ניר צוק פאלו אלטו
צילום: פאלו אלטו

אפסייד של 22% לפאלו אלטו. "מובילת ענף הסייבר"

האנליסטים מרוצים מהתוצאות של פאלו אלטו; מעלים תחזיות ומחיר יעד; באופנהיימר מקפיצים את מחיר היעד ל-290 דולר
אדיר בן עמי |

מובילת הסייבר פאלו אלטו פאלו אלטו פרסמה בשבוע שעבר תוצאות  טובות, עם צמיחה של 26% בהכנסות ו-18% בהזמנות חדשות (billings), לצד צמיחה גבוהה במיוחד של 60% בפעילות הענן הטהור. הנהלת החברה סיפקה תחזית הכנסות חלשה מעט ל-2024, אך שמרה על תחזית CAGR של 17%-18% בין 2023-2026, על אף האטה כלכלית ותחרות גוברת בשוק. אנו ממשיכים לראות את פאלו אלטו כמובילת ענף הסייבר המגדילה בהתמדה את נתח השוק, תוך שיפור ברווחיות וניצול יתרונות לגודל, ומשמרים את המלצת ה- Outperform עם מחיר יעד של 290 דולר.

 

ברבעון הפיסקלי הרביעי של 2023 הציגה פאלו אלטו הכנסות של 1.95 מיליארד דולר, צמיחה שנתית של 26%, מעט מעל לקצב צמיחה ברבעון הקודם שעמד על כ-25%, עם רווח נקי non-GAAP של 1.44 דולר למניה, בדומה לתחזית הקונצנזוס של 1.96 מיליארד דולר הכנסות, אך מעל צפי הרווחיות של 1.29 דולר למניה. הזמנות חדשות (billings) צמחו בקצב שנתי של 18% ועלו ל 3.16 מיליארד דולר, מעט מתחת לצפי של 3.18 מיליארד דולר. שיעור הרווח הגולמי עלה ל-77.3%, עליה שנתית של 410 נ"ב לאור שיפור בשרשרת האספקה ותמהיל מוצרים עדיף, ואילו שיעור הרווח התפעולי עלה לרמה של 28.4%, עליה של 480 נ"ב לעומת הרבעון הקודם. ההנהלה סיפקה תחזית הכנסות מתחת לצפי האנליסטים אך חיפתה בתחזית EPS טובה מהצפוי.

הכנסות מפעילות הענן Next-Gen-Security שמרו על שיעור צמיחת ARR גבוה של 56% (בהשוואה לצמיחה של 63% ברבעון הקודם), לרמה של 2.95 מיליארד דולר, על רקע הגדלת נתח שוק בתחומי החומרה והפיירוול הוירטואלי. ההזמנות של מוצר ה-Prisma SASE  גדלו ב-60% שנה על שנה, כאשר גם ה-ARR מהמוצר עלה באחוז דומה. ה-ARR של לקחות שהזמינו יותר מ-5 מודולים ב-Prisma Cloud גדלו ב-179% שנה על שנה ופאלו אלטו קיבלה הזמנות של יותר ממיליארד דולר למוצר ה-Cortex, וכ-200 מיליון דולר בהזמנות למוצר ה-XSIAM. ההנהלה צופה NGS ARR של 6.5 מיליארד דולר לפחות עד 2026.

הנהלת פאלו אלטו קבעה יעדי בייניים לטווח הבינוני, וצופה לצמוח ב-CAGR של 17-19% בהזמנות ובמכירות עד 2026, קצב ARR של 6.5 מיליארד דולר ממכירות NGS  ביציאה מאותה השנה, וצמיחה של 25% ב-RPO עד סוף 2026 גם כן. החברה צופה שולי רווח תפעולי של 28-29% עד 2026 ומכוונת להגיע ליותר מ-30% בטווח הזמן הארוך יותר. ה-CAGR ב-EPS צפוי להיות גבוה יותר מ-20% בין 2023-2026, וההנהלה שמה לעצמה מטרה להגיע ל-FCF גבוה מ-37% בין 2024-2026.

אנו מעודדים מהמשך הצמיחה הדו-ספרתית הנאה בהכנסות פאלו אלטו על אף שהן היו נמוכות במעט מהצפי לרבעון הרביעי. אנו מאמינים כי המשך השיפור התפעולי, לצד פלטפורמת סייבר מקצה לקצה שמייצרת יותר מ-35% FCF, מעידה על עוצמתה של PANW ומסוגלותה לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה ל-2026. אנו משמרים את המלצת ה- Outperform על מניית פאלו אלטו עם מחיר יעד של 290 דולר למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.