החלום הירוק אנרגיה
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot

ג'יי פי מורגן השקיעה 5 מיליארד דולר בחברת סוללות אירופית – אבל האם זו השקעה נכונה?

ג'יי פי מורגן הובילה הלוואה של 5 מיליארד דולר בחברת Northvolt השוודית; זאת ההשקעה הכי גדולה בחברת אנרגיה ירוקה אירופית אי פעם, אבל זה ממש לא הסוף בשביל ג'יי פי מורגן – בבנק רוצים להשקיע 2.5 טריליון דולר בתחום עד שנת 2030, השאלה אם ההשקעה מוצדקת
רוי שיינמן | (5)

תחום האנרגיה הירוקה תופס פופולאריות בקרב המשקיעים כבר תקופה ארוכה, ג'יי פי מורגן  JP MORGAN בעצמם אומרים זאת: "התיאבון של משקיעים להשקעות ירוקות הולך וגדל. אמנות ותקנים חדשים בארה"ב ובאירופה משמשים כזרז לכל התחום ומקלים על עלויות הפיתוח של הפרויקטים" כתבו בבנק. הבנק האמריקאי הוביל השקעה של 5 מיליארד דולר בחברת Northvolt הנורבגית, כאשר בהשקעה השתתפו מספר בנקים נוספים, והיא תאפשר לחברה להגביר את תהליכי הייצור שלה בשוויץ, פולין, גרמניה, ארה"ב וקנדה.

 

מה החברה עושה?

החברה הוקמה ב-2015 על ידי שני מנהלים בכירים לשעבר בטסלה עם השאיפה ליצור את הסוללות הנקיות ביותר עבור רכבים חשמליים, והיא ספקית משמעותית לרכבים חשמליים של חברות גדולות כמו BMW, וולוו ופולקסוואגן. בנובמבר האחרון החברה חשפה עיצוב לסוללה חדשה שהמרכיב העיקרי בה הוא נתרן, מה שיהפוך אותה לסוללה הראשונה שלא מתבססת על חומרים כמו ליתיום, ניקל וגרפיט – חומרים שמגיעים בעיקר מסין ובכך הופכים את החברות לתלויות במעצמה במזרח.

החברה כבר גייסה מעל 10 מיליארד דולר ב-12 סיבובים (לא כולל העסקה האחרונה), כאשר לפי ג'יי פי מורגן הכספים שגייסה החברה בשנים האחרונות מרכיבים חלק משמעותי מסך ההשקעות הזרות בשוודיה בכלל. סמנכ"ל הכספים שלה כבר הצהיר שהחברה מתכוונת להנפיק בבורסת שטוקהולם – כאשר ההערכות הן שהחברה תונפק לפי שווי של לפחות 20 מיליארד דולר.

 

ג'יי פי מורגן כבר מכירה את החברה

זאת לא ההשקעה הראשונה של הבנק האמריקאי בחברה – ב-2023 הבנק השתתף בגיוס של 1.2 מיליארד דולר באמצעות אג"ח להמרה של החברה, סבב בו השתתפו גם פירמות גדולות נוספות כמו בלאקרוק, גולדמן זאקס ו-IMCO, סבב שעזר לחברה להרחיב את המפעלים שלה ונחשב לגיוס השני הכי גדול בתחום בשנת 2023.

כאמור, בג'יי פי מורגן רואים תיאבון הולך וגדל מקרב המשקיעים בחברות מהסוג הזה, והם מתכננים להשקיע 2.5 טריליון דולר בחברות דומות עד לשנת 2030. העניין הוא שיכול להיות שהסכומים האלה מנופחים מדי ולא יחזירו את ההשקעה, במיוחד חברות התלויות כל כך בתעשיית הרכבים החשמליים.

 

החלום הירוק

ג'יי פי מורגן גם נתנו את ההערכה שלהם לכמה יעלה להביא את העולם כולו לאפס פליטות פחמן עד לשנת 2050, והמספר נשמע דמיוני לחלוטין – 150 טריליון דולר. בשביל קנה מידה, התוצר האמריקאי כולו ב-2023 הסתכם ב-27.36 טריליון דולר.

כתבנו כאן שבועת ה-EV התפוצצה והמשקיעים כבר הפסידו הרבה כסף – המניות של כל החברות שנגעו לתחום הרכבים החשמליים מחקו בערך 1.4 טריליון דולר בשווי בשנים האחרונות, ואלה לא רק כספי משקיעים פרטיים, גם כספי מסים שמדינות השקיעו במיזמים כאלה ואחרים. החברות ממשיכות להפסיד כסף ואם אתה לא חברה סינית שמקבלת סובסידיות מהממשלה – כנראה שגם סופך יהיה דומה.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

בגרף ניתן לראות נתון מעניין לגבי הרכבים החשמליים בארה"ב. בעוד הנתון העיקרי שתופס כותרות הוא שיעור הרכבים החשמליים מסך המכירות (בכחול) שאכן עולה בשנים האחרונות, אבל השיעור של אותם רכבים מסך כל המכוניות על הכביש (באדום) זז לאט, מאוד לאט – רק 2% מסך הרכבים על הכבישים בארה"ב הם חשמליים או פלאג-אין היברידיים, בהשוואה ל-0% לפני 7 שנים. מישהו אמר מהפכה?

למעשה, גם כתבנו שפיצוץ בועת ה-EV אולי אפילו מעידה על תחום האנרגיה הירוקה כולו – אולי ההשקעות הרבות בחברות מהתחום בשנים האחרונות כבר יצאו משליטה? אולי הדחיפה של ממשלות למעבר לאנרגיות ירוקות ומתחדשות עברה את הגבול כתוצאה מלחצים שמופעלים על ידי הציבור ולוביסטיים של אותן חברות?

חשמל ירוק הוא לרוב עדיין יותר יקר, ולכן גם רכבים חשמליים יותר יקרים וגם כל שימוש בחשמל ירוק גורר עלויות גבוהות יותר מאשר נניח בגז טבעי או אפילו בנפט או פחם. מדינות כמו שוודיה שנמצאות באזור בו המשאבים הטבעיים מאפשרים הפקה זולה יותר של חשמל ירוק (בשילוב עם סובסידיות של הממשלה) יוצרות אשליה שאפשר לשכפל את התהליך לכל מקום בעולם, אבל זו לא האמת.

ומילה אחרונה לגבי השקעות בתחום – חברות אנרגיה ירוקה נתפסות לרוב כחברות צמיחה, אבל למרות התפיסה הזו, לחברות יש שיעורי רווחיות תפעולית נמוכים משמעותית מתחומים אחרים, כולל חברות נפט וגז, מה שאומר שחברות כאלה הן אולי לא השקעה טובה כמו שחושבים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    טסלה תייצר מייצרת ותהיה יותר טובה מהם (ל"ת)
    מאיר 14/06/2024 12:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בלוף הבטריה 22/03/2024 20:15
    הגב לתגובה זו
    מלכודת
  • 3.
    שוודית או נורבגית (ל"ת)
    עמיר 22/03/2024 18:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רון 22/03/2024 16:09
    הגב לתגובה זו
    כשאתה צריך ניתוח להסרת גידול סרטני אתה עושה אותו, גם אם עדיף כלכלית לשים את הכסף במניות, אתה הולך על הניתוח, כי זה החיים שלך, ככה זה החיים של כדור הארץ. יותר חשובים מכמה אחוזים עשתה התשואה
  • 1.
    לרון 22/03/2024 13:21
    הגב לתגובה זו
    אני משקיע ב VARTAשהיאמאודתנודתיתשאיננהכ"כ בחשמליות
בלקסטוןבלקסטון

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע

הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות בלקסטון

קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן

נפט
צילום: iStock

ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר

הקבוצה בראשות סעודיה ורוסיה תוסיף 137 אלף חביות ביום החל מאוקטובר – למרות ירידה של יותר מ־10% במחירי הנפט השנה וחששות מעודף היצע ב־2026

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נפט אופק

ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) ושותפיו החליטו להעלות את הייצור באוקטובר ב-137,000 חביות ליום. ההחלטה מגיעה בתקופה בה שוק הנפט מתמודד עם חששות מפני עודפי היצע עתידיים, ובה מחירי הנפט נמצאים בירידה של למעלה מ-10% השנה ונסחרים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט.


במפגש מקוון מהיר יחסית, הכריזו שמונה מחברות הקרטל על העלאה של 137,000 חביות ליום החל מאוקטובר. לא מדובר בהחלטה מפתיעה מבחינה כמותית, אבל הזמון מעורר שאלות. בתקופה בה מחירי הנפט מראים חולשה ומסתכמים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט, הצעד הזה נראה כמו הימור על העתיד.


הצעד מסמן שינוי במדיניות האופ"ק+, שבשנים האחרונות התמקדה בהגבלת ייצור כדי לתמוך במחירים. כעת, הארגון מתחיל לבטל חלק מהקיצוצים הוולונטריים ולהגדיל את הייצור, במטרה להגן על נתחי השוק שלו. ההחלטה מגיעה על רקע נתוני שוק מעורבים. מצד אחד, הביקוש הקיצי היה חזק ורמות המלאי במדינות ה-OECD נמוכות יחסית. מצד שני, אנליסטים צופים עודף היצע אפשרי בחצי הראשון של 2026. מחירי הנפט ירדו בלמעלה מ-10% השנה, כאשר ברנט נסחר בסביבות 65 דולר לחבית.


שמונת היצרנים המרכזיים – ערב הסעודית, רוסיה, עיראק, איחוד האמירויות, כווית, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן – מתמודדים עם האתגר של איזון בין שמירה על מחירים גבוהים לטובת הכנסות המדינה, לבין חשש שמחירים גבוהים עלולים לעודד השקעות באנרגיות חלופיות ולהשפיע על הביקוש לטווח הארוך.

הפער בין ההבטחות למציאות הוא אחד האתגרים המרכזיים של הקרטל. בחודשים האחרונים, הייצור בפועל של חברות האופ"ק+ נמוך מהרמות המתוכננות. חלק מהחברות אף נאלצו להגביל את הייצור כדי לפצות על ייצור יתר קודם. ההחלטה מגיעה על רקע המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון, שבדרך כלל תורמת לעלייה במחירי הנפט. אופ"ק+ בחר להגדיל את ההיצע בתקופה זו, דבר שמצביע על הערכה שהאספקה תישאר יציבה למרות האתגרים האזוריים.