אחרי רצף הירידות: איך להתכונן לעליית הריבית בארצות הברית?
גלעד גרומר, מנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות, על הדרך הנכונה להתנהל בשוק ההון לאחר רצף הירידות והתרבות הסימנים לעליית הריבית האמריקנית
לאחר רצף ירידות של 3 שבועות בשוקי האג"ח, קיבלנו בשבוע שעבר מסחר תנודתי אך חיובי. בארה"ב מתרבים הסימנים שהריבית הולכת לעלות כבר השנה, ונראה כי התנודתיות בשוק האג"ח צפויה להימשך.
בסוף השבוע ציינה יו"ר הבנק הפדרלי, ג'נט יילן, שמרבית הסיכויים שהריבית בארה"ב תתחיל לעלות עוד השנה. אם כך, נראה שלמרות הנתונים הפושרים שמתפרסמים בארה"ב, הבנק המרכזי עדיין דבק בתכנונו. ראינו את המשמעות לכך בארבעת השבועות האחרונים בארץ ובעולם עם תנודתיות גדולה יותר.
גם במקרה שהריבית תעלה פעם אחת השנה ותמשיך לעלות בקצב מתון מאוד בשנה הבאה, זה לא בהכרח אומר שייגרם נזק גדול למשקיעים. יחד עם זאת, צריך לעקוב באופן שוטף אחר הנתונים בארה"ב - ככל שיהיו חזקים יותר, כך נראה שמועד העלאת הריבית יהיה קרוב והקצב גבוה יותר. אפשר לומר שלאחר כשבע שנים של ריבית אפסית וודאות גבוהה שתישאר כזו, לפחות בכל מה שקשור לשוק האמריקני - התמונה משתנה. נראה שהמשקיעים נמצאים במצב מאתגר, מצד אחד שוק אג"ח תנודתי יותר, ומצד שני ריבית אפסית. לכן צריך לחשוב על פתרונות יצירתיים.
לפזר לחו"ל בבחינת איגרות החוב לשנתיים למשל, ניתן לראות שבישראל התשואות שוות פחות או יותר לריבית בנק ישראל הנוכחית. זאת בזמן שבארה"ב התשואות גבוהות כבר בכ-0.4% מהריבית של הפד. כלומר, בעוד שבארה"ב מגלמים העלאת ריבית, בישראל לא. ניתן לגזור מכך תשואות גבוהות יותר לאורך העקום הממשלתי והקונצרני.
- כצפוי: הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%; הפד׳ יעצור את צמצום המאזן בדצמבר
- לקראת החלטת הריבית - למה אפשר לצפות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לגבי איגרות החוב של הבנקים, אנו מעריכים שבתקופות כאלו, שהתנודתיות גבוהה, עדיף למשקיעים המחפשים עודף תשואה להיעזר באיגרות חוב קונצרניות בדירוגים גבוהים, דוגמת איגרות חוב של בנקים, מאשר לקחת את הסיכון בהארכת המח"מ. ניתן לבנות תיק מפוזר של איגרות חוב בנקאיות במח"מ לא ארוך, לקבל עודף תשואה על האפיק הממשלתי ובכך לחסוך את התנודתיות של איגרות החוב הארוכות.
בנוסף לאמור, צריך לקחת בחשבון את האפשרות שהריבית האפסית והלא מתאימה במשק תמשיך לתמוך במדדים חיוביים, כפי שראינו בחודשים האחרונים. במצב כזה, מרבית איגרות החוב של הבנקים צמודות למדד ומספקות הגנה אינפלציות חכמה, שכן הן מתנהגות באופן דומה מאוד לאג"ח הממשלתיות אך מספקות תשואה שוטפת גבוהה יותר. בתקופה בה הריבית עומדת על 0.1%, כל מרווח מעל הממשלתי, שהוא בסיכון נמוך כמו בבנקים - הוא חשוב.
מעניין לציין את הביצועים העודפים של מדד התל-בונד בנקים על פני שאר מדדי התל-בונד בחודש האחרון. בעוד שהתל בונד 60 ירד בכ-0.6%, התל-בונד תשואות ב-0.7% ואיגרות החוב הממשלתיות הארוכות איבדו למעלה מ-4%, שמרו איגרות החוב הבנקאיות על יציבות מרשימה.
- ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על...
האם המגמה צפויה להימשך? בשבועות האחרונים החלו חלק מהמשקיעים, שרכשו קרנות נאמנות המשקיעות באיגרות חוב, לאבד את הביטחון בשל רצף הפסדים, כאמור, של כ-3 שבועות. הראשונים להיפגע היו המשקיעים החדשים יחסית שעברו מהקרנות הכספיות, שמרביתן מגלמות תשואה שלילית לפדיון. משקיעים אלו לא רק שלא נהנו מגל העליות המדהים של השנים האחרונות, אלא שמיד רשמו הפסדים. חלקם אף בחר למכור את הקרנות ולחזור לחוף מבטחים.
למרות הפגיעה הכלכלית שספגו המשקיעים, היקף הפדיונות בקרנות הנאמנות נמוך יחסית ומלמד שמרבית המשקיעים סבורים, שבדומה למימושים שהיו בעבר, כך גם הפעם יחזרו איגרות החוב לעלות, זאת בעיקר נוכח התנאים הכלכליים הדומים שמייצרת הריבית האפסית במשק. היות ולא נרשמו פדיונות כבדים במיוחד בתעשיית קרנות הנאמנות, ייתכן כי הגופים שמכרו באגרסיביות את איגרות החוב הארוכות הינם שחקני נוסטרו.
מדובר בסוחרים שפועלים באסטרטגיות שונות, חלקן לונג-שורט, על מנת לגרוף רווחים מהירים, בין השאר משינוי במבנה העקום. כך למשל, סוחרים שהעריכו שעקום התשואות בישראל תלול מדי, יוכלו לרכוש איגרות חוב ארוכות כנגד מכירה בחסר של איגרות חוב קצרות יותר. ייתכן ושינוי מצב הרוח בשווקים אילץ חלק מהסוחרים לסגור את הפוזיציה על ידי מכירת האיגרות הארוכות ורכישה חזרה של האיגרות הקצרות יותר.
כתוצאה מהחלשות המתאם לאיגרות החוב האמריקניות והתחזקות המתאם לאיגרות החוב של ממשלת גרמניה, מזה חודשים רבים מרבית איגרות החוב הממשלתיות של ממשלת ישראל נסחרות בתשואות נמוכות יחסית לאלו של ארה"ב. התחזקות הקשר בין התשואות הישראליות לגרמניות, שהועיל רבות למשקיעים בשנה וחצי האחרונות, הפך לאבן נגף, כשבחודש האחרון עלו התשואות באיגרות החוב הארוכות בישראל ב-16 נקודות בסיס יותר מאשר איגרות החוב המקבילות של ממשלת ארה"ב. במונחי מחירים, ספגו המשקיעים באיגרות החוב הממשלתיות הארוכות בישראל הפסדים הגבוהים בכ-1.5% מאלו שספגו המשקיעים בארה"ב.
המשקיעים שרוצים להיערך לשינויים, ובעיקר לכך שעל פי הערכות, הריבית בארה"ב בדרך למעלה, יכולים להערכתנו, לבנות תיק איגרות חוב בדירוגים גבוהים, כדוגמת הבנקים. לדעתנו, תיק זה עשוי להוות פתרון יצירתי, המספק עודף תשואה ללא צורך בהארכת מח"מ, תוך תשומת לב לפיזור ההשקעות גם לחו"ל. **גלעד גרומר מכהן כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
- 3.בני גור 02/06/2015 19:33הגב לתגובה זואומר לנו בנקים, בנקים ועוד 3 ימים מזרחי מבצע הנפקה, חוכמולוג.
- 2.שאלה 27/05/2015 13:32הגב לתגובה זותל בונד ריבית משתנה לדוגמה מהווה אלט' טובה . עם סיכון ריבית מינמלי. מה דעתך ?
- 1.בקיצור בתקופה הקרובה תשאירו את רוב הכסף בחוץ !!! כמוני (ל"ת)משה ראשל"צ 27/05/2015 06:36הגב לתגובה זו
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים
בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.
המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב.
הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.
בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים
בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.
המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב.
הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.
בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.
