איך יגיבו המשקיעים בוול סטריט על החלטת הריבית?

זאת השאלה הגדולה ששואלים עצמם מנהלי ההשקעות הגדולים, וכן האנליסטים הבכירים. איך השוק יקבל הפחתה של 0.25% בלבד? האם הורדה של 0.5% תעיד שהמצב אליו נקלעה הכלכלה הוא בכי רע?
שהם לוי |

המשקיעים בוול סטריט משוכנעים באשר להפחתת הריבית של ה'פד' בשבוע הבא ביום שלישי, על כך אין כלל עוררין. אך השאלה שצריכה להישאל היא עד כמה יהיו מאוכזבים המשקיעים מהפחתת ריבית של 0.25% בלבד?

על פי המסחר בחוזים עתידיים על ריבית ה'פד' ניתן לראות שהשוק מתחמחר את הסבירות להורדת הריבית בשבוע הבא ב-100%. זאת במיוחד לנוכח נתוני המאקרו החלשים של המשק האמריקני שהתקבלו היום, וביום שישי האחרון בדמות נתון גריעת המשרות מהמשק. הפחתת הריבית נועדה בראש בראשונה להוריד את הנטל מהצרכנים ונוטלי המשכנתאות, ובכך לעודד את הביקושים לתוצר האמריקני.

בין המהלכים האחרונים שביצע ה'פד' להרגעת השווקים, אנו מוצאים את הורדת ריבית הדיסקאונט ב-0.5%, המשמשת את הבנקים המסחריים להלוואות שהם נוטלים מהפדרל ריזרב. כעת, נראה משיצאו עוד ועוד אינדיקטורים פושרים, הגורמים בשוק מעריכים כי אין צורך מצד ה'פד' לקחת את הסיכון הכרוך בהתדרדרות למיתון ועל כן יש להפחית את הריבית לפחות ב-0.25% אם לא ב-0.5%.

נכון לרגע זה, המשקיעים מתמחרים את הסיכוי להורדת ריבית של 0.5% או 50 נקודות הבסיס ב-58%, כך שתעמוד על 4.75%.

ג'ון נוריס, דירקטור של קרן השקעות מ- Oakworth Capital Bank, בנק פרטי מברינגהם אמר שהשוק, כנראה לא יהיה מרוצה דיו מהפחתה של 25 נקודות הבסיס בלבד (0.25%), עם זאת מצהיר כי הורדת ריבית פחותה היא הרבה יותר מבטיחה.

בכל אופן, מלבד הפחתת הריבית הצפויה שאותה יבצע ה'פד' הפעם להצהרות הרשמיות תהינה השלכות מאוד משמעותיות באשר להערכות המשקיעים את מצב הכלכלה. הקונסנזוס בקרב ענקיות הפיננסים הוא, כי זו אינה הולכת להיות ההפחתה היחידה, עד לסוף השנה יאלץ הבנק המרכזי בארה"ב להוריד את הריבית בשיעור מצטבר של 0.75%. כלומר, הורדת של 0.25% בכל אחת מהפגישות הבאות של ועידת השוק הפתוח.

אחרי הכל יתכן וההצהרות שיצאו מה'פד' תקבלנה תוקף משני מאוד, אם ההפחתה תהיה בדמות 0.5%. במקרה זה, המעשה יהיה שווה אלף מילים, מאחר והורדת ריבית עמוקה, תהיה הודאה חמורה במצב הגרוע שבו נמצאת הכלכלה. נוכל לחזק טיעון זה בגישה המוניטרית הקשוחה יחסית של נגיד ה'פד' ברננקי, שנמנה על האסכולה הרואה חשיבות יתר, בגורמים האינפלציונים. הרבה יותר, מאשר אלו המצודדים בכלכלת צד ההיצע ובשל כך דוגלים בהרחבות מוניטריות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  • טרם החל המסחר הרציף
  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים