גולף אנד קו, בני ברק
צילום: שי אפשטיין

גולף עוברת לרווח רבעוני של 2.8 מיליון שקל; הפסידה במחצית 8 מיליון שקל

החברה עדיין רחוקה מרווחיות משמעותית; עדיקה ממשיכה לפגוע בתוצאות הקבוצה
רוי שיינמן | (2)

רשת גולף עברה טלטלה בשנה האחרונה. בעלי השליטה בחברה ניהלו מו"מ למכירת הפעילות מול דלתא לפי שווי של כ-400 מיליון שקל - פרמיה של מעל 100% מהמחיר בשוק, אלא שהמשא ומתן הסתיים ללא תוצאות. עם ההודעה על המיזוג הצפוי המניה זינקה לכיוון מחיר העסקה אבל עם פיצוץ המו"מ, המניה צללה בחזרה לנקודת ההתחלה.

חנות גולף, יחצ

    חנות גולף, יחצ ​

התוצאות אמנם השתפרו ברבעון השני של השנה - החברה הרוויחה 2.8 מיליון שקל על הכנסות של 221 מיליון שקל, לעומת הפסד ברבעון הראשון שגרם להפסד מצרפי של 8.8 מיליון שקל במחצית על הכנסות של 454.6 מיליון שקל. ברבעון המקביל אשתקד הרוויחה החברה 15.7 מיליון שקל על הכנסות של 247 מיליון שקל. החברה גם רשמה רווח תפעולי של 5.9 מיליון שקל ברבעון המדובר לעומת 14.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

מאז שפעילות עדיקה נכללת באופן מלא (ולא כחברה נפרדת) בדו"חות הכספיים של קבוצת  גולף, קשה להבין את גודל הבור בעדיקה ואת ההפסדים שרשמה הקבוצה על עדיקה. הנהלת גולף מדגישה כי עדיקה היא הסיבה העיקרית לירידה בהכנסות. כזכור, עדיקה רשמה הפסדים כבדים בשנים האחרונות, שהביאו בסופו של דבר את גולף להחלטתה לרכוש את עדיקה ולמחוק אותה מהמסחר. ככה היא מכניסה את הבעיות פנימה ומכבסת את הכביסה המלוכלכת בתוך הבית. העסקה הזו גם מביאה הפסדים צבורים משמעותיים לצורכי מס שיתקזזו בעתיד מול רווחים עתידיים. כלומר, גולף נהנית מנכס מס משמעותי ובכל מקרה - היא רכשה את עדיקה לקראת התמוטטות-קריסה בסכום נמוך.  

ועדיין - גולף מפסידה מפעילות עדיקה, אבל פחות מבעבר. ברבעון האחרון של שנת 2022 (הרבעון המלא הראשון לאחר הרכישה על ידי גולף), רשמה עדיקה הפסד של 18.1 מיליון שקל על הכנסות של 16.4 מיליון שקל, ברבעונים הראשון והשני של 2023 זה ירד משמעותית.  

 

גולף עברה לרווח, זה עדיין לא מספיק

פעילותה של גולף מתחלקת לשני תחומים עיקריים: אופנת הלבשה ואופנת הבית. בתחום של אופנת הבית נמצאות הרשתות "גולף אנד קו" ו"כיתן" שמוכרות בעיקר מוצרי טקסטיל לבית, כלי מטבח ושולחן, ריהוט וכלי אמבט, ובתחום של אופנת ההלבשה נמצאות הרשתות "גולף", "גולף אנד קידס", "אינטימה", "פולגת" ו"עדיקה" המדוברת שלצד אתר מכירות שמיועד בעיקר לנערות, יש לה גם מספר חנויות גדולות. 

מגזר אופנת הבית - ההכנסות בתחום ברבעון השני הסתכמו ב-114 מיליון שקל והרווח המגזרי עמד על 2.8 מיליון שקל. תוצאות חלשות לעומת רבעון מקביל בו ההכנסות הסתכמו ב-123 מיליון שקל והרווח בכ-13 מיליון שקל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ההכנסות בתחום ההלבשה הסתכמו ברבעון ב-107.2 והרווח ב-3.2 מיליון שקל. ירידה לעומת רבעון מקביל בו הסתכמו ההכנסות ב-124והרווח ב-0.8 מיליון שקל. השיפור נובע מצמצומי ההפסדים בעדיקה. 

 

למעשה, החברה יכלה לספק תוצאות טובות משמעותית אלמלא ההפסדים של עדיקה שפגעו ברווחי מגזר האופנה במחצית הראשון של השנה הנוכחית לעומת התקופה  המקבילה בשנה הקודמת.

 

עונתיות בדוחות

העיתוי של חג הפסח בשנה הנוכחית ובשנה הקודמת כנראה גם כן עיוות את התוצאות של אופנת ההלבשה וגם של אופנת הבית. בעוד בשנה שעברה פסח נכלל כולו בחודש אפריל וכך גם בדו"חות של הרבעון השני, השנה החג חולק בין חודשים מרץ לאפריל ולכן חלק גדול מהכנסות חג הפסח מגולמות ברבעון הראשון ולא בשני. ומכאן שהתוצאות של הרבעון השני השנה היו מוטות כלפי מטה ביחס לשנה קודמת בגלל מועד חג הפסח.  

השפעה שלילית נגרמת בשל עלייה בשער הדולר. עלית שער הדולר מגדילה את עלות המכר ומקטינה את המרווחים של החברה. גם עלייה במחירי השילוח הבינלאומיים השפיעו ומשפיעים לרעה על שורת הרווח של החברה. העלייה בשער הדולר פגעה בקבוצה גם מהכיוון של עסקאות גידור מט"ח שבהחזקתה ששוערכו בחסר וגרמו לירידה בהכנסות המימון. ההערכות על העלאת הריבית בארה"ב תורמות לתחושה ששער הדולר ימשיך להתחזק דבר שיוביל להמשך הפגיעה בכוח הקנייה של החברות הישראליות מול הספקים הזרים.

גולף נסחרת ב-185 מיליון שקל קרוב להונה העצמי - 188 מיליון שקל, בהנחה שהרווח ברבעון השני מייצג הרי שהרווח השנתי קרוב ל-10-11 מיליון שקל והיא סחרת במכפיל של כ-17-18. עם שאת, החברה עוברת תהליך של התייעלות בעיקר בעדיקה מה שעשוי לשפר את המרווחים אך מנגד - שער הדולר ממשיך לעלות ולפגוע ברווחיות. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חברה גמורה כבר הרבה שנים (ל"ת)
    יואב 21/08/2023 10:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תודה רבה אלי מיזרוח (ל"ת)
    הרב בריח 20/08/2023 19:35
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




דודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצדודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצ
ראיון

מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"

אפקון עם פחות בטון והרבה יותר טכנולוגיה: אחרי שספגה הפסדים בפרויקטי ענק בתחום הבנייה, קבוצת אפקון השלימה שינוי תמהיל דרמטי; עם רווח גולמי שזינק ל-16.2%, צבר של 2.1 מיליארד שקל שממוקד במערכות ו-EPC ועסקת ענק באנרגיה המתחדשת, דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אפקון דודי הראלי

מניית אפקון החזקות 1.98%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות.

במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות.

קמפוס מובילאיי בירושלים היה אחד הפרויקטים הבולטים שהמחישו את המורכבות של המגזר. פרויקט בהיקף של קרוב למיליארד שקל, עם מערכות מתקדמות וביצוע הנדסי מורכב, שבו הפער בין מחזורי ההכנסה הגבוהים לבין הרווחיות בפועל בולט במיוחד. גם פרויקטים גדולים נוספים שביצעה אפקון לאחרונה, בהם בנק הדם של מד״א ברמלה, פרויקט תת-קרקעי (6 קומות מתחת לאדמה) ורב-מערכתי, חידדו אצל ההנהלה את ההבנה שגם ביצוע איכותי בפרויקטים אזרחיים גדולים לא מבטיח יחס סיכון-סיכוי שמצדיק את ההיקפים. ולכן אפקון התחילה לשנות את התמהיל, אם תפתחו את הדוחות תראו את תמהיל הצבר, ובעיקר את הגרף שמתייחס למגזר הבניה הולך ומצטמק מדו"ח לדו"ח -




השקף הזה מספר את סיפורה של הקבוצה. אפקון שינו את התמהיל, יש עדיין 2 פרויקטים בביצוע אבל הם "תחת בקרה מאוד קפדנית" לדבריהם. אפקון החלה לצמצם באופן שיטתי את פעילות הבנייה וההנדסה האזרחית, והסיטה את עיקר המשאבים לתחומים שבהם יש לה יתרון תחרותי מובהק: מערכות אלקטרומכניות מורכבות, אנרגיה, תשתיות חשמל, תחבורה חכמה ו-EPC במובנו ההנדסי, תכנון וביצוע של מערכות קריטיות. מעבר ל-2 הפרויקטים אפקון כבר לא רואה את עצמה חוזרת למודל של קבלן מבצע במגה-פרויקטי בטון וכדומה.