יאיר נחמד מנכל נאייקס
צילום: ביזפורטל

נאייקס משיקה פלטפורמה המאפשרת תשלום באמצעות נכסים וירטואלים

הפלטפורמה מאפשרת שימוש בנכסים וירטואלים כמו נקודות מועדון, הטבות או קופונים באופן אוטומטי בכל בית עסק או אתר אינטרנט בעולם; המערכת מאפשרת גם לבתי העסק לעקוב אחר הרגלי הצריכה של הלקוחות 
גיא טל | (1)

חברת הפינטק נאייקס 1.92%  מודיעה על השקת פלטפורמת CoinBridge המאפשרתש תשלום באמצעות נכסים וירטואלים פיננסים (כגון: נקודות מועדון, הטבות, קופונים, זיכויים, Cashback, NFT וכל נכס בעל שווי פיננסי) לביצוע רכישות בכל בית עסק או אתר אינטרנט בעולם.

CoinBridge ממקדת בשלב ראשון את פעילותה בתחום הקמעונאות ומועדוני הלקוחות, ומציעה פתרון להגדלת חופש הפעולה הפיננסי של הצרכנים באמצעות הרחבת אפשרויות מימוש הטבות, נקודות מועדון וגיפט-קארדים בכל בית עסק או אתר אינטרנט בעולם – ללא צורך באינטגרציה עם קופות בתי העסק, המהווה חסם למימוש הטבות.

בנוסף, מספקת CoinBridge לקמעונאים ומועדוני הלקוחות מידע אודות עסקאות הצרכנים, ובכך מאפשרת לייצר תובנות עסקיות על הרגלי הצריכה של לקוחותיהם מחוץ לחנויות ולרשתות שלהם, מידע באמצעותו יוכלו למקד את הפעילות העסקית.

לצורך השקת CoinBridge ומימוש הנכסים הדיגיטליים על גבי סכמות כרטיסי האשראי בעולם, נאייקס הצטרפה כמנפיק ברשת מאסטרקארד העולמית וקיבלה רישיון הנפקה ראשון בישראל. פתרון CoinBridge יושק לראשונה במהלך שנה זו בישראל, ובהמשך ייפרס למדינות נוספות בהדרגה. 

שוק מועדוני הלקוחות בארץ ובעולם נמצא בגידול מתמיד – בישראל לבדה קיימים מעל 10

מיליון חברים הרשומים במועדוני הלקוחות השונים (מרבית האוכלוסיה חברה ביותר ממועדון אחד), שווי שוק הנאמנות הישראלי נעמד על כ- $622 מיליון דולר והוא צפוי לגדול בקצב שנתי של .2 ולהגיע לכדי שווי של כמעט מיליארד דולר ב- 2026.

בזירה הגלובלית שוק ההטבות והגיפט-קארדס בלבד צפוי להגיע עד לסוף שנת 2022 לכדי

שווי של כ- 987 מיליארד דולר והצמיחה השנתית הממוצעת בחמש השנים הקרובות צפויה

להגיע לכ- 12.2%, כך שהשוק הגלובלי צפוי להגיע לשווי של 1.56 טריליון דולר עד שנת

2026.

יאיר נחמד מנכ"ל נאייקס: "עם קבלת רשיון המנפיק, אנו מרחיבים באופן משמעותי את סל הפתרונות המתקדמים שלנו והפעם נכנסים לעולם ההנפקה כנדבך משלים לפעילותינו המסורתית בעולמות הסליקה. אנו מודים לחברת מאסטרקארד על שיתוף הפעולה והאמון המבוסס על הניסיון הרחב והעמוק של נאייקס בתחום התשלומים. היכולת שלנו כחברת פינטק גלובלית לפתח פתרונות חדשניים, מדויקים וקלים ליישום שיש בהם צורך אמיתי, מבטיחה העמקת הקשר שלנו עם לקוחות קמעונאיים קיימים, כמו גם הגדלת הערך המוסף והיתרון התחרותי שמאפשר לנו לגייס לקוחות חדשים ולהרחיב את הפריסה של נאייקס בכל מקום".

גיא רוזנהויז, מנכ"ל CoinBridge: ״הפתרון של CoinBridgeהוא פריצת דרך בעולם התשלומים המתקדמים, ביכולת ובחופש להמיר נכסים דיגיטליים לכדי תשלומים ורכישות בזמן אמת, בכל בית עסק בעולם. אנו מספקים כיסוי מלא ודינמי למועדוני לקוחות

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    למבני עניין שווה להשקעה ? תודה (ל"ת)
    אזרח 03/08/2022 09:38
    הגב לתגובה זו
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

15 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.