מחירי הנפט קפצו מאז פרצה המלחמה בין ישראל לאיראן אך הם התחילו לטפס עוד לפני כן על רקע הדיווחים שהתקיפה הישראלית מתקרבת - מתחילת החודש זינק הנפט כבר בכ-26% והוא נסחר היום סביב 76 דולר לחבית, ונראה כעת שהוא מתייצב סביב הרמות האלה, לפחות כל עוד לא תהיה התפתחות דרטית כמו למשל תקיפה של ארה"ב באיראן. המחיר הנוכחי משקף פער של כ-11 דולר מהערכת השווי ההוגן לחודש יוני של בנק ההשקעות ג'י.פי. מורגן, ובבנק מסבירים כי מדובר בפרמיה שמגלמת הסתברות של כ-17% בלבד לתרחיש קיצון, שבו הפגיעה באספקה תחרוג מעבר להפחתה זמנית ביצוא האיראני, כלומר לפי ג'יי פי מורגן, הנפט כעת עדיין לא מתמחר תרחיש קיצון.

בג'י.פי. מורגן סבורים שהסיבה לתגובה המוגבלת נעוצה בכך שהשוק לא מעריך סיכון גבוה לסגירת מיצרי הורמוז - נתיב השיט האסטרטגי שדרכו עוברת כחמישית מאספקת הנפט העולמית. לדבריהם, איראן תימנע מצעד כזה, שכן הוא ייחשב כהכרזת מלחמה מצד ארה"ב, ויגרור תגובה קשה מצד המערב. עם זאת, בשעות האחרונות יוצאים דיווחים על כך שאיראן לא שוללת אפשרות כזו, ומחירי הנפט עולים כעת ב-1.5%.

סיבה נוספת לשאננות היחסית היא היסטורית: מאז 1967 התרחשו לא פחות מ-11 סבבי עימות צבאיים משמעותיים בין ישראל לשכנותיה, אך רק אחד מהם - מלחמת יום כיפור ב-1973 - הוביל להשפעה ממושכת על שוק הנפט, כשמדינות ערב הכריזו על אמברגו נפט.

מה ההיסטוריה מלמדת?

סקירה של מחירי הנפט שלושה חודשים לפני ואחרי כל עימות כזה מעלה תבנית חוזרת: ברוב המקרים נרשמת קפיצה חדה במחיר הנפט, גם ללא שיבוש ממשי באספקה, מתוך חשש של המשקיעים להידרדרות. אך ככל שחולף הזמן והחששות מתפוגגים, המחירים נוטים לרדת בהדרגה - ואף להיסחר מתחת לשווי ההוגן שנקבע על ידי האנליסטים.

• עסקת הנשק שפרצה את הדרך ליצוא הביטחוני של ישראל ומה קרה היום לפני 166 שנה
• סעודיה מאטה את פרויקטי הענק - והמשקיעים מרוצים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הדפוס הזה לא ייחודי לישראל - עימותים צבאיים אחרים במזרח התיכון כמו מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011, הקרבות בתימן ב-2014, התקדמות דאע"ש בעיראק באותה שנה, והחיסול האמריקאי של קאסם סולימאני ב-2020 לא גרמו לפגיעה ממשית באספקת הנפט ולא השפיעו באופן ממושך על מחירי הנפט.

לפי ג'י.פי. מורגן, אירועים שמשפיעים ישירות על המדינות המפיקות נפט בקנה מידה גדול הם אלה שיכולים להביא לעלייה דרמטית וממושכת במחירים. כך קרה במלחמת המפרץ הראשונה ב-1990, בשנייה ב-2003, במלחמה בלוב ב-2011 ובמשבר הדלק בדלתת הניז'ר באפריקה. בכל המקרים הללו נגרם שיבוש ממשי בהפקה וביצוא - מה שהקפיץ את מחירי הנפט לפרמיה של בין 7 ל-14 דולר לחבית מעל השווי ההוגן, לאורך תקופה ממושכת.

הגורם המרכזי שעלול להביא לכך היום הוא ככל הנראה שינוי משטר, בין אם באמצעות הפיכה צבאית או קריסה פוליטית, במדינות נפט מרכזיות. לפי הבנק, מאז 1979 התרחשו שמונה אירועים כאלה במדינות בעלות השפעה על השוק, וכל אחד מהם לווה בהשפעות עמוקות על אספקת הנפט והמחירים.

• טורקיה מתקרבת להסכם חיפושי גז בלוב: מהלך אסטרטגי שיכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון
• משרד האנרגיה אישר את תוכנית הפיתוח המעודכנת למאגר לוויתן
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• טורקיה מתקרבת להסכם חיפושי גז בלוב: מהלך אסטרטגי שיכול לשנות...

בממוצע, שינויי משטר כאלו גורמים לאובדן של כ-2% מאספקת הנפט העולמית, אך במקרים קיצוניים - הפגיעה הגיעה גם ל-23% מההפקה לאורך תקופה של חצי שנה. על הרקע הזה, לא מפתיע שההשפעה על המחיר היא משמעותית: עלייה ממוצעת של 76% מהנקודה שבה החלה ההסלמה ועד לשיאי המחירים. לכן, לפי התחזית הנוכחית של ג'י.פי. מורגן, כל עוד העימות בין ישראל לאיראן לא גורר הפיכה או קריסה פנימית באיראן ההשפעה על מחירי הנפט צפויה להישאר מוגבלת. אך אם המצב יידרדר, ויתחולל שינוי עמוק בשלטון בטהראן, התמונה תשתנה: אז עשויים המשקיעים לראות זינוק חד ומתמשך במחירי הזהב השחור.