עו"ד הודה בעסקה ברמת סיכון לטרור ולהלבנת הון - מה הסנקציה כנגדו?
בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, הרשיע לראשונה עו"ד בעבירה של ביצוע עסקה ברמת סיכון גבוהה להלבנת הון או מימון טרור. זו אומנם הכותרת שהיו רוצים בלשכת עורכי הדין שתזכרו מהסיפור, אבל בפועל מדובר בסיפור גדול יותר בו לשכת עורכי הדין הייתה צריכה לעשות יותר.
תחילתו של הסיפור בשנת 2016 עו"ד כהן ייצג, את המוכר וגם את הקונה, בעסקה למכירת ורכישת שני מגרשים, בשטח של 505 מ"ר כל אחד בהרצליה, עסקה שהסתיימה בשנת 2017 בהעברת הבעלות לקונה.
לאחר שנתיים, בשנת 2019, הוגשה תביעה לבית המשפט, על ידי ארנסט גפני, אזרח ותושב ארה"ב בן 90, אשר גילה להפתעתו הרבה, כי המגרשים אשר נרכשו על ידי הוריו בשנת 1938 והועברו אליו בשנת 1975, נמכרו ללא ידיעתו ומבלי הסכמתו לכך.
גפני ביקש מבית המשפט לקבוע כי העסקה נעשתה במרמה וכי אין לה תוקף משפטי. בית המשפט קיבל את תביעתו וביטל את העסקה.
עסקה במרמה
במסגרת ההליך המשפטי גילה בית המשפט מספר עובדות ללא הסבר שנעשו בעסקה. המגרשים נמכרו במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק. עד כמה נמוך? 2 מיליון שקל, סכום לא מבוטל שהיה צריך להדליק נורות אדומות למי שטיפל בעסקה. אך להפתעת בית המשפט, כששאלו את הרוכש, שיוצג גם הוא ע"י עו"ד כהן, האם לא הופתע מהמחיר הנמוך בעסקה? הוא השיב כי עו"ד כהן היה זה שהציע לו את ההנחה של חצי מיליון דולר ממחיר המגרש.
- מסלול הכסף - איך איראן מממנת את ארגוני הטרור?
- בנק ישראל יסדיר את הסחר במטבעות דיגיטליים: "סיכון להלבנת הון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, גם התשלומים שהתקבלו עבור המגרשים, לא נעשו לפי החוק. התשלומים העוברו בשני תשלומים, אבל בניגוד מוחלט להוראות הסכם המכר - חלק מהסכום הועבר ישירות מהקונה למוכר במזומן ורוב הכסף – כמעט 2 מיליון שקל - הועבר מחברה זרה בחו"ל.
החברה נתנה כביכול הלוואה לקונה, לחברה זרה אחרת שרשומה בסין ומנהלת חשבון בנק בגרמניה. עד היום לא ידוע מה היה טיב הקשר בין החברות למוכר ועניין זה לא נבדק.
עו"ד כהן אישר את העסקה למרות הפגמים הרבים בה. לאור ההתנהלות של עו"ד כהן, ולאור ביטול העסקה ע"י בית המשפט הגישה הממונה על נותני שירות עסקי במשרד המשפטים תלונה ללשכת עורכי הדין כנגד עו"ד כהן, בגין הפרת כללי האתיקה, אשר מחייבים אותו להימנע מביצוע עסקה שיש בה סיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
במשרד הממונה על נותני שירות טענו כי על אף שתיקון החקיקה, אשר הטיל את החובות על עורכי הדין, נכנס לתוקף כבר בסוף שנת 2015, רבים מעו"ד אינם פועלים גם היום על פיו.
בהתאם לחובות אלו, על עו"ד, המתבקש לבצע עבור לקוחותיו פעולות מסוימות, ביניהן עריכת הסכמי מכר ורכישת מקרקעין, לבצע הליך של זיהוי והכרת לקוח קודם למתן השירות המבוקש, ולהעריך את הסיכון בפעולה אותה הוא מתבקש לבצע.
אם העסקה נראית מסוכנת, עליו להימנע מלבצע אותה. הערכת הסיכון מתבצעת בהתאם להוראות הצו החל על עו"ד ורואי החשבון ולהנחיות מפורטות, המפורסמות באתר האינטרנט של יחידת הממונה על נותני שירות עסקי במשרד המשפטים ונעשית קודם למתן השירות המבוקש.
רק 3 חודשים?
לאחר בחינת התלונה וקבלת עמדת עו"ד כהן, החליטה ועדת האתיקה של לשכת עוה"ד, להעמידו לדין משמעתי והוא הורשע בפסיקה תקדימית. בית הדין השעה אותו מחברות בלשכה ל-3 חודשים בפועל, ובנוסף השעה אותו על תנאי ל-6 חודשים למשך 3 שנים, אם יעבור עבירה של ביצוע עסקה ברמת סיכון גבוהה להלבנת הון או מימון טרור, כמו כן השעה אותו על תנאי לחודש, למשך 3 שנים, בעבירה של התנהגות שאינה הולמת את המקצוע או עבירה של פגיעה בכבוד המקצוע.
עם כל הכבוד ל-3 חודשים השעיה. זה הכל? עסקה אסורה שבוצעה תוך הפרת החוק והעו"ד שביצע אותה מורחק מחברות בלשכה רק ל-3 חודשים? ככה לשכת עורכי הדין מגינה על האזרחים? ככה מגינים על ציבור עורכי הדין? מוטב היה לו לשכת עורכי הדין הייתה משתמשת בכוחה בכדי להוציא עורך דין שכזה מחברות בלשכה לתקופה ארוכה, ולהודיע לציבור כי האיש לא יוכל לשמש בתקופה זו בתור עורך דין.
- 2.חברים שופטים חברים חחחחח (ל"ת)לילי 24/05/2023 17:42הגב לתגובה זו
- 1.לוי77 24/05/2023 14:37הגב לתגובה זולכתוב עו"ד כהן זה להכפיש חצי מדינה. לעורך הדין שלי קוראים כהן, איך אדע אם זה הוא?
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
בנימין נתניהוהחוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
עדות צחי חבקין, אחד החוקרים הבכירים בתיקי נתניהו גורמת להבין שהפרקליטות הגישה כתב אישום שלא תאם את מה שקרה בשטח. עוד לפני כן נסביר ונזכיר שתיק 4000 שמתייחס לסיקור אוהד שקיבל נתניהו מוואלה עבר שינויים שונים - מסיקור אוהד זה שונה ל"היענות חריגה", כשבפועל הפרקליטות מתקשה להצביע על סיקור אוהד ו"מפחיתה" את טענת האשמה ל"היענות חריגה". וכל זה קורה כאשר גם המתת, השוחד לבזק לא ברור. נתניהו קיבל לכאורה היענות חריגה בתמורה למתנות לבזק של משפחת אלוביץ'. לא ברור שיש היענות חריגה ובטח שלא סיקור אוהד, ולא בטוח שיש כאן מתנה לבזק.
בימים האחרונים מעיד צחי חבקין מהחוקרים הבכירים בתיק. העדות שלו מחזקת מאוד את טענת נתניהו שאין כלום. עו"ד עמית חדד, סנגור נתניהו שואל את חבקין במסגרת העדות - "היה סיכום שלך של 315 מקרים בתיק 4000, הם מהווים את המתת, להבנתי אתה לא סיכמת 315 מקרים כאלו? גם לא 100 מקרים.
חבקין: סדר גודל של 15-20, ככל שאני זוכר.
עו"ד חדד: לראש הממשלה לא הוצגו 315 ולא 15. ספרנו 10 מקרים. למה לא הצגתם לראש הממשלה 315 מקרים?
חבקין: כי לא הכרתי 315 מקרים בזמן אמת, לא הכרתי כאלה כמויות.
הפרקליטות הגישה בכתב האישום 315 מקרים, בפועל נחקרו ונבדקו 10-20 מקרים של "סיקור חיובי" שהפכו ל-"היענות חריגה". חדד ממשיך לשאול - מה שרציתם להוכיח שוואלה הוא אתר מוטה, שיש בו סיקור חיובי לראש הממשלה. זה המתת?
חבקין: נכון.
עו"ד חדד: לא חקרתם לעניין "היענות חריגה"?
חבקין: מה זו "היענות חריגה?"
חדד: האם חקרתם היענות חריגה לפי כתב האישום? אתם לא חקרתם אם ראש הממשלה קיבל היענות חריגה בוואלה?
חבקין: לא יודע מה זה אומר, תסביר לי. חקרנו סיקור אוהד, כתבות פרסומים לפי בקשה.
בהמשך חבקין מדגיש שוב כי חקר בקשות שהגיעו מראש הממשלה וסביבתו לפרסם או לשנות פרסום הוא מעיד שלא נבדקה נקודת השוואה לפוליטקאים אחרים שפנו למערכת וואלה. הסניגור עו"ד חדד מנסה להוכיח שלא היה סיקור מוטה ולא היתה היענות חריגה. חבקין סיפק לו את מה שהיה צריך. התיק מול וואלה הוא תיק מעניין במובן הרכילותי - הוא מספר על מאחורי הקלעים של מערכת עיתון. הוא חושף את הציבור למהלכים של פוליטיקאים, לוביסטים ועוד. זה בעיתונים רבים ואלו פוליטקאים ואנשים רבים שפונים לשנות סיקור או לפרסם אייטם. זאת בעצם עבודת יח"צ - יחסי ציבור. האם העבודה הזו פסולה, לא חוקית? יחצנים מנסים להשפיע על הסיקור, גם פוליטקאים, מנהלי חברות ועוד מנסים לשנות כתבות עליהם ולקבל סיקור חיובי - זה לא פסול כל עוד אין "תן וקח", אתם חושבים שאין "תן וקח" - מה אלו כל ההדלפות? זה חלק מהמשחק שהפרקליטות במשפט וואלה טוענת שהוא לא חוקי ואם כך - צריך לחקור עוד אלפים רבים של אנשים במדינה.
