ואוליה תממן מרכז ללימודים "ירוקים" במכללת רופין
הנרי פרוגליו , יו"ר מנכ"ל חברת ואוליה העולמית, המעסיקה כ-330 אלף עובדים ב-105 מדינות ומגלגלת מחזור עסקי של כ-29 מליארד אירו בשנה, ביקר במרכז האקדמי רופין והכריז על הקמת קמפוס ימי בעל קונספט חדשני, בשטח ביה"ס למדעי הים של המרכז האקדמי רופין במכמורת.
נזכיר, כי לאחרונה דיווחה ענקית התעשייה והתשתיות הצרפתית, כי היא מתכוונת להקים בישראל תחנות כוח ומזבלות ולהתמודד במכרזים להפרטת קווי מים ובהקמת רכבות קלות בהיקף השקעה כולל של כמיליארד דולר.
פרוגליו אמר בביקור, כי הבחירה ברופין היתה טבעית ביותר בייחוד על רקע הקשרים הכלכליים העמוקים בין ואוליה למשפחת עופר ואודי אנג'ל, אשר עומד בראש חבר הנאמנים של רופין. עוד הוסיף פרוגליו כי התרשם מהתכנון הסביבתי- אקולוגי של מבנה הקמפוס החדש, ומהאפשרות להפוך מחקרים אקדמיים ליישומיים בתחום התעשייה, שילוב אשר יכול לייצר תרומה הדדית לשני הצדדים- רופין וואוליה.
הנרי פרוגליו, מנכ"ל ואוליה העולמית: "שני מנועי הצמיחה המרכזיים כיום להצלחת ואוליה העולמית הם טכנולוגיה וכוח אדם. מחד, מגוון הטכנולוגיות הרבות המתפתחות מדי יום בתחומי: מים, פסולת, מוביליות ואנרגיה מתחדשת, ילכו ויתפסו חלק מרכזי מצמיחת העסקים שלנו. מאידך, נזדקק לעוד משאבי כוח אדם מקצועי ומיומן, העומד בבסיס ההצלחה של ואוליה, לפיכך גם המחוייבות שלנו לצייד את אותם עובדים בהכשרה מלאה ובכבוד למקצוע, זהו ערך מרכזי בחברה. אנו מפעילים שבעה קמפוסים במדינות שונות, בהם מוכשרים עובדים למקצועות הסביבתיים השונים, על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר שוואוליה נוהגת לעבוד לפיהם".
הוא הוסיף, "אין ספק, כי בישראל - המרכז האקדמי רופין הוא המתאים ביותר לשמש מסגרת אקדמית לקמפוס כזה, תודות לתוכנית הייחודית של לימודי הסביבה הימית וכלכלה ימית בשילוב עם לימודי הניהול. זוהי מסגרת אקדמית ראויה בעלת רמה גבוהה. אני בטוח שהשילוב בין ואוליה לבין המרכז יוכיח עצמו כמועיל לשני הצדדים, ויהווה דוגמא מצוינת לתועלות ההדדיות שבקשר בין אקדמיה לתעשיה. הגעה למקום זה הינה טבעית במיוחד עבורי בשל הקשרים הכלכליים העמוקים בין ויאוליה, משפ' עופר ואודי אנג'ל. הקמת הקמפוס החדש תואמת את האסטרטגיה של ואוליה, ומהווה עבורינו הזדמנות חשובה, בייחוד בתחומי הקשר בין אקדמיה לתעשייה, אשר עשוי להניב פירות רבים בעתיד".
פרופ' שוש ארד, נשיאת המרכז האקדמי רופין: "אנו שמחים ומברכים על שיתוף הפעולה עם חברה מובילה בתחומה כמו ואוליה וגאים על הקשר איתה. אחד ממקורות העוצמה העיקריים של האקדמיה הישראלית היא היכולת להציע השכלה גבוהה, ולייצר מחקרים וידע העונים לצרכי התעשייה והמשק. השת"פ שיוצא היום לדרך מעיד על תפיסתה של ואוליה את רופין כמרכז אקדמי איכותי אשר מסוגל לתרום לידע ולאיכות השירותים שמעניקה ואוליה מסביב לעולם. הסיכום אליו הגענו היום מציב את ואוליה והמרכז האקדמי רופין בחוד החנית של שילוב האקדמיה והתעשייה בהוראה ובמחקר היישומי, שיתוף אשר יניב פירות למשק הישראלי והעולמי. אנו מקווים כי מרכז זה יהפוך בעתיד לאבן שואבת בתחומו לאזור המזה"ת כולו".
אורי שטרקמן מנכ"ל ואוליה ישראל: "השאיפה של ואוליה ישראל, היא לספק ללקוחותיה בארץ את רמת השירות הגבוהה ביותר, לצורך זה, אנו זקוקים לכוח האדם המקצועי ביותר. החברה מתכוונת להגדיל השקעותיה בישראל בצורה משמעותית בשנים הקרובות, וכנגזרת מכך, יידרש גם הגדלת מספר העובדים מ-1700 לכ-6000 עד שנת 2013. הקמפוס בישראל ישמש להכשרת אותו כוח אדם, על מנת להציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות אירופה המתקדמות בתחום שירותים סביבתיים".
המרכז האקדמי רופין מפעיל זה עשור ביה"ס גבוה למדעי הים והסביבה, היחידי מסוגו בארץ. מטרת בית הספר להכשיר בוגרים אשר ישתלבו במשק הימי ובמחקר בתחום מדעי הים והסביבה בנושאי הובלה ימית, ביוטכנולוגיה, חקלאות ימית וטכנולוגית סביבה (קלינטק). המרכז נמצא בשלבים מתקדמים של הקמת מבנה חדש לקמפוס, מתקדם וייחודי בתכנונו הסביבתי, המוקדש לנושאי מדעי הים והסביבה. השת"פ עם ואוליה יתבטא במימון הקמת הקמפוס אשר יוקדש ללימודים ומחקר מדעי בתחומי הים והסביבה. במסגרתו של הקמפוס יוקם ביה"ס של חברת ואוליה אשר יכלול מסלולים אקדמיים למהנדסי איכה"ס ומים והסמכות למגוון המקצועות הסביבתיים השונים.
הביקור ברופין חתם את ביקורו של הנרי פרוגליו בישראל, במהלכו נפגש עם נשיא המדינה שמעון פרס, עם ראש הממשלה אהוד אולמרט, ועם בכירי המשק הישראלי.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
