היישורת האחרונה: רשת שופרסל רוכשת את ניו פארם תמורת 130 מיליון שקל
ניו פארם רשת שופרסל 0.63% הודיעה הבוקר, בהמשך להסכם הרכישה של ניו פארם עם המשביר 365 0.79% , כי החברה תשלם עבור הרשת 130 מיליון שקל, וזאת במידה והממונה על ההגבלים העסקיים יאשר את העסקה. במסגרת ההסכם נקבע כי ניו פארם תקבל החזר חוב מחברה קשורה בסך 12 מיליון שקל.
מניית המשביר 365 מזנקת ביותר מ-4% במחזור מסחר של 425 אלף שקל, לעומת מחזור מסחר יומי ממוצע של 116 אלף שקל בחודש האחרון. מניית שופרסל עולה 0.9% במחזור מסחר של 1.3 מיליון שקל, לעומת מחזור יומי ממוצע של 9.8 מיליון שקל בחודש האחרון.
בתוך כך, שופרסל צרפה להודעה נתונים לגבי ניו פארם שסיפקה המוכרת המשביר 365. לפי הנתונים, ניו פארם רשמה בשנת 2016 הפסד (לפני מס) של 22 מיליון שקל, בהמשך להפסד של 15 מיליון שקל בשנת 2015. ההכנסות ב-2016 הסתכמו ב-711 מיליון שקל וב-2015 הסתכממו ב-696.9 מיליון שקל.
פעילות ניו פארם כוללת שלושה תחומים עיקריים: קוסמטיקה, טואלטיקה ובתי מרקחת וטבע. רשת ניו פארם מפעילה 67 סניפים, מתוכם 57 סניפי פארם בפורמט עשיר (שניים מתוכם בזכייניות) ו-10 סניפי מדיקל המתמחים במתן שירותי רוקחות ומעסיקה כ-1,100 עובדים. העסקה כפופה לאישור הממונה על ההגבלים העסקיים תוך 3 חודשים וכן לבדיקת נאותות שתבוצע על ידי שופרסל עד למועד ההשלמה.
שופרסל מסרה כי בכוונתה להמשיך להפעיל את רשת ניו פארם כחברה נפרדת, וכי בכוונתה לשלה את ניו פארם במועדון הלקוחות, כרטיסי האשראי ובמכירות האונליין שלה.
- 1.bhr 09/04/2017 09:21הגב לתגובה זובמסגרת הדו"חות של המשביר. היא לא חושפת. בנוסף, תמיד צורפה בדו"חות הערכת שווי של הרשת הכוללת את כל הנתונים. קצת בקיאות לא תזיק
- אס 09/04/2017 12:04הגב לתגובה זונסיון חלש להסתיר את האמת הצרופה. החברה האם מסתירה שנים את הנתונים המאכזבים של ניו פארם . מעולם לא היתה רווחית כתוצאה מניהול כושל ביותר ומיקומים גרועים. עכשיו פעם ראשונה שיש סיכוי לרווחיות בגלל כח הקניה העצום והבוסט שנותנת שופר סל.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
