פישר: "אין תרופות פלא לדולר - צריך להיזהר מצעדים לטווח הקצר"
יש "להיזהר" מלקיחת צעדים "שלכאורה נותנים תשובות קצרות טווח אך לא עוזרות, ולעיתים מזיקות", כך אומר היום נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר על הקריאות להתערבותו של משרד האוצר כדי להשפיע על שער החליפין או על ההשלכות של התחזקות השקל.
פישר שנאם בכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה, הסביר את התנהלות הורדות והעלאות הריבית בישראל ודיבר על החששות הגוברות מהאינפלציה. הנגיד הסביר על חוק בנק ישראל החדש - עליו עובד בנק ישראל בשיתוף פעולה מלא עם משרד האוצר המבטא את יעדי הבנק.
"החוק קובע כי היעד המרכזי של הבנק הוא שמירה על יציבות המחירים, ובמקביל, מבטא גם את הצורך שבתנאי שהיעד המרכזי לא ייפגע, יתמוך הבנק במטרות האחרות של המדיניות הכלכלית של הממשלה, במיוחד צמיחה ותעסוקה", אמר פישר. "חשוב להזכיר כי היעד הנוסף בחוק החדש לבנק ישראל, הוא תמיכה ביציבות הפיננסית של המשק".
עליית מחירי הייבוא בסוף שנת 2007, בין היתר, על רקע עלייה במחירי המזון והאנרגיה בעולם הם אלו שדחפו את בנק ישראל לעלות את הריבית בצורה הדרגתית אמר פישר. אבל, כאשר על רקע ההידרדרות במצב המשק האמריקאי בסוף 2007 ותחילת 2008, התגבשה ההערכה כי המשק הישראלי עלול להיכנס להאטה בצמיחה ב-2008, ראה הבנק מקום להפחתה חדה יחסית בריבית, גם כדי לתמוך בפעילות הריאלית, ובעיקר לנוכח ההערכה כי ההשפעות הדיס-אינפלציוניות של ההאטה, ושל ההתחזקות המצטברת של שער החליפין מהוות רוח גבית בהחזרת האינפלציה ליעד עד סוף השנה.
אז, הפחית בנק ישראל את הריבית לחודשים מארס ואפריל השנה ב-0.5 נקודת אחוז בכל חודש. בהודעות לעיתונות שליוו את ההחלטות הללו ציין הבנק, בין היתר, כי "בכפוף להפחתת הלחצים האינפלציוניים, כפי שתוארו, הפחתת ריבית ב-0.5 נקודות אחוז עשויה לתמוך בהמשך צמיחת המשק, מבלי לפגוע בחזרת האינפלציה לתוך תחום היעד השנה".
אבל, מאוחר יותר, לנוכח סימנים לעלייה באינפלציה, החליט בנק ישראל לא לשנות את הריבית לחודש מאי והסביר, בין השאר, כי "ההחלטה להותיר את הריבית לחודש מאי ללא שינוי עקבית עם תמיכה בצמיחה והתעסוקה. זאת בכפוף לחזרת האינפלציה לתוך יעד יציבות המחירים".
לבסוף, לנוכח הסטייה הגדולה יחסית שנוצרה מיעד האינפלציה באפריל, העלה בנק ישראל את הריבית לחודש יוני ב-0.25 נקודות אחוז וציין, בין היתר, כי "ההחלטה להעלות את הריבית הכרחית להחזרת האינפלציה לתחום של יציבות המחירים, ובכך לחיזוק התשתית החיונית להפיכת הצמיחה במשק לצמיחה בת קיימא".
פישר התייחס להסברי בנק ישראל, ואמר, כי "הבנק לקח בחשבון את ההאטה הצפויה בפעילות הריאלית בהחלטות הריבית וזאת, תחת ההערכה שהייתה כי האינפלציה תתכנס ליעד בטווח זמן סביר. כלומר, בנק ישראל נשאר עקבי עם גישתו הגמישה ביחס ליעד האינפלציה."
"קיימת גמישות בכך שלא בכל מקרה של סטייה מהיעד נכון לבצע צעדים לחזרה מיידית של האינפלציה ליעד - אלא צעדים שיביאו לחזרה הדרגתית, בתוך פרק זמן סביר - של עד 12 חודשים קדימה", אמר פישר בנוגע להעלאות הריבית ב-0.25 נקודות אחוז בחודשים ינואר ויוני.
גישה זו למדיניות ריבית, המתחשבת בכל היעדים המצוינים היום בטיוטא לחוק החדש לבנק ישראל - הגישה הגמישה ביחס ליעד האינפלציה - היא הגישה של בנק ישראל. עם זאת, חשוב להדגיש כי היעד המרכזי של בנק ישראל הוא שמירה על יציבות המחירים וכאשר יש התנגשות בין היעדים, השמירה על יציבות המחירים הוא היעד המכריע. כך, לפי החוק החדש לבנק ישראל.
"אנו מקווים כי בקרוב נוכל להגיע לקו הסיום במלאכה המשותפת של ניסוח הטיוטא לחוק והיא תונח על שולחן הכנסת. זה יהיה הישג חשוב למדינת ישראל", אמר פישר.
בעודו מסיים, הוסיף ואמר פישר, כי "לאחרונה נשמעים קולות הקוראים למשרד האוצר לבצע צעדים שונים כדי להשפיע על שער החליפין או על ההשלכות של התחזקות השקל. אין בעניין הזה תרופות פלא וכדאי להיזהר מצעדים שלכאורה נותנים תשובות קצרות טווח אך לא עוזרות, ולעיתים מזיקות, בטווח הארוך. אני סבור כי משרד האוצר נוקט במדיניות הדרושה בתקופה הזו והיא מדיניות של שמירה איתנה על המשמעת התקציבית. זו התשתית החשובה ביותר להתמודד בהצלחה עם האתגר האמיתי והוא צמיחה מהירה ומתמשכת של המשק הישראלי והמשך הגברת התעסוקה בו. בנק ישראל, מצדו, ימשיך לתרום למשימה החשובה הזו ע"י החזרת האינפלציה לתחום יציבות המחירים".
