אחרי רצף הירידות: איך להתכונן לעליית הריבית בארצות הברית?

גלעד גרומר, מנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות, על הדרך הנכונה להתנהל בשוק ההון לאחר רצף הירידות והתרבות הסימנים לעליית הריבית האמריקנית

גלעד גרומר | (3)
נושאים בכתבה פדרל ריזרב ריבית

לאחר רצף ירידות של 3 שבועות בשוקי האג"ח, קיבלנו בשבוע שעבר מסחר תנודתי אך חיובי. בארה"ב מתרבים הסימנים שהריבית הולכת לעלות כבר השנה, ונראה כי התנודתיות בשוק האג"ח צפויה להימשך. 

בסוף השבוע ציינה יו"ר הבנק הפדרלי, ג'נט יילן, שמרבית הסיכויים שהריבית בארה"ב תתחיל לעלות עוד השנה. אם כך, נראה שלמרות הנתונים הפושרים שמתפרסמים בארה"ב, הבנק המרכזי עדיין דבק בתכנונו. ראינו את המשמעות לכך בארבעת השבועות האחרונים בארץ ובעולם עם תנודתיות גדולה יותר.

גם במקרה שהריבית תעלה פעם אחת השנה ותמשיך לעלות בקצב מתון מאוד בשנה הבאה, זה לא בהכרח אומר שייגרם נזק גדול למשקיעים. יחד עם זאת, צריך לעקוב באופן שוטף אחר הנתונים בארה"ב - ככל שיהיו חזקים יותר, כך נראה שמועד העלאת הריבית יהיה קרוב והקצב גבוה יותר. אפשר לומר שלאחר כשבע שנים של ריבית אפסית וודאות גבוהה שתישאר כזו, לפחות בכל מה שקשור לשוק האמריקני - התמונה משתנה. נראה שהמשקיעים נמצאים במצב מאתגר, מצד אחד שוק אג"ח תנודתי יותר, ומצד שני ריבית אפסית. לכן צריך לחשוב על פתרונות יצירתיים.

לפזר לחו"ל בבחינת איגרות החוב לשנתיים למשל, ניתן לראות שבישראל התשואות שוות פחות או יותר לריבית בנק ישראל הנוכחית. זאת בזמן שבארה"ב התשואות גבוהות כבר בכ-0.4% מהריבית של הפד. כלומר, בעוד שבארה"ב מגלמים העלאת ריבית, בישראל לא. ניתן לגזור מכך תשואות גבוהות יותר לאורך העקום הממשלתי והקונצרני.

לגבי איגרות החוב של הבנקים, אנו מעריכים שבתקופות כאלו, שהתנודתיות גבוהה, עדיף למשקיעים המחפשים עודף תשואה להיעזר באיגרות חוב קונצרניות בדירוגים גבוהים, דוגמת איגרות חוב של בנקים, מאשר לקחת את הסיכון בהארכת המח"מ. ניתן לבנות תיק מפוזר של איגרות חוב בנקאיות במח"מ לא ארוך, לקבל עודף תשואה על האפיק הממשלתי ובכך לחסוך את התנודתיות של איגרות החוב הארוכות.

בנוסף לאמור, צריך לקחת בחשבון את האפשרות שהריבית האפסית והלא מתאימה במשק תמשיך לתמוך במדדים חיוביים, כפי שראינו בחודשים האחרונים. במצב כזה, מרבית איגרות החוב של הבנקים צמודות למדד ומספקות הגנה אינפלציות חכמה, שכן הן מתנהגות באופן דומה מאוד לאג"ח הממשלתיות אך מספקות תשואה שוטפת גבוהה יותר. בתקופה בה הריבית עומדת על 0.1%, כל מרווח מעל הממשלתי, שהוא בסיכון נמוך כמו בבנקים - הוא חשוב.

מעניין לציין את הביצועים העודפים של מדד התל-בונד בנקים על פני שאר מדדי התל-בונד בחודש האחרון. בעוד שהתל בונד 60 ירד בכ-0.6%, התל-בונד תשואות ב-0.7% ואיגרות החוב הממשלתיות הארוכות איבדו למעלה מ-4%, שמרו איגרות החוב הבנקאיות על יציבות מרשימה.

קיראו עוד ב"אג"ח"

האם המגמה צפויה להימשך? בשבועות האחרונים החלו חלק מהמשקיעים, שרכשו קרנות נאמנות המשקיעות באיגרות חוב, לאבד את הביטחון בשל רצף הפסדים, כאמור, של כ-3 שבועות. הראשונים להיפגע היו המשקיעים החדשים יחסית שעברו מהקרנות הכספיות, שמרביתן מגלמות תשואה שלילית לפדיון. משקיעים אלו לא רק שלא נהנו מגל העליות המדהים של השנים האחרונות, אלא שמיד רשמו הפסדים. חלקם אף בחר למכור את הקרנות ולחזור לחוף מבטחים.

למרות הפגיעה הכלכלית שספגו המשקיעים, היקף הפדיונות בקרנות הנאמנות נמוך יחסית ומלמד שמרבית המשקיעים סבורים, שבדומה למימושים שהיו בעבר, כך גם הפעם יחזרו איגרות החוב לעלות, זאת בעיקר נוכח התנאים הכלכליים הדומים שמייצרת הריבית האפסית במשק. היות ולא נרשמו פדיונות כבדים במיוחד בתעשיית קרנות הנאמנות, ייתכן כי הגופים שמכרו באגרסיביות את איגרות החוב הארוכות הינם שחקני נוסטרו.

מדובר בסוחרים שפועלים באסטרטגיות שונות, חלקן לונג-שורט, על מנת לגרוף רווחים מהירים, בין השאר משינוי במבנה העקום. כך למשל, סוחרים שהעריכו שעקום התשואות בישראל תלול מדי, יוכלו לרכוש איגרות חוב ארוכות כנגד מכירה בחסר של איגרות חוב קצרות יותר. ייתכן ושינוי מצב הרוח בשווקים אילץ חלק מהסוחרים לסגור את הפוזיציה על ידי מכירת האיגרות הארוכות ורכישה חזרה של האיגרות הקצרות יותר.

כתוצאה מהחלשות המתאם לאיגרות החוב האמריקניות והתחזקות המתאם לאיגרות החוב של ממשלת גרמניה, מזה חודשים רבים מרבית איגרות החוב הממשלתיות של ממשלת ישראל נסחרות בתשואות נמוכות יחסית לאלו של ארה"ב. התחזקות הקשר בין התשואות הישראליות לגרמניות, שהועיל רבות למשקיעים בשנה וחצי האחרונות, הפך לאבן נגף, כשבחודש האחרון עלו התשואות באיגרות החוב הארוכות בישראל ב-16 נקודות בסיס יותר מאשר איגרות החוב המקבילות של ממשלת ארה"ב. במונחי מחירים, ספגו המשקיעים באיגרות החוב הממשלתיות הארוכות בישראל הפסדים הגבוהים בכ-1.5% מאלו שספגו המשקיעים בארה"ב. 

המשקיעים שרוצים להיערך לשינויים, ובעיקר לכך שעל פי הערכות, הריבית בארה"ב בדרך למעלה, יכולים להערכתנו, לבנות תיק איגרות חוב בדירוגים גבוהים, כדוגמת הבנקים. לדעתנו, תיק זה עשוי להוות פתרון יצירתי, המספק עודף תשואה ללא צורך בהארכת מח"מ, תוך תשומת לב לפיזור ההשקעות גם לחו"ל.   **גלעד גרומר מכהן כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בני גור 02/06/2015 19:33
    הגב לתגובה זו
    אומר לנו בנקים, בנקים ועוד 3 ימים מזרחי מבצע הנפקה, חוכמולוג.
  • 2.
    שאלה 27/05/2015 13:32
    הגב לתגובה זו
    תל בונד ריבית משתנה לדוגמה מהווה אלט' טובה . עם סיכון ריבית מינמלי. מה דעתך ?
  • 1.
    בקיצור בתקופה הקרובה תשאירו את רוב הכסף בחוץ !!! כמוני (ל"ת)
    משה ראשל"צ 27/05/2015 06:36
    הגב לתגובה זו
אגח
צילום: ביזפורטל

תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות

הריביות הארוכות באג"ח גלובליות, לרבות ארה"ב, בעלייה בחודשים האחרונים; איך זה קורה בשעה שמדברים על הפחתת ריבית, מה זה מרמז ומה המשקיעים צריכים לדעת?

מנדי הניג |

התשואות על אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח זינקו בחדות בשבועות האחרונים. המגמה גלובלית ומקיפה את כל השווקים המרכזיים. בבריטניה, התשואה על אג"ח ל-30 שנה עלתה ל-5.76%, השיא מאז סוף שנות ה-90. בארצות הברית, התשואה נגעה שוב ברף ה-5%. ביפן, המספרים נמוכים יותר אבל השינוי דרמטי - התשואה הגיעה ל-3.29%, שיא של עשרות שנים.

מה מניע את העלייה החדה הזו? שילוב בין כמה גורמים - הגירעונות הפיסקליים מזנקים בכל העולם המערבי. הבנקים המרכזיים מפסיקים לקנות אג"ח ואפילו מוכרים חלק מהאחזקות. המשקיעים המוסדיים המסורתיים, כמו קרנות הפנסיה, מקטינים את הביקוש. במקביל, הצורך בהשקעות ענק בתשתיות, אנרגיה וביטחון גדל משמעותית.

התוצאה היא שינוי פרדיגמה בשוק האג"ח. אחרי שנים של ריביות אפסיות ותמיכה מסיבית של בנקים מרכזיים, השוק חוזר למציאות חדשה-ישנה. מציאות שבה משקיעים דורשים תשואה עבור הלוואת כסף לממשלות לתקופות ארוכות. מציאות שבה הסיכונים הפיסקליים והמבניים מתומחרים בצורה ברורה יותר.


שוק האג״ח תופס לאחרונה כותרות ולא רק פה אלא בכל העולם. למרות שזה שוק שנחשב להרבה יותר ׳משעמם׳ משוק המניות התוסס, המשמעויות של כל תזוזה בשוק הזה, כל מאית אחוז באגרת חוב (ובייחוד ממשלתית), מספרת לנו הרבה יותר מתזוזות במניות ומגלה לנו מה השוק חושב על הבריאות של המדינה, על הסנטימנט וגם מה המשקיעים חושבים על הריבית. אם מדברים על אג״ח קונצרניות אז אנחנו עדים לעלייה רוחבית תלולה מאוד בתמחור של החוב הקונצרני ובהתאמה בירידה של התשואות - גם על זה כתבנו לא מזמן: חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות במקרה הזה אגב, האשמה נמצאת בעיקר בהתנהלות הפרימיטיבית של שוק האג״ח הקונצרני האמריקאי במיוחד אם נשווה אותו לישראלי שנחשב לאחד המשוכללים בעולם. אבל אם מסתכלים על אג״ח ממשלתיות הסיפור שונה, האג״ח הארוכות של המדינות האירופאיות בצלילה - ובולטות במיוחד לרעה גרמניה, צרפת ובריטניה - ולכל אחת יש את ה״פעקלע״ (השקית) שלה - בבריטניה מהגרים שמציפים את המדינה והטבות סוציאליות שמכבידות על התקציב, בצרפת הממשלה מתנדנדת, בגרמניה שהייתה סמל לשמרנות פיסקלית משנים את הטון הכלכלי, מרחיבים את התקציב ומוציאים מיליארדים על ביטחון וזה גורר עלייה רוחבית בתשואות, כשבבריטניה אפילו התקשו לגייס חוב בשבוע קודם. ואם תחשבו שמשקיעי האג״ח יברחו לארה״ב - גם זה לא קורה, מה שמעלה את החשש מפני משבר חוב עולמי: ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?. אבל אם תרצו לפרק איגרת חוב ממשלתית ולראות איך מחשבים את הסיכון בצורה אינדיבידואלית תוכלו לקרוא על - אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?


השבוע האחרון הדגים בצורה חדה את הכוחות שפועלים בשוק. בבריטניה התקיימו כמה מכרזי אג"ח שחשפו ביקוש חלש במיוחד. המשקיעים דרשו תשואות גבוהות משמעותית מהצפוי כדי לקנות את האג"ח החדשות. בתוך יום אחד התשואות זינקו ביותר מ-10 נקודות בסיס. השוק מודאג מהמצב הפיסקלי הבריטי ודורש פיצוי גבוה יותר. המצב הפיסקלי-תקציבי עלול לייצר גיוסים עתידיים על רקע עלייה בגירעון התקציבי וכשזה קורה, התשואה עולה. כלומר, ברגע שמדינות מגדילות גירעון או שיש צפי לעלייה בגירעון, השוק כבר חושב על השלב הבא - כדי לממן גירעון צריך להטיל מסים או לגייס עוד אג"ח, הגדלת גיוסים משמעה - עלייה בתשואות.