סקטור המגורים בארה"ב מאיים על הריבית: התחלות הבניה בשפל

קבלני הבנייה אשר לא רואים שינוי עתידי במצב שוק המגורים, שלחו את מדד תחלות הבנייה לחודש ספטמבר לשפל של 14 שנים, ירידה של 10.2% ל-1.19 מיליון יחידות. השאלה הנשאלת, היא מה יעשה עכשיו ברננקי, שאמר ביום שני האחרון, כי מצב שוק המגורים יהווה גורם מכריע בהחלטת הריבית
אריאל אטיאס |

קבלני הבנייה האמריקנים המשיכו לקצץ בבנייה בחודש ספטמבר - התחילו לבנות את מספר הבתים הנמוך ביותר מזה 14 שנים, כך מוסר היום (ד') משרד המסחר האמריקני. הירידה בנתונים הייתה גדולה משצפו הכלכלנים.

מספר התחלות הבנייה בחודש ספטמבר נפל ב-10.2%, לקצב מותאם שנתית של 1.19 מיליון בתים, הקצב הנמוך ביותר מאז ה-1.32 מיליון שנרשמו בחודש מארס 1993.

בינתיים, התרי הבנייה - אינדיקאטור על שינוי מגמות עתידי בשוק המגורים - נפלו ב-7.3% בחודש ספטמבר, לקצב מותאם שנתית של 1.23 מיליון, הקצב הנמוך ביותר מאז יולי 1993 ומתחת לציפיות הכלכלנים לקצב של 1.28 מיליון התרים.

בראייה שנתית, התחלות הבנייה נפלו ב-30.8% לעומת שנה שעברה, בזמן שהיתרי הבנייה ירדו 25.9%.

יושב ראש הפדרל ריזרב בן ברננקי אמר ביום שני האחרון, שהתחזית השלילית על שוק המגורים האמריקני הייתה פקטור ראשי בהחלטת הפד האחרונה, להוריד את שיעורי הריבית בכ-0.5%. סקטור המגורים ממשיך להווה סיכון לצמיחה, כאשר הוא עלול לפגוע בהוצאות הצרכנים או לגרום לעסקים לחשוב פעמים לפני שהם מחליטים להתרחב ולהציע משרות חדשות.

בונים פחות בניינים

הירידה בבנייה הורגשה יותר בבנייני מגורים, אשר נפלו ב-34.3% לקצב שנתי של 228,000, בזמן שהאישורים לבתים פרטיים נפלו ב-1.7% ל-963,000, הקצב הנמוך ביותר מאז מארס 1993. התחלות הבנייה של בתים פרטיים נחתכו ב-30.8% בשנה האחרונה.

שוק המגורים סובל מהיצע גדול מידי של בתים למכירה. בנוסף, מספר העיקולים קפצו, ודחפו עוד בתים אל השוק, בזמן שאנשים המעוניינים ללוות כספים לצורך רכישת בתים מוצאים את הדבר קשה ויקר יותר, עקב המשבר האחרון בשוק האשראי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ניר כהן מנכל הראל
צילום: טל שחר
דוחות

הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%

הראל רושמת רבעון חזק, הודות לרווחי שוק ההון; סך הנכסים המנוהלים חצה 500 מיליארד שקל עבור מבוטחים ועמיתים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה הראל ביטוח

חברת הביטוח הראל הראל השקעות -3.77%  היא הראשונה מחברות הביטוח הגדולות לדווח, ומציגה תשואה גבוהה מאוד על ההון וזינוק ברווח הנקי.

הרבעון השלישי של 2025 היה חזק עבור קבוצת הראל השקעות, עם עלייה של 33% ברווח הכולל ל-840 מיליון שקל ותשואה להון של 30%, לעומת 26% ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה מסתכם הרווח הכולל ב-2.17 מיליארד שקל, גידול של 65% לעומת התקופה המקבילה, וברמה שכבר חוצה את יעד הרווח שקבעה החברה לשנת 2026. על רקע השיפור המתמשך בתוצאות מודיעה הראל כי בכוונתה לעדכן את היעדים בחודשים הקרובים.

הגידול ברווח משקף שיפור רחב ברוב מנועי הפעילות: הרווח מעסקי הביטוח ברבעון צמח ב-40% והגיע ל-1.12 מיליארד שקל, ובתקופת הדוח כולה עלה ל-2.8 מיליארד שקל, עלייה של 73% לעומת תשעת החודשים הראשונים של 2024. הגידול נובע הן משיפור חיתומי בכל תחומי הביטוח, הן מתרומה חיובית של רווחי השקעה ומימון והן מעלייה ברווחי תחומי ניהול הנכסים והאשראי. במקביל, התשואה להון בתשעת החודשים עלתה ל-27%, לעומת כ-19% בלבד בתקופה המקבילה.

ברמת המגזרים, התמונה מעורבת אך חיובית בסך הכול. בביטוח חיים הרווח הכולל לפני מס ברבעון ירד ל-244 מיליון שקל לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך בתשעת החודשים הרווח זינק ל-792 מיליון שקל לעומת 299 מיליון בלבד אשתקד, בעיקר בזכות המשך הגידול במוצרי סיכונים. בביטוח בריאות נרשם רבעון חזק במיוחד: הרווח הכולל לפני מס עלה ל-605 מיליון שקל לעומת 321 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתקופה כולה ל-1.16 מיליארד שקל. הרווח החיתומי בבריאות הגיע ל-324 מיליון שקל ברבעון ו-807 מיליון שקל בתשעת החודשים, והחברה מדווחת על המשך שיפור במגמה זו. בביטוח כללי הרווח לפני מס עלה ל-278 מיליון שקל ברבעון ולעומת 176 מיליון שקל ברבעון המקביל, ול-858 מיליון שקל בתקופה כולה, שיפור משמעותי שנובע בעיקר מענפי רכב רכוש ורכוש וחבויות.

תחום ניהול הנכסים (פנסיה, גמל, חוזי השקעה ופיננסים) מציג גם הוא שיפור. הרווח הכולל לפני מס מניהול נכסים ברבעון הגיע ל-102 מיליון שקל, לעומת הפסד של 68 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתשעת החודשים ל-240 מיליון שקל לעומת 191 מיליון שקל. נכסי ניהול הנכסים לבדם עלו ל-435 מיליארד שקל, בעוד שהיקף הנכסים המנוהלים הכולל של הקבוצה, כולל פנסיה, גמל, קרנות נאמנות, תיקים ונוסטרו, טיפס ל-570.7 מיליארד שקל, לעומת 492.3 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי אשתקד.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

כלל צנחה 8.9%, איידיאיי וליברה זינקו עד 10%; גם הביטחוניות ירדו - נעילה שלילית בת"א

המומנטום התהפך בחברות הביטוח אחרי זינוק של 4% אמש ופריצת שיא - המדד נפל 4.2% בשל תגובות לתוצאות - כלל צנחה בעוד איידיאיי ה"אמא" של ביטוח ישיר התחזקה;  הביטחוניות ירדו לאור התקרבות אוקראינה להסכם שלום;  ימים אחרונים לעונת הדוחות דוחות וסלקום התחזקה לאחר הכרזה על דיבידנד לראשונה מזה 12 שנה
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בירידות, אחרי מסחר חיובי לאורך השעות הראשונות שהיה כהמשך למומנטום החיובי אמש - ת"א 35 ירד 0.79% ות"א 90 ירד ב-0.22%. 

במגזר הפיננסים התמונה הייתה שלילית, מדד הבנקים ירד 0.13%, בעוד ת"א ביטוח מחק את העליות וצנח 4.2% זה בהמשך לזינוק של 4% אתמול ופריצת שיא כל הזמנים, מתחילת השנה השיג ת"א ביטוח כ-149% תשואה בעוד ת"א בנקים עלה כ-51%. 

גם בשאר הסקטורים התמונה מעורבת - ת"א נדל"ן נעל בירידות של 0.75% אחרי שזינק אתמול ב-2.3%, בעוד ת"א נפט וגז נעל ביציבות בעליה קלה של 0.06%. מחזור המסחר הסתכם על 2.992 מיליארד שקל


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה



מניות איי.סי.אל 0.56%   והחברה לישראל חברה לישראל 0.86%   קופצות על רקע חוזה אשלג מול סין לשנת 2026 ב- 348 דולר לטון. בלידר מעדכנים כי על פי הדיווחים בתקשורת, סין חתמה על חוזה אשלג מול רוסיה לשנת 2026 במחיר של 348 דולר לטון. מחיר החוזה משקף עלייה של 2 דולר לטון ביחס לחוזה שנסגר לשנת 2025. למרות שהמחיר נותר יציב, מדובר בהתפתחות חיובית עבור יצרניות האשלג, שכן החוזים מול סין נתפסים בדרך כלל כרף התחתון של המחירים בשוק העולמי. קיבוע מחיר כזה לשנת 2026, מחזק את ההערכה, כי שוק האשלג צפוי להמשיך ולהתנהל בסביבת מחירים יציבה וחזקה גם בשנה הבאה.


רשתות האופנה נסחרות תחת לחץ, עם נפילה דו-ספרתית בטרמינל איקס טרמינל איקס -8.05%   וירידות גם בקסטרו קסטרו -4.77%   ובפוקס פוקס -4.42%  . זה מגיע בהמשך למהלך שמקדם שר האוצר סמוטריץ' ובו יוכפל הפטור ממע"מ על יבוא אישי. מ-75 דולר כיום לכ-150-200 דולר. זה יאפשר לצרכנים להזמין מחו"ל בלי לשלם 18% מע"מ, בעוד ברשתות המקומיות ישלמו את המס במלואו, מה שמעמיק את הפער בין הקמעונאות הישראלית לבין אתרי הסחר הבינלאומיים. למרות שבעולם דווקא מצמצמים פטורים כאלה כיוון שהם פוגעים בהכנסות ממיסוי, גם כאן החשש הוא שההרחבה של הפטור תעמיק עוד יותר את הלחץ על הרשתות שכבר מתמודדות עם ירידה בביקושים ועם תחרות אגרסיבית מצד ענקיות באונליין כמו אמזון, עליאקספרס ואחרות.