התעשיינים נגד פישר: "רק האינפלציה מעניינת אותו" התעסוקה וריווחיות המפעלים תפגע
במקום לקלוט 15 עובדים חדשים, העברנו עבודות הפיתוח לחו"ל, חלק להודו וחלק למזרח-אירופה. כך אמר להתאחדות התעשיינים אלכס מילנר, מנכ"ל חברת ההיי-טק או.אר.טי טכנולוגיות, המייצר מערכות ניהול לחברות ולתחנות דלק.
עוד אמר, בשל החלשות הדולר, ההוצאות של המפעל גדלו בשנה האחרונה ביותר מ-2 מליון דולר. שכן התשומות, שהן יותר מ-50%, הן בשקלים והדבר מביא לשחיקה חזקה מאד ברווחיות החברה. "יש לי הסכמים לטווח ארוך בדולרים, ואי אפשר לשנות מחירים. אם אדרוש שינוי במחיר, אפסיד חלק מהלקוחות", אמר מילנר.
המפעל מעסיק 230 עובדים, מייצא בכ-50 מליון דולר בשנה ל-30 מדינות, 65% מתוך זה הוא לגוש הדולרי.
את נגיד בנק ישראל מעניין רק האינפלציה, אומר מילנר, כאשר הוא לא לוקח בחשבון את ההשלכות על התעסוקה ועל רווחיות המפעלים.
נחמן פונדק, מנכ"ל חברת ההיי-טק ריקור שבקיבוץ עין-חרוד איחוד, המייצר לתעשייה האלקטרו-אופטית ומערכות יצור למוליכים למחצה, מסר כי המפעל שלו הפסיק לקלוט עובדים חדשים, המפעל אמור היה לקלוט עוד 8 עובדים, אך הקפיא תקנים ואם לא יהיה שיפור בשער הדולר, הוא מתכוון לשלוח 10% מהעובדים הביתה. במפעל מועסקים 175 עובדים. המפעל, שהוא ענף מרכזי עליו נשענת פרנסת הקיבוץ, מייצא כ-90% ממוצריו לחו"ל, 80% מתוך זה לגוש הדולרי. "ירדנו בשנה האחרונה ברווחיות בשיעור של 15%, לא העלנו מחירים כי השוק תחרותי ועדיין אנו סופגים כל הזמן ע"י הקטנת הרווחיות", אמר פונדק.
משה בירנבאום, סמנכ"ל הכספים של מגבות ערד, אמר להתאחדות התעשיינים: "העלויות שלנו התייקרו ב-4-5 מליון דולר בשנתיים האחרונות, (בכ-15% לפחות). זו מכה קשה". עוד אמר, כי למפעל יש הזמנות, אך הרווחיות הולכת ונשחקת. התקופה של הגנות מט"ח היא לתקופה מוגבלת בלבד.
בירנבאום ציין, כי החברה המעסיקה 750 עובדים, מייצאת בכ-90 מליון דולר בשנה, כ-50% לגוש הדולרי וכ-50% לגוש היורו.
עוד אמר "אנו הוכנו משני כיוונים. אחד - החלשות הדולר והתייקרות האנרגיה שבחלקה נובעת מהיחלשות הדולר. לכך היו גם השפעות ישירות על עלויות החברה. הייתה התייקרות של קרוב ל-15% בחומרי הגלם שנרכשים על ידנו בדולרים. בנוסף, התייקרו התשומות השקליות (בתרגום לדולרים) בקרוב ל-20%. בנוסף, היו התייקרויות של חשמל, הובלות ימיות ואוויריות ועוד".
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
