התעשיינים נגד פישר: "רק האינפלציה מעניינת אותו" התעסוקה וריווחיות המפעלים תפגע
במקום לקלוט 15 עובדים חדשים, העברנו עבודות הפיתוח לחו"ל, חלק להודו וחלק למזרח-אירופה. כך אמר להתאחדות התעשיינים אלכס מילנר, מנכ"ל חברת ההיי-טק או.אר.טי טכנולוגיות, המייצר מערכות ניהול לחברות ולתחנות דלק.
עוד אמר, בשל החלשות הדולר, ההוצאות של המפעל גדלו בשנה האחרונה ביותר מ-2 מליון דולר. שכן התשומות, שהן יותר מ-50%, הן בשקלים והדבר מביא לשחיקה חזקה מאד ברווחיות החברה. "יש לי הסכמים לטווח ארוך בדולרים, ואי אפשר לשנות מחירים. אם אדרוש שינוי במחיר, אפסיד חלק מהלקוחות", אמר מילנר.
המפעל מעסיק 230 עובדים, מייצא בכ-50 מליון דולר בשנה ל-30 מדינות, 65% מתוך זה הוא לגוש הדולרי.
את נגיד בנק ישראל מעניין רק האינפלציה, אומר מילנר, כאשר הוא לא לוקח בחשבון את ההשלכות על התעסוקה ועל רווחיות המפעלים.
נחמן פונדק, מנכ"ל חברת ההיי-טק ריקור שבקיבוץ עין-חרוד איחוד, המייצר לתעשייה האלקטרו-אופטית ומערכות יצור למוליכים למחצה, מסר כי המפעל שלו הפסיק לקלוט עובדים חדשים, המפעל אמור היה לקלוט עוד 8 עובדים, אך הקפיא תקנים ואם לא יהיה שיפור בשער הדולר, הוא מתכוון לשלוח 10% מהעובדים הביתה. במפעל מועסקים 175 עובדים. המפעל, שהוא ענף מרכזי עליו נשענת פרנסת הקיבוץ, מייצא כ-90% ממוצריו לחו"ל, 80% מתוך זה לגוש הדולרי. "ירדנו בשנה האחרונה ברווחיות בשיעור של 15%, לא העלנו מחירים כי השוק תחרותי ועדיין אנו סופגים כל הזמן ע"י הקטנת הרווחיות", אמר פונדק.
משה בירנבאום, סמנכ"ל הכספים של מגבות ערד, אמר להתאחדות התעשיינים: "העלויות שלנו התייקרו ב-4-5 מליון דולר בשנתיים האחרונות, (בכ-15% לפחות). זו מכה קשה". עוד אמר, כי למפעל יש הזמנות, אך הרווחיות הולכת ונשחקת. התקופה של הגנות מט"ח היא לתקופה מוגבלת בלבד.
בירנבאום ציין, כי החברה המעסיקה 750 עובדים, מייצאת בכ-90 מליון דולר בשנה, כ-50% לגוש הדולרי וכ-50% לגוש היורו.
עוד אמר "אנו הוכנו משני כיוונים. אחד - החלשות הדולר והתייקרות האנרגיה שבחלקה נובעת מהיחלשות הדולר. לכך היו גם השפעות ישירות על עלויות החברה. הייתה התייקרות של קרוב ל-15% בחומרי הגלם שנרכשים על ידנו בדולרים. בנוסף, התייקרו התשומות השקליות (בתרגום לדולרים) בקרוב ל-20%. בנוסף, היו התייקרויות של חשמל, הובלות ימיות ואוויריות ועוד".
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
