חיטוי קורונה
צילום: Pixabay

מאפי פארמה מקימה בירושלים קו יצור לחיסונים לקורונה

החברה שמחזיקה במפעל בירושלים שהוקם על ידי ג'ונסון & ג'ונסון מקימה קו ייצור לחיסונים שאמור לספק את הדרישה בישראל

ניצן כהן | (3)

חברת מאפי פארמה שעוסקת בפיתוח וייצור של תרופות אינטגרטיביות החלה בהקמה של קו ייצור שמיועדת לייצר חיסון לקורונה. קו הייצור מוקם במפעלי החברה בירושלים ועתיד לייצר את החיסונים שישווקו בישראל ובאירופה.

מאפי פארמה היא חברה פרטית שבין בעלי המניות שלה ניתן למנות את יצרנית התרופות מיילן שהשקיעה בה 60 מיליון דולר. מאפי הקימה לאחרונה מפעל בירושלים בהשקעה של 100 מיליון דולר, מפעל שהוקם עבורה על-ידי JOHNSON & JOHNSON שתהיה גם הלקוח העיקרי של המפעל.

מאפי פארמה הודיעה, כאמור, היום כי היא מוסיפה קו חדש במפעל שייעוד למילוי וגימור סטרילי של נוזלים ואבקות להזרקות כשקו ייצור זה יתמוך בייצור חיסון ל-COVID-19, לאחר אישורו.

אהוד מרום, יו"ר ומנכ"ל מאפי פארמה: "אנו מעמידים לרשות מפתחי החיסונים את כושר הייצור שלנו, כמו גם את יכולות שרשרת האספקה והאחסון הקרה שלנו על מנת שניתן יהיה לספק חיסונים לתושבי ישראל ולאיחוד האירופי. שרשרת האספקה ​​העולמית בתחום ייצור החיסונים סובלת כיום ממגבלות כושר ייצור ונדרשת גמישות תפעולית על מנת לאפשר אספקת חיסונים בקנה מידה רחב מקומי ובין לאומי. על ידי הפיכת כושר הייצור שלנו לזמין, אנו מקווים לסייע בפריסה מהירה של חיסונים לאחר אישורם על ידי הרשויות הרפואיות. אנו נמצאים בימים אלו בקשר עם מפתחי החיסונים הגדולים והממשלות ברחבי העולם בכדי לסייע באיחוד הכוחות במאבק נגד הנגיף".

כיום המרוץ לפיתוח חיסון נמצא בעיצומו כשהחברה הראשונה שתצליח להגיע לחיסון עם יכולות מוכחות תהיה חברה שתזכה בגביע הקדוש של העת הנוכחית. כל מדינות העולם עוסקות כיום בשריון של חיסונים בקרב החברות שמפתחות אותם ולמעשה הממשלות רוכשות אופציות לחיסונים לכשאלה יפותחו. ברור כי מדינת שתשים את ידיה על חיסון תוכל להחזיר את עצמה לפסים של תפקוד נורמלי ולכן יש חשיבות למיקום הייצור של החיסון כשזה יפותח.

ייצור מקומי יאפשר לממשלה שליטה טובה יותר בהספקה לשוק המקומי של חיסונים בעוד שיבוא של חיסונים מוכנים עלול להביא לכך שישראל לא תהיה בראש סדרי העדיפות של יצרניות החיסונים ומכאן החשיבות בפיתוח יכולת ייצור מקומית.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הכל כאן פוליטיקה 10/10/2020 14:56
    הגב לתגובה זו
    משחקים איתנו באש
  • 1.
    אפשר לייצר חיסונים במפעל טבע בירושלים שנסגר (ל"ת)
    אילן 08/10/2020 20:11
    הגב לתגובה זו
  • קובי 08/10/2020 22:14
    הגב לתגובה זו
    יש כאן שיקולים מורכבים וטקטים כאחד. תחליב אפשר לייצר בסין זה יהיה יותר זול. הרבה שיקולים
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.