מה עשו היום מניות היתר? אקס טי אל נוסקת ב-9%

ריט 1 עלתה ב-6.56% על רקע דוחות חיוביים, כן פייט ביופרמה נסחרה במחזור של כ-2.4 מיליון שקל בעקבות פיתוח חדש, מאינד קופצת ב-3.75%
ישראל הס |

מניית אקס טי אל, העוסקת בפיתוח נוגדנים אנושיים לצהבת ולמחלות הפוגעות המערכת החיסונית של הגוף, זינקה בכ-9% בהיקפים רגילים וזאת למרות עליה צנועה של רק 2% אתמול במסחר בוול סטריט. החברה, שמנייתה התרסקה במהלך השבוע האחרון ב-17% בבורסה בת"א, הודיעה ביום א' ה-4בנובמבר על הקצאה פרטית של כ-72 מיליון מניות לגופים מוסדיים.

מניית אורכית, העוסקת בפיתוח טכנולוגיה להעברת מידע נסחרה בירידה של כ-3% וזאת על רקע פרסום דוחותיה לרבעון השלישי. החברה רשמה הפסד של 6.5 מיליון דולר. גם את הרבעון השני של 2007 סיימה אורכית עם הפסד דומה - 6.4 מיליון דולר.

מניית ריט 1, העוסקת בהשקעה בנכסים מניבים, קפצה בכ-6.5% בהיקף מסחר של מעל למיליון שקלים. העליות באו על רקע פרסום דוחות החברה לרבעון השלישי של 2007. החברה, רשמה עליה של כ-97% בהכנסות מדמי שכירות ברבעון השלישי אשר הסתכמו בכ-12.4 מיליון שקל. בשורה התחתונה, רשמה החברה רווח נקי של 5.5 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת 2.9 מיליון ברבעון הקודם. ניתן רק לקוות שהדוחות הטובים, יזרעו אופטימיות בקרב המשקיעים, אשר יוציאו את המנייה מהשפל אליו נכנסה באמצע חודש יולי.

מניית כן פייט ביופרמה, המפתחת תרופות, נסחרת היום במחזור חריג של כ-2 מיליון שקל ונסחרה בעליות של כ-4.3%. החברה זינקה על רקע הודעתה מהבוקר, בדבר שימוש חדשני שניתן לעשות בתרופה שפיתחה. התרופה עשויה לשמש לטיפול במחלת המעיים הקשה קרוהן. בחברה מציינים כי בארה"ב בלבד ישנם כ-500 אלף חולי קרוהן, כאשר כל שנה נוספים כ-20 אלף חולים. גודלו של שוק זה, בארה"ב בלבד, מוערך בכ-5 מיליארד דולר.

מניית מאינד, המפתחת פתרונות בתחום התקשורת, עלתה היום בכ-4% וזאת על רקע פרסום דוחות חיוביים של החברה. החברה דיווחה על תזרים של כ-2 מיליון דולר, שנבע מהפעילות השוטפת של החברה ברבעון הקודם. כמו כן, החברה חוזה צמיחה של כ-10% ברבעון הרביעי. דירקטוריון החברה הודיע היום (ג), על כך שהחברה צריכה לפתור את כל הבעיות המשפטיות הקשורות לחלוקת הדיבידנד השנתי. הדיבידנד הצפוי הוא בסכום של כ-0.2 דולר למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי