ואוליה תממן מרכז ללימודים "ירוקים" במכללת רופין

מס' 1 בענקית התעשייה והתשתיות הצרפתית, הנרי פרוגליו, מסר בביקור בישראל, כי הבחירה נובעת מהקשר של משפחת עופר ואודי אנג'ל למכללה
שי פאוזנר |

הנרי פרוגליו , יו"ר מנכ"ל חברת ואוליה העולמית, המעסיקה כ-330 אלף עובדים ב-105 מדינות ומגלגלת מחזור עסקי של כ-29 מליארד אירו בשנה, ביקר במרכז האקדמי רופין והכריז על הקמת קמפוס ימי בעל קונספט חדשני, בשטח ביה"ס למדעי הים של המרכז האקדמי רופין במכמורת.

נזכיר, כי לאחרונה דיווחה ענקית התעשייה והתשתיות הצרפתית, כי היא מתכוונת להקים בישראל תחנות כוח ומזבלות ולהתמודד במכרזים להפרטת קווי מים ובהקמת רכבות קלות בהיקף השקעה כולל של כמיליארד דולר.

פרוגליו אמר בביקור, כי הבחירה ברופין היתה טבעית ביותר בייחוד על רקע הקשרים הכלכליים העמוקים בין ואוליה למשפחת עופר ואודי אנג'ל, אשר עומד בראש חבר הנאמנים של רופין. עוד הוסיף פרוגליו כי התרשם מהתכנון הסביבתי- אקולוגי של מבנה הקמפוס החדש, ומהאפשרות להפוך מחקרים אקדמיים ליישומיים בתחום התעשייה, שילוב אשר יכול לייצר תרומה הדדית לשני הצדדים- רופין וואוליה.

הנרי פרוגליו, מנכ"ל ואוליה העולמית: "שני מנועי הצמיחה המרכזיים כיום להצלחת ואוליה העולמית הם טכנולוגיה וכוח אדם. מחד, מגוון הטכנולוגיות הרבות המתפתחות מדי יום בתחומי: מים, פסולת, מוביליות ואנרגיה מתחדשת, ילכו ויתפסו חלק מרכזי מצמיחת העסקים שלנו. מאידך, נזדקק לעוד משאבי כוח אדם מקצועי ומיומן, העומד בבסיס ההצלחה של ואוליה, לפיכך גם המחוייבות שלנו לצייד את אותם עובדים בהכשרה מלאה ובכבוד למקצוע, זהו ערך מרכזי בחברה. אנו מפעילים שבעה קמפוסים במדינות שונות, בהם מוכשרים עובדים למקצועות הסביבתיים השונים, על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר שוואוליה נוהגת לעבוד לפיהם".

הוא הוסיף, "אין ספק, כי בישראל - המרכז האקדמי רופין הוא המתאים ביותר לשמש מסגרת אקדמית לקמפוס כזה, תודות לתוכנית הייחודית של לימודי הסביבה הימית וכלכלה ימית בשילוב עם לימודי הניהול. זוהי מסגרת אקדמית ראויה בעלת רמה גבוהה. אני בטוח שהשילוב בין ואוליה לבין המרכז יוכיח עצמו כמועיל לשני הצדדים, ויהווה דוגמא מצוינת לתועלות ההדדיות שבקשר בין אקדמיה לתעשיה. הגעה למקום זה הינה טבעית במיוחד עבורי בשל הקשרים הכלכליים העמוקים בין ויאוליה, משפ' עופר ואודי אנג'ל. הקמת הקמפוס החדש תואמת את האסטרטגיה של ואוליה, ומהווה עבורינו הזדמנות חשובה, בייחוד בתחומי הקשר בין אקדמיה לתעשייה, אשר עשוי להניב פירות רבים בעתיד".

פרופ' שוש ארד, נשיאת המרכז האקדמי רופין: "אנו שמחים ומברכים על שיתוף הפעולה עם חברה מובילה בתחומה כמו ואוליה וגאים על הקשר איתה. אחד ממקורות העוצמה העיקריים של האקדמיה הישראלית היא היכולת להציע השכלה גבוהה, ולייצר מחקרים וידע העונים לצרכי התעשייה והמשק. השת"פ שיוצא היום לדרך מעיד על תפיסתה של ואוליה את רופין כמרכז אקדמי איכותי אשר מסוגל לתרום לידע ולאיכות השירותים שמעניקה ואוליה מסביב לעולם. הסיכום אליו הגענו היום מציב את ואוליה והמרכז האקדמי רופין בחוד החנית של שילוב האקדמיה והתעשייה בהוראה ובמחקר היישומי, שיתוף אשר יניב פירות למשק הישראלי והעולמי. אנו מקווים כי מרכז זה יהפוך בעתיד לאבן שואבת בתחומו לאזור המזה"ת כולו".

אורי שטרקמן מנכ"ל ואוליה ישראל: "השאיפה של ואוליה ישראל, היא לספק ללקוחותיה בארץ את רמת השירות הגבוהה ביותר, לצורך זה, אנו זקוקים לכוח האדם המקצועי ביותר. החברה מתכוונת להגדיל השקעותיה בישראל בצורה משמעותית בשנים הקרובות, וכנגזרת מכך, יידרש גם הגדלת מספר העובדים מ-1700 לכ-6000 עד שנת 2013. הקמפוס בישראל ישמש להכשרת אותו כוח אדם, על מנת להציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות אירופה המתקדמות בתחום שירותים סביבתיים".

המרכז האקדמי רופין מפעיל זה עשור ביה"ס גבוה למדעי הים והסביבה, היחידי מסוגו בארץ. מטרת בית הספר להכשיר בוגרים אשר ישתלבו במשק הימי ובמחקר בתחום מדעי הים והסביבה בנושאי הובלה ימית, ביוטכנולוגיה, חקלאות ימית וטכנולוגית סביבה (קלינטק). המרכז נמצא בשלבים מתקדמים של הקמת מבנה חדש לקמפוס, מתקדם וייחודי בתכנונו הסביבתי, המוקדש לנושאי מדעי הים והסביבה. השת"פ עם ואוליה יתבטא במימון הקמת הקמפוס אשר יוקדש ללימודים ומחקר מדעי בתחומי הים והסביבה. במסגרתו של הקמפוס יוקם ביה"ס של חברת ואוליה אשר יכלול מסלולים אקדמיים למהנדסי איכה"ס ומים והסמכות למגוון המקצועות הסביבתיים השונים.

הביקור ברופין חתם את ביקורו של הנרי פרוגליו בישראל, במהלכו נפגש עם נשיא המדינה שמעון פרס, עם ראש הממשלה אהוד אולמרט, ועם בכירי המשק הישראלי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".