נפט
צילום: iStock
דוחות

יקר וטוב לה: הרווח הנקי של אראמקו זינק ביותר מ-285%

הביקושים לנפט והמחירים שעלו בשנה האחרונה העלו את ההכנסות של הגוליית הסעודי ל-25.5 מיליארד דולר. עם זאת, בבנק אוף אמריקה אומרים כי חברת הנפט הסעודית חייבת להעלות את הדיבידנד השנתי
ארז ליבנה | (3)

אמנם החוזה על הנפט הגולמי נסגר בסופ"ש האחרון בירידה של 1.7% ומחיר חבית נפט נקבע על קצת פחות מ-68 דולר לחבית – 11.5% פחות מהשיא השנה שעמד על כמעט 77 דולר לחבית – אם תשאלו את הסעודים, יצרנית הנפט הגדולה בעולם, המצב לא יכול להיות יותר טוב. בשנה שעברה הם קבעו שכדי להגיע לאיזון תקציבי, מחיר הנפט הממוצע לשנה צריך לעמוד על 58 דולר. נכון לכרגע המחיר הממוצע בחצי שנה האחרונה עומד על למעלה מ-69 דולר. אז כרגע הכול טוב.

 

כמובן שאשתקד זה נראה כמו מדע בדיוני, מאחר ואף אחד לא האמין שכך יהיה לאחר שהחוזים באפריל הגיעו בפעם הראשונה אי פעם לתחום השלילי – כשירדו בשיא למינוס 38 דולר לחבית אבל אז התאזנו על 11 דולר לפני הפקיעה – אבל מאז חיסונים לקורונה יוצרו ושווקו להמונים, כלכלות נפתחו והביקושים לזהב השחור בדימוס בשיא.

 

הדבר גם משתקף היטב בדוחות חברת הנפט הלאומית הסעודית, אראמקו (2222.SR), שהציגה רווח נקי של 25.5 מיליארד דולר, לעומת 6.6 מיליארד אשתקד, זינוק של יותר מ-286%. אראמקו היכתה את התחזיות, כשהקונצנזוס ציפה להכנסות של 24.7 מיליארד. בחצי הראשון של השנה החברה הכניסה יותר מ-47 מיליארד דולר, לעומת קצת יותר מ-23 דולר.

 

"התוצאות של הרבעון השני שלנו משקפות ריבאונד בביקוש העולמי לאנרגיה ואנחנו נכנסים לחצי השני של השנה חיוניים וגמישים יותר, ככל שמומנטום ההתאוששות יימשך", אמר מנכ"ל החברה אמין נאסר בהודעה מטעמו, והוסיף כי התצרוכת היומית הממוצעת תעמוד השנה על 99 מיליון חביות ביום ובשנה תעלה ל-100 מיליון חביות.

 

הדוחות של חברת הנפט הסעודית הלאומית מצטרפת לעונת הדוחות המצוינת של ענקיות הנפט, שנהנות כולן מהזינוק במחירים. בחודש שעבר אקסון מובייל (XOM) דיווחה על רווח נקי של 4.7 מיליארד דולר ורווח למניה (EPS) של 1.1 דולר, לעומת הפסד 1.1 מיליארד דולר ו-EPS של 26 סנט בתקופה המקבילה. גם רויאל דאץ' של (RDS.A) דיווחה על רווח מתואם של 5.5 מיליארד, לעומת רווח 638 מיליון בלבד ברבעון 2 של 2020.

 

על רקע הדוחות הטובים, אראמקו הודיעה כי תחלק 18.8 מיליארד דולר דיבידנד, כשהצפי הוא לדיבידנד של 75 מיליארד דולר בשנה. עם זאת, בבנק אוף אמריקה (BAC), אומרים כי הסכום לא מספיק, כי הוא מהווה רק 4% מההכנסות, לעומת סטנדרט של 5% אצל ענקיות הנפט האחרות.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    וואווווווווו 08/08/2021 16:24
    הגב לתגובה זו
    איזה דוחות מחכים לדלק אם ככה
  • 1.
    מה הסימבול של ארמקו (ל"ת)
    משקיע 08/08/2021 15:47
    הגב לתגובה זו
  • דוד 10/08/2021 18:31
    הגב לתגובה זו
    2222 - שם המניה SA - שם הבורסה https://finance.yahoo.com/quote/2222.SR/
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה

שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים

רן קידר |

שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה -0.42%   , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.

הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.

ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.

השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה

שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.

הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.

בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.