עו"ד הודה בעסקה ברמת סיכון לטרור ולהלבנת הון - מה הסנקציה כנגדו?
בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, הרשיע לראשונה עו"ד בעבירה של ביצוע עסקה ברמת סיכון גבוהה להלבנת הון או מימון טרור. זו אומנם הכותרת שהיו רוצים בלשכת עורכי הדין שתזכרו מהסיפור, אבל בפועל מדובר בסיפור גדול יותר בו לשכת עורכי הדין הייתה צריכה לעשות יותר.
תחילתו של הסיפור בשנת 2016 עו"ד כהן ייצג, את המוכר וגם את הקונה, בעסקה למכירת ורכישת שני מגרשים, בשטח של 505 מ"ר כל אחד בהרצליה, עסקה שהסתיימה בשנת 2017 בהעברת הבעלות לקונה.
לאחר שנתיים, בשנת 2019, הוגשה תביעה לבית המשפט, על ידי ארנסט גפני, אזרח ותושב ארה"ב בן 90, אשר גילה להפתעתו הרבה, כי המגרשים אשר נרכשו על ידי הוריו בשנת 1938 והועברו אליו בשנת 1975, נמכרו ללא ידיעתו ומבלי הסכמתו לכך.
גפני ביקש מבית המשפט לקבוע כי העסקה נעשתה במרמה וכי אין לה תוקף משפטי. בית המשפט קיבל את תביעתו וביטל את העסקה.
עסקה במרמה
במסגרת ההליך המשפטי גילה בית המשפט מספר עובדות ללא הסבר שנעשו בעסקה. המגרשים נמכרו במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק. עד כמה נמוך? 2 מיליון שקל, סכום לא מבוטל שהיה צריך להדליק נורות אדומות למי שטיפל בעסקה. אך להפתעת בית המשפט, כששאלו את הרוכש, שיוצג גם הוא ע"י עו"ד כהן, האם לא הופתע מהמחיר הנמוך בעסקה? הוא השיב כי עו"ד כהן היה זה שהציע לו את ההנחה של חצי מיליון דולר ממחיר המגרש.
- מסלול הכסף - איך איראן מממנת את ארגוני הטרור?
- בנק ישראל יסדיר את הסחר במטבעות דיגיטליים: "סיכון להלבנת הון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, גם התשלומים שהתקבלו עבור המגרשים, לא נעשו לפי החוק. התשלומים העוברו בשני תשלומים, אבל בניגוד מוחלט להוראות הסכם המכר - חלק מהסכום הועבר ישירות מהקונה למוכר במזומן ורוב הכסף – כמעט 2 מיליון שקל - הועבר מחברה זרה בחו"ל.
החברה נתנה כביכול הלוואה לקונה, לחברה זרה אחרת שרשומה בסין ומנהלת חשבון בנק בגרמניה. עד היום לא ידוע מה היה טיב הקשר בין החברות למוכר ועניין זה לא נבדק.
עו"ד כהן אישר את העסקה למרות הפגמים הרבים בה. לאור ההתנהלות של עו"ד כהן, ולאור ביטול העסקה ע"י בית המשפט הגישה הממונה על נותני שירות עסקי במשרד המשפטים תלונה ללשכת עורכי הדין כנגד עו"ד כהן, בגין הפרת כללי האתיקה, אשר מחייבים אותו להימנע מביצוע עסקה שיש בה סיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור.
- מי ישלם? החתימה שעלתה לאח הקטן ביוקר
- הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
במשרד הממונה על נותני שירות טענו כי על אף שתיקון החקיקה, אשר הטיל את החובות על עורכי הדין, נכנס לתוקף כבר בסוף שנת 2015, רבים מעו"ד אינם פועלים גם היום על פיו.
בהתאם לחובות אלו, על עו"ד, המתבקש לבצע עבור לקוחותיו פעולות מסוימות, ביניהן עריכת הסכמי מכר ורכישת מקרקעין, לבצע הליך של זיהוי והכרת לקוח קודם למתן השירות המבוקש, ולהעריך את הסיכון בפעולה אותה הוא מתבקש לבצע.
אם העסקה נראית מסוכנת, עליו להימנע מלבצע אותה. הערכת הסיכון מתבצעת בהתאם להוראות הצו החל על עו"ד ורואי החשבון ולהנחיות מפורטות, המפורסמות באתר האינטרנט של יחידת הממונה על נותני שירות עסקי במשרד המשפטים ונעשית קודם למתן השירות המבוקש.
רק 3 חודשים?
לאחר בחינת התלונה וקבלת עמדת עו"ד כהן, החליטה ועדת האתיקה של לשכת עוה"ד, להעמידו לדין משמעתי והוא הורשע בפסיקה תקדימית. בית הדין השעה אותו מחברות בלשכה ל-3 חודשים בפועל, ובנוסף השעה אותו על תנאי ל-6 חודשים למשך 3 שנים, אם יעבור עבירה של ביצוע עסקה ברמת סיכון גבוהה להלבנת הון או מימון טרור, כמו כן השעה אותו על תנאי לחודש, למשך 3 שנים, בעבירה של התנהגות שאינה הולמת את המקצוע או עבירה של פגיעה בכבוד המקצוע.
עם כל הכבוד ל-3 חודשים השעיה. זה הכל? עסקה אסורה שבוצעה תוך הפרת החוק והעו"ד שביצע אותה מורחק מחברות בלשכה רק ל-3 חודשים? ככה לשכת עורכי הדין מגינה על האזרחים? ככה מגינים על ציבור עורכי הדין? מוטב היה לו לשכת עורכי הדין הייתה משתמשת בכוחה בכדי להוציא עורך דין שכזה מחברות בלשכה לתקופה ארוכה, ולהודיע לציבור כי האיש לא יוכל לשמש בתקופה זו בתור עורך דין.
- 2.חברים שופטים חברים חחחחח (ל"ת)לילי 24/05/2023 17:42הגב לתגובה זו
- 1.לוי77 24/05/2023 14:37הגב לתגובה זולכתוב עו"ד כהן זה להכפיש חצי מדינה. לעורך הדין שלי קוראים כהן, איך אדע אם זה הוא?
הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
האב הוריש את המשק ונכסים נוספים לבן שטען כי היה הקרוב והמסור מבין כל ששת ילדיו, מה קבע השופט?
במושב שקט במרכז הארץ, בין חלקות חקלאיות ושבילים מוכרים היטב למי שחי בהם עשרות שנים, נחתמה לפני יותר מעשור צוואה שנראתה אז טבעית למדי. אב בן 86, אלמן, חתם בפני נוטריון על צוואה קצרה וברורה: כל רכושו - משק חקלאי וכספים - יועבר לאחר מותו לבן אחד בלבד, מתוך שישה. אותו בן התגורר בסמוך אליו, טיפל בו בשנותיו האחרונות, שמר שבת כמוהו, והיה בעיניו האדם היחיד שניתן לסמוך עליו שימשיך לשמור על המשק ולא ימכור אותו. אלא שכעבור שנים, לאחר פטירת האב, נהפכה אותה צוואה למוקד של מאבק משפטי ממושך, שבסופו קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, ברוב דעות, כי הצוואה בטלה, משום שהאב לא היה כשיר להבין את טיבה במועד החתימה.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי הרכב השופטים גרשון גונטובניק, עינת רביד ונפתלי שילה, עוסק בשאלה אחת מרכזית אך טעונה במיוחד: האם רצונו של אדם, כפי שהוא נתפש בעיני בני משפחתו וביטויו לאורך השנים, יכול לגבור על דרישת החוק לכשירות מלאה וברורה במועד החתימה על צוואה. במקרה הזה, התשובה שניתנה היתה שלילית.
האב, תושב מושב ותיק, נפטר ב-2019. עוד ב-2014, חמש שנים לפני מותו, הוא חתם על צוואה נוטריונית שבה נישל את כל ילדיו האחרים והוריש את מלוא עיזבונו לבן אחד בלבד. העיזבון כלל משק חקלאי במושב וכספים. לאחר מותו, ביקש אותו בן לקיים את הצוואה, ואילו אחיו ואחיותיו הגישו התנגדות. הם טענו כי כבר במועד עריכת הצוואה האב סבל מירידה קוגניטיבית משמעותית, עד כדי חוסר כשירות להבין את משמעות הציווי. עוד נטען להשפעה בלתי הוגנת ולמעורבות של הבן בעריכת הצוואה, אך הטענות האלה נדחו לבסוף ולא היוו את הבסיס להכרעה.
בית המשפט לענייני משפחה, שדן בתיק בתחילה, דחה את ההתנגדות וקבע כי הצוואה תקפה. השופטת סיגלית אופק קיבלה את עמדת הבן, תוך שהיא סוטה מחוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט עצמו. אלא שהאחים לא השלימו עם ההכרעה, והגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, שכאמור התקבל בסופו של דבר ברוב דעות. במרכז הדיון עמדה שאלת הכשירות. סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה בזמן שהמצווה "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה", בטלה. הפסיקה פירשה זאת כדרישה לכך שהמצווה יהיה מודע לכך שהוא עורך צוואה, יבין את היקף רכושו, יכיר את יורשיו, ויהיה מודע להשלכות של החלטותיו על מי שהוא מדיר ומי שהוא מיטיב עמו.
- הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבדיקה הגריאטרית העלתה תמונה קשה
במקרה הנדון, מינה בית המשפט לענייני משפחה מומחה מטעמו, פרופ' שמואל פניג, פסיכיאטר, כדי שיחווה דעתו בדיעבד על מצבו הקוגניטיבי של האב במועד עריכת הצוואה. המומחה בחן מסמכים רפואיים שנערכו חודשים ספורים לאחר החתימה, ובהם בדיקה גריאטרית והערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי. מסקנתו היתה זהירה אך ברורה: "יש סבירות רבה יותר שהמנוח היה בלתי כשיר לעריכת הצוואה". בהמשך הבהיר כי מדובר בסבירות של 55%-65% - מדרג נמוך יחסית, אך כזה שעולה על מאזן ההסתברויות הנדרש בהליך אזרחי. הבדיקה הגריאטרית, שנערכה בפברואר 2015, תיארה תמונה קשה: ירידה ניכרת בזיכרון, פגיעה בשיפוט, חוסר תובנה למצב, בעיות התמצאות ואף אבחנה של אלצהיימר. בהערכת התלות שנערכה חודש לאחר מכן צוין כי האב "לא מתמצא בבית", "לא תמיד מזהה את בנו", "יוזם יציאה מהבית" ואף הלך לאיבוד במושב. הבודקת ציינה כי הוא "סובל מאלצהיימר עם שטיון, חוסר שיפוט ותובנה" ונזקק להשגחה מתמדת.
הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
האב הוריש את המשק ונכסים נוספים לבן שטען כי היה הקרוב והמסור מבין כל ששת ילדיו, מה קבע השופט?
במושב שקט במרכז הארץ, בין חלקות חקלאיות ושבילים מוכרים היטב למי שחי בהם עשרות שנים, נחתמה לפני יותר מעשור צוואה שנראתה אז טבעית למדי. אב בן 86, אלמן, חתם בפני נוטריון על צוואה קצרה וברורה: כל רכושו - משק חקלאי וכספים - יועבר לאחר מותו לבן אחד בלבד, מתוך שישה. אותו בן התגורר בסמוך אליו, טיפל בו בשנותיו האחרונות, שמר שבת כמוהו, והיה בעיניו האדם היחיד שניתן לסמוך עליו שימשיך לשמור על המשק ולא ימכור אותו. אלא שכעבור שנים, לאחר פטירת האב, נהפכה אותה צוואה למוקד של מאבק משפטי ממושך, שבסופו קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, ברוב דעות, כי הצוואה בטלה, משום שהאב לא היה כשיר להבין את טיבה במועד החתימה.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי הרכב השופטים גרשון גונטובניק, עינת רביד ונפתלי שילה, עוסק בשאלה אחת מרכזית אך טעונה במיוחד: האם רצונו של אדם, כפי שהוא נתפש בעיני בני משפחתו וביטויו לאורך השנים, יכול לגבור על דרישת החוק לכשירות מלאה וברורה במועד החתימה על צוואה. במקרה הזה, התשובה שניתנה היתה שלילית.
האב, תושב מושב ותיק, נפטר ב-2019. עוד ב-2014, חמש שנים לפני מותו, הוא חתם על צוואה נוטריונית שבה נישל את כל ילדיו האחרים והוריש את מלוא עיזבונו לבן אחד בלבד. העיזבון כלל משק חקלאי במושב וכספים. לאחר מותו, ביקש אותו בן לקיים את הצוואה, ואילו אחיו ואחיותיו הגישו התנגדות. הם טענו כי כבר במועד עריכת הצוואה האב סבל מירידה קוגניטיבית משמעותית, עד כדי חוסר כשירות להבין את משמעות הציווי. עוד נטען להשפעה בלתי הוגנת ולמעורבות של הבן בעריכת הצוואה, אך הטענות האלה נדחו לבסוף ולא היוו את הבסיס להכרעה.
בית המשפט לענייני משפחה, שדן בתיק בתחילה, דחה את ההתנגדות וקבע כי הצוואה תקפה. השופטת סיגלית אופק קיבלה את עמדת הבן, תוך שהיא סוטה מחוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט עצמו. אלא שהאחים לא השלימו עם ההכרעה, והגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, שכאמור התקבל בסופו של דבר ברוב דעות. במרכז הדיון עמדה שאלת הכשירות. סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה בזמן שהמצווה "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה", בטלה. הפסיקה פירשה זאת כדרישה לכך שהמצווה יהיה מודע לכך שהוא עורך צוואה, יבין את היקף רכושו, יכיר את יורשיו, ויהיה מודע להשלכות של החלטותיו על מי שהוא מדיר ומי שהוא מיטיב עמו.
- הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבדיקה הגריאטרית העלתה תמונה קשה
במקרה הנדון, מינה בית המשפט לענייני משפחה מומחה מטעמו, פרופ' שמואל פניג, פסיכיאטר, כדי שיחווה דעתו בדיעבד על מצבו הקוגניטיבי של האב במועד עריכת הצוואה. המומחה בחן מסמכים רפואיים שנערכו חודשים ספורים לאחר החתימה, ובהם בדיקה גריאטרית והערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי. מסקנתו היתה זהירה אך ברורה: "יש סבירות רבה יותר שהמנוח היה בלתי כשיר לעריכת הצוואה". בהמשך הבהיר כי מדובר בסבירות של 55%-65% - מדרג נמוך יחסית, אך כזה שעולה על מאזן ההסתברויות הנדרש בהליך אזרחי. הבדיקה הגריאטרית, שנערכה בפברואר 2015, תיארה תמונה קשה: ירידה ניכרת בזיכרון, פגיעה בשיפוט, חוסר תובנה למצב, בעיות התמצאות ואף אבחנה של אלצהיימר. בהערכת התלות שנערכה חודש לאחר מכן צוין כי האב "לא מתמצא בבית", "לא תמיד מזהה את בנו", "יוזם יציאה מהבית" ואף הלך לאיבוד במושב. הבודקת ציינה כי הוא "סובל מאלצהיימר עם שטיון, חוסר שיפוט ותובנה" ונזקק להשגחה מתמדת.
