נפט
צילום: iStock
דוחות

יקר וטוב לה: הרווח הנקי של אראמקו זינק ביותר מ-285%

הביקושים לנפט והמחירים שעלו בשנה האחרונה העלו את ההכנסות של הגוליית הסעודי ל-25.5 מיליארד דולר. עם זאת, בבנק אוף אמריקה אומרים כי חברת הנפט הסעודית חייבת להעלות את הדיבידנד השנתי
ארז ליבנה | (3)

אמנם החוזה על הנפט הגולמי נסגר בסופ"ש האחרון בירידה של 1.7% ומחיר חבית נפט נקבע על קצת פחות מ-68 דולר לחבית – 11.5% פחות מהשיא השנה שעמד על כמעט 77 דולר לחבית – אם תשאלו את הסעודים, יצרנית הנפט הגדולה בעולם, המצב לא יכול להיות יותר טוב. בשנה שעברה הם קבעו שכדי להגיע לאיזון תקציבי, מחיר הנפט הממוצע לשנה צריך לעמוד על 58 דולר. נכון לכרגע המחיר הממוצע בחצי שנה האחרונה עומד על למעלה מ-69 דולר. אז כרגע הכול טוב.

 

כמובן שאשתקד זה נראה כמו מדע בדיוני, מאחר ואף אחד לא האמין שכך יהיה לאחר שהחוזים באפריל הגיעו בפעם הראשונה אי פעם לתחום השלילי – כשירדו בשיא למינוס 38 דולר לחבית אבל אז התאזנו על 11 דולר לפני הפקיעה – אבל מאז חיסונים לקורונה יוצרו ושווקו להמונים, כלכלות נפתחו והביקושים לזהב השחור בדימוס בשיא.

 

הדבר גם משתקף היטב בדוחות חברת הנפט הלאומית הסעודית, אראמקו (2222.SR), שהציגה רווח נקי של 25.5 מיליארד דולר, לעומת 6.6 מיליארד אשתקד, זינוק של יותר מ-286%. אראמקו היכתה את התחזיות, כשהקונצנזוס ציפה להכנסות של 24.7 מיליארד. בחצי הראשון של השנה החברה הכניסה יותר מ-47 מיליארד דולר, לעומת קצת יותר מ-23 דולר.

 

"התוצאות של הרבעון השני שלנו משקפות ריבאונד בביקוש העולמי לאנרגיה ואנחנו נכנסים לחצי השני של השנה חיוניים וגמישים יותר, ככל שמומנטום ההתאוששות יימשך", אמר מנכ"ל החברה אמין נאסר בהודעה מטעמו, והוסיף כי התצרוכת היומית הממוצעת תעמוד השנה על 99 מיליון חביות ביום ובשנה תעלה ל-100 מיליון חביות.

 

הדוחות של חברת הנפט הסעודית הלאומית מצטרפת לעונת הדוחות המצוינת של ענקיות הנפט, שנהנות כולן מהזינוק במחירים. בחודש שעבר אקסון מובייל (XOM) דיווחה על רווח נקי של 4.7 מיליארד דולר ורווח למניה (EPS) של 1.1 דולר, לעומת הפסד 1.1 מיליארד דולר ו-EPS של 26 סנט בתקופה המקבילה. גם רויאל דאץ' של (RDS.A) דיווחה על רווח מתואם של 5.5 מיליארד, לעומת רווח 638 מיליון בלבד ברבעון 2 של 2020.

 

על רקע הדוחות הטובים, אראמקו הודיעה כי תחלק 18.8 מיליארד דולר דיבידנד, כשהצפי הוא לדיבידנד של 75 מיליארד דולר בשנה. עם זאת, בבנק אוף אמריקה (BAC), אומרים כי הסכום לא מספיק, כי הוא מהווה רק 4% מההכנסות, לעומת סטנדרט של 5% אצל ענקיות הנפט האחרות.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    וואווווווווו 08/08/2021 16:24
    הגב לתגובה זו
    איזה דוחות מחכים לדלק אם ככה
  • 1.
    מה הסימבול של ארמקו (ל"ת)
    משקיע 08/08/2021 15:47
    הגב לתגובה זו
  • דוד 10/08/2021 18:31
    הגב לתגובה זו
    2222 - שם המניה SA - שם הבורסה https://finance.yahoo.com/quote/2222.SR/
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.