מדד ת"א 35 עלה ב-1.06%, האג"ח הממשלתיות השקליות ירדו
יום המסחר הראשון לשבוע זה בבורסה בתל אביב ננעל בעליות, וזאת על רקע העליות בסוף השבוע בוול סטריט ובשאר השווקים בעולם. מדד ת"א 35 מדד ת"א 90 מחזור המסחר הסתכם בכ-615 מיליון שקל. 16:30 מדד ת"א 35 עלה ב-1.06%, מדד ת"א 90 הוסיף 0.57%. בלטו במסחר: מניות קבוצת בזק שעלו על רקע הצעת קרן סרצ'לייט לרכישת אינטרנט זהב (בעלת השליטה בבי-קום, חברת האם המחזיקה בבזק). פירמידת השליטה בבזק מורכבת מאינטרנט זהב המחזיקה ב-65.78% מחברת בי קומיוניקיישנס 0.8% , כאשר האחרונה מחזיקה ב-26.34% מבזק 1.3% . 15:50 ירידות באג"ח הממשלתיות השקליות הארוכות. אג"ח ממשלתית שקלית 0347 יורדת ב-0.5% ונסחרת סביב תשואה של 3.34%. הירידה במחיר האג"ח נעשית בדומה למגמה בארה"ב בסופ"ש, כאשר מחירי האג"ח האמריקאיות הממשלתיות ירדו, והתשואה עלתה. ממשלתי שקלי 0142 -0.22% ממשלתי שקלי 0347 -0.42% 15:45 מדד הבנקים עולה כעת בכ-1% בהובלת מניית פועלים 1.85% הנסחרת כעת במחזור הגבוה בשוק (כ-65 מיליון שקל) ומטפסת ב-1.2% ביום מסחר רביעי ברציפות של עליות. מניית לאומי 2.23% עולה 0.6%, דיסקונט 1.04% עולה 1%, ומזרחי טפחות 0.39% עולה 0.7%. 14:15 בולטות בתל אביב:
מניית פרטנר 3.13% מטפסת 1.8% לאחר שהחברה הודיעה כי תהיה הראשונה להשיק את הפרסום במתכונת Addressable tv ותחל לשדר פרסומות מותאמות על המסך לצופיה (לכתבה המלאה). מניית כלל עסקי ביטוח 2.98% מטפסת 1.7% לאחר הדיווח לפיו אידיבי בוחנת את מכירת כלל ביטוח לדיסקונט השקעות 0.15% . עם זאת מדובר על דיווח ראשוני, שכן במסגרת הפניה לא הציעה אידיבי תנאים כלשהם לעסקה, וכי טרם התקבלה התייחסותה של דסק"ש לפניה. 13:20 מניית טיב טעם 1% צונחת ב-3% (במחזור זעום) לאחר שהחברה דיווחה מנכ"ל החברה יוצא לחופשה כפויה בשל חילוקי דעות עם בעל השליטה. ביום חמישי בערב התקבלה בדירקטוריון, הודעת דואר אלקטרוני מעדי כהן, המכהן כדירקטור ומנכ"ל החברה, לפיו, קיימים חילוקי דעות בינו לבין חגי שלום, בעל השליטה (54.3%) בחברה ודירקטור, וכולל גם טענות על התערבות בניהול החברה תוך כדי פגיעה במשטר התאגידי שלה (לכתבה המלאה). 12:35 "התנודתיות שראינו בשבועות האחרונים בשווקים תלווה אותנו בשנת 2019" כך מעריך יניב חברון, אסטרטג ראשי בבית ההשקעות אלומות. לדבריו, אין כרגע מה לחפש בשווקים באירופה ואילו התמחור בארה"ב סביר, אולם ההזדמנות הכי מעניינת בשווקים כיום נמצאת בשוק המניות הסיני" מנגד, בבנק ההשקעות קרדיט מעריכים דווקא שהשוק הסיני הוא סיכון המאקרו העיקרי לשווקים וממליצים ללקוחתיהם למכור לתוך הראלי הצפוי. 11:30 חברת ווטרסטון, העוסקת בנדל"ן מניב בארה"ב, דיווחה הבוקר כי חתמה על הסכם למכירת זכויותיה בנכס San Bernardino ובקרקע הצמודה אליו, תמורת כ-104 מיליון דולר. העסקה צפויה להתקיים בחודש פברואר. איגרות החוב של החברה ווטרסטון אגח א מזנקות בכ-8.4% בתגובה לדיווח. 10:40 העליות בבורסה בתל אביב מתגברות. מדד ת"א 35 עולה כעת בכ-1.6%, ת"א 90 עולה 1% ומדד הבנקים עולה 1.3%. מניית כיל מרכזת את מחזור המסחר הגבוה בשוק כשהיא מטפסת 2.6% ביום מסחר שלישי ברציפות של עליות, טבע 1.26% עולה 0.9%, בזק 1.3% עולה 1% ומניית איי.אפ.אפ מטפסת 3.1% לאחר שפרוטרום השלימה הבוקר את רכישת 60% מחברת Mighty התאילנדית. 9:55 על רקע פרסום ההצעה של קרן סרצ'לייט, סדרות האג"ח ג' -ד' של אינטרנט זהב מטפסות 7%. סדרות האג"ח ב' ו-ג' של ביקום מטפסות 2.4% ו-1.5%. 9:45 פתיחה חיובית בבורסה בתל אביב. מדד ת"א 35 עולה 1.3%, ת"א 90 עולה 0.5% ומדד הבנקים עולה 1%. מניית בזק 1.3% מטפסת 1.9% במחזור השני בגובהו בשוק ומניית אינטרנט זהב מזנקת 10% על רקע פרסום ההצעה של קרן סרצ'לייט. מניות הבנקים לאומי 2.23% ופועלים 1.85% עולות במחזורים הגבוהים בשוק, טבע 1.26% מוסיפה 1%. 8:30 מניות פירמידת השליטה בבזק צפויות לרכז עניין לאחר שלבקשת מחזיקי האג"ח של אינטרנט זהב, החברה פרסמה היום את ההצעה המחודשת של קרן סרצ'לייט לרכישת מלוא אחזקתה של אינטרנט זהב בביקום (64.8%), תמורת כ-390 מיליון שקל. על פי ההצעה המחודשת של קרן סרצ'לייט, במידה ואינטרנט זהב תקבל את הצעתה, מחזיקי סדרות אג"ח ג' ו-ד' של אינטרנט זהב יקבלו כ-530 מיליון שקל, המשקף פרמיה של כ-27% על המחיר הנוכחי, אך משמעותו גם החזר של 73% בלבד מהחוב שהסתכם בסוף סמפטמבר בכ-728 מיליון שקל (לכתבה המלאה). 7:00 ברקע לעליות בעולם, נראה כי מלחמת הסחר בין ארה"ב קרובה לסיום, וזאת כאשר שני הצדדים מראים נכונות להגיע לפתרון. בסוף השבוע סין הציעה להגדיל את הייבוא מארה"ב ביותר מטריליון דולר במהלך השנים הקרובות, כך שעודף הסחר שלה ירד ל-0 לקראת 2024 ומן העבר השני, שר האוצר האמריקני, סטיבן מנוצ'ין, הביע נכונות להסיר את המכסים שהטילה ארה"ב על ייבוא סיני בשנה האחרונה. בחזרה לישראליות, מניית טבע חוזרת לתל אביב עם פער חיובי של 1.2%, איי.אפ.אפ חוזרת עם פער חיובי של 2.1%, כיל חוזרת עם פער חיובי של 1.2%, אלביט מערכות חוזרת עם פער חיובי של 1.5% ופריגו חוזרת עם פער חיובי של 2.4%. יום המסחר האחרון בבורסה בתל אביב ננעל במגמה מעורבת, כאשר מדד ת"א 35 עלה ב-0.1%, ת"א בנקים טיפס 1.1% ות"א 90 נחלש ב-0.4%. מניית גזית גלוב קפצה ב-3.2%, בזק טיפסה 2.4% במחזור גבוה, והאג"ח הקצרות של אינטרנט זהב ננעלו בירידות של 2.6% לאחר שזינקו בכ-8.3% בגבוה היומי.
- 6.גביר 19/01/2019 23:13הגב לתגובה זויעד סופי ב 1680 מבחינה טכנית כמובן
- 5.למטה (ל"ת)בומבה 19/01/2019 22:10הגב לתגובה זו
- 4.ממש בקרובבב 19/01/2019 21:24הגב לתגובה זולליויתן ורציו. בליכוד מחכים לרגע האחרון לקצור את הפירות. ליויתן כמעט מוכן.
- 3.היסטוריון חזק 19/01/2019 21:15הגב לתגובה זובדקתי בכמה גלים של שוק יורד את התיקונים למעלה. ב 2008 הנאסדק תיקן משער 2155 לשער 2555 כלומר 18.56% ומשם צנח בפראות. זהירות מהעליות האחרונות כי אם יבואו נפילות הם יהיו חזקות וכואבות. כרגע משער 6190 נמוך של הנאסדק הוא תיקן עד עתה 15.6% כלומר יש עוד 3 אחוז למעלה ואז נפילות חזקות. זה הצפי. נבדוק אותי עוד כמה ימים...
- זה אתה אייל? (ל"ת)יורי 21/01/2019 00:19הגב לתגובה זו
- 2.מחר אינטרנט זהב עפה לאחר תוצאות האסיפה (ל"ת)אריק 19/01/2019 21:14הגב לתגובה זו
- 1.מחר סוף יום אינטרנט ז פולס 30 (ל"ת)יקי 19/01/2019 20:41הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"
"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"
הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?
את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.
הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".
אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים
לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.
