היישורת האחרונה: רשת שופרסל רוכשת את ניו פארם תמורת 130 מיליון שקל
ניו פארם רשת שופרסל 0.65% הודיעה הבוקר, בהמשך להסכם הרכישה של ניו פארם עם המשביר 365 -1.13% , כי החברה תשלם עבור הרשת 130 מיליון שקל, וזאת במידה והממונה על ההגבלים העסקיים יאשר את העסקה. במסגרת ההסכם נקבע כי ניו פארם תקבל החזר חוב מחברה קשורה בסך 12 מיליון שקל.
מניית המשביר 365 מזנקת ביותר מ-4% במחזור מסחר של 425 אלף שקל, לעומת מחזור מסחר יומי ממוצע של 116 אלף שקל בחודש האחרון. מניית שופרסל עולה 0.9% במחזור מסחר של 1.3 מיליון שקל, לעומת מחזור יומי ממוצע של 9.8 מיליון שקל בחודש האחרון.
בתוך כך, שופרסל צרפה להודעה נתונים לגבי ניו פארם שסיפקה המוכרת המשביר 365. לפי הנתונים, ניו פארם רשמה בשנת 2016 הפסד (לפני מס) של 22 מיליון שקל, בהמשך להפסד של 15 מיליון שקל בשנת 2015. ההכנסות ב-2016 הסתכמו ב-711 מיליון שקל וב-2015 הסתכממו ב-696.9 מיליון שקל.
פעילות ניו פארם כוללת שלושה תחומים עיקריים: קוסמטיקה, טואלטיקה ובתי מרקחת וטבע. רשת ניו פארם מפעילה 67 סניפים, מתוכם 57 סניפי פארם בפורמט עשיר (שניים מתוכם בזכייניות) ו-10 סניפי מדיקל המתמחים במתן שירותי רוקחות ומעסיקה כ-1,100 עובדים. העסקה כפופה לאישור הממונה על ההגבלים העסקיים תוך 3 חודשים וכן לבדיקת נאותות שתבוצע על ידי שופרסל עד למועד ההשלמה.
שופרסל מסרה כי בכוונתה להמשיך להפעיל את רשת ניו פארם כחברה נפרדת, וכי בכוונתה לשלה את ניו פארם במועדון הלקוחות, כרטיסי האשראי ובמכירות האונליין שלה.
- 1.bhr 09/04/2017 09:21הגב לתגובה זובמסגרת הדו"חות של המשביר. היא לא חושפת. בנוסף, תמיד צורפה בדו"חות הערכת שווי של הרשת הכוללת את כל הנתונים. קצת בקיאות לא תזיק
- אס 09/04/2017 12:04הגב לתגובה זונסיון חלש להסתיר את האמת הצרופה. החברה האם מסתירה שנים את הנתונים המאכזבים של ניו פארם . מעולם לא היתה רווחית כתוצאה מניהול כושל ביותר ומיקומים גרועים. עכשיו פעם ראשונה שיש סיכוי לרווחיות בגלל כח הקניה העצום והבוסט שנותנת שופר סל.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
