המשבר בארה"ב השפיע על אקוויטי 1: תזרים תפעולי שלילי של 9.8 מיליון דולר ברבעון
חברת אקוויטי 1, החברה הבת של גזית גלוב (מחזיקה 53%) , המרכזת את פעילות הנדלן המניב שלה בארה"ב, דיווחה אמש לאחר סיום המסחר על הפסד נקי של 21.4 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2008, לעומת רווח נקי של כ-10.7 מיליון דולר ( 0.14 דולר למניה) ברבעון המקביל אשתקד.
התזרים התפעולי הנקי, אמת המידה המקובלת למדידת תוצאות חברות הנדל"ן המניב, ה-F.F.O , הסתכם בהפסד של כ-9.8 מיליון דולר ברבעון (0.13- דולר למניה) לעומת כ-22.2 מיליון דולר (30 סנט למניה) ברבעון המקביל אשתקד. בנטרול ההפחתה החד פעמית שאינה על בסיס מזומן בגין ההשקעה בחברת DIM ה-F.F.O ברבעון הסתכם בכ- 22.9 מיליון דולר (31 סנט למניה), לעומת צפי אנליסטים ל-30 סנט למניה.
ההכנסות מהשכרה ברבעון הסתכמו בכ- 56.7 מיליון דולר לעומת כ-61.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון בהכנסות נובע ממכירת תיק נכסים לשותפות עם קאלפרס. אנליסטים ציפו בממוצע ל-59.7 מיליון דולר.
הנהלת החברה הורידה במקצת את תחזית התזרים התפעולי למניה ל-2008 ל-1.35-1.37 דולר למניה לעומת תחזית קודמת ל-1.36-1.40 דולר למניה.
ה-F.F.O לתשעה חודשים שהסתיימו ביום 30 בספטמבר 2008 הסתכם בכ- 46.1 מיליון דולר (0.63 דולר למניה) לעומת כ-77.1 מיליון דולר (1.04 דולר למניה) בתקופה המקבילה אשתקד, בנטרול ההפחתה החד פעמית שאינה על בסיס מזומן בגין ההשקעה ב- DIM ה-F.F.O לשלושת הרבעונים הראשונים הסתכם בכ- 78.8 מיליון דולר (1.07 דולר למניה).
שיעור התפוסה בנכסי הליבה של החברה הסתכם ב- 92.3%, ירידה של 0.4% לעומת אותם נכסים ברבעון הקודם ו- 1.1% ברבעון המקביל אשתקד.
במהלך הרבעון חתמה EQY על 45 חוזי שכירות חדשים בשטח של כ- 9.7 אלפי מ"ר בשכ"ד חודשי ממוצע של כ-20.33 דולר למ"ר המשקף גידול של 22.0% לעומת החוזים הישנים שהסתיימו.
במהלך הרבעון חידשה אקוויטי 1 חוזי שכירות בשטח של כ- 14.1 אלפי מ"ר בשכ"ד חודשי ממוצע של 15.58 דולר למ"ר, המשקף גידול בשכ"ד החודשי של כ- 7.8%. בנוסף חידשה החברה 20 חוזי שכירות בשטח של כ-17.1 אלפי מ"ר, על בסיס אופציות שנתנו בעבר לדיירים, תוך הגדלת שכ"ד החודשי בהם בכ-8.6%.
שכ"ד החודשי הבסיסי בנכסי הליבה של החברה הסתכם בכ- 10.58 דולר למ"ר, גידול של כ- 4.5% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
החברה ביצעה הפחתה חד פעמית שאינה על בסיס מזומן בגין השקעה בחברת DIM של כ- 32.7 מיליון דולר. אקוויטי 1 מחזיקה בכ- 3.8 מיליון מניות של DIM המהוות כ- 46.5% מהמניות המונפקות, בעלות שווי שוק של כ- 46.6 מיליון דולר ( המבוסס על מחיר הסגירה של המניה בסוף הרבעון - 12.20 דולר למניה.
בסוף הרבעון היו לחברה מזומנים, השקעות סחירות לזמן קצר וקווי אשראי בלתי מנוצלים בהיקף של מעל 400 מיליון דולר. יחס החוב לסך נכסים (בהתבסס על מחיר מנית החברה) הסתכם בסוף הרבעון בכ- 39.5% (40.4% ברבעון קודם ו- 36.65% ברבעון המקביל אשתקד).
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
