מירלנד עברה לרווח של כ-25.6 מיליון דולר ברבעון השלישי

הכנסות החברה ירדו בשיעור של כ-31% לרמה של 15.5 מיליון דולר מאחר ולא נרשמו הכנסות ממכירת דירות בתקופה זו
לירן סהר |

חברת מירלנד, בבעלות אליעזר פישמן, מסכמת את הרבעון השלישי של 2014 עם הכנסות של כ-15.5 מיליון דולר, לעומת כ-22.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ-31%. הרווח הגולמי ברבעון השלישי לשנת 2014 גדל בכ- 3.5% והסתכם לסך של כ- 10.5 מיליון דולר, לעומת כ-10.1 מיליון דולר אשתקד. ברבעון השלישי של השנה לא נרשמו הכנסות ממכירת דירות, זאת לעומת כ-10.556 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח הנקי ברבעון השלישי הסתכם בכ-25.6 מיליון דולר, זאת לעומת הפסד של כ-3.4 מיליון דולר אשתקד. מתחילת השנה, חתמה החברה על קווי אשראי עם בנקים שונים ברוסיה בסך כולל של כ-200 מיליון דולר (כ-158 מיליון דולר נטו) תוך הקטנת שיעור הריבית הממוצע ושיפור בתנאי המימון.

בתקופה של שלושת החודשים שהסתיימו ביום 30 בספטמבר, 2014 הסתכמה העלייה בשווי ההוגן של נדל"ן להשקעה לסך של כ- 74.16מיליון דולר, בהשוואה לירידה בשווי הוגן נדל"ן להשקעה בסך 651 אלף דולר בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה בשווי ההוגן נבעה בעיקר מתיסוף של כ-17% בשער הדולר ביחס לרובל הרוסי.

רומן רוזנטל, מנכ"ל מירלנד אמר היום: "למרות חוסר היציבות בכלכלה הרוסית בחודשים האחרונים, הבאה לידי ביטוי, בין היתר, בפיחות משמעותי של המטבע המקומי, עסקי הליבה של החברה ממשיכים להיות יציבים עם צמיחה בהכנסות. יכולת החברה לייצר תזרים מזומנים משמעותי ומתמשך מהווה בסיס איתן להמשך התפתחותה וצמיחתה בשנים הבאות, גם בתנאי שוק לא אופטימליים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניות הביטוח מזנקות 3.2% - מגמה חיובית מתונה במדדים

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?

מערכת ביזפורטל |

  


מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.

מחזור המסחר עומד על כ-1.3 מיליארד שקל


הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד