חיטוי קורונה
צילום: Pixabay

מאפי פארמה מקימה בירושלים קו יצור לחיסונים לקורונה

החברה שמחזיקה במפעל בירושלים שהוקם על ידי ג'ונסון & ג'ונסון מקימה קו ייצור לחיסונים שאמור לספק את הדרישה בישראל

ניצן כהן | (3)

חברת מאפי פארמה שעוסקת בפיתוח וייצור של תרופות אינטגרטיביות החלה בהקמה של קו ייצור שמיועדת לייצר חיסון לקורונה. קו הייצור מוקם במפעלי החברה בירושלים ועתיד לייצר את החיסונים שישווקו בישראל ובאירופה.

מאפי פארמה היא חברה פרטית שבין בעלי המניות שלה ניתן למנות את יצרנית התרופות מיילן שהשקיעה בה 60 מיליון דולר. מאפי הקימה לאחרונה מפעל בירושלים בהשקעה של 100 מיליון דולר, מפעל שהוקם עבורה על-ידי JOHNSON & JOHNSON שתהיה גם הלקוח העיקרי של המפעל.

מאפי פארמה הודיעה, כאמור, היום כי היא מוסיפה קו חדש במפעל שייעוד למילוי וגימור סטרילי של נוזלים ואבקות להזרקות כשקו ייצור זה יתמוך בייצור חיסון ל-COVID-19, לאחר אישורו.

אהוד מרום, יו"ר ומנכ"ל מאפי פארמה: "אנו מעמידים לרשות מפתחי החיסונים את כושר הייצור שלנו, כמו גם את יכולות שרשרת האספקה והאחסון הקרה שלנו על מנת שניתן יהיה לספק חיסונים לתושבי ישראל ולאיחוד האירופי. שרשרת האספקה ​​העולמית בתחום ייצור החיסונים סובלת כיום ממגבלות כושר ייצור ונדרשת גמישות תפעולית על מנת לאפשר אספקת חיסונים בקנה מידה רחב מקומי ובין לאומי. על ידי הפיכת כושר הייצור שלנו לזמין, אנו מקווים לסייע בפריסה מהירה של חיסונים לאחר אישורם על ידי הרשויות הרפואיות. אנו נמצאים בימים אלו בקשר עם מפתחי החיסונים הגדולים והממשלות ברחבי העולם בכדי לסייע באיחוד הכוחות במאבק נגד הנגיף".

כיום המרוץ לפיתוח חיסון נמצא בעיצומו כשהחברה הראשונה שתצליח להגיע לחיסון עם יכולות מוכחות תהיה חברה שתזכה בגביע הקדוש של העת הנוכחית. כל מדינות העולם עוסקות כיום בשריון של חיסונים בקרב החברות שמפתחות אותם ולמעשה הממשלות רוכשות אופציות לחיסונים לכשאלה יפותחו. ברור כי מדינת שתשים את ידיה על חיסון תוכל להחזיר את עצמה לפסים של תפקוד נורמלי ולכן יש חשיבות למיקום הייצור של החיסון כשזה יפותח.

ייצור מקומי יאפשר לממשלה שליטה טובה יותר בהספקה לשוק המקומי של חיסונים בעוד שיבוא של חיסונים מוכנים עלול להביא לכך שישראל לא תהיה בראש סדרי העדיפות של יצרניות החיסונים ומכאן החשיבות בפיתוח יכולת ייצור מקומית.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הכל כאן פוליטיקה 10/10/2020 14:56
    הגב לתגובה זו
    משחקים איתנו באש
  • 1.
    אפשר לייצר חיסונים במפעל טבע בירושלים שנסגר (ל"ת)
    אילן 08/10/2020 20:11
    הגב לתגובה זו
  • קובי 08/10/2020 22:14
    הגב לתגובה זו
    יש כאן שיקולים מורכבים וטקטים כאחד. תחליב אפשר לייצר בסין זה יהיה יותר זול. הרבה שיקולים
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.