קניות בשופר
צילום: תמר מצפי

רשתות הקמעונאות אחרי המגפה - האם הבוננזה תימשך?

הכלכלה העולמית צפויה להשתנות - עסקים קטנים ייעלמו, עסקים גדולים יהיו גדולים יותר; תחום הצרכנות כנראה יצמח השנה - תחזית
צחי אפרתי | (2)
נושאים בכתבה קמעונאיות

לקראת סיום שנת 2020 נראה שהקמעונאיות הגדולות היו המרוויחות הגדולות בתחום הקורונה לצד חברות הטכנולוגיה שנהנו מהגידול בשימוש בדיגיטל. רשתות הקמעונאות נהנו מגידול בביקושים של הציבור לצורך הצטיידות במזון ובמוצרים שונים בכלל על רקע הסגרים וכן הם נהנו מגידול מתמשך בצריכה לאור הסגר של מקומות בילוי ובתי מלון. זו תופעה שהיתה גם בישראל וגם בעולם והשאלה הגדולה היא האם החברות האלו ימשיכו לצמוח בשנה הבאה או שמדובר ב"שנת קורונה יוצאת דופן. 

בארץ, האנליסטים מצפים להמשך צמיחה, אם כי בשיעורים צנועים. הרשתות הגדולות - שופרסל 0.65% , רמי לוי -2.41% , ויקטורי 3.95% , יוחננוף 0.13% , פרשמרקט, טיב טעם -0.3% ואחרות, שצמחו בשיעור כולל של כ-10%-12% לא ישחזרו צמיחה כזו, אך הן צפויות לצמוח בשיעור העולה על הממוצע הרב שנתי - 5%. זאת ועוד - הצמיחה שלהן נובעת משני מקורות נוספים: החולשה של יינות ביתן (שכנראה ב-2021 תמצא משקיע שיחזק אותה) וגידול דרך רכישות של סניפים. פרשמרקט ויוחננוף צפויים לדווח על המשך גידול במכירות בזכות רכישות סניפים מיינות ביתן. 

למרות הזינוקים במניות בשנה האחרונה, האנליסטים שדיברנו איתם סבורים שהרמות הנוכחיות לא יקרות. מדובר על מכפילי רווח של 15-20 ובהינתן המשך צמיחה, ורמת המכפילים היחיסת בבורסה, זה תמחור הולם.

גם בעולם מניות הקמעונאות זוכות להמלצות ונחשבות "הזוכות של המגפה". מנהל ההשקעות הראשי של הבנק הפרטי בהנטינגטון, ג'ון אוגוסטין ממליץ עליהן יחד עם ענפים נוספים בתחום הצריכה. אוגוסטין מתייחס למניות הבולטות שכתוצאה ממשבר הקורונה.

 

לדעתו, הפתיחה המחודשת של המשק לא צפויה להתרחש עד הרבעון השני של 2021 ואילך. לדבריו, צרכנים רבים עברו לפחות שנה בסגר או תחת הגבלות מסויימות. "זה כבר לא אירוע זמני. יהיו שינויים קבועים ועבור חברות מסוימות, אלה חדשות טובות", אומר אוגוסטין שסבור שמבחינת הוצאות על מוצרים ולא על שירותים, וקניות אצל קמעונאים גדולים כמו Costco (סימול: (COST . ו- (סימול:Target (TGT הרגלי הצרכנים שמבטאים עלייה בצריכה יישארו לאורך זמן.

 

לדעתו, זה יוריד גשם של דיבידנדים ורכישות חוזרות בשנה הבאה. "דיבידנדים ורכישות חוזרות כבר הופעלו מחדש ואף בכמות גדולה יותר בחברות מסוימות, ולמרות שזה עשוי להיות יותר סיפור של מגזר תעשייתי ופיננסי, חברות הצרכנות יהיו נדיבות בדיבידנדים". דיבידנדים גדולים חשובים בתקופה זו מכיוון שהפדרל ריזרב ככל הנראה ישמור על ריביות נמוכות בשנה הבאה, ויגביל את תשואות הדיבידנד על השקעות בעלות הכנסה קבועה.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    טיב טעם 20/12/2020 09:27
    הגב לתגובה זו
    מניות הכוון ברור...
  • 1.
    אנונימי 20/12/2020 08:27
    הגב לתגובה זו
    הדוח האחרון הראה עליה של 100 אחוז ברווח!! המנייה תמשיך לעלות ולחלק דיבידנדים
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים