ניתוח טכני: מצב השוק - רחוק מלהיות מזהיר

השוק נעדר עוצמה ממשית ועלול להיות תנודתי ומתעתע
אייל גורביץ |

יש לעשות הבחנה ברורה בין התנהלות השוק בטווח הבינוני והארוך, שם הדינמיקה משביעת רצון ועומדת במרבית הקריטריונים הטכניים. המגמה הראשית עודנה בעלייה וכמוה גם המגמה המשנית. מתוך כך אפשר להבין שכל ירידה, גדולה כקטנה, תתברר כירידה לצורך עלייה. אלא שאי אפשר לפטור את המשקיע בניתוח הטווחים הארוכים והבינוניים החשובים באמת. בסופו של דבר, אנו חיים את היום יום ובלי הסנפה תלת יומית של מצב שוק המניות, יהיה לנו קשה להמשיך ולקיים חיים שגרתיים, מלאי אדרנלין וטלטלות בין תקווה ליאוש.

מהלך השבוע האחרון היה מעניין. בתחילתו, כפי שהערכתי, צלל מדד המעו"ף אל מתחת לרמת השפל 924 הנקודות. לאחר מכן נבלם בתמיכה המצויה ברמת 917 והחל לזנק מעלה, אך כשל בשבירתה של רמת 950 הנקודות. מי שמביט אך ורק על השינויים בשערי הסגירה התרשם עמוקות מזינוק יומי של יותר מ-1.5%. אך לכל גל העליות החל מרמת 917 הנקודות, לא התלוו מחזורי מסחר גבוהים. הללו נותרו קטנים.

את טבע סיקרתי לאחרונה באמצע דצמבר. אחרי לא מעט סקירות פסימיות שהוכיחו את עצמן, הערכתי שרמת 130 שקלים למניה משמשת כרמת תמיכה משמעותית וכי קיים סיכוי גבוה להתאוששות. רמת 130 שקלים לא נשברה עד כה והסימנים רק הולכים ומתחזקים. אני מניח שנראה את טבע מנסה לעלות בתקופה הקרובה כאשר יש לשים לב למחזורי המסחר. אנחנו נעקוב אחריה ונדווח.

הנחת העבודה

מדד המעו"ף נטול אנרגיה וחיוניות בטווח הקצר. הדבר היחידי שעומד לזכותו בטווח זמן זה הוא המגמות הארוכות יותר שדוחפות אותו מעלה. לשבוע הנוכחי גורסת הנחת העבודה שמדד המעו"ף כלוא בין 950 – 917 הנקודות. שבירה של אחת מהרמות הללו, (רצוי תוך מחזור גבוה) תיקבע את הכיוון לטווח של הימים הקרובים.

מדדי המומנטום

מגמת עלייה אינה רק עניין של מדד עולה מיום ליום אלא שורה נוספת של קריטריונים שמטרתם לשמש כרשת ביטחון ולדווח למשקיע על רמת הסיכון הקיימת. כלומר, בחינתה של מספר קריטריונים בו זמנית, תוכל לספר למשקיע לאן בדיוק הוא נכנס ואיך בדיוק יצא מההרפתקה. הרעיון אינו רק האם השוק יעלה או ירד אלא באיזו רמת סיכון. וכאן נכנסים לתמונה מדדי המומנטום :

אם נביט על שני מדדי עוצמה כגון "מדד העוצמה היחסית" ו"מדד החפיפה סטייה", נוכל לראות כיצד הם מאותתים בעקביות, גם לפני וגם אחרי ניסיון העליות של השבוע שחלף על ירידה בעוצמת השוק. למעשה, מדווחים על מצב בו מגמת העלייה אינה מצויה עוד בשלבים בהם היא מאיצה וצוברת עוצמה אלא בשלבים בהם היא מאיטה לקראת עצירה. גם בחינה של מדד נוסף הקרוי "מדד התנועה הכיוונית", מעידה על ירידה במידת המגמתיות של השוק.

כלומר, השוק, לפחות בטווח הקצר, מציע למשקיעים רמת סיכון גבוהה מזו הרצויה.

רמות תמיכה והתנגדות

1. רמת התנגדות ראשונה ברמת 950 הנקודות. שבירתה מעלה תוך מחזור מסחר גבוה תסמן את הכיוון לטווח הקרוב.

2. רמת תמיכה ראשונה ואינדיקטיבית ברמת 917 הנקודות. שבירתה מטה, תעלה הסבירות להמשך ההתדרדרות. מתחת לרמה זו קיימת תמיכה ברמת 880 הנקודות לערך.

סיכום

התנהלות השוק בטווח הקרוב אינה משביעת רצון. הוא מתנשם בכבדות ודומה שהאוויר בפסגות אליו הגיע לאחרונה דליל. הדבר מעיד שיהיה למשקיע קשה יותר לבצע עסקאות רווחיות וכי יזדקק בתקופה הקרובה מעט יותר לעזרתה של אלילת המזל.

מאת: אייל גורביץ'

* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

* הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.