בנק ישראל העלה התחזית לצמיחת המשק ל-5%
בשנת 2006 תמשך הצמיחה המהירה, והתוצר המקומי הגולמי צפוי לגדול בשיעור של 5%. שיעור צמיחה איטי יותר, 4% צפוי לשנת 2007, כך מסרו היום כלכלני מחלקת המחקר של בנק ישראל. על פי הכלכלנים ההאטה בקצב הגידול של התוצר בשנת 2007 מבטאת בעיקר את ההאטה בקצב הגידול של התוצר העסקי. במקביל, האבטלה במשק תמשיך לרדת לשיעור של 8.5% בשנת 2006 ול-8.2% ב-2007, תוך גידול בעודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים ב-2006, וצמצומו ב-2007. התפתחות זו מבטאת עלייה ניכרת בשיעור ההשקעה במשק, בעוד ששיעור החיסכון הלאומי צפוי להתייצב.
התוצר העסקי צפוי לצמוח בשנת 2006 בשיעור של 6.5%, בדומה לקצב צמיחתו בשנת 2005. בשנת 2007, קצב הגידול של התוצר העסקי צפוי להאט לשיעור של 5.1%; ההאטה הצפויה בקצב הצמיחה של התוצר העסקי היא תוצאה של התקרבות המשק למיצוי עודף כושר הייצור בשנת 2006, אשר תביא להאטה בקצב הגידול הפריון הכולל. התפתחות זו תתבטא גם בעלייה גבוהה יחסית של השכר למשרת שכיר, אשר צפוי בשנת 2007 לגדול בשיעור של 3 אחוזים, גבוה מקצב הגידול החזוי של פריון העבודה, העומד על 2.5 אחוזים, ולכך תתרום גם העלייה הצפויה בשכר המינימום.
תחזית זו נסמכת על מספר הנחות מרכזיות: ראשית, הונח כי המצב הביטחוני הנוכחי ימשך; שנית, הסביבה העולמית תמשיך לתמוך בקצב צמיחה מהיר של המשק הישראלי, והדבר יתבטא בקצבי גידול של 7.9% ו-7.5% של הסחר העולמי בשנתיים הקרובות, בהתאמה; שלישית, הונח שהמדיניות הפיסקאלית תעמוד ביעד ההוצאה של גידול ריאלי בשיעור של 1.7 אחוזים לשנה, וכן תוכנית הפחתות המס תבוצע במלואה. הונח גם כי ייושמו השינויים הנגזרים מההסכמים הקואליציוניים, אשר יביאו להגדלת תשלומי ההעברה; ולבסוף, הונח כי הריבית הריאלית לטווח קצר תעלה בשנתיים הקרובות כתוצאה מצמצום פער התוצר בישראל וההתפתחויות הצפויות בחוץ לארץ.
ביחס לרכיבים השונים, היצוא (ללא יהלומים) צפוי לגדול בשנת 2006 בשיעור נמוך מקצב הגידול החזוי של הסחר העולמי. הצריכה הפרטית צפויה לגדול עקב הגידול המהיר בשיעור 4.3% של ההכנסה הפנויה בשנת 2006, והציפיות להמשך הפחתות המיסוי תוך צמצום הגרעון, המאפשרים ירידה נוספת של שיעור החיסכון הפרטי ב-2007.
צריכה הציבורית המקומית צפויה לגדול כמותית בשנת 2006 ב-0.9%, וסך ההוצאה השוטפת יגדל ב-1.7%; שיעור גידול זה מתיישב עם יעד ההוצאה עקב תת-הביצוע שנרשם בשנת 2005. בשנת 2007, הונח כי ההוצאה הציבורית המקומית הכמותית לא תגדל. קיומם של ההסכמים הקואליציוניים יביא לעלייה בתשלומי ההעברה לנפש, ולעלייה נוספת של השכר בשירותים הציבוריים עקב העלייה של שכר המינימום. שינויים אלו יחייבו קיצוץ בסעיפי הוצאה אחרים על מנת לעמוד ביעד ההוצאה העומד על קצב גידול של 1.7%, והדבר יתבטא ביציבות של הצריכה הציבורית הכמותית.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
