יאיר נחמד מנכל נאייקס
צילום: ביזפורטל

נאייקס משיקה פלטפורמה המאפשרת תשלום באמצעות נכסים וירטואלים

הפלטפורמה מאפשרת שימוש בנכסים וירטואלים כמו נקודות מועדון, הטבות או קופונים באופן אוטומטי בכל בית עסק או אתר אינטרנט בעולם; המערכת מאפשרת גם לבתי העסק לעקוב אחר הרגלי הצריכה של הלקוחות 
גיא טל | (1)

חברת הפינטק נאייקס 5.88%  מודיעה על השקת פלטפורמת CoinBridge המאפשרתש תשלום באמצעות נכסים וירטואלים פיננסים (כגון: נקודות מועדון, הטבות, קופונים, זיכויים, Cashback, NFT וכל נכס בעל שווי פיננסי) לביצוע רכישות בכל בית עסק או אתר אינטרנט בעולם.

CoinBridge ממקדת בשלב ראשון את פעילותה בתחום הקמעונאות ומועדוני הלקוחות, ומציעה פתרון להגדלת חופש הפעולה הפיננסי של הצרכנים באמצעות הרחבת אפשרויות מימוש הטבות, נקודות מועדון וגיפט-קארדים בכל בית עסק או אתר אינטרנט בעולם – ללא צורך באינטגרציה עם קופות בתי העסק, המהווה חסם למימוש הטבות.

בנוסף, מספקת CoinBridge לקמעונאים ומועדוני הלקוחות מידע אודות עסקאות הצרכנים, ובכך מאפשרת לייצר תובנות עסקיות על הרגלי הצריכה של לקוחותיהם מחוץ לחנויות ולרשתות שלהם, מידע באמצעותו יוכלו למקד את הפעילות העסקית.

לצורך השקת CoinBridge ומימוש הנכסים הדיגיטליים על גבי סכמות כרטיסי האשראי בעולם, נאייקס הצטרפה כמנפיק ברשת מאסטרקארד העולמית וקיבלה רישיון הנפקה ראשון בישראל. פתרון CoinBridge יושק לראשונה במהלך שנה זו בישראל, ובהמשך ייפרס למדינות נוספות בהדרגה. 

שוק מועדוני הלקוחות בארץ ובעולם נמצא בגידול מתמיד – בישראל לבדה קיימים מעל 10

מיליון חברים הרשומים במועדוני הלקוחות השונים (מרבית האוכלוסיה חברה ביותר ממועדון אחד), שווי שוק הנאמנות הישראלי נעמד על כ- $622 מיליון דולר והוא צפוי לגדול בקצב שנתי של .2 ולהגיע לכדי שווי של כמעט מיליארד דולר ב- 2026.

בזירה הגלובלית שוק ההטבות והגיפט-קארדס בלבד צפוי להגיע עד לסוף שנת 2022 לכדי

שווי של כ- 987 מיליארד דולר והצמיחה השנתית הממוצעת בחמש השנים הקרובות צפויה

להגיע לכ- 12.2%, כך שהשוק הגלובלי צפוי להגיע לשווי של 1.56 טריליון דולר עד שנת

2026.

יאיר נחמד מנכ"ל נאייקס: "עם קבלת רשיון המנפיק, אנו מרחיבים באופן משמעותי את סל הפתרונות המתקדמים שלנו והפעם נכנסים לעולם ההנפקה כנדבך משלים לפעילותינו המסורתית בעולמות הסליקה. אנו מודים לחברת מאסטרקארד על שיתוף הפעולה והאמון המבוסס על הניסיון הרחב והעמוק של נאייקס בתחום התשלומים. היכולת שלנו כחברת פינטק גלובלית לפתח פתרונות חדשניים, מדויקים וקלים ליישום שיש בהם צורך אמיתי, מבטיחה העמקת הקשר שלנו עם לקוחות קמעונאיים קיימים, כמו גם הגדלת הערך המוסף והיתרון התחרותי שמאפשר לנו לגייס לקוחות חדשים ולהרחיב את הפריסה של נאייקס בכל מקום".

גיא רוזנהויז, מנכ"ל CoinBridge: ״הפתרון של CoinBridgeהוא פריצת דרך בעולם התשלומים המתקדמים, ביכולת ובחופש להמיר נכסים דיגיטליים לכדי תשלומים ורכישות בזמן אמת, בכל בית עסק בעולם. אנו מספקים כיסוי מלא ודינמי למועדוני לקוחות

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    למבני עניין שווה להשקעה ? תודה (ל"ת)
    אזרח 03/08/2022 09:38
    הגב לתגובה זו
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.