מאפי פארמה מקימה בירושלים קו יצור לחיסונים לקורונה
החברה שמחזיקה במפעל בירושלים שהוקם על ידי ג'ונסון & ג'ונסון מקימה קו ייצור לחיסונים שאמור לספק את הדרישה בישראל
חברת מאפי פארמה שעוסקת בפיתוח וייצור של תרופות אינטגרטיביות החלה בהקמה של קו ייצור שמיועדת לייצר חיסון לקורונה. קו הייצור מוקם במפעלי החברה בירושלים ועתיד לייצר את החיסונים שישווקו בישראל ובאירופה.
מאפי פארמה היא חברה פרטית שבין בעלי המניות שלה ניתן למנות את יצרנית התרופות מיילן שהשקיעה בה 60 מיליון דולר. מאפי הקימה לאחרונה מפעל בירושלים בהשקעה של 100 מיליון דולר, מפעל שהוקם עבורה על-ידי JOHNSON & JOHNSON שתהיה גם הלקוח העיקרי של המפעל.
מאפי פארמה הודיעה, כאמור, היום כי היא מוסיפה קו חדש במפעל שייעוד למילוי וגימור סטרילי של נוזלים ואבקות להזרקות כשקו ייצור זה יתמוך בייצור חיסון ל-COVID-19, לאחר אישורו.
אהוד מרום, יו"ר ומנכ"ל מאפי פארמה: "אנו מעמידים לרשות מפתחי החיסונים את כושר הייצור שלנו, כמו גם את יכולות שרשרת האספקה והאחסון הקרה שלנו על מנת שניתן יהיה לספק חיסונים לתושבי ישראל ולאיחוד האירופי. שרשרת האספקה העולמית בתחום ייצור החיסונים סובלת כיום ממגבלות כושר ייצור ונדרשת גמישות תפעולית על מנת לאפשר אספקת חיסונים בקנה מידה רחב מקומי ובין לאומי. על ידי הפיכת כושר הייצור שלנו לזמין, אנו מקווים לסייע בפריסה מהירה של חיסונים לאחר אישורם על ידי הרשויות הרפואיות. אנו נמצאים בימים אלו בקשר עם מפתחי החיסונים הגדולים והממשלות ברחבי העולם בכדי לסייע באיחוד הכוחות במאבק נגד הנגיף".
כיום המרוץ לפיתוח חיסון נמצא בעיצומו כשהחברה הראשונה שתצליח להגיע לחיסון עם יכולות מוכחות תהיה חברה שתזכה בגביע הקדוש של העת הנוכחית. כל מדינות העולם עוסקות כיום בשריון של חיסונים בקרב החברות שמפתחות אותם ולמעשה הממשלות רוכשות אופציות לחיסונים לכשאלה יפותחו. ברור כי מדינת שתשים את ידיה על חיסון תוכל להחזיר את עצמה לפסים של תפקוד נורמלי ולכן יש חשיבות למיקום הייצור של החיסון כשזה יפותח.
ייצור מקומי יאפשר לממשלה שליטה טובה יותר בהספקה לשוק המקומי של חיסונים בעוד שיבוא של חיסונים מוכנים עלול להביא לכך שישראל לא תהיה בראש סדרי העדיפות של יצרניות החיסונים ומכאן החשיבות בפיתוח יכולת ייצור מקומית.
- 2.הכל כאן פוליטיקה 10/10/2020 14:56הגב לתגובה זומשחקים איתנו באש
- 1.אפשר לייצר חיסונים במפעל טבע בירושלים שנסגר (ל"ת)אילן 08/10/2020 20:11הגב לתגובה זו
- קובי 08/10/2020 22:14הגב לתגובה זויש כאן שיקולים מורכבים וטקטים כאחד. תחליב אפשר לייצר בסין זה יהיה יותר זול. הרבה שיקולים
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
