התעשיינים נגד פישר: "רק האינפלציה מעניינת אותו" התעסוקה וריווחיות המפעלים תפגע
במקום לקלוט 15 עובדים חדשים, העברנו עבודות הפיתוח לחו"ל, חלק להודו וחלק למזרח-אירופה. כך אמר להתאחדות התעשיינים אלכס מילנר, מנכ"ל חברת ההיי-טק או.אר.טי טכנולוגיות, המייצר מערכות ניהול לחברות ולתחנות דלק.
עוד אמר, בשל החלשות הדולר, ההוצאות של המפעל גדלו בשנה האחרונה ביותר מ-2 מליון דולר. שכן התשומות, שהן יותר מ-50%, הן בשקלים והדבר מביא לשחיקה חזקה מאד ברווחיות החברה. "יש לי הסכמים לטווח ארוך בדולרים, ואי אפשר לשנות מחירים. אם אדרוש שינוי במחיר, אפסיד חלק מהלקוחות", אמר מילנר.
המפעל מעסיק 230 עובדים, מייצא בכ-50 מליון דולר בשנה ל-30 מדינות, 65% מתוך זה הוא לגוש הדולרי.
את נגיד בנק ישראל מעניין רק האינפלציה, אומר מילנר, כאשר הוא לא לוקח בחשבון את ההשלכות על התעסוקה ועל רווחיות המפעלים.
נחמן פונדק, מנכ"ל חברת ההיי-טק ריקור שבקיבוץ עין-חרוד איחוד, המייצר לתעשייה האלקטרו-אופטית ומערכות יצור למוליכים למחצה, מסר כי המפעל שלו הפסיק לקלוט עובדים חדשים, המפעל אמור היה לקלוט עוד 8 עובדים, אך הקפיא תקנים ואם לא יהיה שיפור בשער הדולר, הוא מתכוון לשלוח 10% מהעובדים הביתה. במפעל מועסקים 175 עובדים. המפעל, שהוא ענף מרכזי עליו נשענת פרנסת הקיבוץ, מייצא כ-90% ממוצריו לחו"ל, 80% מתוך זה לגוש הדולרי. "ירדנו בשנה האחרונה ברווחיות בשיעור של 15%, לא העלנו מחירים כי השוק תחרותי ועדיין אנו סופגים כל הזמן ע"י הקטנת הרווחיות", אמר פונדק.
משה בירנבאום, סמנכ"ל הכספים של מגבות ערד, אמר להתאחדות התעשיינים: "העלויות שלנו התייקרו ב-4-5 מליון דולר בשנתיים האחרונות, (בכ-15% לפחות). זו מכה קשה". עוד אמר, כי למפעל יש הזמנות, אך הרווחיות הולכת ונשחקת. התקופה של הגנות מט"ח היא לתקופה מוגבלת בלבד.
בירנבאום ציין, כי החברה המעסיקה 750 עובדים, מייצאת בכ-90 מליון דולר בשנה, כ-50% לגוש הדולרי וכ-50% לגוש היורו.
עוד אמר "אנו הוכנו משני כיוונים. אחד - החלשות הדולר והתייקרות האנרגיה שבחלקה נובעת מהיחלשות הדולר. לכך היו גם השפעות ישירות על עלויות החברה. הייתה התייקרות של קרוב ל-15% בחומרי הגלם שנרכשים על ידנו בדולרים. בנוסף, התייקרו התשומות השקליות (בתרגום לדולרים) בקרוב ל-20%. בנוסף, היו התייקרויות של חשמל, הובלות ימיות ואוויריות ועוד".
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
