ואוליה תממן מרכז ללימודים "ירוקים" במכללת רופין
הנרי פרוגליו , יו"ר מנכ"ל חברת ואוליה העולמית, המעסיקה כ-330 אלף עובדים ב-105 מדינות ומגלגלת מחזור עסקי של כ-29 מליארד אירו בשנה, ביקר במרכז האקדמי רופין והכריז על הקמת קמפוס ימי בעל קונספט חדשני, בשטח ביה"ס למדעי הים של המרכז האקדמי רופין במכמורת.
נזכיר, כי לאחרונה דיווחה ענקית התעשייה והתשתיות הצרפתית, כי היא מתכוונת להקים בישראל תחנות כוח ומזבלות ולהתמודד במכרזים להפרטת קווי מים ובהקמת רכבות קלות בהיקף השקעה כולל של כמיליארד דולר.
פרוגליו אמר בביקור, כי הבחירה ברופין היתה טבעית ביותר בייחוד על רקע הקשרים הכלכליים העמוקים בין ואוליה למשפחת עופר ואודי אנג'ל, אשר עומד בראש חבר הנאמנים של רופין. עוד הוסיף פרוגליו כי התרשם מהתכנון הסביבתי- אקולוגי של מבנה הקמפוס החדש, ומהאפשרות להפוך מחקרים אקדמיים ליישומיים בתחום התעשייה, שילוב אשר יכול לייצר תרומה הדדית לשני הצדדים- רופין וואוליה.
הנרי פרוגליו, מנכ"ל ואוליה העולמית: "שני מנועי הצמיחה המרכזיים כיום להצלחת ואוליה העולמית הם טכנולוגיה וכוח אדם. מחד, מגוון הטכנולוגיות הרבות המתפתחות מדי יום בתחומי: מים, פסולת, מוביליות ואנרגיה מתחדשת, ילכו ויתפסו חלק מרכזי מצמיחת העסקים שלנו. מאידך, נזדקק לעוד משאבי כוח אדם מקצועי ומיומן, העומד בבסיס ההצלחה של ואוליה, לפיכך גם המחוייבות שלנו לצייד את אותם עובדים בהכשרה מלאה ובכבוד למקצוע, זהו ערך מרכזי בחברה. אנו מפעילים שבעה קמפוסים במדינות שונות, בהם מוכשרים עובדים למקצועות הסביבתיים השונים, על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר שוואוליה נוהגת לעבוד לפיהם".
הוא הוסיף, "אין ספק, כי בישראל - המרכז האקדמי רופין הוא המתאים ביותר לשמש מסגרת אקדמית לקמפוס כזה, תודות לתוכנית הייחודית של לימודי הסביבה הימית וכלכלה ימית בשילוב עם לימודי הניהול. זוהי מסגרת אקדמית ראויה בעלת רמה גבוהה. אני בטוח שהשילוב בין ואוליה לבין המרכז יוכיח עצמו כמועיל לשני הצדדים, ויהווה דוגמא מצוינת לתועלות ההדדיות שבקשר בין אקדמיה לתעשיה. הגעה למקום זה הינה טבעית במיוחד עבורי בשל הקשרים הכלכליים העמוקים בין ויאוליה, משפ' עופר ואודי אנג'ל. הקמת הקמפוס החדש תואמת את האסטרטגיה של ואוליה, ומהווה עבורינו הזדמנות חשובה, בייחוד בתחומי הקשר בין אקדמיה לתעשייה, אשר עשוי להניב פירות רבים בעתיד".
פרופ' שוש ארד, נשיאת המרכז האקדמי רופין: "אנו שמחים ומברכים על שיתוף הפעולה עם חברה מובילה בתחומה כמו ואוליה וגאים על הקשר איתה. אחד ממקורות העוצמה העיקריים של האקדמיה הישראלית היא היכולת להציע השכלה גבוהה, ולייצר מחקרים וידע העונים לצרכי התעשייה והמשק. השת"פ שיוצא היום לדרך מעיד על תפיסתה של ואוליה את רופין כמרכז אקדמי איכותי אשר מסוגל לתרום לידע ולאיכות השירותים שמעניקה ואוליה מסביב לעולם. הסיכום אליו הגענו היום מציב את ואוליה והמרכז האקדמי רופין בחוד החנית של שילוב האקדמיה והתעשייה בהוראה ובמחקר היישומי, שיתוף אשר יניב פירות למשק הישראלי והעולמי. אנו מקווים כי מרכז זה יהפוך בעתיד לאבן שואבת בתחומו לאזור המזה"ת כולו".
אורי שטרקמן מנכ"ל ואוליה ישראל: "השאיפה של ואוליה ישראל, היא לספק ללקוחותיה בארץ את רמת השירות הגבוהה ביותר, לצורך זה, אנו זקוקים לכוח האדם המקצועי ביותר. החברה מתכוונת להגדיל השקעותיה בישראל בצורה משמעותית בשנים הקרובות, וכנגזרת מכך, יידרש גם הגדלת מספר העובדים מ-1700 לכ-6000 עד שנת 2013. הקמפוס בישראל ישמש להכשרת אותו כוח אדם, על מנת להציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות אירופה המתקדמות בתחום שירותים סביבתיים".
המרכז האקדמי רופין מפעיל זה עשור ביה"ס גבוה למדעי הים והסביבה, היחידי מסוגו בארץ. מטרת בית הספר להכשיר בוגרים אשר ישתלבו במשק הימי ובמחקר בתחום מדעי הים והסביבה בנושאי הובלה ימית, ביוטכנולוגיה, חקלאות ימית וטכנולוגית סביבה (קלינטק). המרכז נמצא בשלבים מתקדמים של הקמת מבנה חדש לקמפוס, מתקדם וייחודי בתכנונו הסביבתי, המוקדש לנושאי מדעי הים והסביבה. השת"פ עם ואוליה יתבטא במימון הקמת הקמפוס אשר יוקדש ללימודים ומחקר מדעי בתחומי הים והסביבה. במסגרתו של הקמפוס יוקם ביה"ס של חברת ואוליה אשר יכלול מסלולים אקדמיים למהנדסי איכה"ס ומים והסמכות למגוון המקצועות הסביבתיים השונים.
הביקור ברופין חתם את ביקורו של הנרי פרוגליו בישראל, במהלכו נפגש עם נשיא המדינה שמעון פרס, עם ראש הממשלה אהוד אולמרט, ועם בכירי המשק הישראלי.

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
