עורך דין
צילום: freepik

עו"ד הודה בעסקה ברמת סיכון לטרור ולהלבנת הון - מה הסנקציה כנגדו?

סעיף ההרשעה הרשמי נשמע גדול (זה לא טרור) ועדיין - מדובר בעורך דין שהתרשל בביצוע בדיקות לפני ייצוג בעסקת נדל"ן. בסוף היא בוטלה כעבור שנתיים ע"י בית המשפט כאשר בעל המגרשים גילה שמכרו אותם מבלי שידע על כך; האם לשכת עורכי הדין פעלה בכדי להגן על הציבור?
נחמן שפירא | (2)

 

בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, הרשיע לראשונה עו"ד בעבירה של ביצוע עסקה ברמת סיכון גבוהה להלבנת הון או מימון טרור. זו אומנם הכותרת שהיו רוצים בלשכת עורכי הדין שתזכרו מהסיפור, אבל בפועל מדובר בסיפור גדול יותר בו לשכת עורכי הדין הייתה צריכה לעשות יותר.

תחילתו של הסיפור בשנת 2016 עו"ד כהן ייצג, את המוכר וגם את הקונה, בעסקה למכירת ורכישת שני מגרשים, בשטח של 505 מ"ר כל אחד בהרצליה, עסקה שהסתיימה בשנת 2017 בהעברת הבעלות לקונה.

 

לאחר שנתיים, בשנת 2019, הוגשה תביעה לבית המשפט, על ידי ארנסט גפני, אזרח ותושב ארה"ב בן 90, אשר גילה להפתעתו הרבה, כי המגרשים אשר נרכשו על ידי הוריו בשנת 1938 והועברו אליו בשנת 1975, נמכרו ללא ידיעתו ומבלי הסכמתו לכך.

גפני ביקש מבית המשפט לקבוע כי העסקה נעשתה במרמה וכי אין לה תוקף משפטי. בית המשפט קיבל את תביעתו וביטל את העסקה. 

עסקה במרמה

 

במסגרת ההליך המשפטי גילה בית המשפט מספר עובדות ללא הסבר שנעשו בעסקה. המגרשים נמכרו במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק. עד כמה נמוך? 2 מיליון שקל, סכום לא מבוטל שהיה צריך להדליק נורות אדומות למי שטיפל בעסקה. אך להפתעת בית המשפט, כששאלו את הרוכש, שיוצג גם הוא ע"י עו"ד כהן, האם לא הופתע מהמחיר הנמוך בעסקה? הוא השיב כי עו"ד כהן היה זה שהציע לו את ההנחה של חצי מיליון דולר ממחיר המגרש.

בנוסף, גם התשלומים שהתקבלו עבור המגרשים, לא נעשו לפי החוק. התשלומים העוברו בשני תשלומים, אבל בניגוד מוחלט להוראות הסכם המכר - חלק מהסכום הועבר ישירות מהקונה למוכר במזומן ורוב הכסף – כמעט 2 מיליון שקל - הועבר מחברה זרה בחו"ל.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

החברה נתנה כביכול הלוואה לקונה, לחברה זרה אחרת שרשומה בסין ומנהלת חשבון בנק בגרמניה. עד היום לא ידוע מה היה טיב הקשר בין החברות למוכר ועניין זה לא נבדק.

 

עו"ד כהן אישר את העסקה למרות הפגמים הרבים בה. לאור ההתנהלות של עו"ד כהן, ולאור ביטול העסקה ע"י בית המשפט הגישה הממונה על נותני שירות עסקי במשרד המשפטים תלונה ללשכת עורכי הדין כנגד עו"ד כהן, בגין הפרת כללי האתיקה, אשר מחייבים אותו להימנע מביצוע עסקה שיש בה סיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור.

קיראו עוד ב"משפט"

במשרד הממונה על נותני שירות טענו כי על אף שתיקון החקיקה, אשר הטיל את החובות על עורכי הדין, נכנס לתוקף כבר בסוף שנת 2015, רבים מעו"ד אינם פועלים גם היום על פיו.

בהתאם לחובות אלו, על עו"ד, המתבקש לבצע עבור לקוחותיו פעולות מסוימות, ביניהן עריכת הסכמי מכר ורכישת מקרקעין, לבצע הליך של זיהוי והכרת לקוח קודם למתן השירות המבוקש, ולהעריך את הסיכון בפעולה אותה הוא מתבקש לבצע.

אם העסקה נראית מסוכנת, עליו להימנע מלבצע אותה. הערכת הסיכון מתבצעת בהתאם להוראות הצו החל על עו"ד ורואי החשבון ולהנחיות מפורטות, המפורסמות באתר האינטרנט של יחידת הממונה על נותני שירות עסקי במשרד המשפטים ונעשית קודם למתן השירות המבוקש.

רק 3 חודשים?

לאחר בחינת התלונה וקבלת עמדת עו"ד כהן, החליטה ועדת האתיקה של לשכת עוה"ד, להעמידו לדין משמעתי והוא הורשע בפסיקה תקדימית. בית הדין השעה אותו מחברות בלשכה ל-3 חודשים בפועל, ובנוסף השעה אותו על תנאי ל-6 חודשים למשך 3 שנים, אם יעבור עבירה של ביצוע עסקה ברמת סיכון גבוהה להלבנת הון או מימון טרור, כמו כן השעה אותו על תנאי לחודש, למשך 3 שנים, בעבירה של התנהגות שאינה הולמת את המקצוע או עבירה של פגיעה בכבוד המקצוע.

עם כל הכבוד ל-3 חודשים השעיה. זה הכל? עסקה אסורה שבוצעה תוך הפרת החוק והעו"ד שביצע אותה מורחק מחברות בלשכה רק ל-3 חודשים? ככה לשכת עורכי הדין מגינה על האזרחים? ככה מגינים על ציבור עורכי הדין? מוטב היה לו לשכת עורכי הדין הייתה משתמשת בכוחה בכדי להוציא עורך דין שכזה מחברות בלשכה לתקופה ארוכה, ולהודיע לציבור כי האיש לא יוכל לשמש בתקופה זו בתור עורך דין. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חברים שופטים חברים חחחחח (ל"ת)
    לילי 24/05/2023 17:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לוי77 24/05/2023 14:37
    הגב לתגובה זו
    לכתוב עו"ד כהן זה להכפיש חצי מדינה. לעורך הדין שלי קוראים כהן, איך אדע אם זה הוא?
התקף לב
צילום: נוצר באמצעות בינה מלאכותית (copilot)

עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי

הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה

עוזי גרסטמן |

בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.

על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.

האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.

הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק

כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.

בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.