מנכ"ל גוגל ישראל: נהיה גדולים בתחום הטלוויזיה ברשת

מאיר ברנד בראיון מצולם על מדיה ומסחר באינטרנט: מצפה כי הטשטוש בין הטלוויזיה לאינטרנט יקרה בקרוב, מבטיח: "גוגל תחזק את הקשר עם הגולשים בייצור תכנים", וצופה קפיצת דרך בהיקף הרכישות און ליין בתחום התיירות
אפרת אדיר |

בעקבות עסקת יו-טיוב וגוגל העולמית, ועל רקע כנס תיירות באינטרנט שוחחנו השבוע עם מנכ"ל גוגל ישראל, מאיר ברנד על הצפי שלו לעומד לקרות בתחום המדיה ברשת, על שוק הe-Commerce הישראלי, תחום המסחר בתיירות ברשת ועוד. ש: גוגל רכשה לאחרונה את יו-טיוב ב-1.6 מיליארד דולר, כיצד מתכוונת לפעול גוגל ישראל בתחום שיתוף התכנים עם הגולשים? "אין ספק שכל התחום בו גולשים מייצרים תכנים הוא מגמה הולכת וגדלה בעולם, גם בישראל. תחום הטלוויזיה באינטרנט יגדל ויתפוס נתח גדול יותר בעוגת הפרסום. הכוונות שלנו בכל העולם להיות מאד מאד גדולים גם בתחום הזה". ש: בפסטיבל ראש פינה לטלוויזיה שהתקיים בשבוע שעבר סר נציג בכיר של מיקרוסופט העולמית, כי החברה של ביל גייטס מעריכה שבעתיד הנראה לעין, כ-5% מהפעילות בתחום הטלוויזיה בעולם וגם בישראל יוקצה לשידורי אינטרנט. מה אתה חושב על כך? "גם זאת מגמה הולכת וגדלה. באופן כללי, אני מאמין, שבעתיד נראה הקרוב טשטוש בין מה שאנחנו קוראים לו היום 'טלוויזיה' ומה שאנחנו קוראים לו היום 'אינטרנט'. תכנים טלוויזיוניים יופיעו באינטרנט ולהיפך, כי בעולם ה-IPTV יהיה מיזוג תכנים דיגיטאלי". ש: מי ירוויח יותר מ"טישטוש הגבולות" הזה - אנשי הטלוויזיה או אנשי האינטרנט? "ירוויח כל מי שישכיל להבין את המגמה המתפתחת ולנצל אותה". מעל ל-80% מהגולשים בישראל מחפשים מידע תיירותי הפגישה עם ברנד נערכה השבוע בכנס: "התיירות באינטרנט - לאן?" בתל-אביב, בו דנו בכירים בענף על סוגיית מיקומה של תעשיית התיירות בעולם ובישראל, וכן בתחום השיווק באינטרנט ותרומתו לקידום התיירות בישראל. ברנד חושב שהגלישה און-ליין לצורך חיפוש מידע תיירותי, מסייעת כיום בעיקר לתהליך הקנייה אוף-ליין (בעולם האמיתי). כלומר, הקנייה מתבצעת דרך סוכני הנסיעות לאחר שהצרכן ערך השוואות מחירים ותנאים באינטרנט. בראיון ל-Bizportal אומר ברנד, כי צריך לזכור שבתוך פחות מעשור, האינטרנט הפכה למקור מידע מרכזי בתחומי מסחר, בידור, תקשורת ופרסום. "היום במידה רחבה יותר, המוצרים מגוונים יותר, וכל צרכן מקבל יחס לפי הצורך שלו. כך גם בתחום התיירות". לטענתו, הצרכנים היום חכמים יותר - עורכים השוואות מחירים ומוצרים באינטרנט וזוהי הזדמנות ולא איום על בעלי המלונות, בעלי סוכנויות הנסיעות ובייחוד הסוכנויות הקטנות, שהאינטרנט מהווה עבורן פלטפורמה פרסומית זולה ונגישה יותר מהטלוויזיה. ברנד מדבר על חשיבותו של מנוע החיפוש כ-PULL ADVERTISING בעולם השיווק החדש. "הכוונה לכך, שהצרכן הוא זה שמתחיל את החיפוש ואומר מה מעניין אותו, והמפרסמים נותנים לו את המסר המדויק והרלוונטי ביותר לחיפוש, כך שהצרכן אינו נשאר אדיש למידע". על גוגל ובכלל - על מנועי חיפוש בעניין המסחר ברשת הוא אומר - שתפקידם "לסייע לנאמנות הקשר בין המשתמש למפרסם וכוחו של החיפוש (SEARCH) אכן מתבטא בקנייה". על תחום התיירות ברשת הוא מרחיב, "ישנם אחוזים הולכים וגדלים של קנייה און ליין, למרות שכיום רוב הקניה מתבצעת בישראל אוף-ליין". ברנד קורא לזה ROPO - חיפוש און-ליין ותשלום בטלפון או דרך סוכנות נסיעות. הוא מצטט בעניין זה מחקרים של גוגל באירופה, לפיהם - 75% מהגולשים און-ליין מבצעים קנייה באינטרנט. "אירופה מתקדמת כשנתיים מאיתנו, אז ברור לכולנו לאן אנחנו הולכים", סבור ברנד. נשיא גוגל ישראל חושף, כי מסקר של TNS שנערך החברה בארץ בחודש אוגוסט האחרון עלה, כי 88% מהקניות ברשת מקורן בחיפוש. כי בסיס השימוש הרחב ביותר באינטרנט הוא לחיפוש מידע - כ-92%, לצרכי דואר אלקטרוני - 84%, לקומוניקציה בין אישית - 70%. עוד עלה מהנתונים, כי מעל ל-80% מהגולשים בישראל מחפשים שירותים הקשורים לתיירות, לפני חיפוש מוצרי טכנולוגיה ואלקטרוניקה. 84% משתמשים בחיפוש לצורך מידע על מוצרים ושרותים בענף התיירות ו-80% מהמחפשים מידע תיירותי, מבררים בעיקר על מלונות וטיסות. "חיפוש הוא הערוץ האפקטיבי והממוקד ביותר לפי עלות ממוצעת לליד. מפרסם יכול היום לפרסם, למדוד תוצאות, לעשות אופטימיזציה של התוצאות ולהגיע ל-ROI הגבוה ביותר", אומר ברנד. ש: מה דרוש על מנת להגיע אל קהל היעד המקוון בזמן? ברנד: "דרוש שינוי. ראשית השקעה באתרי תיירות, בדגש על עיצוב וידידותיות למשתמש. שנית, שיווק האתר בצורה נכונה כדי שלא יהווה איום, אלא הזדמנות לעסקים, בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים - שיוכלו להגיע ללקוחות חדשים ברווחיות גבוהה". שמוליק צוראל, יועץ השיווק של התאחדות המלונות בישראל, אחד הגופים האחראים על קיום הכנס השבוע טען, כי האינטרנט הכרחי לשיווק התיירות לכל יעד תיירותי בעולם. "גם אנחנו בהתאחדות זיהינו את חשיבות האינטרנט ככלי שיווקי, אולם מאוחר מדיי, אבל אנחנו מנסים לפתח את הנושא". צוראל מעריך שהגידול השנתי בהיקף השימוש באינטרנט לצרכי תיירות הוא במכפלות של מאות אחוזים. "לאתר ההתאחדות ואתרי המלונות יש מעל ל-3 מיליון כניסות בשנה. עיקר הכניסות מתבסס על חיפוש מידע תיירותי והשוואות תנאים והייחוד הוא שהפעילות של משתמשים באתר נעשית ללא כל מאמץ שיווקי לקידומו. קהל היעד העתידי לתיירות בישראל שייך כולו לדור של משתמשי האינטרנט", הוא מגלה. החסרון עליו מצביע צוראל הוא שכניסת הגולשים לאתרי המלונות וסוכנויות הנסיעות אינה מתורגמת ביחס ישיר להזמנות ולקנייה, מהסיבה שעיקר הביקוש של הגולשים מתבטא בחיפוש מידע תיירותי ולא מסחרי. לדבריו, "קיים פער גדול מאד בין מספר הגולשים בישראל למספר העסקאות הנסגרות וכאן טמונה הבעיה. בעולם, היחס בין גלישה לקניה גדול משמעותית מזה הקיים בישראל". צוראל מנמק את הבעיה בשל הרתיעה של גולשים מביצוע קניה בפועל באמצעות האינטרנט ומשימוש בכרטיסי אשראי ברשת. "הפחד מרמאויות וגניבות כסף קיים עדיין, אך אנחנו נמצאים בדרך לפתרון", אומר צוראל. בעיה נוספת אותה מעלה צוראל הוא חוסר בביקוש - חסרים אנשים הרוצים להגיע לישראל וייתכן, כי האינטרנט יכול לסייע במיתוג ישראל ובשיפור תדמיתה. "המודל העסקי הופך להיות כמו בורסה. צריך להתעדכן עם מה שמציע האינטרנט. 22% מהזמנות בתי מלון נעשות דרך האינטרנט, כי לסוכנים אין יכולת לתת מידע בנושא", אומר צוראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביביובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביב

"בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"

יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יובל שטייניץ

ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.  

 יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה. 

"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל". 

הלייזר יפעל בטווחים ארוכים

"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".

"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה". 

תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטה

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.