התעשיינים נגד פישר: "רק האינפלציה מעניינת אותו" התעסוקה וריווחיות המפעלים תפגע
במקום לקלוט 15 עובדים חדשים, העברנו עבודות הפיתוח לחו"ל, חלק להודו וחלק למזרח-אירופה. כך אמר להתאחדות התעשיינים אלכס מילנר, מנכ"ל חברת ההיי-טק או.אר.טי טכנולוגיות, המייצר מערכות ניהול לחברות ולתחנות דלק.
עוד אמר, בשל החלשות הדולר, ההוצאות של המפעל גדלו בשנה האחרונה ביותר מ-2 מליון דולר. שכן התשומות, שהן יותר מ-50%, הן בשקלים והדבר מביא לשחיקה חזקה מאד ברווחיות החברה. "יש לי הסכמים לטווח ארוך בדולרים, ואי אפשר לשנות מחירים. אם אדרוש שינוי במחיר, אפסיד חלק מהלקוחות", אמר מילנר.
המפעל מעסיק 230 עובדים, מייצא בכ-50 מליון דולר בשנה ל-30 מדינות, 65% מתוך זה הוא לגוש הדולרי.
את נגיד בנק ישראל מעניין רק האינפלציה, אומר מילנר, כאשר הוא לא לוקח בחשבון את ההשלכות על התעסוקה ועל רווחיות המפעלים.
נחמן פונדק, מנכ"ל חברת ההיי-טק ריקור שבקיבוץ עין-חרוד איחוד, המייצר לתעשייה האלקטרו-אופטית ומערכות יצור למוליכים למחצה, מסר כי המפעל שלו הפסיק לקלוט עובדים חדשים, המפעל אמור היה לקלוט עוד 8 עובדים, אך הקפיא תקנים ואם לא יהיה שיפור בשער הדולר, הוא מתכוון לשלוח 10% מהעובדים הביתה. במפעל מועסקים 175 עובדים. המפעל, שהוא ענף מרכזי עליו נשענת פרנסת הקיבוץ, מייצא כ-90% ממוצריו לחו"ל, 80% מתוך זה לגוש הדולרי. "ירדנו בשנה האחרונה ברווחיות בשיעור של 15%, לא העלנו מחירים כי השוק תחרותי ועדיין אנו סופגים כל הזמן ע"י הקטנת הרווחיות", אמר פונדק.
משה בירנבאום, סמנכ"ל הכספים של מגבות ערד, אמר להתאחדות התעשיינים: "העלויות שלנו התייקרו ב-4-5 מליון דולר בשנתיים האחרונות, (בכ-15% לפחות). זו מכה קשה". עוד אמר, כי למפעל יש הזמנות, אך הרווחיות הולכת ונשחקת. התקופה של הגנות מט"ח היא לתקופה מוגבלת בלבד.
בירנבאום ציין, כי החברה המעסיקה 750 עובדים, מייצאת בכ-90 מליון דולר בשנה, כ-50% לגוש הדולרי וכ-50% לגוש היורו.
עוד אמר "אנו הוכנו משני כיוונים. אחד - החלשות הדולר והתייקרות האנרגיה שבחלקה נובעת מהיחלשות הדולר. לכך היו גם השפעות ישירות על עלויות החברה. הייתה התייקרות של קרוב ל-15% בחומרי הגלם שנרכשים על ידנו בדולרים. בנוסף, התייקרו התשומות השקליות (בתרגום לדולרים) בקרוב ל-20%. בנוסף, היו התייקרויות של חשמל, הובלות ימיות ואוויריות ועוד".
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
בזן מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
