נאייקס משיקה פלטפורמה המאפשרת תשלום באמצעות נכסים וירטואלים
חברת הפינטק נאייקס -1.6% מודיעה על השקת פלטפורמת CoinBridge המאפשרתש תשלום באמצעות נכסים וירטואלים פיננסים (כגון: נקודות מועדון, הטבות, קופונים, זיכויים, Cashback, NFT וכל נכס בעל שווי פיננסי) לביצוע רכישות בכל בית עסק או אתר אינטרנט בעולם.
CoinBridge ממקדת בשלב ראשון את פעילותה בתחום הקמעונאות ומועדוני הלקוחות, ומציעה פתרון להגדלת חופש הפעולה הפיננסי של הצרכנים באמצעות הרחבת אפשרויות מימוש הטבות, נקודות מועדון וגיפט-קארדים בכל בית עסק או אתר אינטרנט בעולם – ללא צורך באינטגרציה עם קופות בתי העסק, המהווה חסם למימוש הטבות.
בנוסף, מספקת CoinBridge לקמעונאים ומועדוני הלקוחות מידע אודות עסקאות הצרכנים, ובכך מאפשרת לייצר תובנות עסקיות על הרגלי הצריכה של לקוחותיהם מחוץ לחנויות ולרשתות שלהם, מידע באמצעותו יוכלו למקד את הפעילות העסקית.
לצורך השקת CoinBridge ומימוש הנכסים הדיגיטליים על גבי סכמות כרטיסי האשראי בעולם, נאייקס הצטרפה כמנפיק ברשת מאסטרקארד העולמית וקיבלה רישיון הנפקה ראשון בישראל. פתרון CoinBridge יושק לראשונה במהלך שנה זו בישראל, ובהמשך ייפרס למדינות נוספות בהדרגה.
- פיתוח מערכות תשלומים מבוזרות: מהפכה דיגיטלית בכלכלה הגלובלית
- ש.ב.א ירדה ב-35% למרות שלא נפגעה - מדוע היא מעניינת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק מועדוני הלקוחות בארץ ובעולם נמצא בגידול מתמיד – בישראל לבדה קיימים מעל 10
מיליון חברים הרשומים במועדוני הלקוחות השונים (מרבית האוכלוסיה חברה ביותר ממועדון אחד), שווי שוק הנאמנות הישראלי נעמד על כ- $622 מיליון דולר והוא צפוי לגדול בקצב שנתי של .2 ולהגיע לכדי שווי של כמעט מיליארד דולר ב- 2026.
בזירה הגלובלית שוק ההטבות והגיפט-קארדס בלבד צפוי להגיע עד לסוף שנת 2022 לכדי
שווי של כ- 987 מיליארד דולר והצמיחה השנתית הממוצעת בחמש השנים הקרובות צפויה
להגיע לכ- 12.2%, כך שהשוק הגלובלי צפוי להגיע לשווי של 1.56 טריליון דולר עד שנת
2026.
יאיר נחמד מנכ"ל נאייקס: "עם קבלת רשיון המנפיק, אנו מרחיבים באופן משמעותי את סל הפתרונות המתקדמים שלנו והפעם נכנסים לעולם ההנפקה כנדבך משלים לפעילותינו המסורתית בעולמות הסליקה. אנו מודים לחברת מאסטרקארד על שיתוף הפעולה והאמון המבוסס על הניסיון הרחב והעמוק של נאייקס בתחום התשלומים. היכולת שלנו כחברת פינטק גלובלית לפתח פתרונות חדשניים, מדויקים וקלים ליישום שיש בהם צורך אמיתי, מבטיחה העמקת הקשר שלנו עם לקוחות קמעונאיים קיימים, כמו גם הגדלת הערך המוסף והיתרון התחרותי שמאפשר לנו לגייס לקוחות חדשים ולהרחיב את הפריסה של נאייקס בכל מקום".
גיא רוזנהויז, מנכ"ל CoinBridge: ״הפתרון של CoinBridgeהוא פריצת דרך בעולם התשלומים המתקדמים, ביכולת ובחופש להמיר נכסים דיגיטליים לכדי תשלומים ורכישות בזמן אמת, בכל בית עסק בעולם. אנו מספקים כיסוי מלא ודינמי למועדוני לקוחות
- 1.למבני עניין שווה להשקעה ? תודה (ל"ת)אזרח 03/08/2022 09:38הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
