חיטוי קורונה
צילום: Pixabay

מאפי פארמה מקימה בירושלים קו יצור לחיסונים לקורונה

החברה שמחזיקה במפעל בירושלים שהוקם על ידי ג'ונסון & ג'ונסון מקימה קו ייצור לחיסונים שאמור לספק את הדרישה בישראל

ניצן כהן | (3)

חברת מאפי פארמה שעוסקת בפיתוח וייצור של תרופות אינטגרטיביות החלה בהקמה של קו ייצור שמיועדת לייצר חיסון לקורונה. קו הייצור מוקם במפעלי החברה בירושלים ועתיד לייצר את החיסונים שישווקו בישראל ובאירופה.

מאפי פארמה היא חברה פרטית שבין בעלי המניות שלה ניתן למנות את יצרנית התרופות מיילן שהשקיעה בה 60 מיליון דולר. מאפי הקימה לאחרונה מפעל בירושלים בהשקעה של 100 מיליון דולר, מפעל שהוקם עבורה על-ידי JOHNSON & JOHNSON שתהיה גם הלקוח העיקרי של המפעל.

מאפי פארמה הודיעה, כאמור, היום כי היא מוסיפה קו חדש במפעל שייעוד למילוי וגימור סטרילי של נוזלים ואבקות להזרקות כשקו ייצור זה יתמוך בייצור חיסון ל-COVID-19, לאחר אישורו.

אהוד מרום, יו"ר ומנכ"ל מאפי פארמה: "אנו מעמידים לרשות מפתחי החיסונים את כושר הייצור שלנו, כמו גם את יכולות שרשרת האספקה והאחסון הקרה שלנו על מנת שניתן יהיה לספק חיסונים לתושבי ישראל ולאיחוד האירופי. שרשרת האספקה ​​העולמית בתחום ייצור החיסונים סובלת כיום ממגבלות כושר ייצור ונדרשת גמישות תפעולית על מנת לאפשר אספקת חיסונים בקנה מידה רחב מקומי ובין לאומי. על ידי הפיכת כושר הייצור שלנו לזמין, אנו מקווים לסייע בפריסה מהירה של חיסונים לאחר אישורם על ידי הרשויות הרפואיות. אנו נמצאים בימים אלו בקשר עם מפתחי החיסונים הגדולים והממשלות ברחבי העולם בכדי לסייע באיחוד הכוחות במאבק נגד הנגיף".

כיום המרוץ לפיתוח חיסון נמצא בעיצומו כשהחברה הראשונה שתצליח להגיע לחיסון עם יכולות מוכחות תהיה חברה שתזכה בגביע הקדוש של העת הנוכחית. כל מדינות העולם עוסקות כיום בשריון של חיסונים בקרב החברות שמפתחות אותם ולמעשה הממשלות רוכשות אופציות לחיסונים לכשאלה יפותחו. ברור כי מדינת שתשים את ידיה על חיסון תוכל להחזיר את עצמה לפסים של תפקוד נורמלי ולכן יש חשיבות למיקום הייצור של החיסון כשזה יפותח.

ייצור מקומי יאפשר לממשלה שליטה טובה יותר בהספקה לשוק המקומי של חיסונים בעוד שיבוא של חיסונים מוכנים עלול להביא לכך שישראל לא תהיה בראש סדרי העדיפות של יצרניות החיסונים ומכאן החשיבות בפיתוח יכולת ייצור מקומית.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הכל כאן פוליטיקה 10/10/2020 14:56
    הגב לתגובה זו
    משחקים איתנו באש
  • 1.
    אפשר לייצר חיסונים במפעל טבע בירושלים שנסגר (ל"ת)
    אילן 08/10/2020 20:11
    הגב לתגובה זו
  • קובי 08/10/2020 22:14
    הגב לתגובה זו
    יש כאן שיקולים מורכבים וטקטים כאחד. תחליב אפשר לייצר בסין זה יהיה יותר זול. הרבה שיקולים
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

אייל בן סימון מנכל הפניקס
צילום: ענבל מרמרי
דוחות

הפניקס: תשואה של 29.2% על ההון; מעלה תחזיות להמשך

הרווחיות של חברות הביטוח לא עוצרת, והפניקס מבינה שאת התחזיות לשנת 2027 היא משיגה כבר השנה; לכן החברה מעלה בחדות את התחזיות לשנת 2028, עם תשואה להון שתהיה מעל 25%, רווח EBITDA מתואם של 2.5 מיליארד, ורווחי ליבה של 3.4 מיליארד שקל

תמיר חכמוף |

הפניקס הפניקס 0%  מפרסמת את דוחות הרבעון השלישי של 2025 ומציגה המשך צמיחה הן ברווח הכולל והן ברווחי הליבה, לצד עדכון משמעותי של היעדים האסטרטגיים לשנים הקרובות. הרווח הכולל ברבעון עלה ל-803 מיליון שקל, לעומת 758 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה הגיע ל-2.3 מיליארד שקל צמיחה חדה ביחס ל-1.65 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גם רווח הליבה ממשיך לעלות, והגיע ברבעון ל-667 מיליון שקל ובתשעת החודשים ל-1.98 מיליארד שקל, עלייה ניכרת מול 572 ו-1.65 מיליארד שקל בהתאמה אשתקד. התשואה להון בולטת אף היא ומשקפת רבעון חזק במיוחד עם 29.2%. התשואה להון מפעילות ליבה עומדת על 24%ץ

אולם עיקר המשקל בדיווח הנוכחי נמצא בעדכון היעדים ל-2028, יעד שאפתני הרבה יותר מהמתווה הקודם, ומציג עלייה משמעותית בכל הפרמטרים המרכזיים. הפניקס מצפה שרווח הליבה שלה יצמח לטווח של 3.3-3.5 מיליארד שקל, לצד תשואה להון של מעל 25%. מדובר בקפיצה ניכרת מהיעדים שנקבעו לשנת 2027 רק בספטמבר האחרון, שעמדו על 2.4-2.6 מיליארד שקל.

אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הפניקס הוא תחום ניהול הנכסים, שממשיך להאיץ קדימה. רווחי הליבה מפעילות זו הסתכמו ברבעון ב-256 מיליון שקל, ובתשעת החודשים הראשונים של השנה הגיעו ל-682 מיליון שקל, גידול של כ-43% לעומת התקופה המקבילה. במקביל, ה-EBITDA המותאם זינק ל-430 מיליון שקל ברבעון ול-1.19 מיליארד שקל מתחילת השנה, ומדגיש את ההתרחבות בפעילויות הרווחיות של הקבוצה ובשיפור היעילות. היקף הנכסים המנוהלים עלה ל-585 מיליארד שקל נכון לסוף הרבעון, כ-11% יותר מרמתו בסוף 2024.

בפעילות הביטוח נרשמה יציבות בצמיחה: הרווח מפעילות הליבה עלה ל-411 מיליון שקל ברבעון ול-1.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, שיפור מתון אך עקבי, בין היתר בזכות הרחבת תהליכי הדיגיטציה והאופטימיזציה. החברה ציינה כי עמידותה לשינויי ריבית נותרה גבוהה, כאשר תשואת הנוסטרו ברבעון, כ-9% בקצב שנתי, תמכה בשורה התחתונה. בנוסף השלימה החברה את הגדלת האחזקה בפניקס סוכנויות ל-95%.

בצד חלוקת הרווחים, הפניקס מודיעה על דיבידנד רבעוני של 320 מיליון שקל, כ-1.25 שקל למניה, ובסך הכול חילקה 950 מיליון שקל מתחילת השנה. לצד זאת ביצעה רכישות עצמיות בהיקף של כ-188 מיליון שקל.