נפט
צילום: Getty images Israel
מלחמה באוקראינה

UBS: "הפער בין החוזים העתידיים על הנפט בשיא בעקבות חשש מסנקציות"

כך על פי נתונים מטעם הבנק השוויצרי UBS שמציין כי 38% מכלל יצוא האנרגיה הרוסי היה לאיחוד האירופאי ולכן לו אינטרס חזק לשמור עליו. מחירי הנפט זינקו בעקבות המשבר אם כי המחירים על החוזיים העתידיים צנחו - דבר שמצביע על סנקציות פוטנציאליות 
תומר אמן | (1)

מניות ותשואות אג"ח רבות נפלו הבוקר , כאשר מנגד מחירי סחורות רבות כמו הזהב והנפט זינקו וזאת כתוצאה מהפלישה הרוסית עליה דווח אתמול בלילה. החוזים העתידיים על הנאסד"ק יורדים בשעה זו 2.3%, בעוד שהחוזים העתידיים על מדד ה- EURO STOXX 50 -0.29% המאגד בתוכו קרנות סל ומניות אירופאיות צונחים 3%. הבורסה במוסקבה צנחה 50% ובה הוכרז על הפסקת מסחר. שווקים נוספים בעולם צנחו גם הם. התשואה על אג"ח ארה"ב ל-10 שנים עומד על 1.88%. 

מנגד, מחירי הנפט זינקו היום ב-6%, ונפט מסוג WTI נסחר כעת במחיר של 98.12 דולר לחבית בעוד שנפט מסוג ברנט חצה את רף ה-100 דולר ונסחר כעת במחיר של 100.11 דולר לחבית. מחיר הזהב עלה גם הוא ב-2.1% ומסתכם כעת ב-1,950.10 דולר לאונקיה. 

ההשפעה העיקרית על מחירי הסחורות היא הפלישה הרוסית המצויינת, זאת לאחר דיווחים רבים שהתקבלו במדינה בדבר הפצצות טילים רבות וכוחות צבאיים גדולים שחדרו לשטח אוקראינה בשעות האחרונות. 

הפגזות דווח בעיר קייב וכן בכמה ערים גדולות נוספות במדינה, על פי דווחים אוקראינים, שדה התעופה בקייב הותקף ומטוסי קרב ניזוקו במסגרת מתקפת הטילים הרוסית על ערי אוקראינה. 

על פי נתוני הבנק השוויצרי UBS,  לרוסיה יש אינטרס כלכלי חזק להמשיך ולמכור את יצוא האנרגיה שלה ושאר יצוא הסחורות לאירופה. בשנת 2020, 36.5% מכלל היבוא הרוסי ו-37.9% מהיצוא שלו היו עם האיחוד האירופי.

 

מוקדם יותר השבוע דווח כי המערב יפעיל סנקציות משמעותיות על המערב בעקבות הפלישה, זאת כתגובה לנאום הנשיא פוטין לפני כמה ימים בו הכיר בעצמאותם של שתי מחוזות במזרח אוקראינה והורה לכוחותיו הבדלניים לפלוש לאותן מחוזות. 

רוסיה נכנסת לתקופת הסנקציות החדשה במאזן איתן יחסית. המדינה נהנית מרזרבה של 600 מיליארד דולר. הנפט והגז, מקור ההכנסה העיקרי של המדינה, נסחרים ברמה גבוהה מאד ותומכים אף הם בכלכלת המדינה. בנוסף, רוסיה שחזתה ככלל הנראה אפשרות להידרדרות נוספת מול המערב כבר לפני שנים, צמצמה ככל יכולתה את החשיפה לדולר מ-22% מכלל היתרות לפני פרוץ המשבר הקודם בשנת 2014, ל-16.4% בשנת 2021, לפני פרוץ המשבר הנוכחי. 

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תחום האנרגיה הוא הרגיש ביותר. לא ברור האם המערב ימהר להטיל סנקציות בתחום הזה (מלבד הקפאת צינור הגז), לאור התלות הגבוהה של אירופה באנרגיה הרוסית, וכן הזעזוע שעלול להיווצר בשווקי האנרגיה שסובלים גם כך מרגישות יתר לאחרונה. ניכר, לפחות עד כה, שהמערב לא נוגע ישירות בתחום האנרגיה בסנקציות שהוא מטיל, ככל הנראה בעקבות התלות הגדולה שלו במקור האנרגיה הרוסי.

השווקים ימשיכו להמתין כעת לחדשות נוספות בדבר הסנקציות המערביות, זאת לאחר שהנשיא ביידן כבר הודיע כי ארה"ב ובעלות בריתה מתכוונות להטיל "סנקציות חמורות" על רוסיה בעקבות פועלה בימים האחרונים. 

מנגד, קיים פער גדול מאוד של 12% בין מחיר החוזים העתידיים על הנפט לחודש אפריל לעומת זה האחרון, בחודש דצמבר של שנת 2022, אז עומדים המחירים על 87.45 דולר לחבית. מדובר באחד מהפערים הגדולים שנראו בתקופה האחרונה. נתון זה עשוי לשקף בחלקו בתי זיקוק המחפשים חלופות לנפט גולמי רוסי, וזאת בעקבות חשש מהסנקציות המדוברות. 

 

תגובת המערב לפעולותיה של רוסיה צפויה להיות בצורה של החרפת הסנקציות הכלכליות על רוסיה ולאור העובדה שרוסיה היא אחת משלושת יצרניות הנפט הגדולות בעולם ומקור הגז העיקרי לאירופה – הסיכונים למחירי הנפט בפרט והאנרגיה בכלל ממשיכים להיות מוטים כלפי מעלה, כך מציינים היום בבית ההשקעות הישראלי פסגות. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חופי 25/02/2022 09:24
    הגב לתגובה זו
    ומה יעשו במערב אם רוסיה תטיל אמברגו על יצוא מתכות מיוחדות למערב? כולל מתכות לייצור מוצרי טכנולוגיה מתקדמים.
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.