אחרי רצף הירידות: איך להתכונן לעליית הריבית בארצות הברית?

גלעד גרומר, מנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות, על הדרך הנכונה להתנהל בשוק ההון לאחר רצף הירידות והתרבות הסימנים לעליית הריבית האמריקנית

גלעד גרומר | (3)
נושאים בכתבה פדרל ריזרב ריבית

לאחר רצף ירידות של 3 שבועות בשוקי האג"ח, קיבלנו בשבוע שעבר מסחר תנודתי אך חיובי. בארה"ב מתרבים הסימנים שהריבית הולכת לעלות כבר השנה, ונראה כי התנודתיות בשוק האג"ח צפויה להימשך. 

בסוף השבוע ציינה יו"ר הבנק הפדרלי, ג'נט יילן, שמרבית הסיכויים שהריבית בארה"ב תתחיל לעלות עוד השנה. אם כך, נראה שלמרות הנתונים הפושרים שמתפרסמים בארה"ב, הבנק המרכזי עדיין דבק בתכנונו. ראינו את המשמעות לכך בארבעת השבועות האחרונים בארץ ובעולם עם תנודתיות גדולה יותר.

גם במקרה שהריבית תעלה פעם אחת השנה ותמשיך לעלות בקצב מתון מאוד בשנה הבאה, זה לא בהכרח אומר שייגרם נזק גדול למשקיעים. יחד עם זאת, צריך לעקוב באופן שוטף אחר הנתונים בארה"ב - ככל שיהיו חזקים יותר, כך נראה שמועד העלאת הריבית יהיה קרוב והקצב גבוה יותר. אפשר לומר שלאחר כשבע שנים של ריבית אפסית וודאות גבוהה שתישאר כזו, לפחות בכל מה שקשור לשוק האמריקני - התמונה משתנה. נראה שהמשקיעים נמצאים במצב מאתגר, מצד אחד שוק אג"ח תנודתי יותר, ומצד שני ריבית אפסית. לכן צריך לחשוב על פתרונות יצירתיים.

לפזר לחו"ל בבחינת איגרות החוב לשנתיים למשל, ניתן לראות שבישראל התשואות שוות פחות או יותר לריבית בנק ישראל הנוכחית. זאת בזמן שבארה"ב התשואות גבוהות כבר בכ-0.4% מהריבית של הפד. כלומר, בעוד שבארה"ב מגלמים העלאת ריבית, בישראל לא. ניתן לגזור מכך תשואות גבוהות יותר לאורך העקום הממשלתי והקונצרני.

לגבי איגרות החוב של הבנקים, אנו מעריכים שבתקופות כאלו, שהתנודתיות גבוהה, עדיף למשקיעים המחפשים עודף תשואה להיעזר באיגרות חוב קונצרניות בדירוגים גבוהים, דוגמת איגרות חוב של בנקים, מאשר לקחת את הסיכון בהארכת המח"מ. ניתן לבנות תיק מפוזר של איגרות חוב בנקאיות במח"מ לא ארוך, לקבל עודף תשואה על האפיק הממשלתי ובכך לחסוך את התנודתיות של איגרות החוב הארוכות.

בנוסף לאמור, צריך לקחת בחשבון את האפשרות שהריבית האפסית והלא מתאימה במשק תמשיך לתמוך במדדים חיוביים, כפי שראינו בחודשים האחרונים. במצב כזה, מרבית איגרות החוב של הבנקים צמודות למדד ומספקות הגנה אינפלציות חכמה, שכן הן מתנהגות באופן דומה מאוד לאג"ח הממשלתיות אך מספקות תשואה שוטפת גבוהה יותר. בתקופה בה הריבית עומדת על 0.1%, כל מרווח מעל הממשלתי, שהוא בסיכון נמוך כמו בבנקים - הוא חשוב.

מעניין לציין את הביצועים העודפים של מדד התל-בונד בנקים על פני שאר מדדי התל-בונד בחודש האחרון. בעוד שהתל בונד 60 ירד בכ-0.6%, התל-בונד תשואות ב-0.7% ואיגרות החוב הממשלתיות הארוכות איבדו למעלה מ-4%, שמרו איגרות החוב הבנקאיות על יציבות מרשימה.

קיראו עוד ב"אג"ח"

האם המגמה צפויה להימשך? בשבועות האחרונים החלו חלק מהמשקיעים, שרכשו קרנות נאמנות המשקיעות באיגרות חוב, לאבד את הביטחון בשל רצף הפסדים, כאמור, של כ-3 שבועות. הראשונים להיפגע היו המשקיעים החדשים יחסית שעברו מהקרנות הכספיות, שמרביתן מגלמות תשואה שלילית לפדיון. משקיעים אלו לא רק שלא נהנו מגל העליות המדהים של השנים האחרונות, אלא שמיד רשמו הפסדים. חלקם אף בחר למכור את הקרנות ולחזור לחוף מבטחים.

למרות הפגיעה הכלכלית שספגו המשקיעים, היקף הפדיונות בקרנות הנאמנות נמוך יחסית ומלמד שמרבית המשקיעים סבורים, שבדומה למימושים שהיו בעבר, כך גם הפעם יחזרו איגרות החוב לעלות, זאת בעיקר נוכח התנאים הכלכליים הדומים שמייצרת הריבית האפסית במשק. היות ולא נרשמו פדיונות כבדים במיוחד בתעשיית קרנות הנאמנות, ייתכן כי הגופים שמכרו באגרסיביות את איגרות החוב הארוכות הינם שחקני נוסטרו.

מדובר בסוחרים שפועלים באסטרטגיות שונות, חלקן לונג-שורט, על מנת לגרוף רווחים מהירים, בין השאר משינוי במבנה העקום. כך למשל, סוחרים שהעריכו שעקום התשואות בישראל תלול מדי, יוכלו לרכוש איגרות חוב ארוכות כנגד מכירה בחסר של איגרות חוב קצרות יותר. ייתכן ושינוי מצב הרוח בשווקים אילץ חלק מהסוחרים לסגור את הפוזיציה על ידי מכירת האיגרות הארוכות ורכישה חזרה של האיגרות הקצרות יותר.

כתוצאה מהחלשות המתאם לאיגרות החוב האמריקניות והתחזקות המתאם לאיגרות החוב של ממשלת גרמניה, מזה חודשים רבים מרבית איגרות החוב הממשלתיות של ממשלת ישראל נסחרות בתשואות נמוכות יחסית לאלו של ארה"ב. התחזקות הקשר בין התשואות הישראליות לגרמניות, שהועיל רבות למשקיעים בשנה וחצי האחרונות, הפך לאבן נגף, כשבחודש האחרון עלו התשואות באיגרות החוב הארוכות בישראל ב-16 נקודות בסיס יותר מאשר איגרות החוב המקבילות של ממשלת ארה"ב. במונחי מחירים, ספגו המשקיעים באיגרות החוב הממשלתיות הארוכות בישראל הפסדים הגבוהים בכ-1.5% מאלו שספגו המשקיעים בארה"ב. 

המשקיעים שרוצים להיערך לשינויים, ובעיקר לכך שעל פי הערכות, הריבית בארה"ב בדרך למעלה, יכולים להערכתנו, לבנות תיק איגרות חוב בדירוגים גבוהים, כדוגמת הבנקים. לדעתנו, תיק זה עשוי להוות פתרון יצירתי, המספק עודף תשואה ללא צורך בהארכת מח"מ, תוך תשומת לב לפיזור ההשקעות גם לחו"ל.   **גלעד גרומר מכהן כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בני גור 02/06/2015 19:33
    הגב לתגובה זו
    אומר לנו בנקים, בנקים ועוד 3 ימים מזרחי מבצע הנפקה, חוכמולוג.
  • 2.
    שאלה 27/05/2015 13:32
    הגב לתגובה זו
    תל בונד ריבית משתנה לדוגמה מהווה אלט' טובה . עם סיכון ריבית מינמלי. מה דעתך ?
  • 1.
    בקיצור בתקופה הקרובה תשאירו את רוב הכסף בחוץ !!! כמוני (ל"ת)
    משה ראשל"צ 27/05/2015 06:36
    הגב לתגובה זו
אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.