נפט
צילום: iStock
דוחות

יקר וטוב לה: הרווח הנקי של אראמקו זינק ביותר מ-285%

הביקושים לנפט והמחירים שעלו בשנה האחרונה העלו את ההכנסות של הגוליית הסעודי ל-25.5 מיליארד דולר. עם זאת, בבנק אוף אמריקה אומרים כי חברת הנפט הסעודית חייבת להעלות את הדיבידנד השנתי
ארז ליבנה | (3)

אמנם החוזה על הנפט הגולמי נסגר בסופ"ש האחרון בירידה של 1.7% ומחיר חבית נפט נקבע על קצת פחות מ-68 דולר לחבית – 11.5% פחות מהשיא השנה שעמד על כמעט 77 דולר לחבית – אם תשאלו את הסעודים, יצרנית הנפט הגדולה בעולם, המצב לא יכול להיות יותר טוב. בשנה שעברה הם קבעו שכדי להגיע לאיזון תקציבי, מחיר הנפט הממוצע לשנה צריך לעמוד על 58 דולר. נכון לכרגע המחיר הממוצע בחצי שנה האחרונה עומד על למעלה מ-69 דולר. אז כרגע הכול טוב.

 

כמובן שאשתקד זה נראה כמו מדע בדיוני, מאחר ואף אחד לא האמין שכך יהיה לאחר שהחוזים באפריל הגיעו בפעם הראשונה אי פעם לתחום השלילי – כשירדו בשיא למינוס 38 דולר לחבית אבל אז התאזנו על 11 דולר לפני הפקיעה – אבל מאז חיסונים לקורונה יוצרו ושווקו להמונים, כלכלות נפתחו והביקושים לזהב השחור בדימוס בשיא.

 

הדבר גם משתקף היטב בדוחות חברת הנפט הלאומית הסעודית, אראמקו (2222.SR), שהציגה רווח נקי של 25.5 מיליארד דולר, לעומת 6.6 מיליארד אשתקד, זינוק של יותר מ-286%. אראמקו היכתה את התחזיות, כשהקונצנזוס ציפה להכנסות של 24.7 מיליארד. בחצי הראשון של השנה החברה הכניסה יותר מ-47 מיליארד דולר, לעומת קצת יותר מ-23 דולר.

 

"התוצאות של הרבעון השני שלנו משקפות ריבאונד בביקוש העולמי לאנרגיה ואנחנו נכנסים לחצי השני של השנה חיוניים וגמישים יותר, ככל שמומנטום ההתאוששות יימשך", אמר מנכ"ל החברה אמין נאסר בהודעה מטעמו, והוסיף כי התצרוכת היומית הממוצעת תעמוד השנה על 99 מיליון חביות ביום ובשנה תעלה ל-100 מיליון חביות.

 

הדוחות של חברת הנפט הסעודית הלאומית מצטרפת לעונת הדוחות המצוינת של ענקיות הנפט, שנהנות כולן מהזינוק במחירים. בחודש שעבר אקסון מובייל (XOM) דיווחה על רווח נקי של 4.7 מיליארד דולר ורווח למניה (EPS) של 1.1 דולר, לעומת הפסד 1.1 מיליארד דולר ו-EPS של 26 סנט בתקופה המקבילה. גם רויאל דאץ' של (RDS.A) דיווחה על רווח מתואם של 5.5 מיליארד, לעומת רווח 638 מיליון בלבד ברבעון 2 של 2020.

 

על רקע הדוחות הטובים, אראמקו הודיעה כי תחלק 18.8 מיליארד דולר דיבידנד, כשהצפי הוא לדיבידנד של 75 מיליארד דולר בשנה. עם זאת, בבנק אוף אמריקה (BAC), אומרים כי הסכום לא מספיק, כי הוא מהווה רק 4% מההכנסות, לעומת סטנדרט של 5% אצל ענקיות הנפט האחרות.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    וואווווווווו 08/08/2021 16:24
    הגב לתגובה זו
    איזה דוחות מחכים לדלק אם ככה
  • 1.
    מה הסימבול של ארמקו (ל"ת)
    משקיע 08/08/2021 15:47
    הגב לתגובה זו
  • דוד 10/08/2021 18:31
    הגב לתגובה זו
    2222 - שם המניה SA - שם הבורסה https://finance.yahoo.com/quote/2222.SR/
גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.

גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.