פסטיבל קאן ליונס 2018
צילום: יח"צ פסטיבל קאן

קאן: עלייה של 21% בהגשות מישראל לעומת 4% ירידה בעולם

השוק הישראלי הגיש 161 עבודות לתחרות השנה. הקטגוריה המובילה בישראל היא המדיה עם 27 הגשות. בסיכום העולמי הקטגוריות המובילות הן ה-FILM וה-Brand Experience
משה בנימין |

שוק הפרסום הישראלי רושם השנה עלייה משמעותית של 21% במספר ההגשות לפסטיבל קאן ליונס לפרסום. הגשות השוק הישראלי עומדות ב-2019 על 161, לעומת 133 בשנת 2018. 

העלייה המשמעותית בהגשות מישראל, היא בניגוד למגמה העולמית שהסתכמה בירידה של 4% במספר ההגשות הכולל לפסטיבל, שעומד על 30,953 לעומת 32,372 ב-2018, וזאת למרות חזרתן של סוכנויות פובליסיס לתחרות, לאחר השהייה של שנה שבאה לידי ביטוי בתחרות של 2018.

מבין השנים האחרונות, שנת השיא של פסטיבל קאן ליונס הייתה ב-2016 אז הוגשו לתחרות מספר שיא של 43,101 עבודות. דהיינו, התחרות השנה מציינת ירידה של 28%  מהשיא במספר העבודות המתחרות - פועל יוצא של שינוי כללי התחרות, ביטול מספר הקטגוריות והגבלה על מספר הקטגוריות שאליהן ניתן להגיש את אותה העבודה. 

מבחינת הרקורד המקומי של השוק הישראלי, הזיג-זג נשמר בעקביות מאז 2014, אז הוגשו לתחרות 146 עבודות מישראל, שנה לאחר מכן ב-2015 המספר עלה ל-165, ב-2016 ירד ל-136 וב-2017 נרשמה שנת השיא אז הוגשו 177 עבודות מישראל. ב-2018 נרשמה ירידה חדש ל-133 והשנה, כאמור עומד המספר על 161. אזור המיקוד של ישראל מול שאר המדינות, מציב אותה מתחת לפולין (162) ומעל צ'כיה (115), פורטוגל (112), רומניה (110), אירלנד (104) ועוד.

מספר ההגשות הגדול ביותר, מגיע באופן טבעי מהשוק הגדול ביותר - ארה"ב - עם 8138 הגשות. הבאה אחריה בפער ניכר היא בריטניה עם 2268 הגשות. ברזיל, מדינה ושוק שמאוד מחבב את קאן ליונס הגישה 2093 עבודות, צרפת וגרמניה עם 1345 ו-1294 בהתאמה (צניחה דרמטית בגרמניה לעומת 1752 ב-2018). מדינות בולטות נוספות הן הודו עם 1053, יפן עם 982, סין עם 941, אוסטרליה עם 944 וקנדה עם 904. 

מדיה ו-PR: הקטגוריות שהישראלים אוהבים

פילוח ההגשות מישראל מלמד שהקטגוריה המובילה ב-2019 היא מדיה עם 27 הגשות. אחריה עם 21 הגשות היא קטגוריית ה-PR. לקטגוריית ה-Health & Wellness שבה השוק הישראלי מככב השנה הוגשו 17 עבודות, שמתוכן 12 עלו לשלב הגמר כפיינליסטיות (מקאן, אדלר וגיתם) ביחס מרשים למדי.

בקטגוריית ה-Brand Experience and Activation נרשמו 16 הגשות, 15 בדיירקט, 8 בחוצות, 7 ב-FILM וכך גם במשפיענים, 6 באסטרטגיה יצירתית, 5 ב-Sustainable Development Goals (מהלכים שנועדו להניב תרומה חיובית ומשפיעה על העולם), 4 בדיזיין, 4 בבידור במסגרת ספורט, 4 ב-GLASS, בפרינט 3, ברדיו 3, בחדשנות 2, בפארמה 2, בטיטניום 2, בבידור 2 ו-2 גם ב-Film Craft, באפקטיביות קריאייטיבית 2, בקריאייטיב דאטה 1 ו-1 בבידור במסגרת מוסיקה.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

הקטגוריות שאליהן אף משרד ישראלי לא הגיש עבודה הן המובייל, ה-Industry Craft, ה-Digital Craft והקריאייטיב e-commerce. 

בסיכום הכללי העולמי, קטגוריית ה-FILM מובילה עם 2,793 הגשות ואחריה ה-Brand Experience עם 2,532. במקום ה-3 בדירוג, קטגוריית החוצות עם 2,389 הגשות. לאחר שהוצגה ב-2018 לראשונה, קטגוריית המשפיענים מאבדת גובה מהר מאוד עם ירידה ל-1,519 לעומת 2,027 ב-2018. בהשוואה להיקף העבודה הגלובלי עם משפיענים שדווקא רושם עלייה, אפשר להניח שהירידה בהגשות מעידה על שימוש שגרתי שאינו יצירתי באופן מובהק בעבודה עם משפיעני רשת.  

הירידה העקבית במעמדו של הפרינט בעולם ממשיכה לתת את אותותיה גם בתחרות השנה עם ירידה לשפל חדש של 1,252 הגשות לעומת 1,440 ב-2018. לצורך ההשוואה, ב-2014 עמד סך ההגשות בקטגוריית הפרינט על 5,007. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים. 

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.