איך יגיבו המשקיעים בוול סטריט על החלטת הריבית?

זאת השאלה הגדולה ששואלים עצמם מנהלי ההשקעות הגדולים, וכן האנליסטים הבכירים. איך השוק יקבל הפחתה של 0.25% בלבד? האם הורדה של 0.5% תעיד שהמצב אליו נקלעה הכלכלה הוא בכי רע?
שהם לוי |

המשקיעים בוול סטריט משוכנעים באשר להפחתת הריבית של ה'פד' בשבוע הבא ביום שלישי, על כך אין כלל עוררין. אך השאלה שצריכה להישאל היא עד כמה יהיו מאוכזבים המשקיעים מהפחתת ריבית של 0.25% בלבד?

על פי המסחר בחוזים עתידיים על ריבית ה'פד' ניתן לראות שהשוק מתחמחר את הסבירות להורדת הריבית בשבוע הבא ב-100%. זאת במיוחד לנוכח נתוני המאקרו החלשים של המשק האמריקני שהתקבלו היום, וביום שישי האחרון בדמות נתון גריעת המשרות מהמשק. הפחתת הריבית נועדה בראש בראשונה להוריד את הנטל מהצרכנים ונוטלי המשכנתאות, ובכך לעודד את הביקושים לתוצר האמריקני.

בין המהלכים האחרונים שביצע ה'פד' להרגעת השווקים, אנו מוצאים את הורדת ריבית הדיסקאונט ב-0.5%, המשמשת את הבנקים המסחריים להלוואות שהם נוטלים מהפדרל ריזרב. כעת, נראה משיצאו עוד ועוד אינדיקטורים פושרים, הגורמים בשוק מעריכים כי אין צורך מצד ה'פד' לקחת את הסיכון הכרוך בהתדרדרות למיתון ועל כן יש להפחית את הריבית לפחות ב-0.25% אם לא ב-0.5%.

נכון לרגע זה, המשקיעים מתמחרים את הסיכוי להורדת ריבית של 0.5% או 50 נקודות הבסיס ב-58%, כך שתעמוד על 4.75%.

ג'ון נוריס, דירקטור של קרן השקעות מ- Oakworth Capital Bank, בנק פרטי מברינגהם אמר שהשוק, כנראה לא יהיה מרוצה דיו מהפחתה של 25 נקודות הבסיס בלבד (0.25%), עם זאת מצהיר כי הורדת ריבית פחותה היא הרבה יותר מבטיחה.

בכל אופן, מלבד הפחתת הריבית הצפויה שאותה יבצע ה'פד' הפעם להצהרות הרשמיות תהינה השלכות מאוד משמעותיות באשר להערכות המשקיעים את מצב הכלכלה. הקונסנזוס בקרב ענקיות הפיננסים הוא, כי זו אינה הולכת להיות ההפחתה היחידה, עד לסוף השנה יאלץ הבנק המרכזי בארה"ב להוריד את הריבית בשיעור מצטבר של 0.75%. כלומר, הורדת של 0.25% בכל אחת מהפגישות הבאות של ועידת השוק הפתוח.

אחרי הכל יתכן וההצהרות שיצאו מה'פד' תקבלנה תוקף משני מאוד, אם ההפחתה תהיה בדמות 0.5%. במקרה זה, המעשה יהיה שווה אלף מילים, מאחר והורדת ריבית עמוקה, תהיה הודאה חמורה במצב הגרוע שבו נמצאת הכלכלה. נוכל לחזק טיעון זה בגישה המוניטרית הקשוחה יחסית של נגיד ה'פד' ברננקי, שנמנה על האסכולה הרואה חשיבות יתר, בגורמים האינפלציונים. הרבה יותר, מאשר אלו המצודדים בכלכלת צד ההיצע ובשל כך דוגלים בהרחבות מוניטריות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?

הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים

מערכת ביזפורטל |

הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5%  מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר

גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.


ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת. 

הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון. 


במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%


משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות -1.04%  , בנק הפועלים פועלים 0.08%  , אל על אל על 1.98%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 1.82%   והפניקס הפניקס 0.67%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.