפרס. אנליסטים ציפו בממוצע ל-59.7 מיליון דולר.

הנהלת החברה הורידה במקצת את תחזית התזרים התפעולי למניה ל-2008 ל-1.35-1.37 דולר למניה לעומת תחזית קודמת ל-1.36-1.40 דולר למניה.

ה-F.F.O לתשעה חודשים שהסתיימו ביום 30 בספטמבר 2008 הסתכם בכ- 46.1 מיליון דולר (0.63 דולר למניה) לעומת כ-77.1 מיליון דולר (1.04 דולר למניה) בתקופה המקבילה אשתקד, בנטרול ההפחתה החד פעמית שאינה על בסיס מזומן בגין ההשקעה ב- DIM ה-F.F.O לשלושת הרבעונים הראשונים הסתכם בכ- 78.8 מיליון דולר (1.07 דולר למניה).

שיעור התפוסה בנכסי הליבה של החברה הסתכם ב- 92.3%, ירידה של 0.4% לעומת אותם נכסים ברבעון הקודם ו- 1.1% ברבעון המקביל אשתקד.

במהלך הרבעון חתמה EQY על 45 חוזי שכירות חדשים בשטח של כ- 9.7 אלפי מ"ר בשכ"ד חודשי ממוצע של כ-20.33 דולר למ"ר המשקף גידול של 22.0% לעומת החוזים הישנים שהסתיימו.

במהלך הרבעון חידשה אקוויטי 1 חוזי שכירות בשטח של כ- 14.1 אלפי מ"ר בשכ"ד חודשי ממוצע של 15.58 דולר למ"ר, המשקף גידול בשכ"ד החודשי של כ- 7.8%. בנוסף חידשה החברה 20 חוזי שכירות בשטח של כ-17.1 אלפי מ"ר, על בסיס אופציות שנתנו בעבר לדיירים, תוך הגדלת שכ"ד החודשי בהם בכ-8.6%.

שכ"ד החודשי הבסיסי בנכסי הליבה של החברה הסתכם בכ- 10.58 דולר למ"ר, גידול של כ- 4.5% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

החברה ביצעה הפחתה חד פעמית שאינה על בסיס מזומן בגין השקעה בחברת DIM של כ- 32.7 מיליון דולר. אקוויטי 1 מחזיקה בכ- 3.8 מיליון מניות של DIM המהוות כ- 46.5% מהמניות המונפקות, בעלות שווי שוק של כ- 46.6 מיליון דולר ( המבוסס על מחיר הסגירה של המניה בסוף הרבעון - 12.20 דולר למניה.

בסוף הרבעון היו לחברה מזומנים, השקעות סחירות לזמן קצר וקווי אשראי בלתי מנוצלים בהיקף של מעל 400 מיליון דולר. יחס החוב לסך נכסים (בהתבסס על מחיר מנית החברה) הסתכם בסוף הרבעון בכ- 39.5% (40.4% ברבעון קודם ו- 36.65% ברבעון המקביל אשתקד).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.41%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.