עובד המתפטר עקב הפרת חוקי המגן חייב להתריע על כך
העובדות
---------
מחמוד אלכאלס נסרי (להלן: "העובד") הועסק ע"י אלו אור בטחון בע"מ (להלן: "המעבידה") במשך כ- 20 חודשים.
במהלך תקופת עבודתו העובד לא יצא לחופשה בתשלום ולא קיבל דמי חופשה. כמו כן, משכרו של העובד נוכו כל חודש 20 ש"ח באופן קבוע. העובד התפטר מעבודתו, לטענתו עקב אי תשלום זכויות סוציאליות וניכויים שלא כדין.
השאלות שהובאו בפני בית הדין היו האם זכאי העובד לפיצויי פיטורים, האם היה עליו ליתן למעבידה הודעה מוקדמת וכן האם זכאי העובד להחזר הסכומים שנוכו משכרו. כמו כן, תבע העובד פדיון חופשה, הבראה ותשלום עבור ימי חג.
פסק הדין
---------
סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים"), קובע: "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים".
על העובד מוטל הנטל להוכיח, כי הוא מצוי במסגרת הזכאים בחוק לפיצויי פיטורים, שכן הכלל הוא שאין זכאות לפיצויי פיטורים במקרה של התפטרות, למעט מספר סייגים היוצרים פיקציה משפטית של התפטרות בדין פיטורים. המשתית את טיעונו על חריג מן הכלל, עליו נטל הראיה שנתקיים בעניינו כל הדרוש לקיום החריג.
בית הדין חזר על הכלל שנקבע בפסיקה באשר להרעת תנאים:
"השאלה אימתי נקלע עובד למצב שבו תנאי עבודתו הורעו בצורה מוחשית, דורשת התייחסות למכלול הנסיבות שהביאו להתפטרות. אין די בתחושתו הסובייקטיבית של העובד, שלפיה תנאי עבודתו הורעו, אלא עליו להוכיח קיומה של תשתית עובדתית אובייקטיבית, המלמדת על הרעה מוחשית בתנאי העבודה ורק הוכחתה תביא את ההתפטרות להיחשב כפיטורים" (דב"ע נא/3-203 הרשקו רובין נ' מפעלי זכוכית ישראליים בע"מ, ניתן ביום 30/12/91, לא פורסם).
ככלל, עפ"י הפסיקה, אי קיום הוראות חוקי מגן וזכויות סוציאליות שונות, יכול להוות נסיבה המצדיקה התפטרות בדין מפוטר. אולם, אין די בכךשלא שולמו חלק מכספים אלו, על מנת להקים לעובד זכאות אוטומטית לפיצויי פיטורים.
גם כשמדובר ב"נסיבות" מעין אלו, חובה על העובד המבקש להתפטר בגינן, להעמיד את המעביד על כוונתו להתפטר, כך שתהא לו הזדמנות לעשות לסילוק אותן נסיבות, ורק אם לא עשה המעביד לסילוק הנסיבות, כי אז תחול הוראת הסעיף דנן.
במקרה שלפנינו, מדובר בנסיבות, שיש בידי המעביד להסדירן, ובקלות יחסית (להוציא את העובד לחופשה ולשלם לו את יתרת התשלומים), ועל העובד היה להתריע מפורשות, כי במידה והעניין לא יוסדר – יתפטר על רקע זה ויראה עצמו זכאי לפיצויי פיטורים. משלא התריע העובד כאמור, אין הוא זכאי לפיצויי פיטורים.
ניכוי משכר
משכרו של העובד נוכו ניכויים שונים: סך של 20 ש"ח מידי חודש בחודשו (מופיע בתלוש השכר כ"השתתפות ביטוח"), ושיעורי נהיגה בסך 4,923 ש"ח (9 חודשי ניכוי).
בית הדין קבע, כי יש להבחין בין ניכויים בגין שיעורי הנהיגה לבין הניכויים האחרים.כתנאי לעבודת העובד אצל המעבידה הוא נדרש לעבור שיעורי נהיגה.הצדדים לא צירפו הסכם ביניהם בעניין זה. אף על פי כן, מדובר בהוצאה כספית לא מבוטלת ואין זה סביר, כי המעבידה תאלץ להכשיר עובד, מבלי שתהא לה ודאות העסקתו (ולו תקופת העסקה מינימאלית), על מנת שגם במישור הכלכלי ישתלם לה להכשירו.
כמו כן, העובד לא העלה כל טענה כנגד המעבידה במהלך העבודה, ולא מחה על הניכויים בגין שיעורי הנהיגה הנדונים, ואף המשיך לעבוד תקופה בלתי מבוטלת של 10 חודשים נוספים. לפיכך, יש לראות בהתנהגות זו של העובד משום הסכמה לניכויים אלו.
באשר לניכויים בגין השתתפות ביטוח, המעבידה לא הבהירה מכוח מה קוזזו "דמי ביטוח" (אף שבית הדין נתן לה הזדמנות להסביר זאת). היות וכך – יש לחייבה להחזיר לעובד את הסכומים שנוכו כ"דמי ביטוח".
התשלום המשולם לעובד בתקופה שבה הוא נמצא בחופשה שנתית.
דמי החופשה משולמים לעובד על-ידי מעבידו, בצורת תשלום השכר הרגיל גם בימי החופשה. הודעה מראש על פיטורין, שחייב מעביד לתת לעובד, או הודעה על התפטרות שחייב עובד לתת למעביד.
מטרת ההודעה לאפשר למעביד או לעובד תקופת התארגנות, מציאת מחליף או עבודה חלופית.
תקופת ההודעה המוקדמת תלויה בוותק של העובד, ומעוגנת בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות התשס"א - 2001. תשלום לעובד הפורש מעבודתו, עבור יתרת ימי חופשה שלא נוצלו במהלך עבודתו.
מאחר שפדיון חופשה משולם עם תום יחסי עובד מעביד, ולכן אינו נחשב הכנסת עבודה - יהיה התשלום פטור מדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.
על-פי חוק חופשה שנתית, אין לפדות חופשה במהלך תקופת העבודה (למעט יתרות חופשה שנצברו מזכאות העולה על הזכאות המחויבת בחוק), במידה ושולם בזמן קיום יחסי עובד מעביד חייב תשלום זה בדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.
(*) הכותב - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים
הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים.
נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.
הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות
מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל.
אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.