מאז המחאה החברתית שפרצה בשנת 2011 רמת האינפלציה בישראל נמוכה ברמה היסטורית. באופן מסורתי, האינפלציה בישראל מתאפיינת בעונתיות - בחודשי האביב מרץ-מאי ובחודשי הסתיו ספטמבר- אוקטובר האינפלציה חיובית ובשאר חודשי השנה האינפלציה שלילית או אפסית. נתוני האינפלציה בשנים שלאחר משבר האשראי של 2008 כ-3% לשנה.

משבר הקורונה שינה את כללי המשחק. הזינוק באבטלה והעצירה בכלכלה הביאו הובילו לירידה חדה במחירי האנרגיה התקשורת והתחבורה. כעת, כאשר המשק חוזר לעבודה הביקוש למוצרים מתחיל לעלות ואיתו גם המחירים שכאמור נמצאים בשפל.

עלויות מימון גבוהות לאג"ח שהנפיקה ישראל בתקופת המשבר

על מנת להתגבר על המשבר, ממשלות מגדילות את התקציבים ונדרשות לממן גירעון נוסף. עומק החובות בחלק ניכר מן המדינות המפותחות גבוה מן התוצר, וניתן לציין את החוב של ממשלת ארה"ב שכיום עומד על כ- 120% ביחס לתוצר. החוב של ממשלת ישראל עלה באופן משמעותי בחודשיים האחרונים בעקבות הנפקת אגרות החוב של הממשלה בחו"ל יחד עם עלויות מימון גבוהות יחסית. החוב של ממשלת ישראל עלה מכ-60% תוצר לכ-75%, וזאת במידה שלא תתרחש התדרדרות נוספת במצב המשק.

לממשלות יש מספר דרכים מרכזיות על מנת לממן את הגירעון ולהחזיר את החוב, ואנו מעריכים כי הממשלות יפעלו במספר חזיתות:

פיחות המטבע - פיחות במטבע המקומי מביא לאינפלציה אשר בתורה שוחקת את החוב הממשלתי הפנימי.  עליית מחירי הסחורות והייבוא מטיבים גם עם היצואנים ושומרים על כושר התחרות של המשק הישראלי. לכן, צפוי שנמשיך לראות את בנק ישראל רוכש מט"ח בשוק.

• "השתטחות שורית": תשואות האג"ח הקצרות יורדות על רקע ציפיות להורדות ריבית
• זרקור על הקרן: קרן האג"ח שמשקיעה מחוץ לקופסה ומציגה תוצאות מצוינות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עידוד הצמיחה - המהלך החשוב ביותר כרגע שהממשלה יכולה לעשות הוא להחזיר את המשק למסלול צמיחה, כל עוד שיעור הגידול הצפוי בתוצר גבוה מעלות מימון החוב כדאי לממשלה להזרים עוד כספים לכלכלה על מנת שזו תחזור לפסי הצמיחה, המחיר של אבטלה גבוהה גבוה יותר מהעלייה בחוב הכללי.

העלאת מיסים - בשלב הראשון הממשלה והבנקים ינסו לעזור למגזר העסקי ככל שניתן בעזרת הגדלת הגרעון והפחתת הריבית הממשלתית. לאחר התייצבות התעסוקה והחזרה לצמיחה צפוי שתתממש האפשרות של עליה במיסים  ישירים או עקיפים על מנת להחזיר את החוב בקצב גבוה יותר.

מתן אשראי - בניגוד לשנים האחרונות בהן בנק ישראל פעל לצמצום הסיכון באשראי, כעת, בנק ישראל מעודד את הבנקים ומפחית את יחסי הכיסוי על מנת לאפשר לבנקים להמשיך ולהלוות. לאחרונה, בנק ישראל נזף בבנקים המסחריים כי לא נתנו מספיק אשראי. האשראי במשק משול לשמן שבגלגלי המנוע אתו אנו מנסים להניע. כאשר העננה האפורה של המשבר תחלוף והבנקים יחזרו לעבוד בצורה מלאה נראה גם מתן אשראי גבוה יותר לציבור ולחברות.

• סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
• לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...

דה-גלובליזציה תורמת לעליית המחירים

משבר הקורונה גרם לכלכלות להאיץ את השינוי לכיוון של משקים סגורים הנשענים יותר על תוצרת מקומית. תהליך הגלובליזציה שהחל בשנות ה-90' והביא "להשטחת העולם" ובין היתר לאינפלציה נמוכה עומד בפני שינוי כיוון. מלחמת הסחר שהחלה לפני כשנתיים וחשבנו שהסתיימה עם הסכם מקבלת תפנית חדה, האשמה של הסינים במשבר הקורונה ובחינת ההסכמות שהושגו במסגרת ההסכם דוחפים כעת את העולם בקצב מהיר יותר למציאת פתרונות מקומיים והחזרת התעשיות קרוב לבית. העלייה במכסים ומעבר חד לדה-גלובליזציה יביאו בסופו של דבר לעלייה במחירים ולעלייה באינפלציה.

מחירי האג"ח הצמודות לא משקפים את הסיכון להתפרצות אינפלציונית

האינפלציה שכבר ירדה בצורה ניכרת בחודשים האחרונים כבר מגולמת במחירי העקומים. מכאן יש למדוד את ההשפעה הצפויה קדימה ולכן לאחר ירידה משמעותית, צפויה התאוששות בצורת V לאינפלציה, שכן המחירים הנמוכים כבר נמדדו, כך למשל מחירי הנפט החלו לעלות בעשרות אחוזים בחודש האחרון. הגדלת הרכיב הצמוד בתיק היא למעשה רכישה ביטוח נגד הסיכון האינפלציוני, רק שבניגוד לפוליסת ביטוח "רגילה" במקרה זה האינפלציה הגלומה בשווקים נמוכה ולא מתמחרת את הסיכון, התוצאה היא שהפרמיה נמוכה, וכך לדוגמא באגרות החוב הצמודות למדד המחירים שהונפקו לאחרונה לא קיימת הצמדה שלילית ולכן מגנות על המשקיעים גם אם במידה והאינפלציה תמשיך לרדת.

חגי קייזר מחברת אפסילון 

האמור בכתבה אינו מהווה המלצת השקעה ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק השקעות או ייעוץ/שיווק פנסיוני המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם. חברות בקבוצת אפסילון מחזיקות או עשויות להחזיק בניירות הערך או בנכסים הפיננסיים המוזכרים בסקירה. אין במידע על תשואת עבר כדי להוות אינדיקציה לתשואה שתושג בעתיד.