האוצר: אי השוויון בישראל - גבוה משמעותית מה-OECD

האוצר הציג במחקר את השפעת הרכב המיסים על אי השוויון בהכנסות ועל הצמיחה הכלכלית
לירן סהר | (2)
נושאים בכתבה אי שיוויון מסים

משרד האוצר הציג היום (א') מחקר הבוחן את השפעת הרכב המיסים על אי השוויון בהכנסות ועל הצמיחה הכלכלית. לפי האוצר, בהשוואה למדינות ה-OECD, בישראל הרכב המס תורם מעט יחסית להפחתת אי-השוויון. זאת לאחר שבעשורים האחרונים חל שינוי בהרכב המסים בישראל. ההבדלים במערכת המס אחראים לשליש מהפער במדד ג'יני בין ישראל לממוצע מדינות ה-OECD ולשני שליש מהעלייה באי השוויון בישראל מ-1995.

לפי המחקר, קיימת תחלופה בין צמצום אי-השוויון להגדלת הצמיחה בטווח הבינוני. הרכב המס בישראל מעודד צמיחה במידה דומה לממוצע מדינות ה- OECD, אך מעודד שוויון פחות מרוב המדינות המפותחות. תוצאה זו נובעת במידה רבה מנטל הארנונה הגבוה בישראל, שפוגע הן בשוויון והן בצמיחה.

במרבית מדינות ה-OECD אי-השוויון בהכנסות עלה בשלושת העשורים האחרונים. זאת, למרות תרומה הולכת וגוברת של מדיניות הרווחה והמיסוי לצמצום אי-השוויון נטו (לאחר מסים ותשלומי העברה). גם בישראל נרשמה עלייה באי השוויון, כאשר הגידול בפערים היה חד יחסית (לפני ואחרי מסים ותשלומי העברה). באוצר מסבירים כי מספר משתנים משפיעים על אי-השוויון וביניהם ההתפתחויות הכלכליות, המבנה הדמוגרפי ומידת הפתיחות לסחר חוץ. מעבר למשתנים אלה גם למדיניות הממשלתית בתחום המיסוי ישנה השפעה על אי השוויון. מיקוד זה בוחן כיצד הרכב המסים – כלומר, האופן שבו גביית המסים מחולקת למסים ישירים על יחידים, מסי חברות, מסים על תצרוכת ומסי רכוש – משפיע על אי-השוויון נטו (אי-השוויון אחרי מסים ותשלומי העברה).

הרכב המסים משפיע על אי-השוויון נטו בשני אופנים: ראשית, לסוגי המס השונים יש השפעה שונה על התמריצים, על הפעילות הכלכלית ועל ההשתתפות בשוק העבודה, ומתוקף כך על אי-השוויון בשוק (לפני ההתערבות הממשלתית) ונטו (אחרי ההתערבות הממשלתית). שנית, מסים שונים הם בעלי מידת פרוגרסיביות שונה, ולכן תמהיל המסים אחראי לחלק מההבדל בין אי-השוויון בשוק לבין אי-השוויון נטו.

מהניתוח עולה כי לנטל המס (סך גביית המסים כאחוז מהתוצר) השפעה שלילית על אי השוויון. כלומר, ככל שנטל המס גבוה יותר כך אי השוויון יורד. זאת, כיוון שנטל המס הוא פרוגרסיבי בעיקרו. כמו כן, מדינות עם נטל מס גבוה יותר נוטות להעניק יותר תשלומי העברה (באופן אבסולוטי ואף כאחוז מההכנסות), אשר גם הם מקטינים את אי-השוויון. בשלושת העשורים האחרונים חלה, בממוצע, עלייה בנטל המס במדינות ה-OECD, זאת בניגוד למגמה בישראל.

לגבי הרכב המסים נמצאו ההשפעות הבאות לסוגי המסים השונים: 

  1. למסים ישירים על יחידים, המהווים את ערוץ הגבייה המרכזי במשקים רבים, הם בעלי השפעה מצמצמת על מדד אי-השוויון. הגדלת נתח המסים הישירים על יחידים בנקודת אחוז (והקטנת יתר המסים בסכום זהה) צפויה להקטין את מדד ג'יני ב-0.15 נקודות כעבור חמש שנים.
  2. למסי תצרוכת, המהווים את ערוץ ההכנסות השני בגודלו ברוב המדינות, הם בעלי השפעה המרחיבה את אי-השוויון. הגדלת נטל מסי התצרוכת בנקודת אחוז (והקטנת יתר המסים בסכום זהה) צפויה להגדיל את מדד ג'יני ב-0.11 נקודות כעבור חמש שנים.
  3. למס חברות לא נמצאה השפעה מובהקת על אי-השוויון.
  4. מסי רכוש שאינם תקופתיים (ללא ארנונה) הם בעלי השפעה מצמצמת על אי-השוויון.
  5. מסי רכוש תקופתיים (ארנונה) מגדילים את אי-השוויון.

באוצר מסבירים כי להרכב המסים יש השפעה על אי-השוויון וכן על הצמיחה. כך למשל, העלאת נטל המיסים הישירים (ובמקביל צמצום בגביית המסים העקיפים) פוגעת בצמיחת המשק. התחלופה בין שיפור התפלגות ההכנסות ו"תמיכה" בצמיחת המשק ממחישה את הדילמה בבחירת הרכב המסים הרצוי תרשים ש4 מציג את הקשר השלילי בין המדדים. בממוצע, ככל שהרכב המסים תומך יותר בצמצום אי-השוויון, הוא במקביל גם פוגע בקצב הצמיחה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כך לדוגמה, בדנמרק הרכב המסים מגביר שוויון, אך בעל השפעה שלילית משמעותית על הצמיחה. הרכב המסים הישראלי דומה לממוצע ה-OECD בהיבט התמיכה בצמיחה, אך מצמצם את אי-השוויון פחות מהממוצע. האפקטיביות של הרכב המסים בצמצום אי-השוויון בישראל נמוכה ביחס לממוצע, על רקע היקף גבייה גבוה יחסית של ארנונה, אשר על פי תוצאות המחקר פוגעת הן בצמיחה והן השוויון. עם זאת, הניתוח אינו לוקח בחשבון את הפערים במידת הפרוגרסיביות של המסים הישירים על יחידים (שהיא  גבוהה בישראל). 

הניתוח מאפשר לבחון את השפעת מדיניות המיסוי בישראל החל משנת 1995 על הצמיחה ועל אי-השוויון. הרפורמות במיסוי התמקדו בעידוד הצמיחה, על חשבון צמצום אי-השוויון. זאת, על רקע הירידה בנטל המסים הישירים והיציבות בנטל המסים העקיפים. מנגד, חלה עלייה במידת הפרוגרסיביות של מערכת המסים הישירים על יחידים, אשר תורמת לצמצום אי-השוויון במידה רבה יחסית, בהינתן היקף גבייה נתון.

מדד ג'יני בישראל גבוה משמעותית ביחס לממוצע מדינות ה-OECD המפותחות (37.6 לעומת 31.8), על רקע העלייה מאז 1995. מערכת המס אחראית ל-35 אחוזים מהפער במדד ג'יני בין ישראל לממוצע מדינות ה-OECD. רוב הפער נובע מהשוני בהרכב המס והשאר (כ-7.5 אחוזים) נובע מנטל המס הנמוך יחסית בישראל. במילים אחרות, במידה וישראל הייתה מאמצת את מערכת המס הממוצעת ב-OECD אי-השוויון היה קטן בכ-1.9 נקודות במדד ג'יני. הניתוח מאפשר לעשות בחינה דומה ביחס לאי-השוויון בישראל על פני זמן. בשנים 1995–2011 עלה מדד ג'יני לאי-שוויון ב-5.1 נקודות. השינויים במערכת המס יכולים להסביר כ-65 אחוזים מסך העלייה, כאשר ניתן לשייך 40 אחוזים מהעלייה לשינויים בהרכב המס, והירידה בנטל המס מסבירה כ-25 אחוזים מהעלייה באי השוויון. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    cleareye 06/12/2015 16:17
    הגב לתגובה זו
    רשימת יוצאי האוצר הרשמיים המקדמים את המונופול של תשובה כוללת בין היתר לא פחות משלושה ממונים על הגבלים עסקיים. מענין כמה משפיעות המעטפות הפוליטיות והלא פוליטיות על מדד הג'הנם. ושר האוצר לשעבר האדון אולמרט ממשיך להלך כטווס חופשי ומאושר, צוחק על כולנו יחד עם האדון ממונופול המלט, המשאיות, המחצבות, השילוח וזו רק דוגמית.
  • 1.
    אזרחית 06/12/2015 13:10
    הגב לתגובה זו
    את זה כולנו יודעים וחשים. השאלה מה האוצר עושה לשיפור???? מוריד את התקרה לפנסיה, ! מקצץ בזכויות רק לצוברים בפנסיות הצוברות, ועוד כהנה וכהנה. הפער בין האמירות הנתונים לבין הנכונות לתקן את העוולות שואפת לכלום.
כסף
צילום: Freepik

קרנות ההשתלמות באוגוסט: תשואה של כ-1.1% במסלול הכללי; כ-1.3% במסלול המנייתי

המסלולים הכלליים הניבו תשואה ממוצעת של כ-1.1% באוגוסט, והמנייתיים התקרבו ל-1.3%; אנליסט ומנורה בולטות בראש, מור וילין לפידות בתחתית; מתחילת השנה: פערים של יותר מ-1.5% בין מובילים לנגררים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קרן השתלמות

אוגוסט אולי נפתח באי-ודאות בשווקים עם חששות גיאו-פוליטיים אבל הסתיים כשעוד חודש טוב לחוסכים. מדדי המניות סגרו בעליות נאות בארץ ובעולם, והתשואות בקרנות ההשתלמות ממשיכות לטפס, עם ממוצע של כ-1.1% במסלולים הכלליים וכ-1.3% במסלולים המנייתיים.

מנורה ואנליסט מושכות קדימה במסלול הכללי

במסלולים הכלליים, שמיועדים לרוב הציבור ומחזיקים בתמהיל מגוון יחסית של מניות, אג"ח ונכסים אלטרנטיביים, נרשמה באוגוסט תשואה בטווח של 0.92% עד 1.24%. את הטבלה החודשית הובילה קרן ההשתלמות של אנליסט, עם 1.24%, כשאחריה מיטב עם 1.19% ומנורה עם 1.17%.

בתחתית הטבלה עומדת קרן ההשתלמות של אינפיניטי, עם תשואה של 0.56% בלבד, נמוכה משמעותית מהממוצע הענפי. מעליה נמצאת ילין לפידות עם 0.92% ומגדל עם 0.97%.

אם מסתכלים על התשואה המצטברת מתחילת השנה, גם כאן אנליסט בראש עם 9.82%, כשמור (9.62%), מגדל (9.50%) וכלל (9.74%) קרובות אליה. בתחתית נמצאות אינפינטי (0.56%) ילין לפידות (8.19%) והראל (8.15%).

בהסתכלות על שלוש השנים האחרונות אנליסט מובילה עם 35.29%, לפני מיטב (33.07%) ומור (33.56%). אינפיניטי משתחלת למרכז הטבלה עם תשואה של 32.41%, קצת מעל כלל וילין לפידות. מנגד, הראל נשארת מאחור עם 26.65% בלבד - פער של כמעט 9% מהמובילה.


ניר דוד מנכ"ל בזק; צילום: אלעד גוטמןניר דוד מנכ"ל בזק; צילום: אלעד גוטמן
ראיון

ממשחיל כבלים למנכ"ל: ניר דוד על בזק, הסיבים, ה-AI והזינוק בביקושים

אחרי 32 שנה בבזק, ניר דוד מתאר את המסלול מלמטה למעלה ומסביר כיצד החברה פרסה סיבים ל־85% ממשקי הבית, שמרה על מחירי אינטרנט הנמוכים בכ־22% מהממוצע ב-OECD ונערכת לעידן ה-AI, הבית החכם והתרחבות בשירותי סייבר וכבלי תקשורת תת-ימיים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד



מאיש תשתיות שמשחיל כבלים למנכ"ל החברה - זה המסלול שעשה ניר דוד ב-32 השנים שלו בבזק. דוד, שמנהל כיום את אחת מהחברות הגדולות בישראל, מספר שכבר ביום הראשון שלו בעבודה היה בטוח שיהיה מנכ"ל. המציאות הייתה שונה, אבל הוא בנה את המסלול שלו מלמטה למעלה, מהכבלים ועד לחדרי הישיבות.


החברה שבה התחיל כעובד תשתיות היא כיום אחת מ-12 החברות המובילות בעולם באיכות שירותי האינטרנט. לדבריו, בזק מחוברת כיום ל-85% ממשקי הבית בישראל עם סיבים אופטיים, ומשרתת 2.8 מיליון משקי בית. המוצר הישראלי זול ב-22% מהממוצע ב-OECD - המוצר היחיד במדינה שעולה פחות מהממוצע הבינלאומי.






כמה זמן אתה מנכ"ל בזק ואיך זה להיות בתפקיד הזה?

"שנה וחצי. איך זה - תענוג. כל יום הוא אתגר בפני עצמו. להיות מנכ"ל בזק - חוויה שהיא 24/7. לפעמים חושב ששנה של מנכ"ל בזק זה כמו שנת כלב - שבע שנים של בן-אדם רגיל. זה חוויה."