הדוחות הכספיים של חמשת הבנקים הגדולים בישראל, יחד עם הדוחות הכספיים החזקים שהציגו גם שלושת חברות כרטיסי האשראי, צריכים ללמד את הציבור הישראלי לקח חשוב שראוי שגם יופנם: מי שמשלם את מחיר המלחמה ותוצאותיה בשדה הפיננסי הם רק אנחנו האזרחים. הבנקים והחברות הפיננסיות מרוויחות על חשבוננו. הרווחים האלו הם רווחים גבוהים בהרבה מהסביר, הם מנופחים ומבטאים אנומליה בשוק וחוסר תחרות מובנה. 

הרווחים של חברות האשראי

לפני שנעבור לבנקים, אני אפנה זרקור דווקא לחברות כרטיסי אשראי. אמנם שורת הרווח של שלושת החברות, ישראכרט, כאל ו-MAX (שנמצאת בבעלות חברת הביטוח כלל), הציגו, לעומת אשתקד (הרבעון האחרון לפני תחילת המלחמה), גידול של 2.6% ורווח נקי משותף של 678 מיליון שקל ברבעון ה-3 של 2024 (בין יולי לספטמבר השנה), אבל דווקא עצם הרווחיות שהציגו חברות האשראי מלמדת על כך שהם סוחטים את הציבור הישראלי בריביות של הלוואות לצריכה שוטפת ומסגרות אשראי גבוהות וחריגות ביותר.

ישראכרט; קרדיט: תמר מצפי, תמי בר שי, יעל צור

אחד ממנגנוני הרווח העיקריים של חברות האשראי בישראל מבוסס על הפעילות של הציבור הישראלי בעסקאות בחו״ל. העמלות והפרשי המטבע מאפשרים לחברות האשראי לגזור קופון שמן בתחום הזה שהוא פרוץ ומתנהל ללא שום מגבלות של פיקוח רגולטורי או חוק. ודווקא הסקטור הזה הושפע מאוד מהמלחמה שהתעצמה בצפון אשר גררה גם הפסקה של הטיסות מצד חברות תעופה בינלאומיות רבות.

• הודעות פרטיות מסלבס ומבצעי חיסול מעכשיו לעכשיו: חודש הקניות מביא איתו גם הונאות מבוססות AI.
• שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

משמעות הירידה בטיסות ובחופשות של הישראלים בחו״ל היו אמורים לגרור תוצאות הרבעון של שלושת חברות האשראי להיות פחות טוב בצורה משמעותית. אבל, הן זיהו את אחת המצוקות הגדולות שיצרה המלחמה והעלו ריביות על ההלוואות שהן מעמידות לציבור שנמצא תחת מחנק מכיוון שיש בצועות רבות ישראלים מפונים ועוד רבבות במילואים.

מחנק האשראי בא לידי ביטוי בעיקר בכך שיוקר המחייה בישראל משתולל, הריביות שעלו ולא ירדו גרמו לייקור משמעותי בהחזרי המשכנתאות וכל הדברים הללו יחד גרמו לכך שההכנסה הפנויה של כל בית אב הצטמצמה במקרה הטוב, או שפשוט העמיקה את האוברדראפט, וגרמה לכך שנאלצנו לקחת הלוואות חדשות או הגדלנו את מסגרות האשראי שלנו. 

הבנקים רשמו רבעוני שיא בזמן המשבר במדינה

על פניו, חמשת הבנקים הגדולים בישראל היו אמורים להציג רווחיות הרבה יותר נמוכה לעומת הרבעון המלא האחרון שלפני המלחמה. אבל, המציאות היא שגם מול חוסר היציבות הגיאו פוליטית, טלטלות המלחמה, הרגולציה הכבדה, ואפילו המיסים המיוחדים שמטילים עליהם, הבנקים רשמו עוד רבעון שיא ושברו שיאים של עצמם.

• לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
• הלוואות בין פרטיים: האם המודל שביקש לאתגר את המערכת הפיננסית עדיין רלוונטי?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אקסלנס משיקה חשבון מסחר עצמאי לילדים

בנק הפועלים; קרדיט: תמר מצפי

עיקר הרווחיות של הבנקים ברבעון השלישי של 2024 הגיעה מהפרשי הריביות. כמו בכל משבר, כך גם בתקופת המלחמה, הציבור הישראלי פדה חסכונות ותוכניות חסכון והשאיר את המזומנים זמינים בעו״ש כחלק מהביטחון האישי שלו. אבל, הבנקים, שלא מייצרים מנגנון שישמור על ערך הכסף של הציבור או לפחות על חלקו, נהנו מכך כאשר מצד אחד לא הפחיתו את הריביות על המשכנתאות, ההלוואות ומסגרות האשראי, ומצד שני הורידו את הריביות שהם מציעים לציבור על תוכניות קצרות טווח. כלומר, בשני הצדדים, הבנק הוא זה שתמיד הרוויח.

חשוב לומר, הבנקים בישראל מאוד מציאותיים והם מבינים ומנתחים מעולה את הסיכונים הרבים שנמצאים על הפרק מבחינתם, מבחינת הלקוחות שלהם, וגם ברמה הלאומית שמשפיעה עליהם. על הרקע הזה של רמת הסיכון הגוברת, הגדילו כל הבנקים את ההפרשות שלהם לסיטואציה של אי יכולת לגבות חובות מהציבור.

איך אפשר לקבל ריבית טובה יותר?

הריביות שאנו מקבלים על הלוואות, מסגרות אשראי ומשכנתאות הינם עניין שיש לו קשר הדוק להתנהלות הפיננסית שלנו. ככל שאנחנו מקפידים על החזרים במועד, לא חורגים ממסגרות האשראי שניתנו לנו, ומבטיחים שדו"ח האשראי האישי שלנו נקי מבעיות, כך הסיכוי שלנו להתמקח על הריביות שאנו מקבלים, ליהנות מיותר תחרות, נעשים גבוהים יותר.

הריבית שאנו משלמים אינה גזירת גורל, אלא תוצאה ישירה של דירוג האשראי שלנו ושל ההתנהלות הפיננסית שלנו לאורך זמן. דירוג אשראי גבוה הוא מפתח ליכולת שלנו להתמקח על התנאים, לקבל ריביות אטרקטיביות יותר ולחסוך עשרות ואף מאות אלפי שקלים לאורך השנים.

אך גם מי שדירוגו נמוך יכול לשנות את התמונה באמצעות פעולות פשוטות כמו בדיקת המידע המופיע בדו"ח האשראי ותיקונו, החזר חובות בזמן, צמצום חריגות במסגרת האשראי והבנה עמוקה יותר של הדו"ח הפיננסי האישי שלו. האחריות בידינו, וככל שנפעל בצורה מושכלת יותר, כך נוכל לשנות את יחסי הכוחות מול המערכת הפיננסית ולבנות עתיד כלכלי יציב ומשתלם יותר.

לסיכום, ברור לכולם שמי שאחראי לשורת הרווח של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי הוא הציבור הישראלי שלוקח על עצמו הלוואות ומשכנתאות, ומקבל מסגרות אשראי, בריביות לא כדאיות, מופרזות ולא תחרותיות. אנחנו נמנעים מלעשות לעצמנו חיים קשים ומורכבים ולריב עם הגופים הפיננסים, אנחנו לוקחים על עצמו אשראי ולווים כספים תחת לחץ במקום לעשות סקר שוק. אנחנו מתפתים להצעות שיווקיות ולא מתנהלים נכון מבחינה כלכלית. כל הדברים הללו הופכים אותנו, הציבור הישראלי, לפראיירים שאחראים על שורת הרווח של הגופים הפיננסים.