ואוליה תממן מרכז ללימודים "ירוקים" במכללת רופין

מס' 1 בענקית התעשייה והתשתיות הצרפתית, הנרי פרוגליו, מסר בביקור בישראל, כי הבחירה נובעת מהקשר של משפחת עופר ואודי אנג'ל למכללה
שי פאוזנר |

הנרי פרוגליו , יו"ר מנכ"ל חברת ואוליה העולמית, המעסיקה כ-330 אלף עובדים ב-105 מדינות ומגלגלת מחזור עסקי של כ-29 מליארד אירו בשנה, ביקר במרכז האקדמי רופין והכריז על הקמת קמפוס ימי בעל קונספט חדשני, בשטח ביה"ס למדעי הים של המרכז האקדמי רופין במכמורת.

נזכיר, כי לאחרונה דיווחה ענקית התעשייה והתשתיות הצרפתית, כי היא מתכוונת להקים בישראל תחנות כוח ומזבלות ולהתמודד במכרזים להפרטת קווי מים ובהקמת רכבות קלות בהיקף השקעה כולל של כמיליארד דולר.

פרוגליו אמר בביקור, כי הבחירה ברופין היתה טבעית ביותר בייחוד על רקע הקשרים הכלכליים העמוקים בין ואוליה למשפחת עופר ואודי אנג'ל, אשר עומד בראש חבר הנאמנים של רופין. עוד הוסיף פרוגליו כי התרשם מהתכנון הסביבתי- אקולוגי של מבנה הקמפוס החדש, ומהאפשרות להפוך מחקרים אקדמיים ליישומיים בתחום התעשייה, שילוב אשר יכול לייצר תרומה הדדית לשני הצדדים- רופין וואוליה.

הנרי פרוגליו, מנכ"ל ואוליה העולמית: "שני מנועי הצמיחה המרכזיים כיום להצלחת ואוליה העולמית הם טכנולוגיה וכוח אדם. מחד, מגוון הטכנולוגיות הרבות המתפתחות מדי יום בתחומי: מים, פסולת, מוביליות ואנרגיה מתחדשת, ילכו ויתפסו חלק מרכזי מצמיחת העסקים שלנו. מאידך, נזדקק לעוד משאבי כוח אדם מקצועי ומיומן, העומד בבסיס ההצלחה של ואוליה, לפיכך גם המחוייבות שלנו לצייד את אותם עובדים בהכשרה מלאה ובכבוד למקצוע, זהו ערך מרכזי בחברה. אנו מפעילים שבעה קמפוסים במדינות שונות, בהם מוכשרים עובדים למקצועות הסביבתיים השונים, על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר שוואוליה נוהגת לעבוד לפיהם".

הוא הוסיף, "אין ספק, כי בישראל - המרכז האקדמי רופין הוא המתאים ביותר לשמש מסגרת אקדמית לקמפוס כזה, תודות לתוכנית הייחודית של לימודי הסביבה הימית וכלכלה ימית בשילוב עם לימודי הניהול. זוהי מסגרת אקדמית ראויה בעלת רמה גבוהה. אני בטוח שהשילוב בין ואוליה לבין המרכז יוכיח עצמו כמועיל לשני הצדדים, ויהווה דוגמא מצוינת לתועלות ההדדיות שבקשר בין אקדמיה לתעשיה. הגעה למקום זה הינה טבעית במיוחד עבורי בשל הקשרים הכלכליים העמוקים בין ויאוליה, משפ' עופר ואודי אנג'ל. הקמת הקמפוס החדש תואמת את האסטרטגיה של ואוליה, ומהווה עבורינו הזדמנות חשובה, בייחוד בתחומי הקשר בין אקדמיה לתעשייה, אשר עשוי להניב פירות רבים בעתיד".

פרופ' שוש ארד, נשיאת המרכז האקדמי רופין: "אנו שמחים ומברכים על שיתוף הפעולה עם חברה מובילה בתחומה כמו ואוליה וגאים על הקשר איתה. אחד ממקורות העוצמה העיקריים של האקדמיה הישראלית היא היכולת להציע השכלה גבוהה, ולייצר מחקרים וידע העונים לצרכי התעשייה והמשק. השת"פ שיוצא היום לדרך מעיד על תפיסתה של ואוליה את רופין כמרכז אקדמי איכותי אשר מסוגל לתרום לידע ולאיכות השירותים שמעניקה ואוליה מסביב לעולם. הסיכום אליו הגענו היום מציב את ואוליה והמרכז האקדמי רופין בחוד החנית של שילוב האקדמיה והתעשייה בהוראה ובמחקר היישומי, שיתוף אשר יניב פירות למשק הישראלי והעולמי. אנו מקווים כי מרכז זה יהפוך בעתיד לאבן שואבת בתחומו לאזור המזה"ת כולו".

אורי שטרקמן מנכ"ל ואוליה ישראל: "השאיפה של ואוליה ישראל, היא לספק ללקוחותיה בארץ את רמת השירות הגבוהה ביותר, לצורך זה, אנו זקוקים לכוח האדם המקצועי ביותר. החברה מתכוונת להגדיל השקעותיה בישראל בצורה משמעותית בשנים הקרובות, וכנגזרת מכך, יידרש גם הגדלת מספר העובדים מ-1700 לכ-6000 עד שנת 2013. הקמפוס בישראל ישמש להכשרת אותו כוח אדם, על מנת להציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות אירופה המתקדמות בתחום שירותים סביבתיים".

המרכז האקדמי רופין מפעיל זה עשור ביה"ס גבוה למדעי הים והסביבה, היחידי מסוגו בארץ. מטרת בית הספר להכשיר בוגרים אשר ישתלבו במשק הימי ובמחקר בתחום מדעי הים והסביבה בנושאי הובלה ימית, ביוטכנולוגיה, חקלאות ימית וטכנולוגית סביבה (קלינטק). המרכז נמצא בשלבים מתקדמים של הקמת מבנה חדש לקמפוס, מתקדם וייחודי בתכנונו הסביבתי, המוקדש לנושאי מדעי הים והסביבה. השת"פ עם ואוליה יתבטא במימון הקמת הקמפוס אשר יוקדש ללימודים ומחקר מדעי בתחומי הים והסביבה. במסגרתו של הקמפוס יוקם ביה"ס של חברת ואוליה אשר יכלול מסלולים אקדמיים למהנדסי איכה"ס ומים והסמכות למגוון המקצועות הסביבתיים השונים.

הביקור ברופין חתם את ביקורו של הנרי פרוגליו בישראל, במהלכו נפגש עם נשיא המדינה שמעון פרס, עם ראש הממשלה אהוד אולמרט, ועם בכירי המשק הישראלי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.