בנק ישראל העלה התחזית לצמיחת המשק ל-5%
בשנת 2006 תמשך הצמיחה המהירה, והתוצר המקומי הגולמי צפוי לגדול בשיעור של 5%. שיעור צמיחה איטי יותר, 4% צפוי לשנת 2007, כך מסרו היום כלכלני מחלקת המחקר של בנק ישראל. על פי הכלכלנים ההאטה בקצב הגידול של התוצר בשנת 2007 מבטאת בעיקר את ההאטה בקצב הגידול של התוצר העסקי. במקביל, האבטלה במשק תמשיך לרדת לשיעור של 8.5% בשנת 2006 ול-8.2% ב-2007, תוך גידול בעודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים ב-2006, וצמצומו ב-2007. התפתחות זו מבטאת עלייה ניכרת בשיעור ההשקעה במשק, בעוד ששיעור החיסכון הלאומי צפוי להתייצב.
התוצר העסקי צפוי לצמוח בשנת 2006 בשיעור של 6.5%, בדומה לקצב צמיחתו בשנת 2005. בשנת 2007, קצב הגידול של התוצר העסקי צפוי להאט לשיעור של 5.1%; ההאטה הצפויה בקצב הצמיחה של התוצר העסקי היא תוצאה של התקרבות המשק למיצוי עודף כושר הייצור בשנת 2006, אשר תביא להאטה בקצב הגידול הפריון הכולל. התפתחות זו תתבטא גם בעלייה גבוהה יחסית של השכר למשרת שכיר, אשר צפוי בשנת 2007 לגדול בשיעור של 3 אחוזים, גבוה מקצב הגידול החזוי של פריון העבודה, העומד על 2.5 אחוזים, ולכך תתרום גם העלייה הצפויה בשכר המינימום.
תחזית זו נסמכת על מספר הנחות מרכזיות: ראשית, הונח כי המצב הביטחוני הנוכחי ימשך; שנית, הסביבה העולמית תמשיך לתמוך בקצב צמיחה מהיר של המשק הישראלי, והדבר יתבטא בקצבי גידול של 7.9% ו-7.5% של הסחר העולמי בשנתיים הקרובות, בהתאמה; שלישית, הונח שהמדיניות הפיסקאלית תעמוד ביעד ההוצאה של גידול ריאלי בשיעור של 1.7 אחוזים לשנה, וכן תוכנית הפחתות המס תבוצע במלואה. הונח גם כי ייושמו השינויים הנגזרים מההסכמים הקואליציוניים, אשר יביאו להגדלת תשלומי ההעברה; ולבסוף, הונח כי הריבית הריאלית לטווח קצר תעלה בשנתיים הקרובות כתוצאה מצמצום פער התוצר בישראל וההתפתחויות הצפויות בחוץ לארץ.
ביחס לרכיבים השונים, היצוא (ללא יהלומים) צפוי לגדול בשנת 2006 בשיעור נמוך מקצב הגידול החזוי של הסחר העולמי. הצריכה הפרטית צפויה לגדול עקב הגידול המהיר בשיעור 4.3% של ההכנסה הפנויה בשנת 2006, והציפיות להמשך הפחתות המיסוי תוך צמצום הגרעון, המאפשרים ירידה נוספת של שיעור החיסכון הפרטי ב-2007.
צריכה הציבורית המקומית צפויה לגדול כמותית בשנת 2006 ב-0.9%, וסך ההוצאה השוטפת יגדל ב-1.7%; שיעור גידול זה מתיישב עם יעד ההוצאה עקב תת-הביצוע שנרשם בשנת 2005. בשנת 2007, הונח כי ההוצאה הציבורית המקומית הכמותית לא תגדל. קיומם של ההסכמים הקואליציוניים יביא לעלייה בתשלומי ההעברה לנפש, ולעלייה נוספת של השכר בשירותים הציבוריים עקב העלייה של שכר המינימום. שינויים אלו יחייבו קיצוץ בסעיפי הוצאה אחרים על מנת לעמוד ביעד ההוצאה העומד על קצב גידול של 1.7%, והדבר יתבטא ביציבות של הצריכה הציבורית הכמותית.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".
בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים
הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים.
נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.
הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות
מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל.
אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.
