אחרי רצף הירידות: איך להתכונן לעליית הריבית בארצות הברית?
גלעד גרומר, מנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות, על הדרך הנכונה להתנהל בשוק ההון לאחר רצף הירידות והתרבות הסימנים לעליית הריבית האמריקנית
לאחר רצף ירידות של 3 שבועות בשוקי האג"ח, קיבלנו בשבוע שעבר מסחר תנודתי אך חיובי. בארה"ב מתרבים הסימנים שהריבית הולכת לעלות כבר השנה, ונראה כי התנודתיות בשוק האג"ח צפויה להימשך.
בסוף השבוע ציינה יו"ר הבנק הפדרלי, ג'נט יילן, שמרבית הסיכויים שהריבית בארה"ב תתחיל לעלות עוד השנה. אם כך, נראה שלמרות הנתונים הפושרים שמתפרסמים בארה"ב, הבנק המרכזי עדיין דבק בתכנונו. ראינו את המשמעות לכך בארבעת השבועות האחרונים בארץ ובעולם עם תנודתיות גדולה יותר.
גם במקרה שהריבית תעלה פעם אחת השנה ותמשיך לעלות בקצב מתון מאוד בשנה הבאה, זה לא בהכרח אומר שייגרם נזק גדול למשקיעים. יחד עם זאת, צריך לעקוב באופן שוטף אחר הנתונים בארה"ב - ככל שיהיו חזקים יותר, כך נראה שמועד העלאת הריבית יהיה קרוב והקצב גבוה יותר. אפשר לומר שלאחר כשבע שנים של ריבית אפסית וודאות גבוהה שתישאר כזו, לפחות בכל מה שקשור לשוק האמריקני - התמונה משתנה. נראה שהמשקיעים נמצאים במצב מאתגר, מצד אחד שוק אג"ח תנודתי יותר, ומצד שני ריבית אפסית. לכן צריך לחשוב על פתרונות יצירתיים.
לפזר לחו"ל בבחינת איגרות החוב לשנתיים למשל, ניתן לראות שבישראל התשואות שוות פחות או יותר לריבית בנק ישראל הנוכחית. זאת בזמן שבארה"ב התשואות גבוהות כבר בכ-0.4% מהריבית של הפד. כלומר, בעוד שבארה"ב מגלמים העלאת ריבית, בישראל לא. ניתן לגזור מכך תשואות גבוהות יותר לאורך העקום הממשלתי והקונצרני.
- הפד מפוצל לקראת דצמבר: מחלוקת חריפה סביב האפשרות להוריד ריבית שוב
- ענקית הטקסטיל האמריקאית מגיעה לסוף דרכה והמניה שחוצה לראשונה 10,000 דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לגבי איגרות החוב של הבנקים, אנו מעריכים שבתקופות כאלו, שהתנודתיות גבוהה, עדיף למשקיעים המחפשים עודף תשואה להיעזר באיגרות חוב קונצרניות בדירוגים גבוהים, דוגמת איגרות חוב של בנקים, מאשר לקחת את הסיכון בהארכת המח"מ. ניתן לבנות תיק מפוזר של איגרות חוב בנקאיות במח"מ לא ארוך, לקבל עודף תשואה על האפיק הממשלתי ובכך לחסוך את התנודתיות של איגרות החוב הארוכות.
בנוסף לאמור, צריך לקחת בחשבון את האפשרות שהריבית האפסית והלא מתאימה במשק תמשיך לתמוך במדדים חיוביים, כפי שראינו בחודשים האחרונים. במצב כזה, מרבית איגרות החוב של הבנקים צמודות למדד ומספקות הגנה אינפלציות חכמה, שכן הן מתנהגות באופן דומה מאוד לאג"ח הממשלתיות אך מספקות תשואה שוטפת גבוהה יותר. בתקופה בה הריבית עומדת על 0.1%, כל מרווח מעל הממשלתי, שהוא בסיכון נמוך כמו בבנקים - הוא חשוב.
מעניין לציין את הביצועים העודפים של מדד התל-בונד בנקים על פני שאר מדדי התל-בונד בחודש האחרון. בעוד שהתל בונד 60 ירד בכ-0.6%, התל-בונד תשואות ב-0.7% ואיגרות החוב הממשלתיות הארוכות איבדו למעלה מ-4%, שמרו איגרות החוב הבנקאיות על יציבות מרשימה.
- ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על...
האם המגמה צפויה להימשך? בשבועות האחרונים החלו חלק מהמשקיעים, שרכשו קרנות נאמנות המשקיעות באיגרות חוב, לאבד את הביטחון בשל רצף הפסדים, כאמור, של כ-3 שבועות. הראשונים להיפגע היו המשקיעים החדשים יחסית שעברו מהקרנות הכספיות, שמרביתן מגלמות תשואה שלילית לפדיון. משקיעים אלו לא רק שלא נהנו מגל העליות המדהים של השנים האחרונות, אלא שמיד רשמו הפסדים. חלקם אף בחר למכור את הקרנות ולחזור לחוף מבטחים.
למרות הפגיעה הכלכלית שספגו המשקיעים, היקף הפדיונות בקרנות הנאמנות נמוך יחסית ומלמד שמרבית המשקיעים סבורים, שבדומה למימושים שהיו בעבר, כך גם הפעם יחזרו איגרות החוב לעלות, זאת בעיקר נוכח התנאים הכלכליים הדומים שמייצרת הריבית האפסית במשק. היות ולא נרשמו פדיונות כבדים במיוחד בתעשיית קרנות הנאמנות, ייתכן כי הגופים שמכרו באגרסיביות את איגרות החוב הארוכות הינם שחקני נוסטרו.
מדובר בסוחרים שפועלים באסטרטגיות שונות, חלקן לונג-שורט, על מנת לגרוף רווחים מהירים, בין השאר משינוי במבנה העקום. כך למשל, סוחרים שהעריכו שעקום התשואות בישראל תלול מדי, יוכלו לרכוש איגרות חוב ארוכות כנגד מכירה בחסר של איגרות חוב קצרות יותר. ייתכן ושינוי מצב הרוח בשווקים אילץ חלק מהסוחרים לסגור את הפוזיציה על ידי מכירת האיגרות הארוכות ורכישה חזרה של האיגרות הקצרות יותר.
כתוצאה מהחלשות המתאם לאיגרות החוב האמריקניות והתחזקות המתאם לאיגרות החוב של ממשלת גרמניה, מזה חודשים רבים מרבית איגרות החוב הממשלתיות של ממשלת ישראל נסחרות בתשואות נמוכות יחסית לאלו של ארה"ב. התחזקות הקשר בין התשואות הישראליות לגרמניות, שהועיל רבות למשקיעים בשנה וחצי האחרונות, הפך לאבן נגף, כשבחודש האחרון עלו התשואות באיגרות החוב הארוכות בישראל ב-16 נקודות בסיס יותר מאשר איגרות החוב המקבילות של ממשלת ארה"ב. במונחי מחירים, ספגו המשקיעים באיגרות החוב הממשלתיות הארוכות בישראל הפסדים הגבוהים בכ-1.5% מאלו שספגו המשקיעים בארה"ב.
המשקיעים שרוצים להיערך לשינויים, ובעיקר לכך שעל פי הערכות, הריבית בארה"ב בדרך למעלה, יכולים להערכתנו, לבנות תיק איגרות חוב בדירוגים גבוהים, כדוגמת הבנקים. לדעתנו, תיק זה עשוי להוות פתרון יצירתי, המספק עודף תשואה ללא צורך בהארכת מח"מ, תוך תשומת לב לפיזור ההשקעות גם לחו"ל. **גלעד גרומר מכהן כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
- 3.בני גור 02/06/2015 19:33הגב לתגובה זואומר לנו בנקים, בנקים ועוד 3 ימים מזרחי מבצע הנפקה, חוכמולוג.
- 2.שאלה 27/05/2015 13:32הגב לתגובה זותל בונד ריבית משתנה לדוגמה מהווה אלט' טובה . עם סיכון ריבית מינמלי. מה דעתך ?
- 1.בקיצור בתקופה הקרובה תשאירו את רוב הכסף בחוץ !!! כמוני (ל"ת)משה ראשל"צ 27/05/2015 06:36הגב לתגובה זו
איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: > לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. > רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%. בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל.
הסדרות הקצרות פחות מסוכנות
יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל). כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות. בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר
נסתכל על 5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות. אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית. מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%. אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים
בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.
המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב.
הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.
בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.
