ואוליה תממן מרכז ללימודים "ירוקים" במכללת רופין

מס' 1 בענקית התעשייה והתשתיות הצרפתית, הנרי פרוגליו, מסר בביקור בישראל, כי הבחירה נובעת מהקשר של משפחת עופר ואודי אנג'ל למכללה
שי פאוזנר |

הנרי פרוגליו , יו"ר מנכ"ל חברת ואוליה העולמית, המעסיקה כ-330 אלף עובדים ב-105 מדינות ומגלגלת מחזור עסקי של כ-29 מליארד אירו בשנה, ביקר במרכז האקדמי רופין והכריז על הקמת קמפוס ימי בעל קונספט חדשני, בשטח ביה"ס למדעי הים של המרכז האקדמי רופין במכמורת.

נזכיר, כי לאחרונה דיווחה ענקית התעשייה והתשתיות הצרפתית, כי היא מתכוונת להקים בישראל תחנות כוח ומזבלות ולהתמודד במכרזים להפרטת קווי מים ובהקמת רכבות קלות בהיקף השקעה כולל של כמיליארד דולר.

פרוגליו אמר בביקור, כי הבחירה ברופין היתה טבעית ביותר בייחוד על רקע הקשרים הכלכליים העמוקים בין ואוליה למשפחת עופר ואודי אנג'ל, אשר עומד בראש חבר הנאמנים של רופין. עוד הוסיף פרוגליו כי התרשם מהתכנון הסביבתי- אקולוגי של מבנה הקמפוס החדש, ומהאפשרות להפוך מחקרים אקדמיים ליישומיים בתחום התעשייה, שילוב אשר יכול לייצר תרומה הדדית לשני הצדדים- רופין וואוליה.

הנרי פרוגליו, מנכ"ל ואוליה העולמית: "שני מנועי הצמיחה המרכזיים כיום להצלחת ואוליה העולמית הם טכנולוגיה וכוח אדם. מחד, מגוון הטכנולוגיות הרבות המתפתחות מדי יום בתחומי: מים, פסולת, מוביליות ואנרגיה מתחדשת, ילכו ויתפסו חלק מרכזי מצמיחת העסקים שלנו. מאידך, נזדקק לעוד משאבי כוח אדם מקצועי ומיומן, העומד בבסיס ההצלחה של ואוליה, לפיכך גם המחוייבות שלנו לצייד את אותם עובדים בהכשרה מלאה ובכבוד למקצוע, זהו ערך מרכזי בחברה. אנו מפעילים שבעה קמפוסים במדינות שונות, בהם מוכשרים עובדים למקצועות הסביבתיים השונים, על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר שוואוליה נוהגת לעבוד לפיהם".

הוא הוסיף, "אין ספק, כי בישראל - המרכז האקדמי רופין הוא המתאים ביותר לשמש מסגרת אקדמית לקמפוס כזה, תודות לתוכנית הייחודית של לימודי הסביבה הימית וכלכלה ימית בשילוב עם לימודי הניהול. זוהי מסגרת אקדמית ראויה בעלת רמה גבוהה. אני בטוח שהשילוב בין ואוליה לבין המרכז יוכיח עצמו כמועיל לשני הצדדים, ויהווה דוגמא מצוינת לתועלות ההדדיות שבקשר בין אקדמיה לתעשיה. הגעה למקום זה הינה טבעית במיוחד עבורי בשל הקשרים הכלכליים העמוקים בין ויאוליה, משפ' עופר ואודי אנג'ל. הקמת הקמפוס החדש תואמת את האסטרטגיה של ואוליה, ומהווה עבורינו הזדמנות חשובה, בייחוד בתחומי הקשר בין אקדמיה לתעשייה, אשר עשוי להניב פירות רבים בעתיד".

פרופ' שוש ארד, נשיאת המרכז האקדמי רופין: "אנו שמחים ומברכים על שיתוף הפעולה עם חברה מובילה בתחומה כמו ואוליה וגאים על הקשר איתה. אחד ממקורות העוצמה העיקריים של האקדמיה הישראלית היא היכולת להציע השכלה גבוהה, ולייצר מחקרים וידע העונים לצרכי התעשייה והמשק. השת"פ שיוצא היום לדרך מעיד על תפיסתה של ואוליה את רופין כמרכז אקדמי איכותי אשר מסוגל לתרום לידע ולאיכות השירותים שמעניקה ואוליה מסביב לעולם. הסיכום אליו הגענו היום מציב את ואוליה והמרכז האקדמי רופין בחוד החנית של שילוב האקדמיה והתעשייה בהוראה ובמחקר היישומי, שיתוף אשר יניב פירות למשק הישראלי והעולמי. אנו מקווים כי מרכז זה יהפוך בעתיד לאבן שואבת בתחומו לאזור המזה"ת כולו".

אורי שטרקמן מנכ"ל ואוליה ישראל: "השאיפה של ואוליה ישראל, היא לספק ללקוחותיה בארץ את רמת השירות הגבוהה ביותר, לצורך זה, אנו זקוקים לכוח האדם המקצועי ביותר. החברה מתכוונת להגדיל השקעותיה בישראל בצורה משמעותית בשנים הקרובות, וכנגזרת מכך, יידרש גם הגדלת מספר העובדים מ-1700 לכ-6000 עד שנת 2013. הקמפוס בישראל ישמש להכשרת אותו כוח אדם, על מנת להציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות אירופה המתקדמות בתחום שירותים סביבתיים".

המרכז האקדמי רופין מפעיל זה עשור ביה"ס גבוה למדעי הים והסביבה, היחידי מסוגו בארץ. מטרת בית הספר להכשיר בוגרים אשר ישתלבו במשק הימי ובמחקר בתחום מדעי הים והסביבה בנושאי הובלה ימית, ביוטכנולוגיה, חקלאות ימית וטכנולוגית סביבה (קלינטק). המרכז נמצא בשלבים מתקדמים של הקמת מבנה חדש לקמפוס, מתקדם וייחודי בתכנונו הסביבתי, המוקדש לנושאי מדעי הים והסביבה. השת"פ עם ואוליה יתבטא במימון הקמת הקמפוס אשר יוקדש ללימודים ומחקר מדעי בתחומי הים והסביבה. במסגרתו של הקמפוס יוקם ביה"ס של חברת ואוליה אשר יכלול מסלולים אקדמיים למהנדסי איכה"ס ומים והסמכות למגוון המקצועות הסביבתיים השונים.

הביקור ברופין חתם את ביקורו של הנרי פרוגליו בישראל, במהלכו נפגש עם נשיא המדינה שמעון פרס, עם ראש הממשלה אהוד אולמרט, ועם בכירי המשק הישראלי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

כיתה
צילום: ללא

שכר המורים הצעירים זינק ב-28% אבל זה המחיר שהם צריכים לשלם

לקראת פתיחת שנת הלימודים דו"ח הממונה על השכר חושף עלייה של 28% בשכר המורים הצעירים בשנתיים האחרונות, שיפור בשכר הממוצע וגם צמצום פערים בין המורים הוותיקים לחדשים אבל הבעיות עדיין כאן: אין מספיק מורים, כמות שעות מילוי המקום קפצו בכ-29% והתשלום עבורן ב-65% - תמונת מצב

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לימודים בית ספר

שנת הלימודים תשפ״ו בפתח וזו הזדמנות לבחון האם מערכת החינוך פותחת אותה מוכנה. הדו"ח של הממונה על השכר במשרד האוצר, שמתפרסם הבוקר, נותן לנו - ובעיקר למקבלי ההחלטות תמונת מצב על הוצאות השכר במערכת החינוך הממשלתית לשנות הלימודים תשפ"ג ותשפ"ד מגני הילדים ועד חטיבות הביניים. הדו"ח מתבסס על נתונים של כ-150 אלף עובדי הוראה, שהם מהווים כמעט חמישית מהמגזר הציבורי.

מהנתונים עולה תמונה מעורבת: מצד אחד, נרשמת עלייה משמעותית בשכר המורים, במיוחד מאז הסכם השכר שנחתם ב-2022. השכר הממוצע למשרה מלאה עלה ב-16% והשכר החציוני ב-18%, כאשר נכון לשנת תשפ"ד השכר הממוצע עומד על 16,622 שקל, והחציוני על 15,135 שקל. במונחים השוואתיים, שכר המורים בישראל ביחס לשכר הממוצע במשק דומה לממוצע מדינות ה-OECD.

אחת מהמטרות של ההסכם הייתה לשפר את תנאי ההתחלה של מורים חדשים ובאמת במובן הזה, אכן נרשמה עלייה של 28% בשכר המורים הצעירים תוך שנתיים בלבד. עם זאת, הפערים בינם לבין המורים הוותיקים עדיין גבוהים: ב-2023 עמד היחס בין שכר מורים מתחילים לוותיקים על 45%, שיפור קל לעומת 41% בשנת 2020, זה שיפור אבל עדיין השכר נמוך משמעותית מהממוצע ב-OECD, שם היחס הוא 61%.

יותר מורים ופחות תלמידים בכל כיתה

הדו"ח מצביע גם על תהליכים מבניים עמוקים יותר. מספר המשרות במערכת גדל בעשור האחרון ב-31%, בעוד שמספר התלמידים עלה בשיעור מתון יותר של כ-14.8% בלבד. המשמעות: ירידה ביחס תלמידים למורים, שהגיע בתשפ"ד ל-11 תלמידים בלבד לכל משרת הוראה, יחס נמוך במונחים בינלאומיים.

במקביל, חלקם של עובדי ההוראה בכלל כוח העבודה בישראל עלה מ-5.48% ל-6.46% בעשור – נתון שממקם את ישראל במקום השני בקרב מדינות ה-OECD, ומרמז על גידול בהשקעה בכוח ההוראה. אך על אף הרושם של עודף במשרות, הדו"ח מציין כי התמונה בפועל מורכבת יותר: רבים מהמורים החדשים משתלבים בתחילה במשרות חלקיות בלבד - 65% בשנה הראשונה ו-77% בשנה השנייה ורק לאחר תקופה ארוכה מגיעים להיקף משרה מלאה. נתון זה מעיד על תהליך השתלבות איטי ולא תמיד יציב במערכת.